שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הדברים הטעימים שטעמנו בעיר העתיקה של האנוי

מרק פו זה נחמד, אבל העיר האנוי מציעה חגיגה קולינרית וייטנאמית שרק צריך להתמסר אליה

רותם בר כהן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
האנוי על שלל דוכניה והתנועה בה
האנויצילום: gracethang2 / Shutterstock.com

צ'או מוליכה אותי דרך סמטאות העיר העתיקה של האנוי. אנחנו פוסעות בזהירות בשולי הכבישים, בתוך ים אדם ובליל של מכוניות ואופנועים, שלא ברור אם הם נוסעים לאורך הכביש, לרוחבו או באלכסון. כנראה שכל האפשרויות גם יחד.

אני מרגישה פחד ממשי, בטוחה שעוד רגע אמעד ואדרס. אבל אין דרך אחרת: אין פיסת מקום פנויה על המדרכות. טוסטוסים חונים בצפיפות, נשענים זה על זה, והיכן שאין אופנועים אנשים יושבים על שרפרפים נמוכים, אוכלים מרק פו מקערות גדולות או צולים שיפודי בשר קטנים על גריל פחמים אישי. מוזיקת פופ רועשת בוקעת מרמקולים שמוצבים בפתחי מסעדות, נשפכת ממועדונים וברים אפלוליים, מתערבבת בצלילי מוזיקה מסורתית חד-גונית שמנגנים כמה מוזיקאים שפרשו שטיח על המדרכה (איך לעזאזל הם מצאו מקום?).

צ'או שאלה אם אני רוצה שנלך לשתות משהו בלילה האחרון שלי בהאנוי. הצעתי שתבוא למלון שלי, על הגג יש בר מקסים שמשקיף על העיר העתיקה, מעל כל ההמולה, וגם הקוקטיילים שם  טובים וזולים. אבל צ'או רצתה לקחת אותי למקום מקומי, "מאוד עתיק", היא אמרה. נזרום, חשבתי, מסוחררת מהיין ששתיתי בארוחת הערב, מהאוויר החם והמהביל למרות השעה המאוחרת, מזרם האנשים ומהצפירות שלא פוסקות לרגע. מקום עתיק בהאנוי, חשבתי לעצמי, מה רע?

אוכלים ונהנים בהאנוי
האנויצילום: ALamCAN / Shutterstock.com

עתיק זה עניין יחסי, אני לומדת כשצ'או מצביעה על חור בקיר, תרתי משמע. הגענו. חסרת כוחות אני צונחת על הכיסא הפנוי הראשון ומיד מבינה מהמבטים שננעצים בי שעשיתי טעות: "אני יושבת על שולחן, נכון?", אני שואלת את צ'או והיא מהנהנת במבוכה ועוזרת לי לקום מהשולחן הנמוך כדי לשבת על כיסא נמוך בהרבה.

"מה תשתי?" היא מצביעה על תפריט מצומצם שתלוי על הקיר. שום דבר לא נראה או נשמע מוכר. "מה שאת ממליצה", אני עונה ומקווה לטוב. היא נעלמת במעמקי החור שבקיר, אומרת משהו למלצרית וזו מביאה לנו שתי כוסות עם המשקה הכי מבהיל שראיתי בחיי: כוס זכוכית פשוטה ובה שכבות של נוזל סמיך למראה בצבעי צהוב, חום בהיר וחום כהה, עם קוביות של ג'לי שחור צפות למעלה. "בהאנוי נהגי כמנהג ההאנויים", אני חושבת לעצמי וממהרת לבחוש את המשקה עד שהוא הופך לתערובת חומה אחידה, מוסיפה קוביות קרח, בדיוק כמו שצ'או עושה, ולוגמת. המראה מבהיל, הטעם עוד יותר. מרוב מבוכה אני שותה עד הטיפה האחרונה, חופנת את קוביות הג'לי השחורות עם כפית ומחליקה אותן לפה, לסיום אני שותה גם את שאריות המים מקוביות הקרח שנמסו.

מאוחר בלילה, במיטה, אני מבינה ששברתי את כלל הזהירות היחיד שקיבלתי לפני הטיול בווייטנאם: מה שלא תעשי, אל תשתי מים מהברז, והרי ברור שקוביות הקרח לא הוכנו ממים מינרליים. אני נרדמת באי שקט, תוהה אם אחיה כדי לראות את אור הבוקר.

בבוקר אני מגלה שלמרות הכל אני חיה. מטח קצר ועז של גשם שוטף את רחובות העיר העתיקה, מצנן את האוויר הלוהט. אני נושמת לרווחה ויוצאת לבית הקפה הסמוך, לקפה אחרון לפני הטיסה הארוכה הביתה.   

בית קפה עם כיסאות נמוכים על שפת המדרכה
האנוי צילום: Vietnam Stock Images / Shutterst

נזכרת בדברים הטעימים שטעמתי בעיר העתיקה של האנוי:

קפאין. בתי הקפה בהאנוי, כשמם כן הם – מקומות שבהם שותים קפה. רוצים לנשנש משהו עם הקפה - עוגה, כריך אולי סלט? חפשו לכם מקום אחר, כי לא תמצאו דבר מאלה בתפריט. רק כמה סוגים של קפה ותה, לפעמים גם מיצים או שייקים. Coffee A, בלב העיר העתיקה, התחבב עלי במיוחד. הוא מתפרש על פי כמה קומות המחוברות ביניהן בגרמי מדרגות צרים ותלולים. בקומת הכביש מזמינים את הקפה (אם אתם מרגישים הרפתקנים, לכו על קפה וייטנאמי – מכת קפאין שמעיפה את המוח, מחוזקת בחלב משומר מתוק. בהחלט לא לכל חך), משם מטפסים לקומה השנייה או השלישית ובוחרים שולחן. בחורף, כשקריר ויבש, אפשר לשבת במרפסת שמשקיפה על סבך סמטאות ובליל חנויות, בעונות החמות והלחות עדיף להיצמד לאחד המאווררים הגדולים שפזורים בחדר. אחד מבני הזוג שמנהלים את המקום יביא את המשקה שהזמנתם, ולכם נשאר רק לשתות, להשקיף על הרחוב למטה ולשמוח שאתם בהאנוי. כתובת: 2 Lãn Ông  פינת רחוב Hàng ào שבו מתקיים שוק הלילה.

COFFEE SHOP TOUR OF HANOI

אוכל רחוב.  בין אינספור דוכני הפו הטעימים ושאר אוכל הרחוב קל לפספס אותו, אבל כדאי שלא. באן מי. לכאורה אין פשוט ממנו: באגט טרי (שריד לימי הקולוניאליזם הצרפתי) עם פרוסות של בשר או עוף וירקות טריים, לפעמים נוספות גם פרוסות פטה כבד (עוד זיכרון צרפתי). באן מי טעים במיוחד תמצאו במקום זעיר שנקרא Ban Mi 25, על שם מספר הבניין בו הוא ממוקם. את הכריך מזמינים בדלפק מצד אחד של הרחוב, חוצים את הרחוב לצדו השני ויושבים בחדר קטן. הכריך מגיע אליכם תוך זמן קצר, עטוף בנייר חום. הטעם נפלא וכך גם המחיר – בסביבות חמישה שקלים לכריך. כתובת: 25 Hàng Cá.

banh mi 25 ha noi
אוכל רחוב בהאנוי
האנוי. אוכל רחוב צילום: diy13 / Shutterstock

מטבח משודרג. אפשר להעביר ימים שלמים של אושר בשווקים ובדוכני הרחוב של האנוי, אבל אם מתחשק לכם להתפנק, הזמינו שולחן ב-Duong's Restaurant. המסעדה האינטימית והנעימה הזאת מגישה אוכל וייטנאמי מעולה, מהטובים שתאכלו בטיול. אפשר להזמין מתוך תפריט א לה קארט או לחסוך את הלבטים ולהזמין תפריט טעימות עם שש מנות שמוגשות למרכז השולחן. אנחנו הלכנו על האופציה השנייה, והזמנו את התפריט שנקרא Traditional Set Hanoi לארבעה סועדים. התפריט משתנה ומתרענן מדי פעם, כך שסביר להניח שלא תקבלו את אותן מנות, אבל כל מה שאכלנו היה כל כך טעים, יצירתי ואיכותי, שוודאי גם המנות שלכם יהיו משובחות. גולת הכותרת לטעמי היו סלט פרחי בננה, שרימפס ועשבי תיבול ורצועות של בשר ואגיו עם אננס טרי ופטריות פרא. חשוב להזמין מקום מראש, המסעדה מתמלאת במהירות, בעיקר בסופי שבוע. כתובת: 101 Ma May, Noam Kiem, טלפון: 84-4-36364567

Duong's Restaurant

בר על הגג. הבר בקומת הגג של המלון הקטן MK Premier Boutique Hotel הוא פיסה של שלווה ושנטי בהמולה של העיר העתיקה. תוכלו להשתרע על ספה נמוכה, להשקיף על גגות האנוי ולהזמין משהו לשתות: בירה מקומית עולה 10 שקלים, קוקטיילים קלאסיים כמו דאקירי, מוחיטו או מרגריטה עולים 20 שקלים, קוקטיילים אקזוטיים דוגמת מרטיני עם למון גראס וקינמון או ג'ין עם ג'ינג'ר טרי, ליים ויין מבעבע – 23 שקלים. אם אתם רוצים לעוף קצת יותר גבוה, צרפו למשקה שלכם צלחת של ספרינג רולס מושלמים. נגיסה בעטיפה המתפצפצת שעוטפת מילוי משיי, לגימה מקוקטייל, עוד נגיסה, מבט לעבר האורות המנצנצים של העיר, לגימה, נגיסה וחוזר חלילה. אם יש גן עדן, אני מנחשת איך מרגישים הבאים בשעריו. הייתי שם, על הגג בלב העיר העתיקה של האנוי. כתובת: 72-74 Hang Buom 

________

רותם בר כהן היא מטיילת ותיקה, עיתונאית טיולים ועורכת באתר "מסע אחר". הבלוג - עיר זרה חוזר למקומות, למפגשים ולרגעים מיוחדים שהיו לה בדרכים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ