הדבר החשוב שלא מדברים עליו בזמן נסיעה ליפן

רבות נכתב על הנופים המופלאים, הערים המסחררות, הכפרים הציוריים והמטבח המושלם של יפן, למעט עניין אחד חשוב: השירותים היפניים. מושב אסלה מרופד ומחומם, זרמי מים בעוצמות שונות, מוזיקה שמסווה את הקולות והתחשבות מרבית באמהות. וזה עוד כלום, לעומת מה שמתגלה בחניוני כבישי האגרה

רותם בר כהן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בידה יפאני
האסלה היפנית, אם עוד לא פגשתם בה, היא מוצר מופלא ורב מעלליםצילום: supawat bursuk / Shutterstock.co

יפן מסחררת בכל כך הרבה מראות וחוויות, נופים וטעמים, שקשה להחליט מאיפה להתחיל למנות אותם. אז נתחיל בקטנות, בשם המסחרי שתפגשו הכי הרבה במהלך טיול ביפן. זהו לא שמם של תאגידי הענק טויוטה, טושיבה, הונדה או סוני. החברה שאת מוצריה תפגשו כל יום, כמה פעמים ביום, היא טוטו (Toto), יצרנית האסלות היפנית. והאסלה היפנית, אם עוד לא פגשתם בה, היא מוצר מופלא ורב מעללים. 

המפגש הראשון שלי עם מוצריה של חברת טוטו היה בשדה התעופה של נגויה (Nagoya), העיר הרביעית בגודלה ביפן, שאליה הגענו בתום יממה של טיסות שחצו מדינות רבות. ומה הדבר הראשון ששלוש נשים, שזה עתה ירדו מטיסה ארוכה כל כך, עושות? עוצרות בשירותים, כמובן. אני, בעלת הניסיון, הסברתי בחשיבות לשתי חברותיי למסע שיתכוננו לשירותי "בול פגיעה" מהסוג שפגשתי בכמה ממדינות אסיה, גם במקומות מכובדים והדורים. חיכינו יפה בתור. כל אחת שנכנסה לתא השמיעה בתורה צהלות חדווה בלתי מרוסנות. יחי האסלה היפנית!

שירותים ציבוריים

נתחיל במושב. מרופד ומחומם, מושלם כל השנה, נהדר במיוחד בימים קרירים. נמשיך בידית שלצד האסלה, עם מיני כפתורים וציורים שמעידים על אפשרויות הניקיון השונות, משל היה זה תא טייס חדשני. מכאן העיניים עוברות ללוח התלוי על דלת התא עם הוראות רבות: שבי ככה ולא אחרת, נקי פה ולא שם, אל תלחצי, המים ירדו מעצמם וכן הלאה וכן הלאה. צוהלות אנחנו נפגשות שוב מחוץ לתאי השירותים, בשורת הכיורים הכי מצוחצחת ומסודרת שראיתי מימי, שעוד תתגלה כאין וכאפס לעומת מה שנפגוש בהמשך הדרך. 

אסלה חשמלית
שירותים אלקטרונים

היפנים הם עם נקי. האסלות דואגות לניקיון של הנקבים השונים על פי בחירת המשתמש/ת, עם אפשרות לשלוט בעוצמת זרם המים ובטמפרטורה שלהם. הם גם אנשים פרטיים ודיסקרטיים, ולכן אפשר ללחוץ על כפתור עם ציור של תו מוזיקלי כדי להפעיל צלילים של הורדת מים, שיסוו את הקולות הטבעיים. גם סביבת השירותים הציבוריים נקייה. מה זה נקייה? מבריקה ממש. לא היה מקום אחד שבו השירותים אכזבו, אף לא טיפה סוררת אחת הכתימה את הרצפה ו/או את האסלה. וזה כולל את השירותים הציבוריים בשוק הדגים של צורוגה (Tsuruga) ובחניון משאיות מזדמן שקרוואן שירותים הוצב בפינתו. בכל מקום אפשר לזהות בקלות ובמהירות את השירותים ולהבין מיד לאן יש לפנות – שירותי הגברים מסומנים בכחול ושירותי הנשים באדום. תמיד.

שירותים ציבוריים

האוחזים בשיא השכלול הם השירותים הציבוריים בחניונים של כבישי האגרה המהירים. אתם מכירים את החניונים האלה ממקומות אחרים בעולם: יש בהם תחנת דלק, חנות נוחות ושירותים ציבורים שאלוהים ישמור. בקיצור, לתדלק, לחטוף משהו לאכול, להשתחרר. קצר, מהיר ותכליתי. אבל לא ביפן. החניונים ביפן הם מסוג המקומות, שאם לא הייתם ממהרים להגיע ליעד, הייתם שמחים לבלות בהם כמה שעות בכיף. חנות ענקית ממש, עם רעיונות לצידה לדרך, מוצרי בישול לבית ומתנות קולינריות למארחים: תבלינים, מרקים, קופסאות בנטו עם מאכלים מסודרים כחיילים ממושמעים, מכונות של שתייה חמה, שצריך תואר בהנדסה כדי להפעיל אותן, דברי מתיקה שאין ביניהם לבין ממתקים מערביים אפילו קצה של דמיון. ותמיד תהיה לפחות מסעדה אחת, שמגישה מנות מהירות, טעימות וזולות – רצועות בקר על תלולית של אורז או מרק צח עם אטריות, נתחי בשר וביצה חצי רכה. עשרה שקלים ויש לכם ארוחה לתפארת, שנאכלת במהירות וביעילות, עם הקערה קרוב לפה כדי לא לאבד אפילו גרגר אחד של אורז או פיסת אטרייה.    

שירותים ציבוריים

אכלתם, שתיתם, קניתם קופסת עוגיות לדרך, שסביר כי תגלו שהן קשות כקרש או להפך – רכות וצמיגיות כמו צמר גפן. ומה עכשיו? לשירותים כמובן. השירותים בחניונים האלה כל כך מופלאים, שרק בשבילם שווה לעצור כאן. נתחיל בשילוט בכניסה: לוח גדול עם ציורים של סוגי התאים השונים העומדים לרשותכם ואורות המציינים אילו מהם תפוסים ואילו פנויים, כך שאין צורך לבזבז זמן יקר בחיפושי סרק. יש תאים רגילים, עם אסלה משוכללת, ותאים עם כיסא תינוקות קטן התלוי לצד האסלה, שבו אפשר להושיב את הפעוט בזמן שאמו עסוקה. יש תאים עם מושב אסלה קטנטן שתלוי על הקיר, לפעמים מרופד בפרווה מלאכותית, שאפשר להניח על המושב הרגיל עבור ילדון שכבר נגמל מחיתולים אבל עכוזו קטן מדי לאסלה רגילה. ויש תאים לנכים, שאפשר לפתוח ולנעול את הדלת שלהם בלחיצת כפתור בגובה כיסא הגלגלים.

בחלק משירותי הנשים יש גם משתנה נמוכה. לשאלה מה עושה משתנה בשירותי נשים קיבלנו הסבר כל כך הגיוני, שלא ברור איך לא חשבו על זה בחצי הכדור המערבי: היא נועדה לילדים צעירים מדי להיכנס לשירותי הגברים לבד, וכשהם נכנסים עם אמא לשירותי הנשים – הם הרי זכאים למשתנה משלהם.  

הכיורים בשירותים של החניונים בכבישים המהירים לא נופלים מהסטנדרט שמציבות האסלות. הם נקיים ומצוחצחים, זה מובן מאליו, פעמים רבות הם מעוטרים באגרטלים עם פרחים, הסבון והמים יוצאים מפיות שונות באותו כיור, לפעמים מתווספת פייה נוספת, שמוציאה אוויר חם לייבוש הידיים. הכל כלול, גרסת הכיור.

תא שירותים ציבורי

הניקיון האישי משתקף גם ברחובות. כל כך נקי ביפן עד שמצאתי את עצמי מתכופפת בפליאה מעל אחת ממדרכות טוקיו כדי לבחון דבר מה שהיה מונח שם. החפץ הסורר התגלה כעלה קטנטן שנשר מאחד העצים וטרם נאסף ביעילות ונלקח לאן שנלקחים עלים סוררים מסוגו. ברחובות הערים אין פחי אשפה, ועם זאת איש אינו זורק עטיפת מסטיק על המדרכה, אף אחד לא משאיר פחית שתייה ריקה לצד הדרך, בדל של סיגריה לא נראה לעין. למעשה, הדבר האחרון הגיוני למדי, שכן אסור לעשן ברחובות. לטובת המעשנים (או אולי בעצם לרעתם) הוקמו פה ושם מעין כלובים שקופים עם מאפרות, שבתוכם יצטופפו כשהם אפופים בענן עשן קולקטיבי. מי שבכל זאת לא מתאפק ומצית סיגריה ברחוב, יגלה חיש מהר את נחת זרועם של פקחים עירוניים או שוטרים מקומיים, שאמונים על חלוקת קנסות למעשנים בציבור.  

ועוד כמה דברים מפתיעים שקשורים בהיגיינה וניקיון ביפן:

בכניסה למסעדות מסורתיות יש לחלוץ את הנעליים ולנעול כפכפים, שרק איתם מותר לדרוך על מחצלות הטאטאמי. ומה עושים אם צריכים להשתמש בשירותים במסעדה? מחליפים את הכפכפים הרגילים לכפכפי שירותים מיוחדים, שמחכים בפתח התא.

בכל אחד מהמלונות (שלושה וארבעה כוכבים, לפחות) שבהם לנתי במהלך הטיול ביפן חיכו בחדר מברשת שיניים ושפופרת זעירה של משחת שיניים שמספיקה לשהות של יום, סכין גילוח חד פעמי ומברשת שיער מתקפלת. ואם אתם מאלה שאוספים בקבוקוני סבון ושמפו במלונות, תשכחו מזה: הסבון, השמפו, מרכך השיער וסבון הידיים, כולם מגיעים בבקבוקים בגודל מלא.

חדר מקלחת במלון ביפן

החדרים במלונות היפנים קטנים עד זעירים במונחים מערביים ולא אחת תגלו שאין מקום אפילו להשכיב את המזוודה על צדה כדי לפתוח אותה. מצד שני, הרבה ממה שתצטרכו ללילה כבר נמצא בחדר: מעבר למברשת שיניים ולסכין גילוח, על המיטה מחכה פיג'מה קלה מכותנה או חלוק דקיק, שכיף גדול לישון בהם, ולפחות זוג אחד של כפכפים לחדר (לפעמים זוג נוסף לשירותים).

עם הפיג'מה או החלוק שמצאתם בחדר תוכלו לרדת (או לעלות) במעלית למרחצאות הציבוריים של המלון. יש מרחצאות נפרדים לנשים ולגברים, הרחצה בהם היא בעירום מלא ולפני שנכנסים לבריכת המים, יושבים על ספסל עץ נמוך ורוחצים טוב טוב את כל חלקי הגוף, מקצה הקודקוד ועד לאצבעות הרגליים. החוויה של קרצוף פומבי לצד נשים עירומות בכל הגילים, מילדות צעירות ועד קשישות מופלגות, והטבילה המשותפת בבריכת המים החמים – הם עוד תענוג מופלא, ייחודי ליפן.  

תגובות