חברות התעופה הלאומיות קורסות בזו אחר זו, האם אל על תתחמק מגורל דומה?

בין 284 חברות התעופה שקרסו מאז 2004, בולטות חברות התעופה הלאומיות. אימוץ המודל הכלכלי של חברות הלואו-קוסט הסיר את המחיצות בין החברות, אז למה בכל זאת העולם מתייחס אליהן באופן שונה?

איתן לשם
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אדריה איירליינס
המצטרפת החדשה לרשימה. אדריה איירליינסצילום: SRDJAN ZIVULOVIC/רויטרס
איתן לשם

שנה חדשה, חברת תעופה נוספת קורסת. Aigle Azur, חברת התעופה השנייה בגודלה בצרפת, הפסיקה את פעילותה והצטרפה אל 284 חברות שקרסו מאז 2004. רק לפני שבועיים הודיעה חברת התעופה הבריטית תומאס קוק על הפסקת פעילותה, כשרבים נותרו תקועים בחופשתם ללא מטוס חזרה הביתה. אלא שבין השמות של חברות התעופה הקורסות מסתתרת מגמה מדאיגה במיוחד – קריסתן של חברות התעופה הלאומיות.

לצד הידיעות הלא פוסקות אודות קריסת חברות שכר, מבליחות מדי פעם ידיעות על קשיים של חברות תעופה לאומיות. המצטרפת הטרייה לרשימה היא אדריה איירווייז, חברת התעופה של סלובניה. היא הודיעה על הקפאת פעילותה, ובכך מסמנת את הכיוון אליו מתקדם עולם התעופה – ערבוב בין סוגי חברות, היעלמות טיסות "הכל כלול" ואיחוד של חברות תעופה, הפעם תחת דגל מסחרי ולא לאומי.

"נושאות הדגל", כפי שהן מכונות בעולם התעופה, הפכו לבון טון של הממשלות עמוק בתוך המאה ה-20. כל מדינה הפעילה חברה משלה, שהייתה משוחררת מדאגות הרווחיות. המדינה הרוויחה חברה גדולה שמפארת את שמה, האזרחים יכלו לטוס בתוך גאוותם הלאומית ומטרות פוליטיות הפכו לנוחות יותר עם חברות תעופה צמודות (טיסות אייר פראנס למערב ברלין של המלחמה הקרה, או העלאת יהודי אתיופיה במטוסי אל על למשל). אלא שבתחילת שנות האלפיים, לצד התייקרות הדלק והופעת חברות הלואו קוסט, החלו לקרוס נושאות הדגל בזו אחר זו.

ראשונה הייתה סוויס אייר, חברת התעופה הלאומית של שוויץ שהייתה גם סמל לאומי אמיתי. ביום הקריסה הטראומתי שלה סיפר כתב הבי.בי.סי כי "משהו מת בשוויץ היום. לא רק חברת תעופה אלא גם הדימוי של השוויצרים בעיני עצמם, וחשוב מכך, הדימוי של מנהיגיהם". אחרי סוויס אייר הגיעו חברות התעופה של בלגיה (סבנה), קפריסין, צרפת (אייר פראנס נבלעה בתוך KLM ההולנדית), סלובניה ואסטוניה.

בין לבין, גם חברות התעופה של מלזיה ("הודות" לשתי תאונות קטלניות ומסתוריות) ואליטליה ("הודות" לסכסוכים תכופים עם וועד העובדים), נמצאות תלויות תדיר בין חיים למוות. למעשה, כל חברות התעופה הלאומיות - פרט לפינאייר - נמצאות בקשיים כלכליים משמעותיים.

גיף
סוף עידן הדגל?

שינוי מודלים פוליטיים (האיחוד האירופי למשל), מחיקת מחיצות פוליטיות ושינוי מבנה השוק (מעבר לטיסות זולות) הם האחראיים לשינוי הטקטוני שהשוק עובר. למרות זאת יש מי שמשוכנע שמדובר בכשל שוק שעתידו להגיע לכדי פתרון. "יש כיום יותר מדי חברות תעופה באירופה יחסית לגודל השוק, עם יותר מדי מאמצים לשמור על נתח שוק של כל אחת מהן", אמר ג'ון גרנט, מנתח תעופה בחברת OAG, לטלגרף. "בארצות הברית רק חמש חברות תעופה מרכזיות מספקות כ-80% מכמות הטיסות. זה יכול להיות המקום אליו יגיע השוק האירופי לאורך הזמן", הוא הוסיף.

מבט אל חמש החברות המובילות באירופה מספר את הסיפור כולו -  שתי חברות לואו קוסט (ריינאייר ואיזיג'ט), שני איחודים (אייר פראנס/KLM  ו- IAG, איחוד של חברות רבות כולל בריטיש איירווייז ואיבריה הספרדית) ולופטהאנזה אחת. גם המודלים הכלכליים של החברות מתערבבים אלה באלה, כשבכולם מחייבים על מטען, על בחירה מראש של מקום ישיבה ועל כל השירותים הנלווים. 

חברת התעופה הלאומית הישראלית, אל על, מבקשת ללכת בין הטיפות ולהישאר חברת תעופה פרטית שנהנית מהיתרונות של "נושאת דגל". לצד קבלת החלטות פרטית המנותקת מטובת השוק, החברה עדיין נשענת לא מעט על ישראליותה, דבר שהתבטא היטב בהליך קליטת מטוסי הדרילמליינר החדשים.

כולם נקראו על שם ערים בישראל, כשאת מטוס "ירושלים" חונך נשיא המדינה בכבודו ובעצמו בברכה אישית. החברה שהציגה אשתקד הפסדים קלים אחרי שלוש שנות רווחים נאים, מקווה לסיים את השנה הנוכחית ברווח – הודות לקווים החדשים לטוקיו, סן פרנסיסקו ולאס וגאס. בכך החברה מנסה ליהנות משני העולמות, בתקווה להינצל מגורל חברות תואמות לה.

2020, עם מחירי הדלק שצפויים לנסוק לגבהים חדשים – שאריות של סכסוך אירן/ארצות הברית – צפויה לחשוף עוד התרסקויות של חברות תעופה. כמו שענקיות הרשת פרצו את הגבולות והפחיתו מכוחן של המדינות, כעת קריסתן של חברות התעופה הלאומיות מפנה את הדרך לחברות בינלאומיות שיהפכו את המושג "מדינה" לעוד יותר מיושן מכפי שהוא כיום. שריד מהמאה ה-20 שקיים רק בספרי היסטוריה, בעולם שהופך לנטול דגלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ