שדה התעופה החדש של שוודיה מציג את מגדל הפיקוח של העתיד – אין כזה

עשרות שדות תעופה, מלונדון ועד הונגריה, מבטלים את הצורך במגדלי הפיקוח ועוברים לידיהם של "מגדלי פיקוח וירטואליים". אלה שולטים בתנועה ממרחק של עשרות קילומטרים, ועשויים לחסוך מיליארדים

איתן לשם
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג
בעולם מוותרים עליו. מגדל הפיקוח החדש בנתב"גצילום: יעל אנגלהרט
איתן לשם

שדה תעופה שוודי חדש שהולך ונבנה בסמוך לגבול עם נורווגיה, אמור לשמש את חובבי הסקי החל מדצמבר הקרוב. נמל התעופה השוודי Sälen עתיד לחבר בין שניים מאתרי הסקי הפופולריים של סקנדינביה, ולהקל על חובבי המגלשיים בהגעתם קרוב-קרוב אל הפסגות המושלגות. השדה הקטן יכיל טרמינל נוסעים, מסלולי המראה ונחיתה ועמדות לבידוק בטחוני, אבל דבר אחד ובולט במיוחד יהיה חסר בו – מגדל פיקוח.

האנשים שיהיו אמונים על התרת נחיתות והמראות בשדה הזעיר יעשו זאת ממרחק של 300 קילומטרים ממנו, בעיר סונדסוואל. שם, במבנה רגיל ולא גבוה במיוחד, כבר מנטרים את התנועה האווירית משלושה שדות תעופה נוספים שהוחלט לבטל בהם את מגדלי הפיקוח. מדובר במגמה עולמית. נורווגיה כבר מפעילה 15 שדות תעופה קטנים ממרחק, כשעוד לא פחות מ-17 נוספים צפויים להצטרף למיזם בשנים הקרובות. גם בסינגפור, הונגריה ובאוסטרליה כבר בוחנים את הטכנולוגיה שמאפשרת ניטור מרחוק אחרי שדות תעופה. Sälen הפך להיות השדה הראשון בעולם שנבנה מראש ללא מגדל פיקוח כלל.

רשימת שדות התעופה המפוקחים מרחוק נחתמת עם שדה התעופה לונדון סיטי, הקטן מבין ששת נמלי התעופה הפועלים סביב בירת אנגליה, אך הוא השדה הגדול ביותר בעולם שיעבור לשליטה מלאה מרחוק החל מ-2020. את ההמראות והנחיתות ממנו, מובילים פקחים מסאות'המפטון, כ-130 קילומטרים משם.

בבסיס המהפכה הזו עומדת יעילות טכנולוגית לצד חיסכון כלכלי משמעותי. בכל מרכז פיקוח מרוחק כזה ישנו ציוד רב, כולל מצלמות בשדות התעופה עצמם כמובן, שמשדרות למרכז הפיקוח. לצד זאת נוספו מנטרי סיכונים שונים, ביניהם אקלימיים. היעילות הטכנולוגית הופכת את עבודת פקחי הטיסה לקלה יותר, גם אם הם אינם רואים את המטוסים בעיניהם שלהם.

הפרויקט העולמי של ייתור מגדלי הפיקוח והעברת ניהול נמלי התעופה למרכזים מרוחקים יותר, נמצא בבדיקה במשך כל העשור האחרון. על פי חישוב שערך המגזין אקונומיסט, החיסכון הכלכלי עשוי להגיע עד לכ-40% מעלות התפעול הנוכחית. זאת באמצעות ייתור בניית מגדל פיקוח ותחזוקו, כמו גם חסכון בעלויות תפעול ובטיחות שונות. לכך ניתן להוסיף את העובדה שכל מרכז פיקוח מרוחק כזה יכול לפקח על כמה שדות תעופה במקביל, דבר שמוזיל את העלויות עוד יותר.

מעבר לעלויות הכלכליות, נושא הביטחון הוא הדבר הראשון שמטריד את הנוסעים שמגלים כי פקח הטיסה שלהם יושב רחוק מאוד ממסלול ההמראה. כתב התעופה של הלונלי פלנט, ג'ון וולטון כתב כי למעשה מדובר דווקא באפשרות לשדרוג הביטחון של פיקוח הטיסה. "עם תוספת של טכנולוגיית מציאות רבודה – דרכה ניתן להוסיף חלונות נתונים מרובים של טיסות, והוספת משתנים (ערפל, לילה, כמות דלק) למסך אחד - לבקרי תנועה אווירית יש מידע נוסף בהישג ידם, יותר מאשר המצב כיום". וולטון מסביר שלכך יש להוסיף משתנים נוספים כמו שריפה אפשרית במגדל הפיקוח או תנאי ראות לקויה בשדה עצמו, שהופכים ללא רלוונטיים כאשר מתבצעת בקרת טיסה מרחוק.

בישראל רחוקים מאוד מחזון שדות התעופה המנוהלים מרחק. זאת אחרי חניכת מגדל הפיקוח החדש של נתב"ג, שהושק ב-2015. המגדל, 102 מטרים גובהו, נבנה בעלות של 110 מיליון שקלים, צפוי לתת מענה ל-25 מיליון נוסעים שצפויים לעבור בשדה בכל שנה. כצפוי הוא הפך במהרה לסמלו החדש של נתב"ג, כשניתן לראותו גם מירכתי כביש 1. האם בקרוב הוא יהפוך לסמל מיושן? בינתיים, שדות התעופה שוויתרו על מגדלי פיקוח אימתניים, מוכיחים שלא צריך להיות גבוה כדי לפקח בבטחה על המתרחש באוויר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ