מוזיאון חדש באזרבייג'ן מנציח את מסורות "היהודים ההרריים"

העיר קרסניה סלובודה באזרבייג'ן, שרוב תושביה הם יהודים ומרביתם מדברים בניב יהודי פרסי שנחשב לשפה בסכנת הכחדה, היא מקום יחיד במינו. כעת נפתח בה מוזיאון שאיש אינו יכול לבקר בו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תערוכה במוזיאון היהודים ההרריים החדש של אזרבייג'ן מראה את תנועת העליה לישראל ואת יפה ירקוני, שמשפחתה עלתה ארצה מאזרבייג'ן
תערוכה במוזיאון היהודים ההרריים החדש של אזרבייג'ן מראה את תנועת העליה לישראל ואת יפה ירקוני, שמשפחתה עלתה ארצה מאזרבייג'ןצילום: לארי לקסנר
JTA
לארי לקסנר
אזרבייג'ן
JTA
לארי לקסנר
אזרבייג'ן

גביע כסף לקידוש מן המאה ה-19. מנשרי תעמולתה סובייטיים דהויים משנות ה-20 של המאה שעברה. מכתבים ששלחו בחשאי מן החזית חיילים יהודים שלחמו בנאצים. מדליות מן המלחמה הכאובה נגד ארמניה ב-1992.

אלה כמה ממאות הפריטים המוצגים ב"מוזיאון היהודים ההרריים" החדש של אזרבייג'ן, הממוקם בעיר המרוחקת קרסניה סלובודה. העיירה, כ-40 קילומטרים מן הגבול בין אזרבייג'ן לרוסיה, מונה כ- 3,500 נפש, רובם יהודים, ובה שני בתי כנסת פעילים.

הכניסה למוזיאון היהודים ההרריים בקרַסַניָה סלוֹבּוֹדָה שבאזרבייג'ן צילום: לארי לקסנר

הבעיה היחידה היא שאין מי שיחגוג את פתיחת המוזיאון החדש. מגפת הקורונה הובילה את שלטונות אזרבייג'ן לסגור את גבולות המדינה בפני תיירים זרים, ולכן המוזיאון סגור כעת עד להודעה חדשה.

המוזיאון היה אמור להיחנך מוקדם יותר השנה במעמד הנשיא אילהם אַלייב ושלושה אוליגרכים יהודים רוסים שמימנו את בנייתו. אורחים מישראל ומרחבי העולם הוזמנו ועמדו להגיע אף הם. אולם הכול בוטל לאחר שנתגלו המקרים הראשונים של הדבקה בקורונה באזרבייג'ן.

כאשר תיפתח אזרבייג'ן סוף סוף מחדש לתיירים מישראל (ובכלל), הם יוכלו לבקר באחד מאוספי היודאיקה המרוחקים ביותר בברית המועצות לשעבר. המוזיאון שוכן בבית הכנסת קַרצ'וֹגסקי המשוקם, שעמד נטוש במשך שנים, והוא סמל למאמציה של אזרבייג'ן לשמר את מה שנותר מן הקהילה היהודית המצטמקת והמבודדת שלה.

אזרבייג'ן, לדברי מנהיגים יהודיים מקומיים, היא בית לכ-24,000 יהודים. כ-4,000 הם ממוצא אשכנזי החיים בבירה, באקו. השאר הם מה שמכונה "יהודים הרריים", ולהם מסורות תרבותיות, לשוניות ודתיות ייחודיות, הדומות לעתים יותר לאלה של שכניהם המוסלמים מאשר לאלה של יהודים אחרים.

התערוכות במוזיאון היהודים ההרריים בקרַסַניָה סלוֹבּוֹדָה מספר את סיפורים של היהודים באזרבייג'נית, רוסית ואנגלית צילום: לארי לקסנר

קרסניה סלובודה, שבה כמעט כל התושבים הם יהודים ורבים מדברים בניב יהודי פרסי שנחשב לשפה בסכנת הכחדה, היא מקום יחיד במינו.

"אין אף עיר כזו בעולם מחוץ לישראל", סיפר יוני יעקובי, רב חב"ד שעבר לשם מכפר סבא לפני 15 שנה, בראיון לפני פרוץ המגיפה. "יהודים נמצאים כאן מלפני 2,500 שנה, אפילו לפני תקופת בית המקדש הראשון".

קרַסַניָה סלוֹבּוֹדָה היא עיירה שכולה יהודי על גבול רוסיה, כ-140 ק"מ צפונה מעיר הבירה באקוצילום: לארי לקסנר

יהודי האזור קיבלו את הכינוי יהודים הרריים משום שבעבר גרו ליד שאהדאג, אחת הפסגות ברכס הקווקז הגדול. הם אינם נחשבים אשכנזים ולא ספרדים, ורובם צאצאי יהודים שהחלו להגיע מפרס במאה ה-13. כתוצאה מכך, רבים מן הכְּתבים שלהם כתובים בג'וּהוּרי - שפה עתיקה , המורכבת בעיקר מפרסית מתובלת במעט עברית.

במוזיאון החדש מוצגים רבים מן המאפיינים הייחודיים של היהודים ההרריים, ובהם תלבושות ותכשיטים מסורתיים, וכן חפצים טקסיים, כתבי יד וכתוּבּוֹת. אחד האוצרות הגדולים ביותר של המוזיאון הוא "הסידור המשוסף", סידור שהשתמש בו רב מקומי לפני מאות שנים כדי להתגונן מפני חרבו של גנרל מוסלמי שצבאו הגיע לתקוף את היהודים החיים באזור.

תולדות יהודי אזרבייג׳ן

"הגנרל ניסה לדקור את הרב, אך הרב הושיט באופן אינסטינקטיבי את הסידור שבידו קדימה וזה נחתך לשניים - ולרב לא קרה דבר", סיפר פסח איזקוב, הממונה העירוני הבכיר בעיר. "המוסלמים ראו בזה אות: 'אם הדת שלך מגינה עליך עד כדי כך, אין לי מה לעשות כאן'. הסידור הועבר מדור לדור, וכעת חזר לידינו".

את בניית המוזיאון מימן יזם הנדל"ן המיליארדר הרוסי גוֹד סמנוביץ' ניסנוב, סגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי, יחד עם שני אוליגרכים יהודים אחרים המתגוררים במוסקבה, ששניהם נולדו בקסניה סלובודה - איש העסקים זרח אילייב וגרמן זכרייב, סגן נשיא הקונגרס היהודי האירו-אסייתי.

"הרעיון למוזיאון מתגלגל כבר כמה זמן, אבל לא הצלחנו למצוא את המקום המתאים בשבילו משום שהעיירה מאוד צפופה", אמר איזקוב. "ואז חשבנו: בית הכנסת הזה נהרס. למה לא לשקם אותו ולהפוך אותו למוזיאון?"

בין פריטי תערוכת המוזיאון מוצגים יהודים שונים, החל מצילום של יָפה ירקוני, שמוצאה מן היהודים ההרריים, ועד לאזכור של אלברט אגרוּנוב, מפקד טנק אזרבייג'ני שנורה ונהרג בידי צלף ארמני בהיותו בן 23 במהלך מלחמת נַגוֹרנוֹ-קַרַבּאך בשנת 1992. בסכסוך דמים זה, שנמשך שש שנים, נעקרו ממקומם קרוב למיליון בני אדם, ביניהם יהודים, שחיו באזור קרבאך השנוי במחלוקת, המוחזק כיום בידי ארמניה.

ישראל מכרה לאזרבייג'ן נשק באותה מלחמה, והיא עדיין אחת מספקיות הנשק הגדולות שלה. אזרבייג'ן מייצאת לישראל נפט.

אף על פי ש-95% מתושבי אזרבייג'ן הם מוסלמים, יהודי המדינה אומרים שהם מסתדרים היטב עם שכניהם. הממשלה, שבראשה עומד אלייב מאז 2003, בולמת ביד ברזל קיצוניות מוסלמית. "אין אצלנו אנטישמיות משום שיש יחס חיובי בקרב תושבי אזרבייג'ן", אמר יבגני בּרֶנייֶסֶן, סגן יו"ר הקהילה היהודית האשכנזית בבאקו. "אדרבא, אנשים עושים שמיניות באוויר כדי להפגין ידידות כלפי היהודים".

התערוכות במוזיאון היהודים ההרריים בקרַסַניָה סלוֹבּוֹדָה מספר את סיפורים של היהודים באזרבייג'נית, רוסית ואנגליתצילום: לארי לקסנר

מוּבַּריץ גוּרַנלי, יושב ראש הוועדה הלאומית לענייני התאגדויות דתיות של אזרבייג'ן, אמר, "אף פעם לא היה לנו מתח דתי כאן, וגם היום אין לנו".

האיום הגדול ביותר על המסורת היהודית באזרבייג'ן במאה האחרונה היה בתקופה הסובייטית, שבה נאסר על קיום מנהגים דתיים וחלק מהמסורות המקומיות של היהודים ההרריים הופסקו ואבדו. כל 13 בתי הכנסת בקרסניה סלובודה, למעט אחד, נסגרו.

אחרי התמוטטות ברית המועצות והתוהו ובוהו הכלכלי של ראשית שנות ה-90, עברו רוב היהודים הנותרים באזרבייג'ן לישראל או לרוסיה. אפילו היום, רבים מן היהודים הרשומים כתושבי קרסניה סלובודה חיים למעשה במוסקבה, ישראל או ניו יורק.

שניאור סגל, הרב הראשי של הקהילה האשכנזית באזרבייג'ן, מבכה את העדר החיים היהודיים במדינה, ומאשים בכך את ההגירה ואת ההתבוללות. "הרבה יהודים נמצאים כאן, אבל למרבה הצער אחרי 70 שנה של משטר קומוניסטי אין חיים יהודיים אמיתיים", אמר סגל, שעומד גם בראש סניף חב"ד באזרבייג'ן. "ברוב ערי ברית המועצות לשעבר, בתי כנסת נסגרו. כאן בבאקו הם היו פתוחים, אבל אנשים כמעט לא פקדו אותם - רק הקשישים". הוא הוסיף שמכיוון שאזרבייג'ן הייתה סובלנית יחסית כלפי המיעוט היהודי שבה, שיעור נישואי התערובת גבוה.

כיום ישנם במדינה שבעה בתי כנסת פעילים, ובהם בית הכנסת האשכנזי הגדול בבאקו, שבו התקיימו תפילות מדי יום עד התפרצות מגיפת הקורונה. באקו היא גם מקום משכנו של בית חב"ד אור אבנר, מתחם חינוך יהודי ובו כ-180 תלמידים. בשנה שעברה נפתחה המסעדה הכשרה הראשונה אי פעם באזרבייג'ן, בשכונת נאסימי בעיר, אולם מאז נסגרה בעקבות הגבלות הקורונה.

בית הכנסת בן ששת הכיפות הוא אחד מציוני הדרך המרכזיים בקרסניה סלובודהצילום: לארי לקסנר

היהודים המקומיים מצפים בלהיטות לתיירים שישובו, אך מכיוון שרוב הטיסות לבאקו הושעו, כולל טיסות מתל אביב, נראה כי ציפייה זו רחוקה עדיין מלהתממש.

נשים יהודיות במפגש בבית הכנסת האשכנזי בבאקוצילום: לארי לקסנר

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ