האם המרחב לרגליים במטוסים באמת הצטמצם עם השנים? ואיזו חברה הכי גרועה?

יותר אנשים טסים מאי פעם, במחירים הזולים מאי פעם. כך שברור שהחברות מנסות לחסוך, אך המצב היום מדאיג אפילו את רשויות התעופה בעולם

איתן לשם
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מושב מטוס
איך איבדנו 20 ס"מ בחמישים שנה?צילום: Kumar Sriskandan / Alamy Stock P
איתן לשם

האם המרחב לרגליים בין מושבי המטוס הצטמצם לו או שסתם הפכנו למפונקים (או אולי גדולים יותר)? ובכן, גם וגם (וגם). כדי להבין את מצב עולם התעופה הנוכחי יש לענות ראשית על השאלה הראשונה. המרחק בין מושבי המטוס, הידוע יותר בתור מרחב המחייה של הנוסע, הצטמצם משמעותית במשך 50 השנים האחרונות בכמעט 20 ס"מ שלמים.

כשהטיסה המסחרית הפכה לנפוצה, אי שם בשנות ה-70, מטוסי הבואינג 707 חרכו את השמיים ב"עידן הזהב של התעופה" עם 91 ס"מ בין כיסא לכיסא במחלקת תיירים. כך ניתן להבין את תמונות הפאר של אנשים מאושרים, המתרווחים להם בהנאה ומשווקים את הטיסה כאי של נוחות בשמיים.

משבר הנפט של שנות ה-80 אילץ את החברות להדק את החגורות, ועד מחצית שנות ה-90 הצטמצמו המרחב ל-86 ס"מ. הצמצום הראשון אירע ב-1981, אז יצרנית הכיסאות מקדונל דאגלס ניסתה להגן על ההחלטה כשהודיעה ש"החומרים החדשים ומבנה הכיסא החדש יעניק תחושה של 91 ס"מ גם ב-86 ס"מ". זה לא קרה.

מאז, חברות התעופה מנהלות משחק של מצמצם-מצומצם עם הנוסעים, כשכל מספר שנים עוד כמה סנטימטרים "מגולחים" להם והנוסע נאלץ להצטופף במשך שהותו באוויר. כיום הסטנדרט עומד על 76 ס"מ בין מושב למושב, כשחברות תעופה מסוימות לא מהססות להציב אותו על 73 ס"מ בלבד לטיסות קצרות. השנה הודיעו חברות כמו ספיריט ו-וויז אייר כי יצמצמו את הרווח עד לכדי 71 ס"מ בלבד על גבי הטיסות הקצרות שלהן. איבריה הספרדית - שיאנית המרחב השלילית של השמיים - כבר מפעילה טיסות עם המרחב הקטן הזה.

אם המצב באירופה לא מאפשר ליצרניות לצמצם את המרחב עוד יותר, אסיה – בה בכל שנה 100 מיליון נוסעים טסים לראשונה – מתמודדת עם הביקוש הגואה בעזרת צמצום חסר גבולות. קבו פסיפיק, חברת התעופה הפיליפינית, הודיעה כי בכוונתה לדחוס למטוס האיירבס A330 neos לא פחות מ-460 נוסעים. המפרט הטכני של המטוס והמלצת היצרנית עצמה עומדים על 260-300 מושבים ב"פריסה רגילה" בת שלוש מחלקות. עם זאת, היצרנית מאפשרת לדחוס עד כדי 440 מושבים עם סילוק המטבח ומרכיבים נוספים, כשעל המספר הגבוה ממילא הפיליפינים מתכוונים להוסיף עוד 20 מקומות ישיבה.

לא רק המרחב שבין הכיסאות הצטמצם משמעותית, אלא גם רוחב הכיסא עצמו – מרכיב משמעותי נוסף בנוחות הנוסע. מושב סטנדרטי במחלקת תיירים עמד על 47 ס"מ רוחב רק בעשור שעבר, אך כיום – ברוב חברות התעופה - הוא ניצב על 43 ס"מ בלבד. כל הצמצומים הללו מגיעים על רקע התרחבות אנושית כללית, בגובה ובמשקל.

ב-40 השנים האחרונות המשקל הממוצע של הגבר האמריקאי גדל בכ-12 קילו, כשבאותה התקופה הוא גבה בכ-2.5 ס"מ. המגמות העולמיות בכל הנוגע להשמנה מרמזות שהמגמה הזו צפויה רק לגדול. שלל הצמצומים הללו הובילו לא רק לדחיסת יותר שורות במטוס, אלא גם לדחיסת יותר מושבים בכל שורה, כשכעת השיא עומד על תשעה מושבים בשורה במטוסי ה-787 החדשים.

נתון נוסף שממחיש את ההבדל בין הנוחות באוויר בעבר מול הדחיסות באוויר בהווה, הוא תפוסת המטוסים. הממוצע של התפוסה על גבי מטוסים ב-2018 עמד על 80.4%, לעומת כ-70% בלבד בתחילת המילניום. כשמוסיפים את כל הצמצומים למטוסים מלאים יותר, מתקבלת תחושת מחנק ברורה.

הצפיפות הגדלה על גבי המטוסים הביאה את ה-FAA (רשות התעופה האמריקאית) לבדוק האם ריבוי המושבים וכתוצאה מכך – הנוסעים, לא . לצורך כך הרשות גייסה 720 מתנדבים מאוקלהומה, שיתרגלו פינוי ממטוס צפוף במיוחד. זו הפעם הראשונה שרשות ממשלתית כלשהי מתייחסת לבעיית הצפיפות במטוסים, וייתכן שממנה תצא הבשורה לנוסעים בדמות גבול תחתון של מרחב לרגליים. 

אל על, חברת התעופה הישראלית שהישראלים אוהבים לקטר עליה, היא בוודאי לא החברה הגרועה ביותר בכל הנוגע למרחב המחייה של נוסעיה. בטיסות הארוכות שלה ניתן למצוא מנעד שנע בין 86 ס"מ מפנקים במטוסים הישנים יותר ועד 76 ס"מ פחות מפנקים בדרימליינרים החדשים שלה (כל הנתונים מאתר ). הטיסות הקצרות מתחילות ב-86 ס"מ ומסתיימות ב-73 ס"מ בלבד, כשרוחב הכיסאות עומד על 44 ס"מ בכל הכיסאות.

במקביל לצמצום גודל המושבים ודרישת תשלום עבור כל שירות נלווה, מתרחשת כעת בעולם התעופה גם מגמה הפוכה – של יצירת תא נוסעים מעט נסבל יותר במחלקת התיירים. אחת היוזמות בכיוון הזה היא ייצור מושב אמצעי חדש, שאמור לפתור את בעיית חוסר הנוחות של היושבים בהם. חברת אביזרי פנים מטוס מבוסטון זכתה באישור מנהל התעופה האמריקאי, והוציאה לשוק את הכיסא האמצעי החדש שאמור להפוך אותו ליותר נסבל. בעזרת הנמכה שלו, ניתן להרחיבו במספר סנטימטר וכך הוא גם יקבל – סוף סוף – שתי ידיות משלו.

למרות זאת, הביקוש לטיסות זולות והתחרות הגואה בענף צפויים להותיר את המצב על כנו במקרה הטוב, או להפוך אותו לגרוע יותר במקרה הצפוף מאוד. הלקוחות יכולים לבחור את חברת התעופה בה הם טסים לפי מרחב הרגליים, לשדרג למבחר חדש של אפשרויות מחלקות נוסעים כמו "פרימיום אקונומי", או להסתפק בהתפנקות באחד הלאונג'ים המפנקים בנמלי התעופה בטרם הטיסה ופשוט לסבול באוויר. בהתחשב בכך שיש מי שרוצה לגרום לנו  במושב-עמידה מיוחד, אולי צריך להודות על כל סנטימטר של התמתחות באוויר שעדיין נותר לנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ