הקסם הקפוא של גיאורגיה

פרות שצועדות ברחובות מכוסים בקרח, טיסה בהליקופטר אל אתרי הסקי, ומגדלי אבן עתיקים. חוויות מביקור בגיאורגיה

משה גלעד
משה גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2כתוב תגובה
משה גלעד
משה גלעד

הטמפרטורה מינוס חמש מעלות. אנחנו מנסים להתחמם בשמש החורפית, למרגלות פסל גדול. הדמות מעלינו היא של אלכסנדר קזבגי, סופר גיאורגי בן המאה ה-19. הפסל הכהה בולט על רקע ההרים המושלגים. הר קזבגי, הפסגה הגבוהה ביותר שאנחנו רואים, בגובה 5,033 מטר והרכס כולו, לבן ובוהק בשמש הבוקר, משמש רקע נהדר לסיפור שהמדריכה קתרינה נטנדזה מספרת לנו. קזבגי, שמוזיאון קטן פועל עכשיו בבית הולדתו במורד הרחוב, בחר לשוב בתום לימודיו לכפר הנידח שבו נולד והחל לעבוד כרועה צאן. הוא המשיך לכתוב, מתעד את חיי הכפר ונלחם למען האנשים הפשוטים. בגיל צעיר איבד את שפיות דעתו ומת כאשר היה רק בן 35. קזבגי, סופר נחשב גם היום, הוא אמנם גיבור מקומי ועל שמו נקרא הכפר, אבל על המקום שלו בהיסטוריה הספרותית מעיבה בעיה אחת - הגיבור הבולט ביותר שלו, מין רובין הוד קווקזי בשם קובה, חובב נקמה בשם העניים, אומץ שנים לאחר מכן בידי יוסף סטאלין, שהשתמש בשם זה כפסיאודונים ספרותי בכתביו. הסופר קזבגי עדיין ניצב בכיכר המרכזית. סטאלין הרבה פחות פופולרי כאן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ