מחיי הרוח ועד הקולינריה: הקהילה היהודית בברלין מסתגלת לחיים חדשים

הקורונה אילצה את אנשי הדת, התרבות והקולינריה בברלין להמציא את עצמם מחדש כדי להישאר רלוונטיים. למאפייה זה עבד בהצלחה, אבל המרכול הכשר ספג מכה קשה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מלכת הדראג ננה שוויץ ורקדנית הבורלסקה לוליטה וא וום, שייסדו את להקת הקברט יהודים! יהודים! יהודים!
מלכת הדראג ננה שוויץ ורקדנית הבורלסקה לוליטה וא וום, שייסדו את להקת הקברט יהודים! יהודים! יהודים! צילום: Daniel Paikov
JTA
ג'ו באוור
ברלין
JTA
ג'ו באוור
ברלין

כמו בכל העולם, גם המסעדות בברלין נסגרו בעת הקורונה, למעט האפשרות לטייק אווי ולמשלוחים. איתן גם בתי הספר, מוסדות הדת, המופעים וההתכנסויות. הגבלות מחמירות על חיי היומיום תקפות בעיר, אך בירת גרמניה לא נכנסה להסגר מוחלט, כמו זה שהונהג בערי צרפת או איטליה, או במחוזות אחרים במדינה עצמה, כמו בוואריה. 

נראה שתושבי ברלין, מצאו דרכים יצירתיות להסתגל למצב. בהתאם לכך, גם חיי הקהילה היהודית נאלצו להתאים את עצמם למצב ולהשתנות בהתמדה - מחיי הרוח ועד הקולינריה - אך אלה המשיכו לפרוח בשלל דרכים.

ברליןצילום: JOACHIM HERRMANN/רויטרס

בייגלים וספרים למכירה

לורל קרטושוילה נולדה בבוסטון ומתגוררת כעת בברלין. ב-2013 היא השיקה את Fine Bagels, מתוך כוונה להמשיך כאן את המסורת היהודית הקולינרית של צפון אמריקה. "הייתי קוראת לזה מאפייה ובית קפה יהודיים מודרניים", היא מסבירה. "אנחנו שומרים אמנם על פרופיל נמוך, אבל מי שמכיר אותנו מבין היטב בבייגלים, ברוגעלך וכיוצא באלה". המאפייה שוכנת ברובע פרידריכסהיין המחוספס אך האופנתי, סמוך מאוד לקו החשמלית M10. בפנים, נוהגים הלקוחות ללגום קפה ולאכול בייגל כשמסביבם ספרייה קטנה ועשירה בספרים, כולל אוסף המוקדש לעיר ברלין, לצד ספרי בישול יהודי.

לורל קרטושוילה נולדה בבוסטון ומתגוררת כעת בברלין. ב-2013 היא השיקה את Fine Bagels. ולמרות המחסור בשמרים, הבטיחו למכור כרגיל את חלת השבת שלהם בסופי השבועצילום: Shendl Copitman

עם פרוץ המגיפה והטלת המגבלות, שפגעו קשה בבתי העסק המקומיים, הבהירה קרטושוילה לבעלה ולשותפה לעסק, רומן, שעליהם לספק שירות משלוחים ללקוחות. הם יצרו באתר עמוד מיוחד של משלוחים לתקופת הקורונה, שכוללים מבחר בייגלים, מאפים וגם ספרים. למרות המחסור בשמרים, הצליחו למכור כרגיל את חלת השבת שלהם בסופי השבוע.

למרבה ההפתעה, המעבר למשלוחים היה חלק.

"מדהים לראות איך הצלחנו להסתגל במהירות לשגרה החדשה. לפעמים נדמה שאנחנו עובדים כך מאז ומתמיד".

ותגובת הלקוחות?

"לא ייאמן, אבל אנחנו עמוסים עוד יותר מתמיד, לפחות במובן הזה שאנחנו עובדים 12 שעות ביממה".

הם מבצעים משלוחים היישר אל בית הלקוח, ובהתאם לדרישה עושים זאת גם ללא מגע אנושי, כל עוד התשלום מבוצע מראש בפייפאל. "מטבע הדברים, אנחנו מרוויחים פחות", מציינת קרטושוילה. "אבל אין מאושרת ממני, כי יש לנו תעסוקה עבור צוות העובדים שלנו, ואין לי ספק שנעבור את המשבר הזה בשלום".

קהילה דתית מקוונת

לדברי הרב יונה סיברס מבית הכנסת של פסטלוצי שטראסה, המגיפה אילצה את מנהיגי הדת של הקהילה "למצוא דרכים חדשות להישאר רלוונטיים". בית הכנסת הליברלי שלו, התנועה המקבילה לרפורמים, מיהר להגיב על סגירת מוסדות הדת והעביר את שירותי הקהילה לרשת באמצעות סטרימינג בפייסבוק. "כל התגובות היו חיוביות", אומר סיברס. "ישנה היום יצירתיות שלא הייתה קודם. נחמד לפגוש אנשים פנים אל פנים, אבל גילינו שאפשר להתחבר לאנשים גם מרחוק, ולהעניק להם נגישות ברמה אחרת".

הרבה רבקה בלאדי הגיעה לברלין עם בעלה, הרב ג'רמי בורוביץ, לפני כארבע שנים כדי להשיק פרויקט פופ אפ שהתפתח והפך ל-Base Berlin - חלל יהודי פלורליסטי לצעירים שמבקשים ללמוד ולהתחבר לדת. ב-13 במרץ נאלצו השניים להפסיק את כל האירועים בביתם. "ההחלטה הייתה קשה, כי אנחנו ארגון ששם דגש רב על עצם ההתכנסות, ועל החוויה האנושית הכבירה שיש בהתכנסות הזאת", מספרת בלאדי. "וכרגע אנחנו לא יכולים לעשות את זה פיזית, ולכן אנחנו נאלצים לאתגר את עצמנו כדי להמשיך בעבודה של בניית קהילה ללא ההיבט הזה של התכנסות ומפגש פנים אל פנים".

בית הכנסת של פסטלוצי שטראסה

כמו סיברס, גם בני הזוג העבירו את רוב פעילותם לרשת, ומציעים היום קורסים, שיעורי מדיטציה וגם סדר הבדלה מקוון בכל מוצאי שבת. ויש גם חדשות טובות: שיעור ההשתתפות זינק. בלאדי סבורה שהיכולת להשתתף גם מהבית, הקלה מאוד על חברי הקהילה המופנמים, שמרגישים כעת בטוחים יותר להצטרף לפעילות. היא גם מאמינה שבין המצטרפים החדשים נמצאים אנשים מחוץ לברלין, שלא קיבלו עד כה הזדמנות להצטרף לאירועים של Base Berlin. "הייתי אומרת שהמספרים גבוהים הרבה יותר בממוצע", היא מציינת. "אין לי ספק שאנשים מחפשים תחושת קהילה. לדעתי, ישנה תחושה עמוקה של בדידות שהייתה קיימת עוד לפני המגיפה".

המרכול הכשר ספג מכה קשה

לאלי סילבר, מנהלת המרכול הכשר Lampari שברובע שרלוטנבורג, מצננת מעט את ההתלהבות. "היה לנו קשה מאוד", אומרת סילבר מביתה. החנות שלה נמצאת בלב שכונה של חנויות ובתי כנסת אורתודוקסים, והיא נסמכת בעיקר על ייבוא מישראל, שמתעכב מאוד בשבועות האחרונים. בימים כתיקונם, סילבר מפיצה את הסחורה המיובאת למלונות, מסעדות, לקהילות ולארגונים ברחבי גרמניה.

"המרכול ספג מכה קשה מאז פרוץ המשבר", היא מספרת. "ובכל זאת, המציאות החדשה אפשרה לנו להתמקד יותר בצורכי הלקוחות הפרטיים ולעבור למשלוחים. העובדים שלנו עושים כל מאמץ. אין הרבה אנשים שהיו עובדים קשה כמוהם. הם מסכנים את בריאותם כדי לוודא שהלקוחות מקבלים את המצרכים שלהם. זה כבר לא קשור לכסף. זה עניין של חיי אדם".

לפני עידן הקורונה, במתחם ה-Base Berlin

עבור כליזמר, זו "שבת שלא נגמרת"

דניאל קאהן, כליזמר ופיזמונאי דובר יידיש מדטרויט, רואה במצב הנוכחי פוטנציאל לרעידת אדמה חברתית של ממש. "זה כמו שבת שלא נגמרת", הוא מתלוצץ. "רק עם חשמל". אך בנימה רצינית יותר, קאהן, המנגן באקורדיון ובגיטרה, אומר שלדעתו, העולם היה זקוק להפוגה הזאת. "הרעיון הזה שכל המסחר נעלם, שהשווקים נעלמים וכל מה שנשאר זה רק אתה, בתקווה שאתה נמצא עם יקיריך ועם האנשים הקרובים אליך. שאתה דבק אך ורק בקשרים הבסיסיים ביותר שיש לכולנו זה עם זה".

קאהן הגיע לברלין בשנת 2005, ובה פגש לימים גם את אשתו, יבה לפסקר, רקדנית ומתרגמת. "ברלין היא מעין נקודת המפגש בין מזרח למערב", הוא אומר. "העיר היא נקודת מעבר ונקודת איסוף וגם מקום מפלט". ישנה רשימה שלמה של סדנאות כליזמרים, מופעים ופסטיבלים שהוא ואשתו אמורים היו להשתתף בהם, אבל כולם בוטלו. "רוב הזמן אנחנו בדרכים, בזמנים אחרים היינו בסיבוב הופעות או בפסטיבלים", הוא מסביר. "אבל הכל פשוט נעצר, ונראה שאיש לא יודע מה יילד יום".

עם זאת, הצליח קאהן להעביר חלק מעבודתו לרשת. הוא אמור להופיע במופע בינלאומי של אחדות בין הדתות, והנחה גם סדר פסח ביידיש. לקראת סוף החודש, הוא צפוי להשתתף במופע סולו מקוון של תיאטרון פולקסביין בניו יורק, ולאחר מכן גם במופע דומה בברלין. "אני ממש לא מתעסק בשאלה איך לעשות כסף מכל הסיפור הזה", הוא אומר. "אני לא רואה בזה בשום צורה תחליף מעשי למופע פיזי על במה".

לפסקר סבורה שלאנשים יימאס מכל ההיצע המקוון הזה ומוועידות הזום למיניהן. "אני מאמינה שזה רק פלסטר", היא מוסיפה, "ושזה רק משמש תזכורת לכל מה שאנחנו מפסידים".

קברט קווירי מנסה לשמור על מומנטום

כשהגיע חג הפסח, רבים התאימו את תוכניות ליל הסדר שלהם למציאות החדשה, אך דבר לא השתווה לסדר הפסח הקווירי שערכו השחקנים והרקדנים שמאחורי להקת הקברט יהודים! יהודים! יהודים! - לוליטה וא וום, רקדנית בורלסק, וננה שוויץ, סבתא יהודייה בת 96 בתלבושת דראג, בגילומו של צעיר בן 25 מפלורידה.

לוליטה היא מדריכת תיירים ביום, וייסדה את יהודים! יהודים! יהודים! בעקבות התסכול שהצטבר אצלה, לאחר שאורחיה התעניינו ביהודים אך ורק כקורבנות השואה. גם ננה הביעה הזדהות. "כולם תמיד מרגישים צורך להתנצל בשם הסבים שלהם", הסבירה.

"לברלין יש היסטוריה יהודית עשירה ומעניינת כל כך", מסבירה לוליטה את בחירתה להראות פן אחר של החיים היהודיים בעיר. "רציתי לעשות משהו שייצג את האמנות היהודית החתרנית כאן בברלין, שיראה לאנשים שיש בעיר יהודים חיים, נושמים ויוצרים. שאנחנו לא איזו פנטזיה או מיתוס, וגם לא רק ישראלים או אורתודוקסים".

בתכנון המקורי, הם תכננו לערוך סדר פסח קווירי על במה, אך נאלצו להעביר גם אותו לרשת. לדברי ננה, הסדר - שכלל הגדה מתוצרת בית - שילב בין מסורת לכמה אלמנטים "מטופשים מאוד וקוויריים מאוד", כולל הופעה שלה בתלבושת דראג מלאה, ומופע של לוליטה. השתתפותם של כמה עשרות בסדר הפסח עודדה את רוחן, וגם אם כיום הן לא יכולות להופיע פנים אל פנים, הן כבר עשו זאת ברשת כמה פעמים. "זה מה שמלהיב אותי ביהדות", אומרת ננה. "אפשר ללוש אותה כרצוננו, כך שאנחנו יכולים ליצור כיד הדמיון הטובה עלינו ולטפח את היהדות כפי שאנחנו רוצים וכפי שהיינו רוצים לראות אותה".

המוזיקאי דניאל קאהן, בתמונה עם אשתו יבה לפסקר, רואה בברלין נקודת חיבור בין מזרח למערב צילום: Oleg Farynyuk
מלכת הדראג ננה שוויץ ורקדנית הבורלסקה לוליטה וא וום, שייסדו את להקת הקברט יהודים! יהודים! יהודים! צילום: Daniel Paikov

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ