${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניצחנו: תל אביב היא עיר הרבה יותר טובה מברלין

ברלין היא היום עיר אירופית יקרה ומשועממת מעצמה שמכילה תיירים והיפסטרים סוג ג'. תל אביב, לעומת זאת, הרבה יותר מעניינת, קולית וסקסית. לא הגיע הזמן להעריך את מה שיש לנו ביד במקום לרעות בשדות זרים?

תגובות

היה לי רגע קצר בחיים שבו הייתי מעורב עם האומן 17, סניף תל אביב. לא משהו־מי־יודע־מה. תפקידי הרשמי היה יועץ אמנותי. תפקידי האמיתי, הלא רשמי - "החבר של הסלבס". יום אחד קיבלתי טלפון מחיים פנחס. לא חיים "שוגון" פנחס הבלש, אלא חיים פנחס אחר, איש חיי הלילה, הבעלים דאז של כל מיני מועדונים שמעולם לא הייתי בהם כמו הדום והווקס (כל זה קרה רגע לפני שפנחס קרס מחובות, סמים ואלימות). לפנחס היתה הצעה עסקית בשבילי: שאעזוב את האומן 17 ואעבור למקום חדש שהקים, המרפאה. הוא עשה לי סיבוב במקום וחזר על המנטרה שכולם השמיעו אז בכל בר/מועדון/מסעדה בתל אביב: "זה הכי ניו יורק, לא?".

העיצוב המרפאתי־תעשייתי של המקום של פנחס התקשר אצלי אסוציאטיבית דווקא למנגלה ולאושוויץ יותר מאשר ל־205 או לדה בוקס בניו יורק. אמרתי שאחשוב על זה אבל ידעתי שאני לא מעוניין. פנחס הרגיש באי נחת שלי. הוא פירש את האי נחת שלי כאליטיזם. אז במטרה לשכנע אותי הוא אמר משהו כמו: "תבין, איתמר, המקום הזה הולך להיות הכי אמנותי. הכי ניו יורק. העיצוב הכי ניו יורק והתוכן... התוכן הכי ברלין, הכי פנורמה, הכי בונקר. אתה מבין, המקום עדיין בהרצה אבל אתמול למשל, עשינו פה אירוע סגור והבאנו אמן מיצג מדהים...". "באמת?", שאלתי אותו לתומי, "מה הוא עשה?". "הוא ישב עירום על אסלה בשירותים וכל מי שרצה יכול היה להשתין עליו. גאוני, לא?".

האימפריה של חיים פנחס קרסה בינתיים, אבל יש להעריך אותו על ראיית הנולד. כבר אז (הפגישה הזו היתה בחורף 2007-2006), פנחס חזה את הטרנד שלגמרי השתלט על תל אביב: ברלין. פנחס זיהה אז את המהלך המוזר שקרה לתל אביב בשלוש השנים האחרונות; מתל אביב שהיא בבואה של ניו יורק, הפכנו לעיר שהיא בבואה של ברלין. ככה זה בחיים. פעם אתה ניו יורק, פעם אתה ברלין. אבל וואט דה פאק, למה ברלין? למה ניו יורק זה ברור.  היא הארכיטיפ, האבטיפוס של העיר הגדולה. המטרופולין המרכזי בעולם לצד לונדון וטוקיו. תל אביב, ביומרנות וחוצפע אופייניות ומעוררות אמפתיה, ביקשה להידמות לטוב ביותר. ופתאום הוחלט להשתנות. עכשיו נעשים ברלין. ככה, בשרירותיות. למה ברלין?

ברצינות, למה ברלין? הטרנד של "לנסוע לברלין" התחיל לפני למעלה מעשור, לקראת סוף שנות ה־90. נלווה אליו גם טרנד מצומצם יותר (אך אדוק) של "לגור בברלין". כמו כל טרנד זה התחיל במעגלים קטנים. חבורות של יודעי ח"ן (מוזיקאים, קולנוענים, אמנים, בליינים) ידעו לזהות בזמן את הפוטנציאל של עיר פוסט טראומטית כמו ברלין.

ערים פוסט טראומטיות הן מה שנקרא אמרג'ינג מרקט. שוק מתפתח. התושבים בערים פוסט טראומטיות צמאים לחיים שונים מאלה שידעו קודם, במהלך הטראומה. כוחות שוק שונים מזהים את הרצון הזה ומתרגמים אותו לכסף. כך יצא שברלין שחוברה לה יחדיו, לצד ערים אחרות במרכז ובמזרח אירופה, נעשו טרנדיות כל אחת בתורה (ברלין, פראג, בודפשט, קרקוב).

יותר יפה מהכותל? רחוב Auguststrasse במזרח ברלין (צילום: wolfgangstaudt, פליקר)

האם בכל העולם ברלין עדיין כזו שוס? לא בטוח. ברלין היתה, עד לא מזמן, אבן שואבת להומואים, לאמנים ולסתם אינדיבידואליסטים צעירים מכל העולם שרצו לקחת חלק במסיבה המתירנית שהיא ברלין. העיר היתה זולה והציעה ליברליות (עד גבול מסוים) בכל הקשור למוצא, צבע עור והעדפה מינית. אבל זהו, החגיגה נגמרה. ברלין היא היום עיר אירופית יקרה ומשועממת מעצמה. היום יש בברלין עשירים, תיירים והיפסטרים סוג ג', דהויים מרוב שימוש, לא ממש מעודכנים. המעודכנים הלכו לחפש ערים פוסט טראומטיות חדשות (דיבור חזק על ליובליאנה, שנחאי, בריסל, מומביי).

ובתל אביב? ברלין זה סיפור אחר. בתל אביב טרנד ברלין הוא מעבר ל"לנסוע לברלין" או "לגור בברלין". טרנד ברלין גלש מברלין הפיזית לברלין המטפורית, לתל אביב. פתאום כולם משווים את תל אביב לברלין. כל דבר היפסטרי, קולי, צעיר, לילי, פסבדו אמנותי בתל אביב הוא "כמו בברלין". פתאום רוטשילד זה אונטר דן לינדן, שינקין זה פרידריכשטראסה ושוק הפשפשים הוא קרויצברג. ידוע שבישראל אין מקום העומד בזכות עצמו אלא רק בהשוואה למקום בחו"ל. כשגרתי מעל גן מאיר, כל מי שבא לבקר אותי אמר: "זה מדהים. זה כמו סנטרל פארק". ומי שנוסע ליער ביריה אומר: "זה מדהים. זה כמו שווייץ", וכן הלאה. ותל אביב, עיר הרבה יותר מעניינת, קולית וסקסית מברלין, חייבת להיפרע מהמשוואות הללו.   נכון | לא נכון נכון (מאוד). פאז דה לה חוארטה - כוכבת אימפריית הפשע, כוסית השעה, אשת הצייטגייסט. כך הסביר הבמאי גספר נואה למה בחר בה לשחק בסרטו האחרון, "enter the void": "היא היתה נכונה לתפקיד כי היא אוהבת לצעוק, לבכות ולהראות את עצמה עירומה - כל האיכויות הדרושות".

לא נכון. האלבום החדש של רדיוהד. די, מספיק עם זה. הם לא היו טובים לפני 20 שנה והם הרבה יותר גרועים היום.

*#