מערות, אגמים וחופים ומדהימים: טיול בגיאורגיה - גיאורגיה - הארץ

מערות, אגמים וחופים ומדהימים: טיול בגיאורגיה

שנתיים אחרי שנדמו בה התותחים, גיאורגיה נהפכה ליעד מושך לחובבי טבע וטיולים. מסלולים מומלצים, אוכל גיאורגי ושלווה מעבר לים השחור

משה גלעד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גיאורגיה
משה גלעד

קצת מפחיד לגלות בכל פעם מחדש שלא ניחנו אפילו בראייה קצרת טווח של העתיד. בדיוק לפני שנתיים, באוגוסט 2008, השתוללה בגיאורגיה (גרוזיה) מלחמה. הצבא הרוסי שעט דרומה וקרבות עזים התחוללו בעיר גורי. טורקיה, השכנה מדרום מערב, נחשבה אז ליעד הנופש הבטוח והאהוב ביותר על תיירים מישראל. חלפו שנתיים בלבד, ובאוגוסט 2010 הגלגל התהפך. מעטים נוסעים לטורקיה. גיאורגיה, שכנתה מצפון מזרח, נחשבת עכשיו ליעד שליו, שחובבי טבע והליכה בהרים מונים אותו כאחד היעדים הקרובים החדשים והמעניינים.

הטיסה לגיאורגיה נמשכת רק שעתיים וחצי. התנועה בתוך המדינה קלה יחסית ובהשוואה לביקורים קודמים, מצב הכבישים הראשיים השתפר. כלומר, חלקם עדיין מלאים מהמורות וחתחתים, אבל הקפיצות כבר אינן מזעזעות את מוחו של הנוסע. האוכל הגיאורגי המפורסם מתעכל כנראה טוב יותר, כאשר מטלטלים אותו בדרכים.  טיביליסי הבירה שוכנת במזרח גיאורגיה. מסלול הנסיעה שמוצע כאן חוצה את המדינה עד לעיר הנמל באטומי, בקצה המערבי, על גדת הים השחור. נסיעה ישירה מטביליסי לבאטומי נמשכת כשש שעות.

הטיול שמוצע כאן נמשך לפחות שלושה ימים, אבל הוא כולל מגוון גדול של נופים, אתרים ומקומות שעשויים לעניין. כדאי להבהיר עוד לפני שיוצאים לדרך - זה לא המסלול שמוביל לאתרי התיירות הכי "חשובים" בגיאורגיה. מסלול טיול זה מוביל למקומות אחרים, פחות מוכרים ובמובנים רבים - יותר מסקרנים. הוא מתאים במיוחד למי שרוצה לצעוד לפחות יום אחד או כמה ימים בשמורת טבע ענקית, מן הסוג שקשה כבר למצוא במקומות אחרים באירופה.

גורי, הצריף של סטאלין

טביליסי היפה

העיר גורי (Gori), כ-80 קילומטרים מצפון מערב לטיביליסי, היא התחנה הראשונה לאורך המסלול הזה. העיר נראית מוזר. למבקר ששוהה בה לפרק זמן קצר קשה להבין האם מדובר בתולדה של עשרות שנות הזנחה, שתחילתן עוד במשטרים קודמים, או שמא מדובר בתוצאות המלחמה שהתחוללה בעיר לפני שנתיים. מאמץ גדול שהושקע באחרונה לשקם את העיר לא הניב עדיין את הפירות הרצויים.

עיקר פרסומה של גורי בא לה בזכות יוסף סטאלין, יליד העיר, המנהיג המפורסם ביותר והשנוי במחלוקת של ברית המועצות. פסלו של סטאלין ניצב עד יוני השנה בכיכר המרכזית של גורי, מול בית העירייה. לפני חודשיים הועבר הפסל, אחד האחרונים מסוגו שנותרו במזרח אירופה, למוזיאון בית סטאלין במרכז העיר. המוזיאון המוזר הזה הוא האטרקציה המרכזית בגורי - אתר גדול שמתעד חיי דמות שהגיאורגים, בלשון המעטה, מסתייגים ממנה לחלוטין.

שלושה אגפים במוזיאון: הצריף שבו נולד סטאלין ב-1878, שניצב עטוף במבנה מפואר, עם עמודים גבוהים, שנועד להגן עליו. מוזיאון שמתעד את קורות חייו של סטאלין וקרון הרכבת של המנהיג, שניצב בחצר. במשך הביקור במוזיאון קל להבחין שיש לגיאורגים התלבטות ממשית מה לעשות עם המקום הזה. כמקום הולדתו של סטאלין הוא נחשב אתר היסטורי ומושך מבקרים, אבל רוסים בכלל וסטאלין בפרט לא זוכים עכשיו לאהבה גדולה בגורי ולאחרונה פורסם שהמוזיאון ייהפך למקום שבו תתועד התוקפנות הרוסית כלפי גיאורגיה. סטאלין, אם הוא שומע, מורט את שפמו וחושב כמה מעט אנחנו יודעים על מה שעומד לקרות, אפילו לבקתה הישנה שבה נולדנו.

אופליסציחה, עיר המערות והמקדשים לאל השמש

עשרה קילומטרים ממזרח לגורי, על גדת הנהר מטקווארי, ניצבת עיר המערות אופליסציחה (Uplistsikhe). מתחם גדול של מערות, חלקן טבעיות וחלקן חפורות, שמאפשרות להציץ לתקופה אחרת - אחד מנתיבי דרך המשי המפורסמת חלף בדיוק כאן והעניק למקום חשיבות. בין המערות אפשר לראות ביצורים עתיקים, מבני פולחן ובתים ששימשו למגורים ולגידול בעלי חיים.

במערות העתיקות ביותר נמצאו עדויות בנות 3,000 שנה ויותר. בתקופה שקדמה לנצרות נבנו כאן כמה מקדשים לאל השמש, ועליהם נבנו במאה ה-4 ו-5 לספירה כנסיות נוצריות ראשונות. האתר כולו ננטש כבר במאה ה-13, ובשנים האחרונות הוא נחקר ביסודיות ונפתח למבקרים.

שמורת בורג'ומי, שרכים ופרפרים

אי אפשר לבקר בגיאורגיה מבלי להיתקל בשם בורג'ומי. הסיבה העיקרית לכך היא שבקבוקי המים המינרליים הנפוצים ביותר נושאים את שם המעיין הזה, השוכן כ-200 קילומטרים ממערב לטיביליסי. טעמם של המים המינרליים בבקבוקים סביר, אבל כאשר לוגמים ישירות ממי המעיין, שלהם מייחסים תכונות רפואיות מופלאות, מגלים בבהלה שיש להם טעם די מבחיל.

הסיבה העיקרית להגיע לבורג'ומי אינה כדי לטעום מן המים המרים אלא כדי ליהנות משמורת הטבע הנהדרת. השמורה היא הפארק הלאומי הראשון שהוכרז באזור הקווקז. השמורה הוקמה ב-1995 ומשתרעת על שטח של כ-900 קילומטרים רבועים. בזכות היער הבתולי שלה, השטח הגדול וההתערבות האנושית המוגבלת באזור זה, נחשבת שמורת בורג'ומי לאחת הגדולות והמרשימות מסוגה באירופה.

תשעה שבילים מסומנים חוצים את השמורה. אפשר לצעוד בהם בין יום אחד לשבוע (אורכם נע בין 5 ל-54 קילומטרים), בגבהים שבין 800 ל-2,600 מטרים. חלק מן השבילים המסומנים מעגליים, והאחרים נכנסים לשמורה בשער אחד ויוצאים ממנה בשער אחר. ברחבי השמורה יש כמה בקתות לינה לצועדים, ויש יש לתאם את הלינה מראש עם פקחי השמורה בשערי הכניסה.

בשערי הכניסה ובמרכז המבקרים של השמורה, ליד העיירה בורג'ומי, אפשר לקבל גם מפות טובות עם סימון השבילים והאתרים בשמורה. שבילי הפארק פתוחים למבקרים בין אפריל לנובמבר. גם במהלך טיול קצר בן כמה שעות, אפשר להתרשם מן היופי והשקט המופלאים של המקום.

בורג'ומי מוכיחה בפעם המי יודע כמה שבכל הקשור לטבע ככל שנתערב פחות, כך ניטיב לעשות. נחלים שזורמים בשמורה חוצים את שבילי ההליכה, גזעים של עצים שנפלו מוטלים על השבילים או לצדם, בלי שמישהו יטרח להזיז אותם. סבך היער, השרכים, העצים הגבוהים, האפרים הירוקים, הפרפרים, העופות ובעלי חיים אחרים שבהם נתקלים כאן, כל אלה מאשרים את התפישה שהבתוליות של הטבע והמגע עם נופים ויערות שלא חוו כמעט התערבות אנושית, נחשבים כאן לערך עליון. עוד מידע על השמורה אפשר למצוא באתר

קוטאיסי, גיזת הזהב

העיר קוטאיסי (Kutaisi), כ-150 קילומטרים ממערב לבורג'ומי, היא השנייה בגודלה בגיאורגיה. זה מסוג המקומות שכדאי לעצור בהם בזכות המיתוס שנקשר בהם, ולא בזכות המציאות העכשווית והיומיומית. אין כיום בקוטאיסי אתרים מושכים או מסקרנים במיוחד, מלבד קתדרלת בגראטי החרבה, שהוקמה במאה ה-11. הסיבה העיקרית לעצור לכמה שעות בעיר, לשתות בה תה, לאכול משהו, להתבונן בבתים, בסבך הסמטאות, הוא המיתוס העתיק של גיזת הזהב, המלך יאסון והארגונאוטים.

פסל מדיאה בכיכר בבאטומי. מגוון של נופים (צילום: משה גלעד)

שמה העתיק של קוטאיסי הוא קולכיס. המיתוס של המסע המופלא בספינה ארגו לחיפוש אחר גיזת הזהב, אחד המיתוסים הבולטים במיתולוגיה היוונית, מציג את קולכיס כיעד אליו פנו יאסון והארגונאוטים במסעם. כאן העניקה מדיאה ליאסון את גיזת הזהב, עזרה לו ולאנשיו להתחמק מאביה, המלך איאטס, שרדף אותם, וברחה עמו בספינה ששטה על הים השחור מערבה, ליוון. פסל גדול של מדיאה ניצב באחת הכיכרות המרכזיות של באטומי, עיר החוף שנמצאת יותר מ-150 קילומטרים דרומית מערבית מכאן.

אפילו מדיאה בעלת הכוחות המאגיים לא יכלה לצפות שכמה שנים בלבד לאחר אותה בריחה הירואית עם יאסון, יקרסו נישואיה לאהוב לבה והיא תהרוג את אשתו השנייה של בעלה הבוגדני, תרצח את ילדיה ותיעלם בעמוד אש.

באטומי, הגן הבוטני

באטומי (Batumi) מרוחקת רק 20 קילומטרים מן החוף הטורקי. היא שוכנת על חוף הים השחור, בפינה הדרום מערבית של גיאורגיה, ובכל רגע ששוהים בעיר אי אפשר להתחמק מן המחשבה שיש לה עתיד מעניין. הון תועפות מושקע עכשיו בבניית בתי מלון ואתרי נופש בבאטומי ובסביבתה. השדרות הרחבות של העיר, שמוליכות אל הטיילת על החוף, מוקפות במנופים גבוהים שבונים ובונים. השרתון חחדש, שנראה כמגדלור ענק בלב העיר, הוא הבניין הבולט ביותר בבאטומי. לצידו נבנים עוד כמה מלונות גדולים.

נמל הדייגים, עם ספינות שיוצאות לדיג ברחבי הים השחור, הוא מקום שנעים לטייל בו. התבוננות בבתים של באטומי מובילה למסקנה הפשוטה - במאה ה-18 וה-19 ידעו לבנות הרבה יותר טוב מאשר במאה ה-20. ואכן, הבתים שנבנו במאות הקודמות יפים יותר ואינם מתפוררים.

ליד הכיכר שבה ניצב פסל גדול של מדיאה האוחזת בגיזת הזהב יש כמה בתי קפה נעימים, ובאחד מהם לבושים כל המלצרים במדי מלחים, כדי להדגיש את הקשר של העיר לים. הקירבה לטורקיה ניכרת היטב בבאטומי, ובעיר ניצבים כמה מסגדים גדולים. לא רחוק מן הנמל פועל שוק גדול שבו מוכרים הכל - מפלפלים ועד רהיטים, מצעצועים לילדים ועד טלוויזיות ומקררים.

הגנים הבוטנים בבאטומי (צילום: miss_rubov, פליקר)

הסיבה הטובה ביותר לבוא לבאטומי, סיבה שמצדיקה את הנסיעה הארוכה וטלטלות הדרך, היא הגן הבוטני הסמוך לעיר. הגן, שעציו נשתלו במאה ה-19, בנוי על צלע הר שצופה אל הים השחור. השבילים הארוכים שחוצים אותו מעניקים כמה מנקודות התצפית היפות ביותר על החוף, על הצמחייה העבותה ועל מרחבי הים, שירח גדול החל לזרוח עליו בדיוק בשעת השקיעה שבה ביקרנו במקום.

הגן הבוטני נפתח ב-1912 ומכיוון שדיירי כמה בתים בתחומי הגן התגוררו במקום עוד לפני כן, הוענקה להם הרשות להמשיך ולגור בו. המיקום של הגן, על צלע ההר ובמיקרו-אקלים מיוחד, מאפשר לגדל בו צמחים שונים, שבדרך כלל לא חיים יחד. כך אפשר לראות כאן עצי סקויה ענקיים לצד אורנים, אקליפטוסים מרהיבים לצד שיחי ורדים בגודל עצים, עצי תפוזים לצד ברושים ועוד. פה ושם הוצבו שלטים קטנים עם שמות הצמחים, אבל אלה כמעט נעלמים בצמחייה השופעת והסבוכה, שמשתלטת על הגן כולו. מעט רגעי אושר כאלה מזדמנים לאדם במשך נסיעה. הישיבה על ספסל עץ בגן הבוטני של באטומי והתבוננות באותה שקיעת שמש אדומה, היא אחד מאותם רגעים שזוכרים היטב.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ