מקייפטאון ועד דרבן: מסע בן שלושה שבועות בדרום אפריקה

דרום אפריקה היא גן עדן לתיירים שמשלב נופים יוצאי דופן, תשתיות תיירות נפלאות ואוכל מעולה - במחירים נמוכים משמעותית משאר מדינות המערב. אור הורביץ יצא למסע בין אוקיינוס פראי לפארקים עוצרי נשימה. לגזור ולשמור

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אזור היין של דרום אפריקה
אזור היין של דרום אפריקה. כרמים מאופק עד אופקצילום: אור הורוביץ
אור הורביץ

לדרום אפריקה הגענו כשחיפשנו יעד לירח דבש שיהיה מספיק אקזוטי ומיוחד, אך עדיין נהנתני ונוח לטיול. הטיסות הנוחות דרך אדיס אבבה והזמן היחסית ארוך שעמד לרשותנו (כ-23 ימים) הפכו את דרום אפריקה (ולמען הקיצור, דרא"פ) הענקית ליעד האולטימטיבי. וכך, חמושים בתקוות לתרגם את החזון למציאות, המראנו אי שם בסתיו הישראלי (שהוא האביב שם) אל הקצה הדרומי של אפריקה.

דרום אפריקה היא ערב רב של סתירות שמצליחות להסתדר, איכשהו, יחדיו. מצד אחד - היהלום שבכתרה של אפריקה ומשאת נפשם של מהגרים מכל היבשת שמחפשים אפשרויות טובות יותר להם ולמשפחותיהם. בראשית הטיול היינו לצרכנים אובססיביים של UBER ושם פגשנו אותם - את הנהגים מקונגו, מרואנדה, מסיירה לאון ומגמביה. הם הגיעו ברגל, מוחבאים במשאיות או בעגלות, במטוסים או ברכב שקנו עם אנשים אחרים - כדי לעבור את הגדר (פשוטו כמשמעו) ולהגיע לארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות עליה שמעו.

נהג המונית, פליט רואנדי, שלקח אותנו משדה התעופה אל המלון, עבר במשך יותר מעשור את הדרך הארוכה ממלחמת האזרחים במדינתו לדרום אפריקה, עד שהגיע לכאן ב-2007. "לא קל כאן. הלבנים מתייחסים אלינו כמו שחורים והשחורים המקומיים מתייחסים אלינו כמו סוג ב'", סיפר בכנות. האם כאן עדיף על שם? "בוודאי. כאן אני מרוויח שכר הגון ולא מנסים לרצוח אותי בגלל מי שאני. כאן זו דמוקרטיה", אמר בגאווה של מקומי.

מסע בדרום אפריקה
מסע בדרום אפריקה. המרחבים העצומים מזמינים נסיעות ארוכות ארוכות. עכשיו צריך להתאמן על נסיעה בצד שמאלצילום: אור הורוביץ

מצד שני - דרום אפריקה מתנהלת למעשה כשתי מדינות מקבילות. המדינה הראשונה, ארץ האפשרויות המתקדמת; והמדינה השנייה, המפגרת מאחור, שמורכבת אך ורק משחורים. שכונות יוקרה בפרבר אחד - וטאונשיפס (עיירות שחורים) של דלות ועוני בפרבר אחר. תשתיות התיירות מנוהלות באופן כמעט מוחלט על ידי לבנים, בשעה שהשחורים מסתפקים במלצרות ובניקיון. הלבנים נוסעים בחוצות הערים ברכבים, בשעה שהשחורים הם רוב מוחץ ברחובות. באזורים של הלבנים מסתובבים, את האזורים של השחורים רואים רק מחלון המכונית. נכון, אלה הכללות גסות. יש שינוי, אמנם מינורי - אבל שינוי. עם זאת, קשה שלא להבחין כתייר המתבונן מן הצד במציאות הדיכוטומית הזו.

קייפטאון
קייפטאון צילום: Brent Newhall

תחנה ראשונה: קייפטאון

את הטיול התחלנו בקייפטאון, אחת הערים היפות והמגניבות בעולם. ובכן, קשה לצפות למשהו אחר מעיר ששוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי, תחומה בהר השולחן המהמם ביופיו ומלכדת בתוכה ערב רב של תרבויות, מקומיות וזרות. קייפטאון היא עיר בטוחה באופן יחסי לדרום אפריקה ולא חששנו בכלל להסתובב בה, כך שנמליץ פשוט ליהנות ממנה ברגל (או ב-UBER שעובד נהדר בערי דרום אפריקה).

הר השולחן בקייפטאון
הר השולחן בקייפטאוןצילום: אור הורוביץ

אז מה כדאי לעשות בקייפטאון? כמה המלצות:

הר השולחן - כל הסופרלטיבים שהרעיפו על המקום הזה מוצדקים. ההר עצמו יפהפה, מלא בצמחייה ייחודית לאפריקה וממנו נשקף נוף פשוט בלתי נתפס של קייפטאון ושל קייפ פנינסולה. את הדרך לפסגת ההר עצמו אפשר לעשות ברכבל (מהיר ונוח, אך לא זול. חשוב מאוד להזמין כרטיסים מראש כדי לחסוך את התור בכניסה לאתר). דרך נוספת להעפיל לפסגה היא באחד ממסלולי ההליכה המוליכים לראש ההר (מרהיבים אבל מאתגרים למי שאינו מורגל בטיפוס לגובה של מאות מטרים). כל אחת מהאופציות נהדרת בדרכה. נמליץ לכולם לעשות את המסלול ההיקפי על ההר עצמו (שני קילומטרים עם נופים פנורמיים עוצר נשימה, השילוט ברור ואין איך להתבלבל) ולהיערך מראש עם אוכל לפיקניק על ההר. אם כבר אוכל, על ההר יש מעין עמדות הסעדה שונות למי שממש אוהב לשלם יותר ולקבל פחות. שימו לב: ההר מעונן ימים רבים בשנה ושווה לתכנן את ההגעה אליו בימים של ראות טובה, ולהיערך עם שכבת חימום כלשהי כי מזג האוויר בו שונה מהותית מזה של קייפטאון.

הר השולחן
הר השולחן צילום: אור הורוביץ

שכונת Bo Kaap - שכונה יפהפייה בקייפטאון שמשלבת בין הצבעים העזים והחמים של הבתים לבין הנוף הטבעי הנשקף ממנה ומזמנת אפשרויות צילום ושיטוט נהדרות. אנחנו היינו שם במסגרת סיור נהדר ומלמד על שכונת המהגרים הזו, אבל אפשר להסתובב בה בשקט גם באופן עצמאי.

 שכונת Bo Kaap
שכונת Bo Kaapצילום: אור הורוביץ

הטיילת של קייפטאון (V&A Waterfront) - הטיילת אומנם כבר ממוסחרת ותיירותית, אבל נמצאת במיקום פשוט נהדר. כדאי להגיע לפנות ערב וליהנות מהשקיעה הנפלאה ומאומני הרחוב. מכאן גם יוצאות גם סירות לאוקיינוס ולרובן איילנד (האי בתחומו נמצא בית הכלא בו היה מנדלה כלוא), מהן תצפית יפהפייה על העיר ועל הר השולחן.

הטיילת של קייפטאון (V&A Waterfront)
הטיילת של קייפטאון (V&A Waterfront)צילום: אור הורוביץ

סיורי אפרטהייד - קייפטאון היא דמות מרכזית בסיפור האפרטהייד, ויהיה זה פספוס כואב לא לטייל בה גם דרך נקודת המבט הזו. אנחנו לקחנו סיור שהיה נהדר. כולם שמעו על האפרטהייד, אבל בין הסיפורים לבין מראה העיניים של ספסל המבחין בין לבנים לבין לא לבנים (כמובן שמשטר האפרטהייד טרח להגדירם על דרך השלילה, כאקט נוסף של השפלה) הדרך ארוכה. אגב, בקייפטאון אפשר לעשות סיורי טאונשיפס (אותן עיירות צפופות רעועות שמשטר האפרטהייד ריכז בהן את השחורים על מנת להרחיקן מריכוזי היישוב הלבנים). עשינו סיור כזה בעיר אחרת, אבל שמענו המלצות רבות על הסיורים שמתקיימים בקייפטאון.

ספסל מימי האפרטהייד
ספסל מימי האפרטהייד צילום: אור הורוביץ

קייפ פנינסולה (Cape Peninsula)

התחנה הבאה: קייפ פנינסולה, חצי האי עליו קייפטאון מבשרת בשמה. האזור נפלא ומומלץ לנסוע במסלול ההיקפי, שמאפשר הצצה לנופי ההרים הירוקים הנושקים לאוקיינוס. רבים נוסעים לחצי האי כדי להיות בנקודה הדרומית ביותר באפריקה המשמשת כנקודת המפגש של האוקיינוסים ההודי והאטלנטי, הלא היא כף התקווה הטובה. ובכן, הרשו לי לכבות את ההתלהבות. ראשית, זו לא הנקודה הכי דרומית באפריקה (פייק ניוז לפני עידן הפייק ניוז; מסתבר שהנקודה האמיתית נמצאת כ-150 קילומטר מזרחה) ושנית, חמש דקות נסיעה משם יש נקודה יפה הרבה יותר והיא Cape Point - נקודת המפגש של מצוקים דרמטיים עם האוקיינוס ובעיקר נקודת תצפית מרהיבה על החופים ההרריים של דרום אפריקה. הדרך אליה כרוכה בעלייה מתונה של חצי שעה, אבל הנוף שווה את זה ובגדול. הנקודה עצמה היא לא סוף המסלול - מומלץ מאוד להמשיך עוד עשר דקות אל הבית הקטן הנמצא בקצה הצוק. נפלא.

Cape Point
Cape Pointצילום: HandmadePictures / Shutterstock.

נקודה נהדרת נוספת בחצי האי היא Boulder's Beach. אומנם למקום קוראים חוף הבולדרים, אבל הוא מוכר בעיקר בגלל מושבת הפינגווינים האפריקאיים שהחליטה להשתקע בו אי אז בשנות ה-80. הכניסה כרוכה בתשלום (שמאפשר הגנה ותיחום של האתר למען הגנת המושבה) אבל היא בהחלט שווה את זה - בחוף יש אלפי פינגווינים שובי לב שגורמים לפרצי צחוק והתרגשות בקרב המבקרים. 

Boulder's Beach
Boulder's Beachצילום: אור הורביץ

אחת הנקודות היפות שהיינו בה בחצי האי היא רחוב באדן פאוול ב-Muizenberg (בחלק הצפון - מזרחי של חצי האי). אודה ולא אבוש, העיר היא גרסה חביבה של כל עיר בישראל (נצרת עילית בואכה מודיעין פינת רחובות), אבל דווקא בה, הזדמנו במקרה לאחת הנקודות היפות בטיול - נסיעה על כביש הכלוא בין מים לבין דיונות חול אינסופיות, כשמעל מאות שחפים חגים ותרים אחר טרפם. עוד בחצי האי (הפעם במערב) - מומלצת הליכה קצרה (לבחירתכם, אנחנו הלכנו כחצי קילומטר לכל כיוון) על החוף ממגדלור Slangkop שבמערב חצי האי.

Muizenberg
Muizenbergצילום: אור הורוביץ
Slangkop Lighthouse
Slangkop Lighthouseצילום: fry_theonly

ובכלל, זו הזדמנות להרהר בחופי דרום אפריקה. דרום אפריקה היא במידה רבה ההפך הגמור מחופשה באיי יוון. בניגוד לשלווה הרוגעת במימי יוון, בדרום אפריקה נגלה מחזה של התנגשות טיטאנים בין עוצמתו של האוקיינוס לבין עוצמתם של ההרים הדרמטיים, וזה מרהיב. בכל מובן. וגם רועש.

Hermanus Coastline
Hermanus Coastline. התנגשות הטיטאניםצילום: אור הורוביץ

סטלנבוש וארץ היין (Stellenbosch, the Winelands)

יגעים מהמסע לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי, החלטנו להתרחק מעט אל פנים הארץ, ושמנו פעמינו אל ארץ היין שסובבת את העיר האוניברסיטאית סטלנבוש. סטלנבוש היא עיר יפה ("וקולוניאליסטית", יגידו ספרי הטיולים. ואכן, אחוזות רבות מעטרות את העיר) ושווה להגיע אליה לערב וליהנות מהמוני המסעדות והפאבים שלה. באופן די מרגש, זה גם אחד המקומות הבודדים שבהם ראינו מפגשים מעורבים של שחורים ולבנים (כנראה סטודנטים) שיושבים, ביחד, לאכול המבורגר ולשתות בירה. איים של נורמאליות.

Thelema Winery
Thelema Winery סטלנבושצילום: אור הורוביץ

סטלנבוש היא בירת ה-Winelands, חבל ארץ נפלא שמאופיין בגבעות מוריקות. יש שיגידו שזה חבל טוסקנה של דרום אפריקה, אבל האמת היא שזה עושה עוול לחבל הארץ הנהדר בזכות עצמו. באזור יש כמות מכובדת ביותר של יקבים, וקשה מאוד להכריע למי מביניהם ללכת. לטובת העניין, כדאי לשאול את בעלי המלון בו תשהו בסטלנבוש על יקבים מומלצים, ולבקש מפה של כלל היקבים באזור. אנחנו היינו ב-Thelema (יינות מצוינים ונופים משוגעים של כרמים הפרוסים עד האופק) וב-La Motte ושניהם היו מאוד מומלצים לא רק בעינינו, טירוני היין, אלא גם בקרב מביני עניין.

 La Petite Ferma, Franschhoekk
La Petite Ferma, Franschhoekkצילום: אור הורוביץ

את אלכסה, ייננית שחורה ביקב תלמה, פגשנו בעת הדרכת יין ואני, כדרכי בקודש, ניסיתי להטות את השיחה על מנת לשמוע על החיים שלה אז, בימי סוף האפרטהייד וראשית הדמוקרטיה. אלכסה נשמעה אופטימית מאוד כשסיפרה על השינויים בדרום אפריקה, אך גיחכה (בנימוס המתחייב) כששאלתי אותה האם היא הבעלים של היקב. "מה פתאום, מי שמנהלת אותו זה משפחה בעלת שורשים אירופאיים", משועשעת מהתמימות בה חשבתי שאדם שחור יכול להיות בעלים של יקב. "ואיפה את גרה?", שאלתי. "במקום אחר", היא השיבה ונקבה בשם לא מוכר. מבדיקה קצרה בגוגל מאפס עולה שגם היא, כמו שחורים רבים כל כך בדרום אפריקה, חוזרת בערב אל הטאונשיפ המושמץ.

סטלנבוש
גפני יין בסטלנבושצילום: Burhan Ay Photography / Shutters

בסופו (או בתחילתו, הכל עניין של פרספקטיבה) של האזור מצויה העיירה Franschhoek. אני לא יודע מה עוד יש לעשות בעיירה (כנראה שלא הרבה), אבל אני כן ממליץ בחום להגיע למסעדה בשם La Petite Ferme ולצפות בנוף יוצא דופן ולהתהלך בכרמים שלהם. כשישבנו שם מביטים אל אחת השקיעות היפות שראינו בימי חיינו, ידענו - דרום אפריקה, איזו מדינה קשה ונהדרת את.

Franschhoek
Franschhoekצילום: Frankly PM

הלוויתנים של הרמנוס

את הההגעה להרמנוס עשינו בהתרגשות רבה, כי זה אחד המקומות הטובים ביותר לתת מבט חטוף אל עבר היונק הגדול בעולם - הלוויתן, שבחודשי האביב מגיח לביקור בקצה הדרומי של המדינה. הלוויתנים הם יצורים נדירים לצפייה, בעיקר מכיוון שהם חיים במים עמוקים ועולים לשאוף אוויר לעיתים רחוקות. עם בוא החורף מתחילים הלוויתנים את הנדידה הארוכה מאנטארקטיקה לחופי דרום אפריקה ולמזלנו, היינו שם בדיוק כדי להחליף צ'אפחות במקטע הסיום שלהם. המפגש בין החיה הענקית שהחליטה לכבד אותנו בנוכחותה, לבינינו, הקטנים והזמניים, הייתה באמת מעוררת השתאות וענווה. דרך נהדרת לראות את הלוויתנים היא באמצעות מסלול הליכה יפהפה של כ-3 קילומטרים לכל כיוון המוליך מ-Gearing's Point אל Siever's Point, הנקודה הטובה ביותר לצפות בלוויתנים בהרמנוס.

הרמונס. משקיפים על הלוויתנים
הנקודה הטובה ביותר לצפות בלוויתנים בהרמנוסצילום: אור הורוביץ

העיר קייפטאון והאזור שסובב אותה הם יעד נפלא לטיול אבל יותר מהכל, זוהי משואה של אופטימיות. ביום הראשון בקייפטאון נתקלנו בכנס של העצמת נשים שחורות. דמיינו הליכה של גבר לבן בין ההמון הנשי. לא עבר הרבה זמן עד שפנו אלינו שתי נשים שחורות והחלו לשוחח איתנו. "ישראל? הלוואי שאוכל לנסוע לישראל" אמרה אחת מהן כששמעה את מקום הולדתנו. ואיך אצלכם, שאלתי, האם הפצע הגליד? "הפצע אף פעם לא יגליד, והאמת שגם עכשיו יש פה הרבה בעיות. אבל אני לא שוכחת שעכשיו אני יכולה לקרוא למדינה הזו בית. ועכשיו, תביאו חיבוק ובואו נצטלם".

כינוס של העצמת נשים שחורות
כינוס של העצמת נשים שחורותצילום: אור הורוביץ

שתי הנשים האלה המחישו לי, שוב, את המעלה הגדולה ביותר של הטיול במחוזות רחוקים - אותה הבנה בלתי אמצעית שמרבית בני האדם - בגינאה המשוונית ובקונגו, באיטליה ובסעודיה, בדרום אפריקה ובישראל - הם, ובכן, בני אדם. וזו סיבה טובה לאופטימיות.

המדבר הדרום אפריקני - Little Karu

נתיב הגנים הוא אחד מהמקומות המפורסמים ביותר לתייר הישראלי בדרום אפריקה, ואנחנו בהחלט תכננו לטייל בו כשהגענו לעיר ג'ורג' (הקרויה על שם המלך ג'ורג' השלישי, שמעולם לא ביקר בה וספק גדול אם ידע שהמקום בכלל קיים). אבל לפני כן, חיפשנו לעשות גיחה קצרה אל "מעבר להרים" (הלכה למעשה, רכס הרים מלווה חלק גדול מאזור הכף הדרומי של המדינה) ואל המדבר הדרום אפריקני, ובשמו הרשמי של האזור - Little Karu.

יענים בדרום אפריקה
הבהלה ליענים בראשית המאה ה-20 הייתה שנייה רק לבהלה לזהבצילום: אור הורוביץ
Swartberg pass
מעברי ההרים הנפלאים - Swartberg Passצילום: אור הורוביץ

את הגיחה הקצרה הזו עשינו ב-Oudtshoorn, שהייתה בעבר מרכז היענים הגדול בעולם. זה עשוי להיות קוריוז, וזה אכן כך, אבל מסתבר שהבהלה ליענים בראשית המאה ה-20 הייתה שנייה רק לבהלה לזהב, ועשתה הרבה מאוד אנשים עשירים. היום נשאר מעט מאוד מהזוהר הזה, אבל המקום נותר עדיין כדאי לטיול מעגלי מג'ורג' - בעיקר בגלל מעברי ההרים הנפלאים (Swartberg Pass ו-Quteniqua Pass מומלצים מאוד), הנוף המדברי המיוחד ולאכלנים שבינינו - ההזדמנות לאכול בשר יען. אופציות נוספות באזור הן לבקר בחוות היענים שנותרו באזור (תיירותי אבל מעניין), ולהציץ בסוריקטות מתעוררות בזריחה.

נתיב הגנים - The Garden Route

The Garden Route
The Garden Routeצילום: Christopher Griner

הרבה גנים אין כאן, אבל מפגשים יוצאי דופן בין אדמה למים יש ועוד איך. לטעמנו, נתיב הגנים הוא אחד המקומות היפים בעולם לראות את המפגש המסעיר בין האוקיינוס לבין היבשה, במקרה הזה - הירוקה והג'ונגלית לפרקים. כל אחת מהנקודות בה עצרנו עונה, לכאורה, על ההגדרה הזו, אבל כל אחת מהן שונה בדרכה -

ווילדרנס (Wilderness) - הנה לנו מקום שמתכתב במדויק עם שמו. חוף חולי ושלו, שסיפק חוויה בלתי נשכחת של שקיעה עוצרת נשימה.

ווילדרנס (Wilderness)
ווילדרנס (Wilderness)צילום: אור הורוביץ

נייסנה (Knysna) - עיירה נפלאה לחופו של מפרץ נפלא לא פחות שנושא את אותו שם. בימים כתיקונם איננו נוהגים להטיף למטיילים, אבל נחרוג כאן ונפציר שתעשו לעצמכם טובה והגיעו לנקודת התצפית הנפלאה - View Point Eastren Knysna Head. אחרי שתודו לנו, שבו ושתו משהו (או אכלו) ב- East Head Cafe, שמשקיף מגבוה על המפרץ.

 נייסנה (Knysna)
נייסנה (Knysna)צילום: אור הורוביץ

נייצ'ר ואלי (Nature's Vaelley)- לא, אין קשר לחטיף המפורסם. כן. בדקנו (בכלל, יש להם איזה קטע עם שמות מוזרים, שם בכף הדרומי). מה שכן ראינו הוא לשון ים שחודרת ליבשה ומספקת, ביחד עם החול והשמיים, תצוגת תכלית קרקסית ואדירה של הטבע.

Nature's Valley
Nature's Valley. אין קשר לחטיף. בדקנוצילום: אור הורוביץ

הפארק הלאומי ציציקאמה (Tsitsikama) - ג'ונגל אמיתי לחופי האוקיינוס. קשה לתאר במילים את פיסת האלוהים הזו אבל פשוט תגיעו. לחובבי ההליכה נמליץ לשלב בין המסלול לגשר התלוי (The Mouth Trail, המפורסם ביותר בפארק, כ-2 קילומטרים של הליכה הלוך וחזור) לבין המסלול אל המפל  The Waterfall Trail, כ-6.5 קילומטר הלוך וחזור של הליכה נפלאה בנקודת המפגש המדויקת שבין האוקיינוס לבין הג'ונגל. לא להחמיץ. שני המסלולים הם מישוריים למדי וקלים באופן יחסי.

הפארק הלאומי ציציקאמה (Tsitsikama)
הפארק הלאומי ציציקאמה (Tsitsikama) צילום: אור הורוביץ
הפארק הלאומי ציציקאמה (Tsitsikama)
הפארק הלאומי ציציקאמה (Tsitsikama) צילום: אור הורוביץ

נתיב הגנים מאפשר, בזכות תשתיות התיירות המצוינות של דרום אפריקה, התבוננות יוצאת דופן בפלאי הטבע, וזו תמיד חוויה מזככת ורגשית לחלוטין. 

ביקור ב-Township המושמץ

את הדרך בחלקה הדרומי של דרום אפריקה סיימנו בפורט אליזבת' Port Elisabeth, שלמרבה הפלא אינה קרויה על שם נצר לממלכה הבריטית כי אם אחר אשתו של המושל הראשון של המחוז, כי נפוטיזם וכיוצא בזה), שם המתנו לטיסה. פורט אליזבת' היא עיר סתמית למדי, אך היא ניחנה במה שיש לכל עיר בדרום אפריקה להציע - Townships, אותם פרברים שחורים.

טאונשיפ בפורט אליזבת'
טאונשיפ בפורט אליזבת'. מצאנו שמץ של אופטימיותצילום: אור הורוביץ

ניצלנו את הזמן שנותר עד לטיסה כדי לערוך ביקור במסגרת סיור די יקר עם מדריך שלא תרם הרבה, אך אפשר לנו ללכת ולנסוע במקומות אליהם לא היינו מגיעים לבד. הטאונשיפ מעלה מיד תחושה של אנומליה - דלות ומסכנות ולכלוך באזור שנראה דווקא עשיר, מפואר ומתקדם (אירונית, יהיה מדויק יותר להגיד שדווקא המקומות אליהם מגיעים תיירים בדרום אפריקה הם האנומליה). אבל ראינו תושבים שמחים שחיים את חייהם למרות הקשיים - במטבחים המשותפים לכמה משפחות, בסלוני השיער במכולות (אלוהים, כמו סלוני שיער יכולים להיות בקילומטר רבוע?), בחצרות, ובגרפיטי. ואפילו סיבה לאופטימיות, מסתבר שרבים מהתושבים כבר אינם רוצים לעזוב את הטאונשיפ אליו נדחקו בכוח משטר האפרטהייד, משום שאיכשהו, מתוך העוול הגדול נוצרה קהילתיות אמיתית. סמלי שהחוויה הנהנתנית שלנו בדרומה של דרום אפריקה סיימנו, למרות הכל, בהצצה אל החיים האמיתיים של רוב רובם של התושבים במדינה.

קניון נהר בלייד - Blyde River Canyon

לאחר טיסה קצרה בת שעה הגענו ליוהנסבורג, שכרנו רכב והתחלנו במסע הארוך שלנו אל הפארק הלאומי קרוגר. לאחר נסיעה ארוכה של כמעט חמש שעות הגענו לחראסקופ (Graskop), משם יוצאת דרך נופית לעבר קניון נהר בלייד. בכל מלון בעיירה אפשר למצוא עלון תיירותי עם נקודות העצירה, אבל היי, בשביל מה אנחנו פה?

Blyde River Canyon
Blyde River Canyonצילום: South African Tourism

אהבנו במיוחד את מפלי ברלין, את Bourke's Luck Poholes (נחל בזלתי עם מים צלולים בנוף מדברי שמזכיר קצת את רמת הגולן) ואת שתי התצפיות על הקניון (The Upper Lookout, The Three Rondavels View Point, הראות לא הייתה מן המשובחות אך בכל זאת היה יפה מאוד). את יום הטיול שלנו באזור סיימנו במסעדה טובה על המצוק, וחשנו כי זה אפריטיף הולם של אפריקה האמיתית בטרם נגיע ליהלום שבכתר, קרוגר.

הפארק הלאומי קרוגר - Kruger National Park

קשה למצוא מילים שיהלמו את ההוד וההדר שמאפיינים את קרוגר. האמת היא שלא ציפינו לשפע החיות האקזוטיות שמציצות מכל מקום, חיות את חייהן ומתעלמות (כמעט) לחלוטין מהאורח שבא ברכב לבקרן. קשה להאמין שאחרי כמה שעות, נגיב כמעט באגביות למראה של זברה, ג'ירפה או גנו.

פארק קרוגר
מי היה מאמין שאחרי כמה שעות נפתח אדישות כלפי זברות?צילום: אור הורוביץ
Kruger National Park
Kruger National Parkצילום: אור הורוביץ

אי אפשר שלא להתרגש מהמפגש הבלתי אמצעי עם היצורים הנפלאים האלה, שלשם שינוי יכולים לחיות את חייהם בטבע הפתוח - כשדווקא בני האדם הם שכלואים בתוך הרכב או באתרי הלינה. אחרי הכל, וסליחה על הקלישאה, קרוגר מתנהג כמו מחזה חדש, בכל יום, כשהקהל נאסף אליו בבוקר ולא יודע מהי העלילה. וזה נפלא ומקסים. בהמשך - טיפים לטיול בקרוגר.

Kruger National Park
אי אפשר שלא להתרגש מהמפגש הזהצילום: אור הורביץ

בארבעת הימים שהיינו בפארק התלווינו לקבוצת אריות בציד, ראינו פילים משתעשעים במים, פגשנו קרנפים שישנו מספר מטרים מהכביש, הבטנו בחבורת קופים ונשרים נתלים על עץ, השתאינו נוכח מראה של עדר בן אלפי בפאלו שחוצה את הנחל, הופתענו מתנין שהגיח אל הכביש, התרגשנו ממשפחת צבועים שהתנהגו קצת כמו בני אדם (ההורים עייפים, הילד מנסה להעיר אותם בלי הפסקה), חזינו בחזירי יבלות מכתתים רגליהם בשמחה, התרגזנו מתוכי ביזארי שניסה לגנוב את ארוחת הבוקר שלנו, חטפנו מפגש עם ינשוף לילי והתרגשנו מהמפגש עם עשרות גורי אריות מנמנמים על הכביש עם אימותיהם- וכל זה הוא רק פרומיל אחד ממה שמציע הפארק הלאומי - קרוגר.

השקיעות של פארק קרוגר
השקיעות של פארק קרוגרצילום: אור הורוביץ

והשקיעות. הו, השקיעות. בכל שנות חיינו על האדמה לא נתקלנו בשקיעות כאלה. קרוגר הוא באמת ובתמים חוויה של פעם בחיים.

איך לטייל בקרוגר ולהישאר בחיים:

הזמינו מראש את מקומות הלינה בשמורה כי הם נחטפים במהירות. אנחנו ישנו בסאטארה (Satara, שני לילות, מסעדה נהדרת במקום) ובפרטוריסקופ (Pretoriuskop, לילה אחד) ושניהם מעולים ומצויים בקרבת ריכוז רב של בעלי חיים (והדרך ביניהם מאפשרת גם היא התבוננות במגוון של בעלי חיים).

Kruger National Park
Kruger National Parkצילום: אור הורביץ

הפארק ענק, וזו תהיה שגיאה לא לתכנן את השהות בו. שירות הפארקים של דרום אפריקה מציע סיוע בתכנון הטיול דרך המייל, כולל הזמנות, בהתאם לצרכים שלכם וללא כל עלות. אנחנו, למשל, הדגשנו כמה ימים יש לנו ומה אנחנו רוצים לראות (פעם ראשונה, כמה שיותר) והמדריכה סייעה לנו בצורה פשוט פנטסטית. זה שירות מעולה, יעיל ובעיקר חינמי, וחבל לא להשתמש בו.

כל לודג' בשמורה מאפשר לצאת לסיור על משאית ספארי (ערב, לילה, בוקר) - אלה סיורים נהדרים כי המדריכים לרוב יודעים היכן להגיע ומעודכנים במיקומים של החיות. חלק מהלודג'ים מוציאים גם סיורים רגליים ששמענו עליהם המלצות אבל לא עשינו. שימו לב להזמין את הסיורים מוקדם ככל האפשר.

הלודג'ים מחוץ לשמורה יקרים הרבה יותר מאתרי הלינה בתוכה, אבל הם לרוב מפנקים יותר. אנחנו רצינו לישון בשמורה כי כך לא היינו לחוצים לצאת עד שעת הסגירה, ומפני שזה אפשר לנו לצאת לסיורי לילה, שמתקיימים בשעה שהחיות הטורפות מתחילות את עבודתן.

Kruger National Park
אל תפספסו את סיורי הלילה של קרוגרצילום: אור הורביץ

גוונו את הלודג'ים - כל אזור בקרוגר מאופיין אחרת, ותמיד טוב קצת לגוון. תכננו את השהות שלכם כך שתשלב יותר מלודג' אחד.

אנחנו חסכנים אז הגענו לשמורה ברכב מיוהנסבורג, אבל יש אפשרות גם לנחות בשדה התעופה נלספרוט (Nelspruit) שממוקם קצת יותר משעה משער נומבי (Numbi). הטיסות לשדה התעופה הזה לרוב יקרות יותר מהטיסות ליוהנסבורג, אז שקללו גם את זה.

סוף החורף ותחילת האביב (החודשים מאי - ספטמבר) הם הזמן הטוב ביותר לבקר בקרוגר - בעיקר כי החורף יבש ונותן הזדמנות להציץ בחיות הנדרשות להיאסף בנקודות ספציפיות שבהן יש מים.

המהירות המותרת בפארק קרוגר נמוכה מאוד, כך שהקילומטרים מטעים. קחו את זה בחשבון בתכנון הנסיעות.

נצלו את הזמן לנסיעה גם ברכב הפרטי שלכם - הזדמנות נהדרת למפגשים בלתי אמצעיים עם בעלי חיים ללא תלות באף אחד אחר. אנחנו נסענו עם רכב מיני זול ופשוט (יונדאי i10) וצלחנו גם את דרכי העפר שבפארק. זה לא אומר שזה אידיאלי, אבל זה כן אומר שאפשר להסתדר גם עם רכב קטן בשמורה.

הרי הדרקון - Drakensberg

מקרוגר התחלנו בנסיעה ארוכה בת שבע שעות (גדולה המדינה הזו, כבר אמרנו?) לעבר הרי הדרקון (Drakensberg), רכס ההרים שמפריד בין דרום אפריקה לבין ממלכת לסוטו. הדראקנסברג נמצאים, לרוב, מחוץ למסלול הרגיל של המטיילים בדרום אפריקה, וזה ניכר - לא ראינו הרבה מטיילים, מה שאפשר ליהנות מיופיו של הטבע וגם לראות את אפריקה האמיתית, האגררית, של בקתות חמר, כנסיות קטנות ודרכים מאובקות.

הרי הדרקון - Drakensberg
הרי הדרקון - Drakensbergצילום: אור הורוביץ

הדראקנסברג הם מגרש המשחקים האמיתי של הטבע, והם נוף חריג ברכסי ההרים שרובנו מכירים. הדראקנסברג מזמנים מגוון רחב של מסלולי הליכה, לכן נמליץ על אלה שעשינו, אולם בכל שמורת טבע אפשר לקבל הדרכה וסיוע יעילים מהריינג'רים שבמרכז המבקרים.

drakensberg
drakensbergצילום: Maurits Vermeulen

הדראקנסברג הם רכס ארוך ומפותל, והדרכים המובילות משמורה אחת לאחרת הן לא תמיד טובות. הדבר מצריך תכנון קצת יותר פרטני של זמני השהייה בכל מקום. הנה ההמלצות המרכזיות שלנו:

Royal Natal
Royal Natalצילום: אור הורוביץ

מפלי Tugels שבפארק הלאומי Royal Natal - מדובר במפלים עונתיים ואנחנו טיילנו ממש בתום העונה היבשה, לכן לא ראינו אותם אבל המסלול המוליך אליהם (כ-7 קילומטר לכל כיוון) הוא נפלא ומוליך את המטיילים בו בתוך ערוץ מקסים ומאוד אפריקאי. מומלץ מאוד.

ה-Cathedral Peak - אזור נהדר לטיולים קצרים שיוצאים מהמלון הנושא את אותו שם (יקר, אבל שווה עצירה לבירה). אהבנו במיוחד את המסלול שמוליך למפלי Doreen (כ-2.5 קילומטר של נופים עוצרי נשימה לכל כיוון).

Cathedral Peak
Cathedral Peak אזור נהדר לטיולים קצרים

אזור Underberg - החלק התיירותי יותר של הדראקנסברג. לקחנו טיול סוסים מקסים באזור, הלכנו בנינוחות לאורך נהר ה-Mzimkhulu, יצאנו לטיולים קצרצרים וביקרנו במחלבה. את כל התכנונים עשינו באמצעות הלודג' הזה (בסיסי מאוד, אבל מספק שפע טיפים לפעילויות במרחב). מכאן אפשר לצאת גם למעבר ההרים סאני (Sani Pass) וללסוטו, אבל מרבית האנשים ששוחחתי איתם טענו כי מדובר באטרקציה מאוד ממוסחרת שלא שווה את הכסף. לשיקולכם.

Underberg Region
Underberg - החלק התיירותי יותר של הדראקנסברגצילום: אור הורוביץ

דראקנסברג היו אתנחתה נהדרת ומגוונת בתוך הטיול שלנו, וכדאי להגיע אליהם (אם זמנכם בידכם) דווקא כי מדובר בדרך פראית ויפה לחזות בדרום אפריקה, שאליה לרוב לא מתוודעים בטיול "הקלאסי". בנוסף, אני חש שאדם לא יוצא ידי חובתו מטיול אם לא פסע לפחות ברכס הרים אחד בטיול. הדראקנסברג, רכס הרים מרשים ומיוחד לכל הדעות, אפשרו לממש זאת.

אחרי דרקאנסברג הגענו לדרבן שלחופי האוקייאנוס ההודי כדי לממש את ההבטחה למנוחה על שפת הים (הגועש, יש להגיד). לאחר מכן חזרנו, שמחים וטובי לב, לסיבוב אחרון לקייפטאון ומשם הביתה.

יש בדרום אפריקה משהו בלתי רגיל שהופך אותה ליעד אידיאלי לטיול. זה הערים הנפלאות, האוכל המשובח, המפגשים הדרמטיים בין אדמה לים, כרמים מאופק עד האופק, בעלי חיים ושקיעות מופלאות, הרים ירוקים ונחלים צלולים, וכור היתוך של מפגשי תרבויות ואנשים נפלאים, עבר קשה ועתיד מורכב לצד אופטימיות כובשת. וגם כאן, השם מטעה - כי דרום אפריקה היא בעצם אפריקה של מעלה, תמצית החלומות והתקוות של היבשת המצולקת הזו.

"לשחורים וללבנים במדינה הזו יש את אותן הבעיות, ואותם הפוליטיקאים - לבנים כשחורים - מתעסקים בעצמם במקום לעסוק באזרחים. אנחנו מחכים למנהיג - לבן או שחור - שיסתכל עלינו כבני אדם ולא ימנף את הצבע שלי לצרכיו הפוליטיים", אמר לנו נהג המונית, יליד דרום אפריקה, שלקח אותנו לשדה התעופה בדרבן. ומתי הוא יגיע? "לא יודע, אבל הוא יגיע. התגברנו על האפרטהייד, נתגבר גם על המצב הנוכחי". אתה יודע, אמרתי, יש לנו מוזיקאי ששר על כך שהשעה החשוכה ביותר היא זו שלפני השחר. "מעניין", חייך הנהג. "יש לנו משפט דומה".

___

אור הורביץ הוא מטייל עצמאי בעל בלוג הטיולים "אור מסביב לעולם"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ