שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בין חדשנות למסורת: אופנה יוונית פורצת דרך

שיחות עם שני מעצבים יוונים פורצי דרך. האחד נועז ומקורי, השנייה מפיחה חיים במותג משפחתי ותיק. שניהם מסמנים את יציבותה של תעשיית האופנה היוונית, שמצבה היום אפילו טוב יותר מאז ההתאוששות מהמשבר הכלכלי של 2015. הקהל היווני בחר להביע אמון בתעשיינם מקומיים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שמלה מקולקציית אביב-קיץ 2019 בעיצוב יורגוס אלפטריאדס
שמלה מקולקציית אביב-קיץ 2019 בעיצוב יורגוס אלפטריאדסצילום: Kostas Simos
אופיר חובב
אופיר חובב
אופיר חובב
אופיר חובב

דימטריס פרת'ניס הקים את בית האופנה המשפחתי ב-1970. הוא פתח חנויות באתונה ובמיקונוס ובאמצע שנות השמונים השם פרת'ניס (Parthenis) כבר היה מוכר ביוון כולה. הסגנון המאפיין את המותג הוא קלאסי ועל-זמני. הגזרות ישרות ונקיות, מושפעות מאוד מאופנת טניס וטיולים. הבגדים הם "רדי-טו-וור" בהגדרתם, ויכולים לשמש לבוקר ולערב. הפלטה מתמצית לרוב בשלושה צבעים "יווניים" בלבד: כחול, שחור, לבן.

הבת, אורסליה, נכנסה לפעילות בבית האופנה המשפחתי לפני כעשרים שנה, כששבה ליוון בתום לימודי התואר הראשון והשני שלה - היסטוריה של האומנות והיסטוריה של האופנה, באוניברסיטת "בראון" ובמכון לאומנות בלונדון. מיד לאחר הלימודים, התמחתה בחברת "קונדה נאסט", שבבעלותה מגזינים נחשבים דוגמת "ווג" ו-"הניו-יורקר". "בהתחלה, כשרק נכנסתי לתמונה, היה קשה יותר לנסות דברים חדשים. לא כל כך הבינו מה אני רוצה, אבל אני עקשנית, ובסופו של דבר הם ראו שיש לי כוונות טובות. כיום אני זוכה להגיד את המילה האחרונה. אבא שלי מת לפני חמש שנים, ומאז אני לגמרי מנווטת את הספינה."

אורסליה ודימיטריס פרת'ניס
אורסליה ואביה, דימיטריס פרת'ניס. מהלכת על קו התפר בין ישן לחדשצילום: Takis Diamantopoulos

< בחזרה לפרויקט יוון

"אני מנסה להפיח חיים במותג. אני מאוד מעריכה את הדרך שההורים שלי עברו איתו. זאת דרך שגם מוכיחה את עצמה, משום שעד היום הקולקציה הנמכרת ביותר שלנו היא בגדי הבייסיק, זו שאבא שלי עיצב. אני בכל זאת פוזלת אל עבר צבעים חדשים וגזרות יותר סקסיות. אני מנסה להכניס פאן לכל העסק הזה".

לאט ובהתמדה סללה אורסליה את דרכה לעמידה בראש המותג. היום היא גם המנהלת הקריאייטיבית וגם המעצבת הראשית של בית האופנה. היא מנסה לאזן בין הקווים הנקיים והספורטיביים של פרת'ניס, אלה שאיפשרו לו לפרוץ את גבולותיה הגיאוגרפיים של יוון ולהגיע גם ללקוחות בבריסל ובלוס אנג'לס, לבין הפיכתו לסקסי ונועז במידת-מה. היא משתמשת בקולקציות ותיקות של פרת'ניס ועושה עליהן "טייק-אוף" עכשווי, תוך החדרת צבעים חדשים לפלטה המצומצמת, שימוש בבדים אקולוגיים כמו כותנה, צמר ומשי – אג'נדה אקולוגית שאימצה לעצמה. היא מאוד מחוברת לאופי הקהל, כמו גם לאקלים היווני ההביל. מתוך כך, הגזרות נינוחות, חובקות את הגוף ומדברות לטווח רחב של גילאים.

קולקציית סתיו-חורף 2019 של פרת'ניס
קולקציית סתיו-חורף 2019 של פרת'ניסצילום: Bill Georgoussis

"כבר קרה לי שבחורה צעירה נכנסה לחנות וסיפרה שהיא התוודעה למותג דרך סבתא שלה. למעשה, מכיוון שאנחנו בסביבה כבר די הרבה זמן, אנחנו משרתים שלושה דורות של לקוחות. המבוגרים לרוב מתחברים לקו הבייסיק שהם זוכרים משנים קודמות, והצעירים נהנים לקנות את ההיסטוריה של ההורים שלהם, בצבעים חדשים ונועזים יותר".

פרת'ניס של שנת 2019 נותר נאמן לנינוחות היוונית שאיפיינה אותו בתחילת הדרך, וכמתבקש מזהותו ניכרים במוצריו ניקיון ודיוק. מעין קלאסיקה של חופשה באי יווני. עם זאת, מורגשת תזוזה עדינה בחוליות הדנ"א של המותג. אורסליה פרת'ניס מעידה על ה"מרד" הקטן שלה בקלאסיקה. "אני מנסה להפיח חיים במותג. אני רוצה לחשוב עליו כעל יותר סקסי, חם, נועז. עם זאת, אני מאוד מחוברת להיסטוריה היוונית להיסטוריה בכלל. היא מעניקה לי השראה. היא תמיד מצליחה במקום שטרנדים עכשוויים נכשלים. הם לא חזקים כמוה".

מתוך קולקציה ישנה של פרת'ניס מ-1985
מתוך קולקציה ישנה של פרת'ניס מ-1985צילום: Aris Terzopoulos

החתירה של פרת'ניס ליציבות סגנונית והאופן שבו המותג סירב להיכנע לתכתיבים זמניים הוכיחו את עצמם ב-2015, שנת המשבר הכלכלי הגדול ביוון. בעוד שבשנות התשעים ובראשית שנות האלפיים מותגים מקומיים רבים נשאו את עיניהם אל בירות האופנה באירופה ובאמריקה ובתי אופנה בינלאומיים גדולים פתחו סניפים ביוון, נשאר פרת'ניס נאמן ליסודות היווניים העמוקים שלו. ב-2015, בעוד מותגים מקומיים קרסו ובתי האופנה הגדולים נותרו מחוסרי קליינטים, פרת'ניס עמד איתן באופן יחסי.

"המותג שלנו כבר ותיק. הוא מאוד מזוהה עם יוון ועם העם היווני. ב-2015 אנשים העדיפו לא לקחת סיכונים מיותרים, ולהשקיע במוכר ובבטוח במקום באופנה חדשה ומשוגעת. רוב האנשים העדיפו לקנות שמלה פשוטה וקלאסית בחנות יוונית. אפשר לומר שאפילו יצאנו מחוזקים מהמשבר. הוא החזיר את האנשים אלינו, הביתה".

ומה בדבר הייצור? הוא לא נפגע?

"מובן שנאלצנו לסגור כמה חנויות כדי לצמצם הוצאות, אבל את יודעת מה, הקושי במציאת בדים חייב אותי למצוא פתרונות יצירתיים. באותן שנים עלה בראשי הרעיון של אופנה אקולוגית. למה בעצם לא לאמץ אותו אצלנו כאן ביוון, בבית? אנחנו הרי מחפשים לעשות את הדבר הנכון מבחינה מוסרית ולייצר אופנה שלא תיזרק, שתחזיק הרבה מאוד שנים. מאז אנחנו מייצרים בגדים בשקדנות ובאהבה מבדים כמו כותנה, שיחסית קל להשיג אבל היא חזקה ועמידה, נשארת לנצח".

מתוך קולקציית סתיו-חורף 2019 של פרת'ניס
מתוך קולקציית סתיו-חורף 2019 של פרת'ניסצילום: Bill Georgoussis

המשבר הכלכלי היכה בכל תעשיית האופנה המקומית. הלקוחות הבינלאומיים חששו להשקיע במותגים יווניים ורוב התעשייה המקומית נכנסה לסיטואציה מורכבת – ייצור בגדים בתחומי יוון, שנמכרים כמעט רק לקהל מקומי.

בעוד פרת'ניס החליק בקלות יחסית אל תוך "הוואקום היווני", בעזרת היסודות המוצקים שעליהם הוא נשען, לבית האופנה של יורגוס אלפטריאדס (Yiorgos Eleftheriades) היה קשה יותר. "אמרתי לשותף שלי – אנחנו כל כך בני מזל שאין לנו עסקים ביוון – אבל אחרי מעט מאוד זמן הבנתי שזה בדיוק להיפך. הכל התגלגל כמו כדור שלג. החנויות שלנו בחו"ל התמוטטו בזו אחר זו והמשקיעים פחדו לתת לנו הזדמנות. הבגדים שלנו היו טובים, אבל הם לא הרגישו בטוחים להשקיע באופנה יוונית. איבדנו כמחצית משוויו של המותג באותה תקופה. הייתי קם בבוקר מבולבל. פגישות בוטלו כל הזמן והרגשתי שאין טעם לעצב משהו חדש. זה היה חוסר ודאות מוחלט".

יורגוס אלפטריאדס
יורגוס אלפטריאדסצילום: Vassilis Karidis

אלפטריאדס הבין שלא יוכל לשרוד במצב הכלכלי המורכב שבו היתה יוון ב-2015 ושהוא חייב להתייעל, להקטין את עלויות הייצור ואפילו לסגור כמה חנויות. לאחר חמש שנים קשות, בית האופנה הצליח להתאושש וכיום הוא בהחלט אחד מהשמות הבולטים בסצינת האופנה העכשווית היוונית.  הוא אפילו רשם לעצמו כמה הופעות בינלאומיות בתצוגות בברצלונה, פריז ויפן, שם הוא מצליח מאוד, והופיע במגזינים נחשבים כמו "ווג", "הרפר'ס באזאר", "דייזד אנד קונפיוזד" ו"אל".

המותג שהוקם ב-1992 מיצב את עצמו למן ההתחלה כמתוחכם, צבעוני ותפור לעילא. הבגדים, שעיצובם מתמקד בקומפוזיציות גיאומטריות מדויקות, שואבים השראה מובהקת מעיצוב יפני עכשווי.

מתוך קולקציית אביב-קיץ של יורגוס אלפטריאדס
מתוך קולקציית אביב-קיץ של יורגוס אלפטריאדסצילום: Kostas Simos, Nikos Vardakastanis

יורגוס עצמו הגדיר את הבגדים שלו באופן מדויק כ"'דמוקרטיים' – הם כאלה משום שהם נותנים לאנשים מרחב להביע את עצמם".

איך היית מגדיר את הלקוח הטיפוסי שלך?

"אנשים חזקים, אדג'יים, שחשוב להם להביע את עצמם באמצעות מה שהם לובשים. אשה שלא מפחדת ללבוש גזרות שלא בהכרח מדגישות את קו המותן שלה, או שמות דגש על המחשוף, אלא מישהי שבטוחה בעצמה ובסקסיות שלה. בכלל, אני אוהב לזגזג בין הנשי לגברי. יש לנו ליין גברים וליין נשים, אבל זה ממש לא מחייב בעיני. אני נהנה לראות את הזליגה בין העולמות, שהם בעצם לא כל כך רחוקים אחד מהשני כמו שנדמה לנו".

נדמה שאין שני קצוות מנוגדים יותר מפרת'ניס ומיורגוס אלפטריאדס, למעשה הם משרטטים במידת מה את הגבולות של זירת האופנה היוונית, משום כך נדהמתי לגלות שגם ליורגוס יש רגשות עמוקים כלפי יוון וההיסטוריה שלה. חשוב לו להדגיש שיוון היא הבית הבלעדי שלו ושהוא לא יחליף אותה לעולם, למרות הקשיים שבעיצוב בקהילת אופנה קטנה. שוב ושוב לאורך השיחה הוא מזכיר שכל הבגדים מעוצבים בסטודיו באתונה ומיוצרים במפעלים באזור, על ידי עובדים יוונים בלבד.

מתוך קולקציות נשים וגברים לאביב-קיץ 2019
מתוך קולקציות נשים וגברים לאביב-קיץ 2019צילום: Kostas Simos, Zois Kokkinis

"אתונה היא הלב של העשייה שלי, היא ההשראה שלי. זאת עיר יפהפייה, אבל היא ממש לא מתפקדת כמרכז האופנה העולמי. היא רחוקה מזה מאוד. אין לנו תעשיית אופנה יציבה. היא מורכבת מעסקים קטנים, וכל אחד עובד בשביל עצמו בלבד. מיותר לציין שביוון אין מועצת אופנה וגם תקציבים מהמדינה לא ממש קיימים".

מה לגבי שבוע האופנה, למשל? אתה מציג בו?

"אני לא משתתף בשבוע האופנה. אני לא חושב שהוא מציג באופן מהימן את מה שקורה עכשיו ביוון, מבחינת דעת קהל. הוא מאוד לא מחובר לסצינה, לרחוב, לקניינים. הוא פתוח לכל אחד שרוצה להציג בו ומוכן לשלם על זה הרבה מאוד כסף. אין אוצרות טובה של המציגים, ואפשר לומר שאין סינון מינימלי של המותגים. אין לי עניין בזה. אני בעיקר מאחל לעצמי להמשיך להיות חופשי. לא להיכנע למכונות היח"צ האלו. ובכלל, להמשיך להתעלם, במובן מסוים, מהתכתיבים של התעשייה התובענית הזו. את יודעת מה? אני מאושר שהחלום שלי ממשיך להירקם לי מול העיניים בכל יום מחדש, ואני אסיר תודה על זה. אחרי שצלחנו את המשבר, אני חושב שסיגלתי לעצמי יכולת הישרדות, להיאחז בציפורניים בכל שביב המשכיות, בכל רעיון יפה, בכלל – בחיים עצמם. אתונה מדהימה בסתיו. אני ממש מחכה לסתיו".

תגובות