מה עשיתי בכנס העיתונאים הבינלאומי בקוריאה

בין טיול שנתי למפגן תעמולה מרשים: הגעתי לדרום קוריאה לגלות את תרבות הפופ, אבל הפכתי דוגמן לשלטון הקוריאני שטפטף ללא הרף "שלום וידידות". כך נראה שבוע בדרום

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סיאול בלילה. ברקע הבניין הכי גבוה  בסיאול
סיאול בלילה. ברקע הבניין הכי גבוה בסיאול צילום: Catalin Lazar / Shutterstock
אבי פיטשון
אבי פיטשון

למרות שזהו הביקור הראשון בחיי בדרום קוריאה, ולמרות שמעולם לא ביקרתי בצפון קוריאה, אני מניח שלא אחטא בשטחיות או בורות כשאצהיר שיש הבדלים מהותיים בין שתי המדינות. יחד עם זאת, אם ישנה שורה תחתונה כלשהי, מסקנת ביניים שהיא תוצר של שבוע של טיול שנתי קו נטוי "הצילו חטפו אותנו" קו נטוי לא אשכח את הביקור הזה כל חיי בקטע טוב, היא שבניכוי עניינים פעוטים כגון משטר טוטליטרי ופגיעות חמורות בזכויות אדם, יש דמיון לא קטן בין שתי המדינות. הצפונית עסוקה בהאדרה ספקטקולרית, אולי האחרונה מסוגה בעולם בעוצמתה, של האידיאולוגיה הקומוניסטית. הדרומית עסוקה בהאדרה ספקטקולרית, כמעט מכמירת לב בישירותה הכמו-נאיבית, של האידיאולוגיה הקפיטליסטית ותרומתה העצומה לשלום עולמי, אנרגיה ירוקה בת-קיימא, ידידות, אהבה, אה כן וגם שלום. אני יודע, אמרתי כבר, אבל הם אמרו את זה הרבה יותר פעמים.

תגובות