לטייל בין הדפים בספרי המסעות האהובים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רכב נוסע בפארק עמק האש בנבאדה
עמק האש בנבאדה צילום: Martha Marks / Shutterstock.com
רותם בר כהן
רותם בר כהן

בספר המסעות האולטימטיבי,"בדרכים", כתב ג'ק קרואק (בתרגום חופשי מאנגלית): "האוויר היה רך, הכוכבים טובים, ההבטחה של כל סמטה מרוצפת כה גדולה, עד שחשבתי שאני בחלום". מכל הדברים המעיקים של הימים האלו, המעיק ביותר מבחינתי הוא חוסר הידיעה מתי ארגיש שוב את האוויר הרך על לחיי, מתי אראה את הכוכבים בשמים רחוקים, מתי אצעד בסמטאות מרוצפות בעיר זרה כלשהי. או במילים אחרות, מתי תחזור תחושת החלום שמתלווה, לפחות אצלי, לכל טיול וכל מסע.

בינתיים, בעת שהשמיים סגורים ומסוגרים, אני מסתפקת בלית ברירה בנוף היחיד, זה שנשקף ממרפסת הדירה שלי: פיסת שמיים צרה חבוקה על ידי רבי קומות חדשים שצצו בשנים האחרונות, תופסים את מקומם של בתים משנות החמישים עם גגות רעפים, שעם חלוף העשורים דהו לצבע חום-כתמתם.

לצד הנוף המוגבל, יש את הספרים הישנים, שהקריאה בהם ממלאת אותי בגעגועים לערים זרות, לטעמים לא מוכרים, לאנשים שהלב שלי נפתח אליהם בכל פעם מחדש. אז הנה המלצה לחמישה ספרי מסעות, לא בהכרח במובן הרגיל של רואד טריפ, בסגנון קרואק, אלא כאלה שמכניסים את הקורא למחוזות אחרים - בעת הזאת בלתי מושגים, בקרוב, כך נקווה, שוב בגבולות האפשר. וכיוון שאין לנו דבר מלבד זמן – אפשר לחפש אותם במדף הספרים הפרטי או באתרי הספרים הדיגיטליים, להזמין אונליין ולדמיין שעוד מעט נחזור לשם. ולשם. ולשם. ולשם.

* בדרכים, ג'ק קרואק. תרגום עודד פלד, הוצאת זמורה ביתן (1988); בדרכים המגילה המקורית, תרגום שאול לוין, מחברות לספרות (2009). כאמור, ספר המסעות האולטימטיבי, כזה שגרם לדור שלם לרצות לעזוב את הבית ולצאת למסע משנה חיים. הספר, שכתוב בסגנון ייחודי אשר אומץ בהמשך על ידי כותבים נוספים בני התקופה, מספר על מסעותיו של כותב-נווד לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית, מניו יורק לדנוור, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, טקסס ומקסיקו. לצד המסע הפיזי מתרחש גם מסע אל תוך הנפש, והכל עטוף בסקס, סמים ורוקנרול, או ליתר דיוק סקס, סמים וג'אז. במלאות יובל לספר יצאה מהדורה חדשה – המגילה המקורית, שכוללת קטעים שהושמטו מהספר במהדורות המוכרות בשל שפה בוטה ותיאורים מפורטים של מין וסמים.

צילום: Marmolejos / Shutterstock

* וזרח השמש, ארנסט המינגווי. תרגום ורה ישראלית, עם עובד (1962), תרגום יואב כץ, הוצאת ידיעות אחרונות (2006). אל פמפלונה בצפון ספרד הגעתי בהחלטה ספונטנית, בעקבות ספרו של המינגווי, שבאותה עת היה הסופר האהוב עלי ואת ספריו הקפדתי לקרוא שוב ושוב ובאנגלית, כדי לא לאבד ולו ניואנס אחד קטן. בימים שבהם שהיתי בעיר, כמה עשורים אחרי המינגווי וחבריו, בני הדור האבוד, מרוץ הפרים המפורסם עמד להתחיל, ופמפלונה הילכה עלי קסם מיוחד השמור למקומות מוכרים, ועם זאת זרים לגמרי. בכל סמטה ובכל בר הרגשתי כאילו ג'ק, ברט ורוברט כהן נמצאים מאחורי, מלפני או מצדדיי. בימים אלו אני חוזרת לקרוא בעותק המתפרק שרכשתי בשנות ה-80 בחנות יד שנייה בפילדלפיה, תמורת 1.95 דולר, ומתמלאת בערגה לימים שבהם אפשר היה לקום ולנסוע בהחלטה של רגע, בלי כל מחשבה נוספת, לעיר שבה התרחשה עלילת ספר אהוב.

מרוץ הפרים בפמפלונהצילום: Migel / Shutterstock.com

* להציל דגים מטביעה, אמי טאן. תרגום יעל גרינפטר, מחברות לספרות (2007). אמי טאן, אחת הסופרות האהובות עלי, התפרסמה בעיקר בזכות ספריה האחרים, בהם חוג שמחת המזל (שעובד לסרט מצליח), ובתו של מרפא העצמות המצמרר. אבל אני מוצאת את עצמי חוזרת שוב ושוב לספרה להציל את הדגים מטביעה. זהו סיפורה של קבוצת תיירים אמריקאים שיוצאת לטיול אמנות בסין ובבורמה ונחטפת על ידי בני שבט הררי שסבורים כי החטיפה תעזור לשנות את גורלם הקשה. באופן אירוני, התיירים כלל אינם מודעים לכך שנחטפו והם בטוחים כי השהות בקרב אנשי השבט הנידח היא חלק מתוכנית הטיול המקורית. קולה של המספרת – מדריכת הטיול שמתה במפתיע, מחבר בין חוסר המודעות של האמריקאים לבין הגזרות הקשות והסבל שהיו מנת חלקה של בורמה. השילוב של כל אלה הופך את הספר הזה לקריאת חובה, רצוי (כשיתאפשר) בטיסה הארוכה למיאנמר, הלא היא בורמה. עוד טקסט מומלץ על בורמה של פעם, בסיפורו הקצר של ג'ורג' אורוול, לירות בפיל (הסיפור המלא כאן), סיפור נוקב והופך קרביים על תוצאות האימפריאליזם ולחץ ההמון. 

בורמה. חץ וקשת צילום: Eugene Ga / Shutterstock

* יריד הרכבות הגדול, פול תרו. תרגום אביבה ברושי, הוצאת זמורה ביתן (1988). נראה כי אין מקום מתאים לקריאת הספר של תרו מאשר במהלך נסיעה ארוכה-ארוכה ברכבת. בין פרק לפרק אפשר להרים מבט ולהסתכל דרך החלון בעולם שחולף לצידכם – פרברים צפופים, גבעות מיוערות, נהר רחב, עדר פרות, מפעלים נטושים... אבל כשאין רכבות, נסתפק בקריאה ביתית בספרו הראשון, ולדעתי הטוב ביותר, של תרו. הספר המצוין הזה לוקח את הקוראים למסע רכבות פלאי בן ארבעה חודשים דרך אירופה, המזרח התיכון, הודו ודרום-מזרח אסיה. את הדרך חזרה ללונדון עושה תרו ברכבת הטרנס סיבירית, חלומם הרטוב של חובבי רכבות והרפתקאות באשר הם.

* פחד ותיעוב בלאס וגאס, הנטר תומפסון. תרגום אורי לוטן, ידיעות ספרים (2004). "היינו בברסטו בקצה המדבר כשהסמים החלו להשפיע. אני זוכר שאמרתי משהו כמו יש לי סחרחורת אולי כדאי שאתה תנהג. פתאום נשמע רעם אדיר והשמים התמלאו במה שנראה כמו עטלפי ענק שצווחו ועטו על המכונית" (תוך פחד ותיעוב בלאס וגאס). אם ג'ק קרואק היה הסמל של דור הביט, הנטר תומפסון סימן את סופו של עידן ילדי הפרחים ו"עשו אהבה לא מלחמה" ותחילת הרדיפה האובססיבית אחרי החלום האמריקאי. הספר, שכתוב בסגנון ניו-ז'ורנליזם שאומץ בחום בתקופה ההיא על ידי כותבי טורים אישיים וכתבות צבע אמריקאים, פורסם תחילה בכמה פרקים במגזין רולינג סטון. לאחר מכן הוא יצא כספר, הפך לרב מכר ועובד לסרט. קריאה מחודשת בהזיית הסמים המתמשכת של ראול דיוק ועורך דינו בדרכם ללאס וגאס מעלה הרהורים על אמריקה של אז ושל היום ועל פסק הזמן הנוכחי, שאולצנו לקחת מהחיים ומהמסעות. 

פחד ותיעוב בלאס וגאס

רותם בר כהן

מאז שעמדה על דעתה רותם בר כהן כותבת ונוסעת, נוסעת וכותבת. חייתה 11 שנים בארצות הברית, במהלכן למדה תקשורת באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, כתבה כתבות בנושאים חברתיים למגזין סוף השבוע של הפילדפיה אינקוויירר ונסעה ללא הרף. כיום עורכת את אתר מסע אחר אונליין, כותבת בלוג טיולים, "עיר זרה", במדור הטיולים של הארץ ואת "אנשי האוכל" במדור האוכל של הארץ.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ