חיים לפתח הר הגעש: ביקור באי פוגו, כף ורדה

הכפר צ'ה דה קלדרה ממוקם בפתח הר הגעש הפעיל של האי פוגו ועם כל התפרצות משנה את מקומו. יזהר דמטר חוזר שוב אל הנופים, הבתים והתושבים האופטימיים שגרמו לו לתהות איפה יותר מסוכן - בישראל או בפתח הר הגעש?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
האי פוגו. כף ורדה
האי פוגו. כף ורדה צילום: יצחק דרור
יזהר דמטר

זאת הייתה עוד ארוחת ערב בטיול. יושבים בבית של דוויד רומרו, המארח המקומי. בניו מנגנים מוזיקה מקומית טיפוסית, ואנחנו אוכלים שוב מן התפריט הקריאולי של כף ורדה - שעועית ירוקה, מעט עוף והמון אורז. יושבים ומפטפטים, הכול נראה רגיל לחלוטין. אך הפעם קרה דבר. כשקמתי לעזור בפינוי הכלים מהשולחן, נאלצתי לדלג מעל לבה שחורה וקשה בגובה של חצי מטר, שחצצה בין חדר האוכל והמטבח. כבר ניכרו סימני החציבה בה, אך המלאכה עוד לא נסתיימה. דוויד רואה אותי משתהה לרגע ומחייך, "אולי בביקור הבא שלך כבר תתרגל, שתה עוד קצת יין עד אז...". עוד לא התרגלתי, קשה להכיל דבר שכזה. הוא מוזג מהיין שהכינו כאן השנה. הצבע שלו אדום כצבעה של האדמה סביבנו, ואני חושב לעצמי שהשנה כבר קשה לי להבדיל בין הכפר, הר הגעש, היין והאנשים. נדמה שכבר כולם הפכו לאחד.

האי פוגו
הכיס המגמטי שהיה כבוי משנת 1857 שב לפעול, ומאז ועד היום הזין שש התפרצויות של הר הגעש פוגוצילום: F Mira

מדוע הפעם היה קשה כל כך? כי אני מכיר את הבית של דוויד, כבר ישנתי אצלו ואכלתי באותו חדר גדול לא מעט פעמים. אבל הפעם הלבה הייתה ממש בתוך החדר, לא ליד, לא כמעט, בפנים. דוויד כבר רגיל לזה, את ביתו הקודם קברה הלבה בשנת 2014, ואז הוא בנה את ביתו החדש יחד עם שאר חברי הכפר שנדדו מעט דרומה הרחק מזרם הלבה האדיר. דוויד נוהג לספר שכילדים הם שיחקו בסלעים הוולקניים מלאי האוויר וחצבו מהם דמויות משחק, ופינוי שכזה ממש לא זר להם, שכן הוא מתרחש כמה פעמים בחייהם של תושבי הכפר.

האי פוגו. כף ורדה
צ'ה דה קלדרה, האי פוגו. כף ורדהצילום: אבי פולג
האי פוגו. כף ורדה
מאז ההתפרצות תושבי הכפר עדיין בונים מחדש את בתיהםצילום: דפנה לוין

צ'ה דה קלדרה (מישור הקלדרה - תופעה גיאולוגית בה נוצר עמק מישורי במקום בו קרסה בעבר תקרת תא מגמטי, שהזין הר געש מעליו), זהו גם שמו של הכפר הנמצא באי פוגו (שפירושו אש) וחיים בו כ-850 תושבים. האי פוגו הוא חלק מקבוצת האיים האפריקאיים של כף ורדה. בסופו של דבר, פוגו הוא אי קטן יחסית, שבמרכזו הר געש המתנשא לגובה של 2,829 מטר. הכפר צ'ה דה קלדרה ממוקם מתחתיו בגובה 1,700 מטר.

האי פוגו. כף ורדה
השנה כבר קשה לי להבדיל בין הכפר, הר הגעש, היין והאנשיםצילום: אבי פולג

הכפר הוקם בשנת 1920, חמישים שנה לאחר שהרוזן הצרפתי מונטרונד הביא איתו מספר זני גפנים מיוחדים על מנת לייצר מהם יין באי, שאז עוד היה מושבה פורטוגזית. הגפנים שגשגו באדמה הגעשית ועובדי הכרמים שרצו להישאר במקום עם משפחותיהם הצעירות, הקימו את הכפר. כמובן שרוב הכסף שהושג הודות ליין לא הגיע ישירות אליהם, אך המעט שהגיע הספיק. מלחמת העולם הראשונה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה, הותירו את תושבי הכפר ללא כל פרנסה. כתוצאה מכך הקימו אנשי קלדרה קואופרטיב חקלאי, גידלו את מזונם בעצמם והמשיכו במסורת ייצור היין הייחודי.

שקיעה באי פוגו
שקיעה באי פוגו צילום: Caroline Granycome

בשנת 1951 הכול השתנה. הכיס המגמטי שהיה כבוי משנת 1857 שב לפעול, ומאז ועד היום הזין שש התפרצויות של הר הגעש פוגו, ואלו שטפו את העמק תחתיו בכמה אזורים. ההתפרצות שהסבה את הנזק הרב ביותר אירעה ב-2014, שבעקבותיה כל הכפר פשוט נדד ממקומו. ההתפרצות נמשכה כשנה, ודוויד מתאר אותה כאסון וגם כברכה של האי. מאז ההתפרצות תושבי הכפר עדיין בונים מחדש את בתיהם, מחדשים את הדרכים, השדות והגפנים, מנקים את האפר הוולקני שכיסה כל באר והפך את מימיה ללא ראויים לשתייה.

האי פוגו. כף ורדה
המוני חוקרים ואוהבי טבע סקרנים נהרו אל האי לצפות בהתפרצות שארכה שנה, שתו מהיין המקומי, לנו וסעדו בבתי התושביםצילום: אבי פולג
האי פוגו. כף ורדה
ההתפרצות של 2018 קברה את השביל אל ההרצילום: יצחק דרור

ואיפה הברכה, אתם שואלים? ההתפרצות הממושכת עוררה את סקרנות התקשורת העולמית, והאי הגעשי קיבל את הבמה הראויה לו ועלה על מפת התיירות. אני מודה שגם אני שמעתי עליו לראשונה רק לאחרונה. המוני חוקרים ואוהבי טבע סקרנים נהרו אל האי לצפות בהתפרצות שארכה שנה, שתו מהיין המקומי, לנו וסעדו בבתי התושבים. חמש שנים כמעט אחרי, המציאות כאן עדיין קשה ועם כל הכבוד לכמות התיירים הגדולה כאן אי פעם, זהו עדיין כפר קטן ועני באפריקה. עם זאת, משהו בלכידות התושבים ורוחם החזקה הופך את הביקור כאן למעודד ואופטימי.

האי פוגו
הר הגעש פוגו שהיה לברכתם וקללתם של תושבי הכפרצילום: F Mira

לפנות בוקר יצאנו לטפס על ההר שהיה לברכתם וקללתם של תושבי הכפר. יצאנו מוקדם כדי להקדים את העננים שעשויים לחסום את הנוף. אין שביל אמיתי אל הפסגה, כלומר - היה. הוא פשוט נקבר בהתפרצות של 2018. נזי, בן דודו של דוויד (כל תושבי הכפר קשורים גנטית זה לזה) מוביל אותנו בגאווה. הוא מכיר את ההר, וההר בוודאי גם מכיר אותו. הוא לא מסתיר את גאוותו על היכרותו עם כל אבן בכפר ובהר. נזי הוא גם האדם שחוצב את מכשול הלבה בין המטבח לחדר האוכל בביתו של דוויד. הערבות הדדית בעיניו היא הערך העליון.

למעלה, בעקבות השיחות עם נזי ודוויד, אני נזכר במילותיו של דן אלמגור ומשמיע לקבוצה את "לפתח הר הגעש" בביצוע הבלוזי של חווה אלברשטיין. שם, השיר הפוליטי מקבל משמעות לגמרי אחרת. אני שואל את נזי אם אינו חושש לגור במקום הזה, והוא עונה בפשטות, כמו הבין את מילות השיר – "הייתי אתמול באינטרנט ושמעתי שאצלכם יותר מבולגן, לא?" ומחייך.

כף ורדה, האותיות הקטנות:

האי פוגו הוא חלק מארכיפלג האיים של כף ורדה, רפובליקה עצמאית במערב אפריקה, מול חופי סנגל. אל האי ניתן להגיע בטיסה של כשעה, מהאי סנטיאגו – האי המרכזי באיי כף ורדה (אליו הכי קל להגיע מליסבון). בעיר סאן פיליפ (שאינה בקלדרה המדוברת) ישנם מלונות ברמת תיירות טובה, ואליה ניתן להגיע במונית משדה התעופה. על מנת להגיע אל הקלדרה יש צורך ברכב שכור או במונית, ואפשרויות הלינה בקלדרה צנועות. ישנו מלון אחד מעט מרוחק ממרכז הכפר, שבנוי מצריפי אבן פשוטים למדי, וישנם בתי אירוח פשוטים השייכים למשפחות בכפר שמציעות מספר מועט של חדרים. נכון לשנת 2019, בכפר אין מים חמים באופן תדיר, ורוב החשמל מגיע מתאים סולאריים. 

___

יזהר דמטר הוא מדריך טיולים ומטייל עצמאי ברחבי העולם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ