אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיולים במרכז ובירושלים: 15 המסלולים היפים ביותר

E

"הארץ" בחר את מסלולי ההליכה היפים ביותר בישראל. הזינו בשדות החיפוש את הנתונים המתאימים לטיול שלכם, בחרו מהרשימה - וצאו לטבע (רק הקפידו לשמור עליו). חלק שני - מרכז הארץ ואזור ירושלים

שתפו בפייסבוק

חיפוש מסלול לפי:

נמצאו X מסלולים

חוף השרון - געש ושפיים

חוף השרון - געש ושפיים

אזור: השרון

סוג מסלול: מעגלי

נקודת התחלה וסיום: חניית פארק השרון ממערב לגעש

הכניסה ללא תשלום

עונה מתאימה: כל השנה

דרגת הקושי: קל

מסלול ללא מים

מתאים לילדים

משך הטיול: 2 שעות (4 קילומטר)

אוטובוס: נתיב אקספרס, קו 606 מתל אביב לשפיים

 

המגיעים מדרום פונים במחלף שפיים, חוצים את קיבוץ געש מערבה לכיוון "הגן השקוף" ובצומת ה-T פונים ימינה ומיד בדרך עפר טובה שמאלה לחניה. שער מתכת ירוק מוביל לגן המעט נסתר הזה.

הגן הלאומי חוף השרון, מצפון לארסוף וממערב לגעש, הוא מרפסת התצפית הכי יפה בישראל. זאת רצועה באורך ארבעה קילומטר. מצוק הכורכר שמתנשא כאן לגובה של כארבעים מטר מעל הים ומציע נוף נפלא שכולל חוף לבן, ים כחול ומזמין, פרחים, עצים וגישה נוחה. נר הלילה החופי פורח כאן בעוז גם בעיצומו של יום. מה שמעצים את תחושת המרפסת הוא סיפון עץ רחב עם ספסלים שנבנה כאן לפני כמה שנים על שפת המצוק. בשעת שקיעה אין מקום רומנטי מזה. במרחק קצר מדרום רואים את בתי ארסוף.

הירקון - כפר הבפטיסטים - תל אפק

הירקון - כפר הבפטיסטים - תל אפק

אזור: השרון

סוג מסלול: לא מעגלי

נקודת התחלה: חניית גן לאומי מקורות הירקון ליד כפר הבפטיסטים

נקודת סיום: חניית תל אפק

הכניסה בתשלום

עונה מתאימה: כל השנה

דרגת הקושי: קל

מסלול עם מים

מתאים לילדים

משך הטיול: 2 שעות (3 קילומטר)

אוטובוס: חברת קווים, 627 מתל אביב לכפר סבא (צומת כפר הבפטיסטים)

 

הגן הלאומי ירקון כולל שני מתחמים – תל אפק ומקורות הירקון. אפשר להיכנס אליהם מכניסות שונות, אבל להשתמש בכרטיס אחד. הביקור בבריכות הנופרים, שנמצאות בין שני המתחמים, ללא תשלום.

שרידי טחנת הקמח אל-מיר, מהגדולות ביותר שפעלו בארץ ישראל, הם המבנה הבולט ביותר במתחם מקורות הירקון. מיר הוא שמו של הכפר הערבי ששכן כאן במאה ה-19. קטע זה של הנחל, הצמוד לגבול המזרחי של פארק מקורות הירקון, הוא אחד היפים ביותר. הצמחייה סבוכה ועצים ענקיים מטילים צל נהדר.

ממתחם מקורות הירקון צועדים 400 מטר מזרחה בשביל שמסומן כקטע משביל ישראל לבריכת הנופרים. אלה בריכות מלאכותיות שנחפרו לפני כארבעים שנה וכיום מלבלבים בהן בהצלחה גדולה פרחי הנופר הצהוב. הטבילה בבריכות אסורה. מן הבריכות ממשיכים לאורך הירקון (שביל ישראל נפרד כאן מן הנחל) עד תל אפק – עוד כ-600 מטר. תל אפק הוא מבצר גדול ומרשים שחולש על מעיינות ראש העין ועל מעבר אפק. רוחבו כשני קילומטרים ופעם הוא שימש כאחד המעברים החשובים ביותר בארץ ישראל. אפק שימשה פעם כעיר פלישתית ולאחר מכן כישוב ישראלי. הורדוס הרחיב את העיר ולפני כשלושת אלפים שנה קרא לה על שם אביו, "אנטיפטריס". רובנו מכירים אמנם את המקום כ"מבצר אנטיפטריס" אבל זאת טעות. המבנה הגדול שבו מסיירים היום נבנה במאה ה-16 בידי הטורקים ונקרא "בינאר באשי" (ראש המעיינות).

הדיונה הגדולה

הדיונה הגדולה באשדוד

אזור: מישור החוף הדרומי

סוג מסלול: מעגלי

נקודת התחלה וסיום: חניון השקמים ליד אשדוד. 300 מטר ממערב לתחנת רכבת עד הלום

הכניסה ללא תשלום

עונה מתאימה: כל השנה

דרגת הקושי: קל

מסלול ללא מים

מתאים לילדים

משך הטיול: שעתיים (2 קילומטר)

רכבת ואוטובוס: תחנת עד הלום באשדוד

 

בפינה הדרומית-מזרחית של אשדוד שוכנת הדיונה הגדולה, חלק מפארק החולות. גובהה 25 מטרים ואורכה כ-300 מטרים. בסביבתה צומחים כמה מעצי השקמים המרשימים ביותר בארץ. הדיונה היא אתר יפהפה, בעיקר אם מצליחים להתעלם מן העקבות של רכבי השטח.

חולות אשדוד הם הקצה הצפוני של גוש החולות הגדול ביותר שנותר במישור החוף. אזור החולות משתרע עד אשקלון. באזור הזה אותרו מאות מיני צמחים ובהם 119 שהם ייחודיים לאזורי חולות. בדיונות זוהו 34 מיני זוחלים, שעשרה מהם בסכנת הכחדה ובראשם הכוח האפור — הלטאה הגדולה בישראל. כאן גם חי גרביל החולות, אותו לא מוצאים בשום מקום אחר בישראל. בדיונה אפשר למצוא גם להקות צבאים.

מחניון השקמים צועדים דרומה כ-500 מטר בשביל מסומן שחור עד לעץ שקמה גדול. מעט אחריו עוברים לשביל מסומן ירוק וממשיכים מערבה לבוסתן גדול ומפתיע, בו  צומחים בלב החולות עצי תאנה ודקל. ממשיכים בשביל הירוק עד שמגיעים לדיונה הגדולה. מראש הדיונה רואים נוף נפלא ומרחבי חולות. אל תתנו למרחב להטעות אתכם – גם ברגעים אלה יש יזמים שרוקמים תוכניות זדון לבנות כאן שיכונים רחבי ידיים. סביב הדיונה נערכים כבר עשרות שנים מאבקים סביבתיים שמטרתם לעצור את הפיתוח והבנייה במקום כדי לשמר כאן מעט מן הטבע. מכאן אפשר לחזור בשביל הירוק לחניון השקמים.   

אם ממשיכים עוד קצת דרומה, לכיוון ניצנים, מגיעים לבריכת רוברטס – בריכת חורף גדולה.  

 

חולות ניצנים

חולות ניצנים

אזור: מישור החוף הדרומי

סוג מסלול: לא מעגלי

נקודת התחלה: בית ספר שדה "שקמים"

נקודת סיום: חוף ניצנים

כניסה ללא תשלום

עונה מתאימה: כל השנה

דרגת הקושי: קל

מסלול ללא מים, שמסתיים בחוף הים

מתאים לילדים 

משך הטיול: 4 שעות (5 קילומטרים)

אוטובוס: חברת אפיקים, קו 152 מאשקלון

 

זמן קצר לאחר הכרזת המדינה נכבש הקיבוץ הצעיר ניצנים בידי הצבא המצרי. תושביו איבדו 34 חברים ושלוש חברות. הנותרים נשבו. כיום פועל באתר ניצנים הישנה, בין עצי האקליפטוס הענקיים, בית ספר שדה "שקמים" של החברה להגנת הטבע. מאחורי המבנה הדו-קומתי, שרבים מכנים "הארמון", ניצבת אנדרטה – יד לאשה הלוחמת.

לאחר הביקור במקום צועדים בשביל מסומן כחול שמוביל תחילה מערבה ואז כחצי קילומטר צפונה ושוב מערבה עד הים. פארק החולות ושמורת חולות ניצנים יוצרים אזור ייחודי, שמעטים כמותו בישראל.

שטחו של פארק החולות כ-14 קילומטרים רבועים. חולות ניצנים מכסים שני רכסי כורכר גדולים, מקבילים לקו החוף, שנמתחים כשני קווים מצפון מזרח לדרום מערב. הנוף משתנה באזור זה על פי הצמחייה. במקומות שבהם הצמחייה אינה מכסה את החול – הוא נודד עם הרוח. באזור פארק החולות יש כמה דיונות מיוצבות וכאלה שהן מיוצבות רק למחצה. מלבד לענה, שמכסה חלק מן הדיונות, צומחים באזור זה גם עצי פרי רבים ואשלים. העץ שבולט כיום יותר מכולם בפארק החולות הוא השיטה הכחלחלה הפולשת. באזור פארק החולות חי כבר שנים רבות עדר צבאים.

כאשר מתקדמים מערבה בשביל הכחול מגיעים לאגמי מים מתוקים. אגמים אלה, שעופות מים, ברווזים ובעלי חיים אחרים מתגוררים בהם, מוקפים סבך קנים עבות.

הר הרוח

הר הרוח

אזור: הרי ירושלים

סוג מסלול: מעגלי

נקודת התחלה וסיום: חניון הר הרוח (1.5 ק"מ דרומית-מזרחית לנטף)  

הכניסה ללא תשלום

עונה מתאימה: חורף ואביב

דרגת הקושי: בינוני

מסלול ללא מים 

מתאים גם לילדים  

משך הטיול: 4 שעות (6 קילומטרים)

אוטובוס: סופרבוס, 195 מירושלים

 

כדי להגיע להר הרוח נוסעים בכביש המוביל לנטף וממנו פונים שמאלה (דרומה) לכיוון הר הרוח. מכאן הדרך מסומנת כחול. זו דרך עפר טובה שמתאימה לרכיבה באופניים. לאורך הדרך כמה חניונים קטנים שהכשירה קק"ל ובהם שולחנות, מתקני משחק. צועדים מערבה וחולפים ליד אנדרטת החמישה – על שמם נקרא הקיבוץ מעלה החמישה. אלה היו חברי גרעין תנועת הנוער החלוצית גורדוניה שנהרגו במקום זה בשנת 1938.

לאחר כשני קילומטרים מגיעים לצומת דרכים. הפנייה ימינה מובילה (על פי השלט) לחוות הגבינות של חיים הימלפרב. בחוות העיזים מתמחים בחקלאות אקולוגית ומגדלים עיזים ברעיה טבעית. מן החווה אפשר להמשיך ולרדת עד ליציאה מהר הרוח, במקום בו יש שלט גדול שמציין שכאן נשתל היער לזכר יהדות פולין.

אפשרות נוספת היא לחזור לדרך המסומנת כחול בה באנו ולהמשיך מערבה עד לפארק ניו ג'רזי. בפארק יש מרפסת תצפית שצופה על נחל יתלה ונוף עמק איילון. בהמשך מגיעה הדרך המסומנת כחול לקבוצת עצי חרוב, ומתחת להם עוד כמה שולחנות פיקניק.

מהמרפסת צועדים בפארק ניו ג'רזי בשביל מסומן ירוק. זהו מסלול מעגלי באורך קילומטר (מקביל לדרך העפר הכחולה ומדרום לה). המסלול עובר בין בוסתנים שנותרו מהכפר הערבי בית תול ומוביל אל מרפסת תצפית שנשקפים ממנה הרי יהודה, נטף, אזור מודיעין ושפלת ההר. ליד המרפסת אפשר לראות בור מים עתיק, ולצדו ספסל למנוחה. בור המים הינו חלק מחרבת בית תול, שרידי ישוב ערבי אשר נמצא במקום זה ומשמר את שם הישוב הקדום "יתלה" ששכן במקום. מבור המים נמשיך עם השביל הירוק ונפנה ימינה (מזרחה) על דרך העפר המסומנת כחול. לאחר כ-700 מטרים נגיע בחזרה לחניון בו התחלנו.

 

נחל חלילים

נחל חלילים

אזור: הרי ירושלים

סוג מסלול: מעגלי

נקודת התחלה וסיום: כיכר חלילים במבשרת ציון  

הכניסה ללא תשלום

עונה מתאימה: חורף ואביב

דרגת הקושי: קל

מסלול ללא מים 

מתאים לילדים 

משך הטיול: 4 שעות (6 קילומטרים)

אוטובוס: 155 מירושלים למבשרת ציון

נחל חלילים הוא מאותם מקומות שכדאי להזדרז ולבקר בהם כי התחושה היא שבעוד רגע ייעלמו. כבר היום הוא נלחץ בין מבשרת ציון לבתיה של ירושלים, כביש מספר 1 מעיק עליו מצד אחד ומסילת הרכבת החדשה דוחקת אותו מצד אחר.

מכיכר חלילים צועדים מאה מטרים מזרחה ופונים צפונה לשביל מסומן ירוק. השביל יורד לנחל חלילים. לאחר כקילומטר מגיעים לשרידי הישוב העתיק חורבת בית מיזה. כחצי קילומטר לאחר מכן מגיעים למערות חלילים. לאורך השביל צומחים עצי תאנה ענקיים. במערות חלילים הקרסטיות יש מחילות גדולות ועמודים יפים. הטראסות מעידות על התיישבות קודמת, כמעט בכל תקופה אפשרית. במפגש נחל חלילים עם נחל שורק יש חורשה שנעים לשבת בה. פנייה שמאלה (סימון כחול) מוליכה לאחר 300 מטר לעיינות תלם, במפגש נחל שורק עם נחל לוז. סביב המעיינות יש בוסתנים יפם ששוחזרו בשנים האחרונות. משם חוזרים דרומה בשביל הכחול עד שמגיעים לרחוב שורק במבשרת ציון. צועדים בו כשני קילומטרים מערבה עד נקודת ההתחלה.

הסטף

הסטף ועין חנדק

אזור: הרי ירושלים

סוג מסלול: לא מעגלי

נקודת התחלה: חניון הסטף התחתון

נקודת סיום: הכניסה למושב אבן ספיר  

הכניסה ללא תשלום

עונה מתאימה: כל השנה

דרגת הקושי: קל

מסלול עם מים 

מתאים גם לילדים 

משך הטיול: 4 שעות (4 קילומטרים)

אוטובוס: קו 153 ממבשרת ציון לצובה

 

עין סטף ועין ביכורה בהרי ירושלים סיפקו בימים קדומים מי השקיה לטראסות החקלאיות במדרון נחל שורק. תושבי הכפר הערבי סטאף התגוררו כאן עד 1948. מי המעיין נובעים מתוך מערה וזורמים לבריכת אגירה. משם הם ממשיכים בניקבה שאורכה כ-18 מטר לבריכה נוספת. הביקור במקום קל ונעים. קק"ל שיחזרה את החקלאות הקדומה במקום ואפשר לראות גם את שרידי הכפר הערבי. באביב יש כאן פריחה יפה מאוד של שקדיות.

כאשר יוצאים מהחניון התחתון בסטף השביל עד עין חנדק מסומן בירוק ובסימון ברור ונוח של שביל ישראל. צועדים בחורשת אורנים וחוצים במעביר מים, מתחת לכביש 386. אחר כך מתחילים לטפס במעלה ואדי יוסוף. לאחר כ-400 מטר מגיעים לקיר בנוי מאבנים ענקיות בגובה עשרה מטר. הקיר תומך בטרסה הגדולה שבעבר גידלו עליה חיטה, והשקו אותה במי עין חנדק.

לאחר כ-300 מטר מגיעים למעיין שהוא מהגדולים והיפים בהרי ירושלים. משמעות השם היא מעיין החפירה והוא נקרא כך בזכות שתי נקבות חפורות וארוכות בהן זורמים מים לבריכת אגירה. במשך רוב השנה אפשר לרדת כאן למים בצל התאנה.

לאחר הביקור בעין חנדק עוזבים את שביל ישראל וצועדים כ-200 מטר דרומה לכביש הכניסה לאבן ספיר. 

נחל קטלב

נחל קטלב

אזור: הרי ירושלים

סוג מסלול: לא מעגלי

נקודת התחלה: תחנת המידע בקפה בר בהר ליד בר גיורא

נקודת סיום: תחנת הרכבת בר גיורא  

הכניסה ללא תשלום

עונה מתאימה: כל השנה

דרגת הקושי: קל

מסלול ללא מים 

מתאים לילדים 

משך הטיול: 4 שעות (4 קילומטרים)

אוטובוס: קו 192 (סופרבוס) מירושלים לבר גיורא

 

קפה בר בהר ליד הישוב בר גיורא נהפך כבר למוסד ידוע בקרב מטיילים ובייחוד בקרב רוכבי אופניים שאימצו אותו כתחנה ברכיבת השבת שלהם. אפיק נחל קטלב, שחולף למרגלות תחנת המידע והקפה בדרכו צפונה, לפני שהוא נשפך לנחל שורק, הוא אחד הנחלים היפים באזור ירושלים. הצמחייה באזור זה עבותה במיוחד. יש כאן טראסות שמעידות על התיישבות קדומה, בוסתנים שמעידים על כך שהאקלים מתאים לעצי פרי, הרבה מאוד חורש טבעי ועצי קטלב אדמדמים, שמרבים לספר עליהם אגדות.

כדי להתחיל לצעוד מחפשים את השביל שסימונו שחור. הוא יוצא מן הפינה המזרחית של תחנת המידע. צועדים בו צפונה ואחרי 150 מטר פוגשים שביל אדום וממשיכים בו לתצפית יפה. לאחר כ-300 מטר פוגשים שוב בשביל השחור. אפשר לחזור בו לתחנת המידע (ימינה) או לפנות שמאלה ולצעוד תחילה מזרחה ואחר כך צפונה עד עין גיורא שנובע בלב חווה נטושה ומשם לעין קטלב.

בהמשך הדרך מגיעים לגשר הרכבת. עוברים תחתיו וממשיכים עם הסימון השחור ימינה לתחנת בר גיורא. נחל קטלב נפגש קצת מערבה מכאן עם נחל שורק. ליד בניין האבן של התחנה הנטושה מתעוררת התהייה מדוע בעצם בנו כאן תחנה מלכתחילה. הרי אין כאן ישוב. ההסבר פשוט – התחנה ששמה הקודם דיר א-שייח' הוקמה כדי שאפשר יהיה להביא מים מנחל קטלב לקטרי הקיטור שהתנשפו על המסילה. רק בשנות החמישים הוחלף הקיטור בדיזל.

לאחר שמבקרים בתחנה חוצים את נחל שורק צפונה ופוגשים דרך מסומנת אדום. זוהי נקודת הסיום.

עין מטע

עין מטע

אזור: הרי ירושלים

סוג מסלול: מעגלי

נקודת התחלה וסיום: חניון חנות לצד כביש 375, קילומטר ממערב למטע

הכניסה ללא תשלום

עונה מתאימה: חורף ואביב

דרגת הקושי: קל

מסלול ללא מים 

מתאים לילדים 

משך הטיול: 3 שעות (3 קילומטרים)

אוטובוס: קו 184 (סופרבוס) מירושלים

 

בצד המזרחי של חניון חנות ניצבת חורבת חנות, שנקראת בערבית ח'רבת אל-ח'אן. המקום שימש בתקופה הממלוכית כאכסניה לעולים לירושלים בדרך הקיסר הרומית. באתר חורבת חנות נשמרו רצפת פסיפס צבעונית של כנסייה מהתקופה הביזנטית (המאה ה-6), גת ובריכת אגירה. בדרך כלל מכוסה הפסיפס במעט חול ובמקום יש מטאטא בעזרתו אפשר לחשוף את הרצפה. זו חוויה מרתקת.

מחניון חרבת חנות יוצא שביל מסומן כחול. לאחר כ-2 דקות הוא מתפצל. נבחר בשביל המסומן שחור (זהו גם נתיב שביל ישראל), בו נרד לעין מטע, באפיק נחל זנוח. לצד המעיין צומחים עצי אקליפטוס ענקיים ובמקום ניצבים מבנים נטושים. מי המעיין מתנקזים לבריכה קטנה ורדודה שכדאי לטבול בה רגליים.

מעין מטע כדאי לחזור מעט ואז לצעוד מערבה כ-300 מטר בשביל אדום שמוליך לעין תנור. הפנייה שמאלה למעיין, מסומנת בסימון שבילים שקוף. לצד עין תנור צומחים עצי תאנה ולימון גדולים ויפים. אפשר להיכנס לנקבה. המים מגיעים עד הברך ואפשר לצעוד בהם. אחר כך יש לחזור בדרך בה באנו עד חניון חנות.

חורבת מדרס

חורבת מדרס

אזור: שפלת יהודה - הרי ירושלים

סוג מסלול: מעגלי

נקודת התחלה וסיום: חניון חורבת מדרס מדרום לצומת האלה

הכניסה ללא תשלום

עונה מתאימה: סתיו, חורף ואביב

דרגת הקושי: קל

מסלול בלי מים

מתאים גם לילדים

משך הטיול: 3 שעות (2 קילומטרים)

אוטובוס: חברת סופרבוס, קו 23 מבית שמש

 

בשפלת יהודה פזורות מאות מערות שהוכשרו כחלק מן ההכנות למרד בר-כוכבא ( 132-135 לפני הספירה). המערות נועדו לשמש כמסתור ללוחמים ולאוכלוסייה האזרחית. בחורבת מדרס בלבד נמצאו יותר מחמישים מערות כאלה. רק אחת מהן פתוחה למבקרים. בתקופה שקדמה למרד שימשו המערות כמרתפים, מקוואות טהרה, אסמי תבואה, קולומבריה ליונים ובתי בד תת קרקעיים.

בתקופת המרד נאטמו פתחי המערות והוסוו. רשת מחילות חצובות חיברה בין החללים הגדולים ולצדן נחצבו חדרוני מסתור, מחסני מזון, גישה למתקני מים ואמצעי נעילה. ליד חדרי המסתור נמצאו לוחות אבן בעזרתם חסמו את המחילות בשעת סכנה. המערה שפתוחה למבקרים בחורבת מדרס, היא למעשה מערכת אולמות ומחילות מסועפת שאורכן הכולל עולה על מאה מטרים. 

צועדים בשביל מסומן כחול עד חורבת מדרס ושבים לחניון בשביל מסומן ירוק. בסביבה הקרובה רואים עדיין שרידי ישוב חקלאי קדום. חפירות ארכיאולוגיות חשפו במקום שרידים המוכיחים שקהילה יהודית התגוררה כאן בתקופת מרד החשמונאים ומרד בר כוכבא. שטח הישוב היהודי הגדול היה כ-250 דונם והוא דעך לאחר דיכוי המרד. בתקופה הביזנטית נהפך המקום לכפר נוצרי.

תחילה מבקרים במערכת מערות ומחילות מסתור, אליה נכנסים מבעד לפתח מרובע החצוב בירכתי המערה ליד מקווה טהרה. האתר השני הוא מבנה מדורג דמוי פירמידה הבנוי מאבני גזית. המבנה שימש כמצבת קבורה מפוארת, חלק מן המערכת החצובה במקום. שמה בערבית של פירמידה זו הוא "אלמונטאר" שפירושו תצפית. במדרון הצפוני של הגבעה רואים מערת קבורה מפוארת, ובה חצר מרובעת בכניסה לשני חדרים עם כוכי קבורה. לידה נמצאת מערת קולומבריום (שובך יונים) מרשימה.

מעלה עין גדי

מעלה עין גדי

אזור: ים המלח - מדבר יהודה

סוג מסלול: מעגלי

נקודת התחלה וסיום: חניון ליד תל גורן מדרום לגן לאומי עין גדי

הכניסה בתשלום

עונה מתאימה: חורף ואביב

דרגת הקושי: קשה

מסלול עם מים

לא מתאים לילדים

משך הטיול: 7 שעות (8 קילומטרים)

אוטובוס: אגד קו 421 מתל אביב לעין גדי

 

המעלה הקדום בעין גדי מעפיל לראש מצוק ההעתקים של מדבר יהודה. הדרך העתיקה שעברה כאן חיברה בין עין גדי לתקוע ומשם לבית לחם ולירושלים. נקודת היציאה היא בתל גורן (עין גדי הקדומה). משם עולים לצפון מערב למעיין עין גדי וממשיכים בטיפוס תלול וקשה למצפה עין גדי. במצפה נחשפו שרידי מצודת תצפית קטנה מתקופת מלכי יהודה.

מתל גורן עולים למצוק בשביל מסומן שחור. לאחר שמגיעים לראש המצוק ומחזירים את הנשימה במצפה עין גדי ממשיכים בשביל השחור. לאחר כמה מאות מטרים הוא יורד בפיתולים רבים ובזווית חדה לאפיק נחל ערוגות. יש להיזהר בירידה זו כי היא קשה ומסוכנת. המפגש עם נחל ערוגות נמצא כ-200 מטר ממזרח למפל הנסתר בו כדאי לטבול ולהצטנן מההליכה הקשה. אחר כך ממשיכים מזרחה בשביל מסומן כחול עד היציאה מנחל ערוגות. כקילומטר הליכה על כביש מפריד בין חניון נחל ערוגות לחניון ליד תל גורן בו השארנו את המכונית.

נחל ערוגות

נחל ערוגות

אזור: ים המלח - מדבר יהודה

סוג מסלול: מעגלי

נקודת התחלה וסיום: חניון נחל ערוגות 

הכניסה בתשלום 

עונה מתאימה: חורף ואביב

דרגת הקושי: בינוני

מסלול עם מים

מתאים לילדים

משך הטיול: 5 שעות (7 קילומטרים)

אוטובוס: אגד קו 421 מתל אביב לעין גדי

 

נחל ערוגות הוא אחד הנחלים המוכרים במדבר יהודה ואחד היפים ביותר. המפגש המפתיע בין הנוף המדברי, הסלעים הלבנים, הצמחייה העבותה בערוץ הנחל וכמויות המים שזורמים בנחל ערוגות יוצרים את אחד ממסלולי הטיול היפים ביותר בארץ.

המסלול הקצר, שאורכו כשעתיים עד שלוש (סימון אדום), מוביל מן החניה במעלה הנחל עד למפל הנסתר, בריכת מים נפלאה במעלה הערוץ. המסלול הארוך יותר, שההליכה בו נמשכת כארבע שעות, מוביל עד לבריכות העליונות. הקטע העליון – מן המפל הנסתר ועד לבריכות הוא היפה ביותר בנחל, גם בזכות העובדה שלא רבים מגיעים אליו.

למעשה אפשר לצעוד במעלה הנחל בשני שבילים מקבילים – האדום מוליך את המטיילים בנתיב גבוה יותר מעל האפיק, והוא מהיר יותר, מבלי לטבול במים עד שמגיעים למפל הנסתר. הכחול איטי יותר, קצת יותר קשה, ומאפשר לצועדים לדשדש במי הנחל בקטעים רבים.  

קסמו של נחל ערוגות טמון באפשרות לשוטט לאורכו לבד, ליהנות ממראה היעלים, משפני הסלע ומן העופות שמרחפים מעליו. כל אלה נמלטים על נפשם רוב שעות היום, בגלל עודף מבקרים. הטוב ביותר הוא להגיע מוקדם בבוקר או בשעות אחר הצהריים.

ההליכה והחזרה באפיק הנחל. אפשר לעלות בכחול ולחזור באדום או להיפך.

נחל צאלים

נחל צאלים

אזור: מדבר יהודה

סוג מסלול: מעגלי

נקודת התחלה וסיום: חניון צאלים – 4 ק"מ מכביש 90, בין מצדה לעין גדי

הכניסה ללא תשלום

עונה מתאימה: חורף ואביב

דרגת הקושי: קשה

מסלול עם מים

לא מתאים לילדים

משך הטיול: 6 שעות (10 קילומטרים)

אוטובוס: אגד קו 421 מתל אביב למצדה

 

חלקו התחתון של נחל צאלים הוא אחד היפים ביותר במדבר יהודה. הוא משתנה בכל עונה אבל תמיד מעניין. לאחר גשמים ושטפונות הגבים לאורך הנחל מתמלאים במים ואז המראה יפה במיוחד.

צועדים תחילה בשביל מסומן שחור (1.2 קילומטר) ואז ממשיכים בשביל מסומן כחול במעלה האפיק עד עין ענבה. כאן נמצאים שרידי מבנים עתיקים, שהוקמו לצד מעיין זעיר - עין ענבה. לצד המעיין צומחים צמחי מים וכמה עצי תמר. מעין ענבה חוזרים לצומת כחול-אדום, וממשיכים בסימון האדום על הגדה הדרומית של נחל צאלים.

בהמשך הדרך חולפים על פני קטע שמכונה גיא בהק, בזכות הגוונים הבהירים שלו. לאורך האפיק יש כמה גבים ומפלים שקשה לרדת בהם ללא חבל.

הליכה נוספת מובילה בסימון ירוק לתחתית מעלה נמר ומפגש עם שביל אדום שמוליך לעין נמר. מעיין קטן זה שנובע במערה מתת לסלעים עצומים הוא מקור המים הראשי של נחל צאלים.

מכאן מתחילים לחזור במורד הנחל. מסלול זה מורכב, יש בו שבילים שונים וכדאי מאוד להצטייד במפת סימון שבילים ובהיכרות עם השטח.

נחל כידוד

נחל כידוד

אזור: ערד, דרום מדבר יהודה

סוג מסלול: מעגלי

נקודת התחלה וסיום: פינת הרחובות צור ומואב בערד

הכניסה ללא תשלום

עונה מתאימה: כל השנה

דרגת הקושי: בינוני

מסלול ללא מים

מתאים לילדים

משך הטיול: 4 שעות (7 קילומטרים)

אוטובוס: אגד קו 389 מתל אביב לערד

 

המסלול המעגלי בנחל כידוד יוצא משוליה המזרחיים של ערד והוא נוח מאוד לנופשים בעיר. שביל נחל כידוד מסומן בסימון שבילים ירוק ותושבי העיר רואים בו את מסלול הדגל של שבילי ערד. יש בו שילוב נוח ומוצלח בין קרבה לעיר, נוף טבעי מעניין וממצאים עתיקים, מסתוריים ומסקרנים.

הליכה קצרה במורד השביל מסתירה את הבתים ומובילה לקניון צר, עם מערות מרשימות, בורות מים ומאגורה ענקית וקדומה, שכמה עצים צומחים בה. לצד השביל מופיעים כמה פעמים "בולבוסים", סלעים שנראים כביצים ענקיות, ומעוררים תמיד סקרנות ושמחה. הפיזור שלהם נראה כאילו מישהו הטיל אותם משמיים. הם נוצרו מחומרים אורגניים על קרקעית הים. סימנים רבים מעידים על כך ששיירות גמלים שירדו אל ים המלח ואל המדבר חלפו כאן בעבר.

מסלול נחל כידוד מטפס בסופו של דבר מחוץ לאפיק הנחל ועולה בחזרה לערד ומגיע למצפה מואב, בקצה המזרחי של טיילת מואב ולצד בתי המלון הישנים של העיר - "מרגוע" ו"יפה נוף ערד". הנוף שרואים משם נהדר. הליכה קצרה נוספת מובילה אל פסל לבן של יגאל תומרקין. כאשר ממשיכים מערבה בשביל הירוק מגיעים לרחוב מואב וממנו לפינת רחוב צור בו התחיל הטיול.

נחל זוהר

נחל זוהר

אזור: דרום ים המלח

סוג מסלול: לא מעגלי

נקודת התחלה: תצפית שפך זוהר בכביש 31 

נקודת סיום: תחנת הדלק בכביש 90, קילומטר מזרחה מצומת זוהר

הכניסה ללא תשלום

עונה מתאימה: חורף ואביב

דרגת הקושי: בינוני

מסלול ללא מים

מתאים לילדים

משך הטיול: 3 שעות (4 קילומטרים)

אוטובוס: אגד קו 486 מירושלים לנווה זוהר

 

הטיול בנחל זוהר קצר ורובו נוח להליכה. הוא מוביל תחילה למפל אבן בנחל חלמיש ולאחר מכן, כקילומטר לאחר תחילת ההליכה בשביל המסומן ירוק, למצד זוהר. זו בלי ספק האטרקציה הבולטת והמעניינת ביותר לאורכו של המסלול. לא מעט חפירות ארכיאולוגיות נערכו סביב מצד זוהר, שהבדואים מכנים קצר זווירה. החוקרים מצביעים על שרידי מגדל שמירה מהתקופה הרומית-ביזנטית, שחלש על מעלה קדום (מעלה זרון). אחת הסברות המקובלות היא שהמצד היה חלק משרשרת ביצורים בקו הגבול, או עמדה לגביית מיסים מכורי מלח שעלו מים המלח דרך הערוץ. סברה נוספת היא שהמצד מאוחר יותר והוקם רק בימי הביניים, בתקופה הממלוכית.

המצד חולש על הסביבה בצורה מרשימה מראש צוק חוואר. שביל תלול עולה אליו אבל האתר מגודר בגלל בעיות בטיחות ואי אפשר לבקר כיום במצד עצמו. במקום יש גם כמה מערות ונקיקים יפים במצוקי חוואר הלשון. בצד המערבי של המצד יש בור מים, ששימש את שוכני המצד.

המשך המסלול מוביל לערוץ הנחל שהופך לקניון צר ויפה. לאחר שלושה קילומטר חוצים מתחת לגשר גבוה של כביש 90 וממשיכים בשביל המסומן ירוק מצידו המזרחי של הכביש, עד תחנת הדלק, מעט אחרי מתקן השאיבה של מקורות.