תחנה אחרונה: בנגקוק - בחזרה למטריקס

בנגקוק היא המקום המושלם להחזיר אותנו לעניינים ולהזכיר לנו שבחיים האמיתיים הקצב קצת שונה ותזזיתי יותר. ממקדש לארמון ועד צ'יינה טאון – אלו האטרקציות שיש לעיר להציע

ברנע שלס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תיירים בבנגקוק
תיירים בבנגקוקצילום: REUTERS
ברנע שלס

פסק זמן בן שלושה חודשים שהתחיל בהודו והמשיך בתאילנד מתקרב אל קצו. אם איי תאילנד היו שונים מכל מה שנתקלנו בו במהלך הטיול, בנגקוק סימנה את הקצה הקיצון: ההיפך הגמור מכל שאר הטיול שלנו. במקום שלווה, שקט ופסטורליות, נחתנו במרכזה של עיר עצומה וסואנת וחטפנו אותה במלוא עוצמתה.

שלושה חודשים של טיול שרדנו כמעט בלי תקלות: לא היו קלקולי קיבה או פציעות; לא כייסו אותנו או עבדו עלינו ולא איבדנו אף ילדה. ואז הגענו לבנגקוק. כשחושבים על זה, זה היה המקום המושלם להחזיר אותנו לעניינים ולהזכיר לנו שבחיים האמיתיים הקצב קצת שונה.

בנגקוק, תאילנד
בנגקוק, תאילנדצילום: בלומברג

בנגקוק הייתה התחנה האחרונה בטיול שלנו ומשיקולי עצלות החלטנו לשהות בה שבוע שלם ולמלא את הזמן בקניות, מקדשים, שיטוטים, אוכל ויאללה הביתה. החלטנו לנסות משהו שונה ולהתמקם בדירת Airbnb. אחרי שלושה חודשים באותו החדר, המחשבה על שני חדרי שינה נשמעה כמו פסגת החלומות. סגרנו דירה שלפי התמונות נראתה מושלמת, ממש במרכז העיר, שני חדרי שינה ואפילו בריכה בבניין.

יצאנו מקופנגן בצהריים (אפילו הספקנו עוד סיבוב בבריכה ובחוף לפני היציאה לדרך) ואחרי כמה שעות של מעבורת וטיסה הגענו לבנגקוק בשעות הערב ונסענו ישר לכתובת שקיבלנו. כבר בהצצה על בנגקוק מהמונית משדה התעופה הבנו שזו חוויה אחרת מכל מה שחווינו עד עכשיו. בנגקוק היא עיר עצומה, רועשת, חמה בטירוף ומהממת ביופיה. בכל פינה מקדשים מציצים מבין הבניינים; הרחובות רחבים, תמונות עצומות של מלך תאילנד בכל פוזה אפשרית והמוני אנשים.

עומס תנועה ברחוב רחב בבנגקוק
כמו סטירה מצלצלת, העיר בנגקוקצילום: Taylor Weidman / Bloomberg

ירדנו מהמונית ו...הפתעה. בכתובת שקיבלנו לא הייתה שום דירה נראית לעין אלא חנויות ומסעדות. המארחת שאצלה נרשמנו נעלמה ולא ענתה לטלפון. מאמץ נוסף הביא אותנו למישהי סינית בכלל שהבהירה שמדובר בטעות במספר. נושמים עמוק, קונים נקניקיות לא מזוהות בפינת הרחוב כארוחת ערב מאולתרת ומנסים שוב. פונים לתמיכה של Airbnb שהמענה בה התברר כבלתי מועיל.

אחרי שעה וחצי ברחוב הבנו שככל הנראה עבדו עלינו. הילדות המותשות היו מבוהלות והאמת שגם אנחנו. עם כל הציוד עלינו ובחום הכבד, צעדנו למקום היחיד שזכרנו מבנגקוק, רחוב הקוואסן הסואן והצבעוני, הלוא הוא רחוב התרמילאים.

הקוואסן הוא מסיבה אינסופית ובשעות הערב הוא הופך למדרחוב ענק עמוס באנשים. בכל פינה מציעים למטיילים אוכל רחוב מגוון, כולל שיפוד תנין ועקרבים מטוגנים, מסאז' וכניסה למסיבות שמתקיימות לאורכו של הרחוב. בעיקרון, נשמע מגניב מאוד. באותו רגע, היינו כל כך מותשים ומבולבלים שהכל הרגיש זוועה. הרעש וההמונים הבהילו את הילדות ווהסתובבנו חסרי אונים וחיפשנו איפה לישון הלילה.

אחרי ערב קשוח ביותר, שבו התברר שכל המלונות מלאים או ממש לא בתקציב שלנו, מצאנו מלון ללילה אחד וצנחנו לישון. למחרת בבוקר, במקום להירגע, יצאנו לסיבוב חיפושים נוסף ומצאנו מלון לעוד לילה אחד בלבד – לפחות הספקנו להיות קצת בבריכה ושיר אפילו למדה לעשות גלגול אחורי במים. בין לבין, ממשיכים לנסות ליצור קשר עם המארחת (הדמיונית, מסתבר) ולריב עם Airbnb.

אקווריום הגדול ביותר במזרח אסיה שמספק הצצה לעולם תת מימי עצום ומדהים. המוזיאון עצמו מושקע מאד ומלא אטרקציות חביבות לילדים והעברנו בו כמה שעות של כיף (המחיר לעומת זאת לא ידידותי בכלל).
אקווריום הגדול ביותר במזרח אסיה שמספק הצצה לעולם תת מימי עצום ומדהים. המוזיאון עצמו מושקע ועמוס אטרקציות ידידותיות לילדים (המחיר לעומת זאת לא ידידותי בכלל)צילום: ברנע שלס

אחרי 72 שעות של סיוט והרבה בכי, לחץ ובזבוז כסף מיותר, הגענו לדירת Airbnb אחרת. סבירה מינוס מינוס אבל בשלב זה הסתפקנו במה שיש ורק רצינו להציל את שארית הימים שנותרו לנו. חוויה מהסוג הזה לא ייחודית למזרח וגם לא לטיול ארוך, זה יכול לקרות לכל אחד בכל מקום ואנחנו בעיקר השתדלנו לא להתפרק ולהרגיע את הילדות (לא תמיד בהצלחה). אחרי כל הדרמה (וגם קצת במהלכה) הצלחנו בכל זאת לחוות את העיר המטורפת הזאת וגם קצת ליהנות.

כשמגיעים לבנגקוק יש רשימה ארוכה של אפשרויות בילוי וטיול ואנחנו השתדלנו לבחור רק את הטובות ביותר. בניגוד לרוגע ששרה עלינו במשך כל הטיול ואפיין את כל המקומות שביקרנו בהם, בנגקוק, כמו כל עיר גדולה אחרת, היא הכל - רק לא רגועה. במהלך השבוע, עפנו ממקום למקום ועשינו מיליון אטרקציות. בקצרה: הרגשנו שצללנו חזרה למטריקס. הקצב, הלחץ והחובה "לעשות משהו" ולהספיק כמה שיותר אתרים ובילויים העיק עלינו ועייף. גם ההבנה שזהו, הגענו לימים האחרונים בטיול המדהים שלנו הוסיפה לתחושת הלחץ. מצד שני, עכשיו כשנגמר ונזכרים בחוויות, עשינו כמה דברים ממש מדהימים.

תחנה ראשונה – קצת מקדשים. אי אפשר להיות בבנגקוק ולא לבקר בארמון המלך. חוויה מדהימה של עושר, הדר ופאר שאין להם סוף. בעצם מדובר במתחם עצום עמוס במקדשים, פגודות ומבנים שונים ומפוארים, עמוסי פרטים ועיטורים, בכל מקום משובצות אבנים ומצוירים ציורי קיר שמספרים אגדות עם ואירועים מההיסטוריה של העם התאילנדי. אנחנו הסתובבנו המומים במשך כמה שעות והתרגשנו מכל הפאר. 

ארמון המלך בבנגקוק
אי אפשר להיות בבנגקוק ולא לבקר בו, ארמון המלך. צילום: REUTERS

ביקרנו גם במקדש וואט פו, הבודהה השוכב. עיקר המקום הוא פסל בודהה עצום באורך 46 מטר. אחריו ביקרנו ב-Wat Arun, הוא מקדש השחר היפהפה. אנחנו מחובבי האדריכלות וכמות המקדשים האינסופית בבנגקוק מרגשת. הבנות פחות התרגשו ובעיקר נהנו לרוץ ממקום למקום בתוך המקדשים העצומים, לחפש מדרגות ופסלים מצחיקים להצטלם איתם וכמובן לשלוף את בובות חדי הקרן בכל מקום ולהמשיך במשחק.

פסל בודהה שוכב עצום ומוזהב באורך 46 מטר, במקדש הבודהה השוכב
פסל הבודהה השוכב, אורכו 46 מטרצילום: ברנע שלס

בנגקוק היא עיר של שופינג ויש בה עשרות קניונים לצד שווקים עצומים. אנחנו פחות בקטע של קניות ובסוף, הכל באיכות די נמוכה ומתפרקת, אבל קצת טעמנו מהחוויה. בסוף השבוע נסענו לשוק סוף השבוע בצ'אטוצ'אק. השוק מאגד 35,000 דוכנים מלאים בכל מוצר שאפשר לחלום עליו. הגענו מוקדם והסתובבנו שעות, השלמנו מתנות ומזכרות לכולם, אכלנו מלא, עשינו מסאז' רגליים לכל המשפחה ובעיקר שוטטנו בלי תכלית. האנרגיות בשוק ממש כיפיות וכדאי לבקר בו. בכל פינה יש נגני רחוב, דוכני אוכל וצבעוניות בלי סוף. בניגוד להודו, הכל מאורגן ומתוקתק (כולל שוטרים בכל פינה) וממש נהננו. 

הקניונים פחות הלהיבו אותנו אבל גם שם ביקרנו כי בכל זאת, 41 מעלות בחוץ. סיאם פאראגון, סיאם סנטר ו-MBK הם המרכזיים ובין האטרקציות המרכזיות היה דוכן משוגע של קאפקייקס. כמובן שלא מן הנמנע היה לבחור קאפקייק בצבעי קשת בענן; לשחק במשחקי וידאו ב-MBK (במיוחד בשביל ברנע) ולבקר באקווריום הגדול ביותר במזרח אסיה שמספק הצצה לעולם תת ימי עצום ומדהים. המוזיאון עצמו מושקע מאוד ומלא אטרקציות ידידותיות לילדים והעברנו בו כמה שעות של כיף (המחיר לעומת זאת לא ידידותי בכלל).

באופן כללי בנגקוק ממוסחרת למדי ועמוסה באטרקציות לילדים. אנחנו הגענו באנרגיות קצת שונות, פחות התלהבנו מ"אטרקציות" ויותר חיפשנו לחוות את העיר, האוכל והאווירה בה. בכל זאת לא ויתרנו על מה שהוכתר על ידי הילדות כאטרקציה מספר אחת – בית קפה חדי הקרן. בסמטה קטנה ועלובה בבנגקוק, לא קרוב לכלום, נמצא לו בית קפה ורוד ומצועצע להחריד וכל כולו חדי קרן וקשתות, כולל מנה של ספייריבס שנצבעה בצבעי מאכל של קשת. אכלנו קינוח צבעוני ומושחת, הצטלמנו עם בובות חדי קרן, שתינו משקאות מזעזעים (וממש, ממש ורודים) ושרדנו כדי לספר; ברנע בקושי שרד, הילדות נהנו בטירוף.

וופל בצבעי הקשת עם קצפת, תותים ובננות
וופל בצבעי הקשת, קצפת, תותים, בננות וסוכריות צבעוניותצילום: ברנע שלס

חוויה כיפית נוספת שהגענו אליה בכלל בטעות הייתה שיט על הנהר. בליבה של בנגקוק עובר הצ'או פראיה, נהר מרכזי שחוצה את תאילנד באורך 372 קילומטר. איכשהו בכל ביקורינו הקודמים בבנגקוק הצלחנו להתעלם ממנו והפעם "קפצנו למים" ויצאנו לשיט. מתוך הסירה זווית הראייה משתנה ופתאום מבינים שהנהר הוא חלק מרכזי ומשמעותי בעיר. מאות בתים בנויים על גדותיו, מווילות מפוארות ועד פחונים מתפוררים וילדים שמשחקים על מרפסות חצי שקועות במים – עוד הזדמנות בשבילנו להכיר דרך חיים אחרת, מיוחדת וכל כך שונה משלנו. לרגעים זה נראה קסום ודקה אחרי פתאום מבינים שהחיים על הנהר לא פשוטים בכלל ומכתיבים שגרה אחרת של תחזוקת בית, כללי בטיחות ואפילו גידול צמחייה מסוג שונה.

ברנע שלס עם משפחתו (אשתו ושתי בנותיו) בתאילנד
מתוך הסירה זווית הראיה משתנה ופתאום מבינים שהנהר הוא חלק מרכזי ומשמעותי בעיר. מאות בתים בנויים על גדות הנהר - מוילות מפוארות ועד פחונים מתפוררים וילדים שמשחקים על מרפסות חצי שקועות במיםצילום: ברנע שלס

בין לבין עשינו עצירה בשוק צף קטן ומעניין שנקרה בדרכנו – יש מלא כאלה בבנגקוק, לא חייבים לנסוע דווקא למתוירים ביותר. גם כאן הופתענו מלראות דוכנים של ממש על סירות עץ ותאילנדיות מבוגרות עם קערות עצומות מבשלות מיני דגים ופירות ים. בקיצור, מומלץ מאוד. הייתה לנו הפוגה של רגע מהמולת העיר וחוויה מיוחדת שהילדות מאוד התלהבו ממנה.

באחד הימים נסענו לבקר בצ'יינה טאון, השכונה הסינית בבנגקוק. למתבונן מבחוץ לפעמים נראה שכל מזרח אסיה חולקת את אותה התרבות אבל זה רחוק מהאמת. הגענו לרובע הסיני וגילינו מאכלים שונים, מוזיקה שונה ואנשים מאוד שונים. טיילנו וביקרנו בעוד שוק, אכלנו מרקים סיניים משובחים וכמובן לא ויתרנו על קניית תחפושות לפורים הבא; בתוך כל הזרות והשוני של בנגקוק, השכונה הסינית זרקה אותנו לזרות מסוג אחר והייתה ממש מעניינת.

דוכן אוכל רחוב על סירה שטה ובה תאלינדית מבוגרת מתקינה מנות של דגים ופירות ים
דוכנים אוכל על סירות עץ שטות ותאילנדיות מבוגרות עם קערות עצומות מבשלות מיני דגים ופירות ים. מומלץ מאוד. צילום: ברנע שלס

וכעת נגלה לכם את אמריקה: בבנגקוק חם. ממש חם. למעלה מ-40 מעלות חום כל הזמן, עובדה שמאוד מקשה על הבילוי בחוץ בשעות מסוימות. אנחנו עקשנים ולא משתגעים על קניונים כך שיצא לנו לטייל הרבה יחסית אבל בגדול, זה לא פשוט בכלל ומחייב הרבה מים ואנרגיות חיוביות (שלא תמיד בנמצא).

לאורך כל השבוע, ההנאה המרכזית שלנו הייתה האוכל. בנגקוק עמוסה באוכל רחוב מכל סוג ומין ורוב הזמן מצאנו את עצמנו עם שיפוד כלשהו ביד, פירות טריים או קערת סלט או מרק תאילנדי מהביל. ההזדמנות ליהנות מאוכל תאילנדי אותנטי הייתה מדהימה; נחשפנו למאכלים ושילובים שלא הכרנו וגם לתרבות אוכל הרחוב שכל כך שונה משלנו.

כיסונים מטוגנים, בנגקוק
למבקרים בבנגקוק – למרות אזהרות למיניהן, אל תפספסו את אוכל הרחוב, הוא חלק משמעותי ביותר בחוויהצילום: ברנע שלס

למרות החום, בחלק גדול מהבתים בבנגקוק אין מקרר (או תנור) ומאכלי הרחוב מחליפים את המקרר הביתי וגם מספקים חוויה חברתית וקהילתית מיוחדת. מאות עגלות ניידות פזורות ברחבי בנגקוק וכוללות ווק, סיר ענק לבישול או תא מלא בקרח במקום מקרר והללו מספקים מגוון אדיר של מאכלים מקומיים. הילדות שכבר עייפו מהתנסויות חדשות התמקדו בעיקר בנקניקיות על שיפוד ואנחנו לעומתן, לא הפסקנו לטעום ולחוות. למבקרים בבנגקוק – למרות אזהרות למיניהן, אל תפספסו את אוכל הרחוב, הוא חלק משמעותי ביותר בחוויה.

השבוע האחרון בטיול המדהים שלנו מגיע אל קצו. המשברים לא שברו אותנו אבל בהחלט הזכירו לנו שבבית הקצב (קצת) שונה ושהתקלות הרבה יותר תכופות. בהתרגשות גדולה יצאנו לשדה התעופה והתחלנו את המסע חזרה הביתה. עד לפעם הבאה.