כמה הטיסה שלכם באמת הורסת את כדור הארץ? והאם כדאי פשוט לא לטוס?

בעיצומו של משבר האקלים העולם חווה גם צמיחת תיירותית היסטורית. לצד המספרים, שמוכיחים שטיסה מזהמת יותר מכל דבר אחר וכמעט כמו הולדת ילד נוסף, פעולות פרטיות הן כלעג לרש

איתן לשם
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מטוס בערפל
האם לפעולה של אדם בודד יש בכלל השפעה? שדה תעופה במקסיקו, מאי 2019צילום: LUIS CORTES/רויטרס
איתן לשם

התנועה השבדית להפסקת טיסות (flight shame) קוצרת הצלחות רבות, ובראשן החיוב של רשות התעופה האירופית לחברות תעופה לפרסם את פליטת הפחמן שלהן בכל טיסה וכן במסעותיה של גרטה תונברט ברחבי העולם. העלמה בת ה-17 הרעידה (שוב) את העולם החודש כשהודיעה שתגיע לוועידה הבינלאומית לאקלים בניו יורק, אבל תעשה זאת בהפלגה. זאת כדי לא להשאיר "טביעת אצבע אקולוגית" על ידי שימוש בכלי בתחבורה במזהם ביותר בעולם – המטוס.

מספר הנוסעים הנוסק ברחבי העולם - ארבעה מיליארד תיירים עופפו בשמי 2018 - יחד עם מחירי הטיסות הנמוכים, הדלק הסילוני המזהם והרווחים האדירים מתיירות (שמעודדים בניית עוד שדות תעופה) הופכים את ענף התעופה לגורם מרכזי בתרומה להתחממות הגלובלית. בנייר עמדה של סוכנות התעופה האזרחית האמריקאית נקבע כי אם ימשיך באופן דומה, ענף התעופה יגדיל את היקף פליטת המזהמים שלו ב-500% בין השנים 2005-2050.

טיסות אחראיות רק ל-2.5% מכמות הפליטות העולמית, אך הנתח שלהן מתוך סך הפליטות האישיות הוא עצום. מחקר שנערך ב-2017 מצא שטיסה היא הפעולה השלישית המסוכנת ביותר מבחינת פליטת חומרים מזיקים לסביבה, מיד אחרי הולדת ילד נוסף או חיים עם רכב צמוד. על פי עורך המחקר מומלץ להתמקד בהפחתת שיעורי הטיסות, כצעד האפקטיבי והמהיר ביותר להורדת הפליטות המסוכנות לאטמוספירה. רק לשם השוואה, חיים ללא רכב יחסכו לכם 2.4 טון פחמן דו חמצני לעומת ויתור על טיסה חוצת אוקיינוסים אחת שתחסוך לעולם 1.6 טון של פחמן דו חמצני.

חישוב פליטת הפד"ח בכל טיסה הוא מעט מסובך, ותלוי במשתנים רבים: מרחק, מספר אנשים על הטיסה, משקל הטיסה הכולל ועוד; ואולם נהוג לחשוב שפליטה ממוצעת לאדם על טיסה למרחק בינוני עומדת על 1.5 טון של פד"ח. טיסה טרנס-אטלנטית, מלונדון לניו יורק למשל, תעמוד כבר על 3 טון פד"ח לאדם – בערך מה שמשפחה שלמה "פולטת" בעקבות חימום או קירור הבית במשך שנה שלמה. 

הקושי לברר את פליטת המזהמים המדויקת לכל טיסה, יחד עם הרצון הברור של חברות התעופה להסתיר את המידע הזה (למרות כמה מיזמים שמאפשרים ללקוחות להזמין טיסה לפי רמת הזיהום שהיא מייצרת), הופך את מלאכת הטיסה הידידותית לסביבה לקשה מאוד. מה שכן ניתן לעשות הוא לחתוך טיסות (מיותרות או עם עצירות ביניים), גם על ידי תשלום עודף על טיסות ישירות, ובחירת חברות תעופה שלא מחזיקות במחלקות יוקרה – שלרוב לא מתמלאות – ומקפידות על מילוי מטוסיהן; כאן חברות הלואו-קוסט דווקא הכי ידידותיות לסביבה, בגלל נטייתן "לדחוס" נוסעים כדי למלא את הטיסות. 

למרות היעדר המספרים המדויקים, רמת הזיהום הגבוהה של מטוס ביחס לכלי הרכב האחרים אינה מוטלת בספק. כל נוסע על גבי טיסה "מבזבז" 1.6 קילו של פחמן דו חמצני לקילומטר, זאת לעומת קילו אחד לנוסע ברכב ול-158 גרם בלבד שנוסע באוטובוס מייצר בכל קילומטר. המספרים הללו, יחד עם 28 נמלי תעופה שנבנים ממש עכשיו (נכון לאוגוסט 2019), מבהירים כי פעולות אישיות או אפילו של קבוצות גדולות כמו התנועה השבדית, לא יעזרו במקרה הזה. הוא הדבר בנוגע לאתגרי רשת רבים שצצים בנושא – כמו אתגר ה"שנה ללא טיסה", או קמפיין היח"צ של חברת KLM  שקראה ל"טיסה אחראית" בקרב לקוחותיה.

כדי להפחית משמעותית את פליטות המזהמים דרושה התערבות ממשלתית חריפה, שתגבה מס על כל קילו פחמן דו חמצני, תחייב את חברות התעופה לגלות את האמת על כמות הפחמן הנפלטת במהלך כל טיסה וכן נחוצה הטלת מכסות על פליטות כאלה. מדובר על רפורמה מקיפה שתגולגל, מן הסתם, אל כיסו של הנוסע. המחיר של תקנות סביבתיות בשחקים עלול להיות כרטיסי טיסה יקרים הרבה יותר, אבל המחיר הסביבתי של אפס פעולה ממשלתית עלול בהחלט להיות חמור הרבה יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ