כך תטיילו שבועיים בבורמה

טיול במיאנמר, הלא היא בורמה, אינו מיועד לכל מטייל. היא במצב פוליטי רעוע, תובענית ונטולת "אטרקציות" לתיירים ובכל זאת - בורמה מציעה טיול בלתי נשכח

מנחה נופה
מנחה נופה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
Yangon Myanmar
מנחה נופה
מנחה נופה

מיאנמר. מה גורם למדינה לעלות על מפת התיירות? האם אלו האתרים ההיסטוריים או המקודשים שחייבים לסמן עליהם וי, או אולי זה בגלל הנוף המופלא שהיא מציעה? אם תשאלו את התיירים הרבים שמציפים את מיאנמר (או בשמה הקודם, בורמה), לגבי המשיכה למדינה הזאת, התשובה ככל הנראה היא אף אחת מהתשובות הללו. התשובה מעט מורכבת ואפילו עמוקה יותר, וטמונה במרקם האנושי המיוחד שמרכיב את המדינה המיוחדת הזאת. המקבץ האנושי שזלג לתוכה לאורך ההיסטוריה מהמדינות השכנות: סין שבצפון, לאוס במרכז, תאילנד בדרום מזרח, בנגלש במערב והודו בצפון מערב ויצר תמהיל שלא רואים כמותו.

אישה בשדות
בורמהצילום: מנחה נופה

יש להודות על האמת: מצבה המדיני והפוליטי של מיאנמר אינו פשוט בשנים האחרונות. רק לאחרונה, עלו ידיעות בדבר רצח עם שהתרחש בו ומסגרתו צבא המדינה רדף את בני שבט הרואיניגה שהוגדר לא פעם כ"מיעוט הנרדף ביותר בעולם". מצד שני, מיאנמר החלה לפתוח את שעריה לתיירים באופן ממשי רק בשנים האחרונות, וגם זאת רק לאחר שריחף על המדינה חרם תיירותי בינלאומי. פתיחת השערים הפיחה תקווה בתושבים שייחלו לכך שגלגלי כלכלת המדינה שהיו במשך שנים במצב רעוע מאוד, ינועו סוף סוף. בינתיים, לא מעט תיירים רואים בתמונה הנ"ל חוויה אותנטית.

איש עם סחורה באחור של העגלה
בורמהצילום: מנחה נופה

אז איך בכל זאת מטיילים במדינה שמצבה הפוליטי רעוע ונמצאת בחיתוליה התיירותיים ומתפרסת של פני שטח של לא פחות מ-678 אלף ק"מ, המחולקת לשבע תת-מדינות ושבעה אזורים שונים? ובכן, עם הרבה סבלנות וחיוך. לעיתים קרובות לא יבינו אתכם (לא את האנגלית, ולא את שפת הסימנים), לפעמים תיאלצו לחכות יום שלם בשביל אוטובוס, ולמרות כל זה, מובטחת לכם הנאה מחוספסת מהמדינה המופלאה הזאת, כמו שלא חוויתם באף מקום אחר על פני הגלובוס. המסלול שמובא לפניכם הוא עבור שבועיים וחצי עד שלושה.

ינגון
ינגון היא עיר בירתה הקודמת של מיאנמר (כיום זאת העיר נייפידאו), אליה מגיעים חלק ניכר מהמטיילים בעיקר בשל היותה שער כניסה למדינה, וכן בגלל פגודת שוודגון, אחת מנקודות החובה שעליכם לראות בביקור במדינה. מדובר באתר מרשים בו נמצאות פגודות (מקדשים), המצופות בזהב, כסף, פח, נחושת ועוד, אליהן עולים לרגל מאמינים כדי להתפלל לרגלי פסלי הבודהה הרבים הממוקמים במקום. אתר נוסף שכדאי לראות בינגון היא פגודת סולה שניצבת במרכז העיר, ואמנם פחות מרשימה משוודגון, אך עדיין יפה, ונחשבת למקום קדוש. האגדה מספרת שנמצא בה שיער מראשו של בודהה.

Maha Bandoola park
Maha Bandoola park צילום: amnat30 / Shutterstock.com

אך לא רק פגודות יש לינגון להציע. בעיר קיימים שווקים עמוסי ירקות ופירות רבים המפוזרים ברחביה והם מוסיפים לה לא רק צבעים ססגוניים וריחות עזים, אלא גםתכונה ועניין. לצד שוק הלילה המעט מרוחק ממרכז העיר תמצאו גם שוק שכמו מוקדש לתיירים, בו לא מעט מזכרות ומתנות לאלו שנשארו בארץ. בינגון תמצאו גם את בית הכנסת הספרדי "משה יהושע", שנוסד בשנת 1896 וכיום פעיל בעיקר בראש השנה, יום כיפור, חנוכה ושבתות (כשיש מניין). בית הכנסת פתוח לביקורים בשעות הבוקר ומובטחת חוויה מרגשת.

פגודת שוודגון
פגודת שוודגוןצילום: מנחה נופה

למי שמעוניין לחוות את העיר בצורה קצת אחרת, מומלץ לקחת את הרכבת המעגלית שעורכת במשך שלוש שעות, סיבוב בתוך פרברי העיר (200 צ'אט). המלצה שלי היא פשוט לשבת ברכבת ולהביט במקומיים הרבים שעולים ויורדים ממנה לאורך 20 התחנות שבה.

כתובות:
פגודת שוודגון - Singuttara Hill
פגודת סולה - Maha Bandoola Rd 95-1
בית הכנסת הספרדי "משה יהושע" – רחוב 26
רכבת מעגלית - Scenic Railroads, Tours Central Station

באגן
אם יש מקום שאסור לפספס במיאנמר, הוא האתר ההיסטורי באגן. האתר ייתן לרגע תחושה שאתם מגלי עתיקות בסגנון עדות אינדיאנה ג'ונס. בבאגן תמצאו קרוב ל-3,000 מקדשים וסטופות שנבנו לפני כ-1,200 שנה, והם מתפרסים על שטח של לא פחות מ-40 קמ"ר.

במשך למעלה מ-200 שנה שימשה באגן כעיר הבירה של מיאנמר. כיום, ניתן לסייר באזור, ולחזות בשרידי הפלא שנחשב לאחד מאתרי הארכיאולוגיה החשובים בדרום מזרח אסיה (שימו לב שהכניסה לעיר עולה 10 דולר).

באגן, מחלוקת לשלושה אזורים: באגן החדשה, באגן הישנה ו- Nyaun. באגן החדשה והישנה חולקו ב-1990 בשביל להגן על הממצאים הארכיאולוגיים. בבאגן הישנה נמצאים רוב אתרי החובה, כשבבאגן החדשה נמצאים כפר קטן, בו מומלץ לשוטט ולחוות את חיי המקומיים, ומאות פגודות מעניינות ובעיקר פחות מתויירות.

באגן
באגןצילום: מנחה נופה

את המסע סביב נקודות העניין, אפשר לערוך באמצעות כרכרות הסוסים שמוצעות כשירותי הסעה, וכן במוניות, בקטנועים ממונעים וכמובן ברגל (פחות מומלץ). בין אלפי האתרים שמפוזרים על שטח גדול מאוד, לא לפספס את פגודת Shwezigon, המזכירה מעט את פגודת שוודגון מינגון. אל פגודה זו עולים מאמינים רבים מתוך הסברה שאחת משיניו של הבודהה קבורות בתוך הסטופה. לא כדאי לפספס גם את מקדש אננדה (Anada Temple), אותו סובבים מסדרונות אפלוליים האוצרים ארבעה פסלי בודהה המתנשאים לגובה של עשרה מטרים, ועליהם אומרים המקומיים שהבעותיהם משתנות בהתאם למרחק ולזווית הראייה.

כתובות:
פגודת Shwezigon - Nyaung-U
מקדש אננדה - Just East old Bagan city wall

הסיפו
מכירים את מושג ה'עדר' בטיולים ואת העניין שכולם נוהרים אל אותם מקומות, וכולם אומרים כמה נפלא היה שם? אז בהסיפו זה על אותו משקל, רק שבצדק. הסיפו היא עיירה חביבה הממוקמת בצפון-מזרח מיאנמר, במרחק של 4-5 שעות נסיעה ממנדליי, המבטיחה שום דבר, ועדיין מאוד מומלצת. אז מה יש בה בהסיפו שמושך אליה כל כך הרבה מטיילים? לפני הכל, מדובר במקום עם מזג אוויר נעים שעומד בניגוד לחום הכבד ששורר ברחבי המדינה. שנית, יש משהו קסום באופן בו  עירייה מיאמנרית מתנהלת הרחק מהעיר הסואנת.

יש לא מעט אטרקציות בהסיפו. מתחילים מביקור במפעל האיטריות שנמצא בסמוך לארמון שאן. זמן רב יעבור בטרם תשכחו את ההתרגשות שחשתם בעת הצפייה בתהליך המסובך שמייצר ומביא לצלחת של כולנו את המאכל הפופולרי. משם המשיכו לארמון שאן עצמו. הארמון היה שייך בעבר למלך השאן האחרון וזה נעלם בזמן ההפיכה שאירעה ב-1962 במדינה. כיום תוכלו לבקר במקום ולקבל הסברים על ידי קרובת משפחתו של המלך.

הסיפו
הסיפוצילום: מנחה נופה

אם נפשכם חושקת במעט טבע, אפשר למצוא אותו בקרבת הסיפו (מרחק הליכה של נינוחה בת שעה וחצי ברגל), בצורה של מפל מקסים בשם Nom Tok. המפל עצמו חביב ולא יפיל אף טיילן רציני מהכיסא, אבל הדרך לשם שעוברת בין בית הקברות של העיירה, דרך המזבלה ועד לשדות האורז והנוף הנשקף ממנו וחולש על הסביבה, הם הדבר.

כתובות:
מפעל האיטריות – ליד מקדש שאן

אינלה לייק
למי שטייל בקמבודיה או בכלל בדרום מזרח אסיה, ודאי ראה לא מעט מקומות בהם מתקיימים החיים על פני המים: חנויות, בתים ואפילו פולחני דת. כזה הוא אינלה לייק שממוקם במרכזה של מינאמר. רוב המטיילים המגיעים לאינלה לייק,עושים זאת באמצעות טרק חביב שמגיע מהעירייה קלאו.

ניתן להגיע לאגם בטיול יומי או להאריכו ליומיים ואף שלושה ימי טיול דרך עשרות הסוכנויות הנמצאות בקלאו. הטרק שעובר בעיקר דרך שטחים חקלאיים וליד כפרים מסורתיים יספק הצצה לחיי המקומיים הנמצאים באזור.

אינלה לייק
אינלה לייקצילום: מנחה נופה

באינלה לייק מומלץ לקחת שיט באמצעות אחת מעשרות סירות המנוע הממתינות למטיילים לטיול שיימשך בין 3-4 שעות בו אפשר לראות מקרוב דייגים הדגים בשיטות מסורתיות, מקדשים ומפעלים שבהם ינסו בעיקר למכור לכם ביוקר דברים שאתם לא צריכים. מומלץ לבקש מהנהג שיוציא אתכם מהאזור המוכר, וייקח אתכם לסיבוב בין הכפרים.

באגו
באגוצילום: מנחה נופה

באגו
אחת מ"הבעיות" של מינאמר היא מיעוט האטרקציות המיועדות לתיירים שראו כבר הכל ומחפשים ריגושים חדשים ובכך מפספסים את הדבר האמיתי שיש למדינה להציע, והוא האנשים שבה. אם הגעתם למיצוי מינגון, ועדיין עליכם להישאר באזור (למשל בגלל טיסה), ההצעה שלנו היא לנסוע לעיר השכנה, באגו. אמנם היא לא נמצאת על מפת אתרי התיירות, אבל זהו גם יתרונה הגדול. לבוא במגע עם אנשיה.

בנסיעה קצרה מינגון (שעתיים פלוס), תוכלו לעשות סיבוב של כמה שעות בבאגו, ולראות כמה פגודות מרשימות, ביניהם: Shwemawdaw Paya שנחשבת לגבוהה ביותר במיאנמר–מתקופת ממלכת מון והבודהה השוכב Shwetharlyaung Pagoda – שנחשב לאחד מפסלי הבודהה הגדולים בעולם, ומוצג תחת מבנה מקורה. אפשר גם לבקר במוזיאון King Bayint Naung's Kanbawzathadi Palace שמשחזר ארמון שפעל בעבר במקום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ