איך לאתר את האי היווני המושלם לחופשה

פרשת האי היווני: מה עושים באיי יוון השונים?

ירון אמיתי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חוף אגרמני בלפקדה
חוף אגרמני בלפקדה צילום: Calin Stan / Getty Images/iStockphoto
ירון אמיתי

עולם שלם של נופים, חופים, סגנונות וטעמים מסתתר מאחורי 1,425 איי יוון. רבים מהאיים צחיחים ולוהטים בשמש הקיץ; אחדים נראים כמו הגליל מוקף בים, ואחרים הרריים ומיוערים. 166 האיים המיושבים מספקים חופשה לכל טעם, החל בנופש של חמישה כוכבים וכלה בהתבודדות בחדר שכור על שפת חוף נידח.

בחזרה לפרויקט יוון

החופים צלולים, מקצתם חוליים ובמקצתם משטחי חלוקים, וקו החוף המפורץ אין-סופי כמעט - גם בשיא העונה תימצא רצועת חוף שוממה מאדם. למרות הקרבה לים, האוויר יבש והלילות זרועי כוכבים. בטברנות, רבות מהן על קו המים ממש, מוגשים מטעמי המטבח היווני, נטול תחכום אמנם, אבל טעים להפליא: אין כמו סלט יווני, דזדזיקי עתיר שום, שיפודי סובלאקי ובקבוק רדזינה לניחוח ים-תיכוני.

כיצד לבחור באי החלומות? ראשית, יש להביא בחשבון את הגישה. ההגעה הנוחה והזולה ביותר לאיים היא בטיסת שכר ישירה מישראל. מיעדים כמו רודוס, סנטוריני וקורפו אפשר להמשיך לאיי הסביבה, בלי לעבור באתונה. שיקול נוסף הוא העניין: אחדים מהאיים מספקים עניין מעבר לנופש בסיסי: אתרי עתיקות, מוזיאונים וחיי לילה.

אלה הבאים למשחקים האולימפיים יסתפקו אולי בביקור באחד האיים הארגו-סרוניים, הסמוכים לאתונה. בתי נופש, המוני מסעדות וחיי לילה מגוונים מספקים מפלט חיוני לאנשי העיר בימי הקיץ הלוהטים. למשל אגינה, יריבתה של אתונה בעת העתיקה. כאן, בווילה בין מטעי פיסטוק, כתב ניקוס קזנצאקיס את "זורבה" האלמותי.

מבט מלמעלה על קרקיירה, בירת איי קורפו, יוון
מבט מלמעלה על קרקיירה, בירת איי קורפו, יוון

חופי חול קטנים חבויים ביערות האורנים של האי הבא, פורוס, הצמוד כמעט לחוף הפלופונס. הדרמטי באיים הוא אידרה - גוש הררי ארוך, שבמרכזו גולשים בתיה אדומי הגגות של עיירה יפהפייה אל מעגן מושלם ובתי מידות מרשימים בסגנון איטלקי, שבנו לעצמם אילי ספנות מקומיים במאה ה-18. התנועה היא ברגל, בסירות ועל גב פרדות.

רוב המבקרים ביוון מעדיפים את איי הקיקלאדים - 40 איים שטופי שמש במרכז הים האגאי, המסודרים לפי המיתולוגיה במעגל ("קיקלוס") סביב האי הקדוש דלוס - מקום הולדתו של האל אפולו. זוהי יוון של החלומות: בתים לבנים, מרפסות עץ צבעוניות, טחנות רוח, ים כחול עמוק וחופי חול זהובים. פשיטות שודדי ים ערבים במאות קודמות הבריחו את תושבי האיים אל כפרים מבוצרים בראשי הגבעות. סבך סמטאות נועד להקשות על הפושטים.

בירת האיים, עיר הנמל ארמופולי, שוכנת באי סירוס: עיר נמל, שבתיה מטפסים מכיכר איטלקית מרוצפת במעלה צמד גבעות גבוהות שצורתן חרוט. אי החטאים הסמוך מיקונוס ממוסחר בטוב טעם, מצטיין בחופים נהדרים וחיי לילה סואנים ומושך קהל רב. טינוס, לעומת זאת, המעוז הוונציאני האחרון ביוון (נפל לידי הטורקים ב-1715), הוא מוקד לצליינות דתית דווקא.

במרכז הקבוצה מתנשא מהים צמד איים גדולים: נאקסוס ההררי, מעוזם של אצילים ונציאנים ואחר כך של המושל העותמני "שלנו", דון יוסף נשיא (בן אחיה של דונה גראציה מטבריה), ופארוס הירוק, על כפריו צפופי הסמטאות וחופיו הנפלאים. סיפנוס במערב הוא אי ירוק יחסית, מרובה מפרצים וידידותי למשתמש, בעוד שאיוס מושך בעיקר צעירים לעשרות פאבים איריים אותנטיים.

סנטוריני הדרומי הוא ללא ספק המוזר והמרשים באיי יוון. האי כולו הוא הר געש ענק, שלועו הוצף כאשר קרס אל מי הים בהתפרצות אדירה בשנת 1450 לפנה"ס. מראה הלוע המוצף מכפרי האי, הבנויים על מצוקי לבה שחורים בגובה מאות מטרים מעל הים, הוא בלתי נשכח. טראסות גפנים, עצי אקליפטוס כפופי רוח, בתי מידות ונציאניים וכפרים מוזרים, שחלקם חצובים בסלע הגעשי הרך לאורך ואדיות צחיחים, מוסיפים לאי נופך אקזוטי.

האי סנטוריני. מאופיין במבנים בצבע לבן ובגגות כחולים
האי סנטוריני. מאופיין במבנים בצבע לבן ובגגות כחוליםצילום: Giuseppemasci | Dreamstime

קבוצת הדודקנס ("12 איים" ביוונית), מול חופי טורקיה, היא הקרובה ביותר לישראל. אבירים ממסדר הטמפלרים, שנסוגו לכאן מקפריסין בתום מסעי הצלב, שלטו במקום מאות שנים, עד שגורשו על ידי הטורקים אל מעוזם הנוכחי במלטה. האיטלקים, ששלטו באזור בין מלחמות העולם, הוסיפו למצודות האבירים בנייני פאר בסגנון הגרנדיוזי של התקופה, ערים מתוכננות ונוי נפלא של עצי דקל ושיחי בוגונוויליה ארגמניים.

אלפי תיירים נוחתים מדי יום ברודוס ונבלעים בשפע מקומות הלינה והבילוי. העיר העתיקה של רודוס משמרת אופי צלבני מובהק, מהחומות העתיקות ועד לארמון ראשי המסדר, מרכז שלטון האבירים. פנים האי הררי ומיוער ומציע מצודות צלבנים, "עמק פרפרים" מפורסם ועיירה לבנה יפהפייה - לינדוס - על שפת מפרץ מושלם.

קוס, האי הבא בשרשרת, הוא מהדורה מוקטנת ויפה לא פחות של רודוס. צריחי מסגדים מעידים על נוכחות קהילה טורקית במקום (ה"טרנספר" של 1923 פסח על איי הדודקנס, שהיו בשליטה איטלקית). איים אחרים בקבוצה מוכרים פחות: כפרי שולי הספוגים בקאלימנוס; עיירת באוהאוס איטלקית בלרוס; לוע הר געש מעשן בניסירוס ואווירה דתית במנזרי פאטמוס, שם כתב השליח יוחנן את ספר האפוקליפסה (החיזיון), הנועל את הברית החדשה.

האי הענקי אוויה, מיני יבשת הררית באורך 170 ק"מ, מלווה את חוף היבשת מצפון לאתונה. הבירה כלקידה מרוחקת מאתונה רק שעת נסיעה ברכבת - יעד מצוין לטיול קצר, בטיילת שעל שפת רצועת הים ברוחב 70 מטרים, המפרידה בין האי ליבשת. מול אוויה פזורים בים האיים הספוראדיים הצפוניים. בסקיאתוס הקסום יערות אורנים גולשים אל סדרה של מפרצים חוליים, בין וילות פרטיות מפוארות; עיירת הנמל בסקופלוס ציורית מאין כמוה, ואילו סקירוס - שאינו מוכר יחסית - מושך אליו בריטים מביני דבר.

לסבוס
לסבוס צילום: \ Nikos Pavlakis / iStockphoto vi

איי הים האגאי הצפוני-מזרחי נשלטו מאות שנים על ידי אנשי גנואה, לפני שכבשו אותם הטורקים. סאמוס המיוער הוא המתויר ביותר בקבוצה. מצודות גנואזיות מעטרות את ערי הבירה הגדולות של כיוס ולסבוס (מיטיליני) - האי הגדול שהיה מולדתה של המשוררת הלסבית סאפפו. גגות צפחה אפורה מבצבצים בכפרי תאסוס המיוער, ומהפסגה המושלגת (בחורף) של סמותראקי המרוחק צפה, כך על פי המיתולוגיה, אל הים פוסיידון במלחמת טרויה בחוף אסיה הקטנה שממול.

500 שנים של שלטון ונציאני הותירו את חותמן באיים היווניים הירוקים שבין איטליה ליוון. צבעי הפסטל הרכים של הבתים בקורפו, גגות הרעפים האדומים, חבלי הכביסה המתוחים לרוחב הסמטאות, הכרכרות הרתומות לסוסים, האוכל ואפילו המוסיקה מזכירים את איטליה יותר מאשר את יוון. אחרי קריסת ונציה ב-1799 שלט במקום נפוליאון, ואחריו הבריטים, שהוסיפו בית נבחרים, בתי ספר ומגרשי קריקט, לפני שמסרו את האיים ליוון העצמאית ב-1883. האכסדראות המקושתות של ה"אפסלנאדה" בחזית העיר העתיקה - תוספת צרפתית ברוח רחוב ריבולי - מצבת זיכרון לנציב העליון הבריטי וארמון קיטשי, שבו נולד הנסיך פיליפ, בעלה של המלכה אליזבת, תורמים לאווירה של עיר קיט אלגנטית מתחילת המאה העשרים.

פנים האי ירוק ורומנטי: הצפון הררי ומיוער, ולאורך החוף המערבי פזורים בין עצי הזית והברוש הגבוהים חופי זהב רומנטיים.

גם האיים האחרים ירוקים ויפים לא פחות. לפקאדה, הצמוד כמעט לחוף היבשת, הוא גן עדן ירוק של חורשות אורן וברושים מחודדים: ממזרח לאי פזורים בים כמה איי לוויין, בהם סקורפיו - אחוזתה הפרטית של משפחת אונאסיס.

איתאקי - ממלכתו הקדומה של אודיסיאוס המיתולוגי - הוא מעין הר מירון גדול הטובל במי הים. קפלוניה ההררית מתנשאת לגובה 1,200 מטרים, שמדרונותיהם מכוסים יערות צפופים של עצי אשוח אירופיים, ואילו זאקינתוס, "פרח המזרח" של הוונצ-יאנים, ידוע בחופי חול אין-סופיים, מערות ימיות כחולות וריכוז גדול של צבי ים מרשימים. *

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ