ביוון מבינים היום שהגדלת מספר התיירים עלולה דווקא לפגוע בתיירות

בראיון מיוחד ל"הארץ" מסביר הארי תיאוהאריס, שר התיירות החדש של יוון, את השינוי האסטרטגי המפתיע שהוא מוביל במשרד: שיפור איכות הביקור ודגש על קיימות ואותנטיות. אל תתפלאו אם בקרוב החופשה ביוון תעלה קצת יותר

משה גלעד
משה גלעד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תיירים באקרופוליס
הגדלת מספר התיירים עלולה דווקא לפגוע במוצר התיירותי ובטווח הארוך להוריד את הרווחיות ואת האיכות כאחד. האקרופוליסצילום: Karl Allen Lugmayer / Shuttersto

יוון היא מעצמת תיירות בקנה מידה עולמי. עם אוכלוסייה שמונה עשרה מיליון בני אדם משכה יוון בשנה האחרונה 33 מיליון תיירים, כלומר יותר מפי שלושה מגודל אוכלוסייתה. דמיינו את ישראל עם הגעתם של 25 מיליון תיירים בשנה לנתב"ג. אם צריך להזכיר, השנה הגיעו לישראל 4.5 מיליון תיירים, כחצי מגודל האוכלוסייה, וגם נתון זה נחשב הישג שיא מרשים.

השפעת התיירות על הכלכלה ביוון עצומה. רבע מן העובדים במדינה עוסקים בדרך זו או אחרת בתיירות. המשמעות היא שהתיירות היא נכס חשוב וגם סיכון גדול. כאשר מישהו מתעטש בסין – ביוון בוחנים את ההשפעה הכלכלית. התיירות אחראית ישירות ליותר מעשרה אחוז מן הכלכלה היוונית. בישראל הנתון המקביל עומד על כשלושה אחוז. בעקיפין אחראית התיירות לכשליש מן הכלכלה היוונית. זו המשמעות הטהורה של "ארץ תיירות".

תיירים בסנטוריני

הארי תיאוהאריס, שר התיירות של יוון, מונה לתפקידו רק לפני שבעה חודשים. בימים אלה ביקר בישראל לראשונה בתפקידו במסגרת יריד התיירות IMTM2020. תיאוהאריס חבר בממשלתו של קיריאקוס מיטסוטאקיס, איש המפלגה הדמוקרטית החדשה. זו ממשלת ימין שקמה לאחר הבחירות המוקדמות שנערכו ביוון בתחילת יולי, ובתום כהונתה של ממשלת השמאל בראשות אלכסיס ציפראס, ראש מפלגת סיריזה – קואליציית השמאל ביוון.

בריאיון ל"הארץ" מסביר תיאוהאריס את השינוי האסטרטגי המפתיע שהוא מוביל במשרד – בניגוד למקובל (גם בישראל) הוא אינו מתעניין בהגדלת מספר התיירים. שבירת השיא הבא פחות מעניינת אותו. האסטרטגיה שלו עוסקת בעשור הקרוב ולא בשנה או בעונת הקיץ הקרובה. כמו שהבינו במקומות רבים אחרים גם תיאוהאריס, שהגיע מתחום ההייטק ומניהול משרד האוצר היווני, מבין שהגדלת מספר התיירים עלולה דווקא לפגוע במוצר התיירותי ובטווח הארוך להוריד את הרווחיות ואת האיכות כאחד.

שר התיירות היווני הארי תיאוהאריס

הביטוי בו הוא משתמש הוא "לשפר את האיכות". המשמעות של המשפט הזה היא – להתמקד בתיירים שמכניסים יותר כסף. גם אם המספרים יירדו – מוטב שהרווחים יעלו. לואו-קוסט זה טוב לסיכומי שנה ופחות טוב לשורת הרווח. המשמעות, למרות שתיאוהאריס אינו אומר זאת במפורש, היא עלייה צפויה במחירו של הביקור העתידי ביוון.   

"הצלחנו לאורך שנים להביא יותר תיירים ליוון", מסביר תיאוהאריס. "יחד עם תיירי הקרוזים הגיעו בשנה שעברה ליוון 37 מיליון תיירים. זו הצלחה ענקית אבל עכשיו אנחנו בוחנים את האסטרטגיה שלנו מחדש. המטרה שלנו כרגע אינה להגדיל את מספר התיירים אלא להשיג שלוש מטרות אחרות – להעלות את איכות הביקור, לשים דגש על קיימות ועל האותנטיות של החוויה שמקבל התייר ביוון. כך נוכל לגוון את המוצר התיירותי שלנו בכמה כיוונים – להאריך את העונה בה מבקרים אותנו התיירים – לא רק בקיץ אלא גם באביב ובסתיו; להוסיף יעדים ותחומים חדשים כתיירות בהרים ולא רק באיים. לגוון בפיתוח תיירות עירונית ולא רק באתונה אלא גם בסלוניקי, בחאניה, בהירקליון."

האם תוכל לתת דוגמא לשינוי?

"יש רשת שרכשה עכשיו שבעה מלונות ביוון והיא משדרגת אותם ממלונות שלושה כוכבים לארבעה וחמישה. מספר החדרים הכולל ירד בגלל זה מאלפיים ל-1,200 אבל ההכנסה לא תרד כי האיכות תשתפר והמחירים יעלו. זה פשוט יחסית בעסק פרטי וקשה יותר כמדינה, אבל האסטרטגיה היא כזו – בשנה שעברה הייתה עלייה של ארבעה אחוז בתיירים ועלייה של 13 אחוז ברווח – זו המטרה".

תיירים בסנטוריני

האם יש יעדים חדשים שאתם מקדמים?

"בתקופה הקרובה נתמקד באיים הפחות ידועים ומוכרים; באלה שידועים מהסיבות הלא נכונות ובאלה שאינם נמצאים בדרך כלל על המסלול התיירותי הרגיל. יש כל כך הרבה איים קטנים ורחוקים שכדאי להכיר. למשל איים בצפון הים האגאי שמעטים שמעו עליהם – למנוס, לסבוס, קיוס. יש איים קטנים בספורדיים והקיקלאדיים – סקאתוס, אלונסוס, סקירוס, אנדרוס. אלה לא יעדים של תיירות המונים והאיכות שם לא פחות טובה ממקומות אחרים. המטרה היא להביא תיירים דווקא למקומות האלה".

סקאתוס

כמה מן האיים שמזכיר תיאוהאריס, לסבוס למשל, סבלו בשנים האחרונות ממוניטין תיירותי בעייתי בגלל שנהפכו מקלט לפליטים ומהגרים רבים. זו הכוונה באמירה "ידועים מהסיבות הלא נכונות". המטרה של האסטרטגיה החדשה היא "להשכיח" את הבעיות האלה ולהחזיר את האיים ש"נכבשו" לחיק התיירים.

האי לסבוס

האם יש פרויקט משמעותי, שעשוי לשנות את פני התיירות ביוון?

"בהחלט כן. חילופי הממשלה ביולי החזירו לחיים את פרויקט הענק שנקרא הלניקון – הפיכתו של שדה התעופה הקודם של אתונה למרכז בילוי ומסחר ענק. הפרויקט, שהיקפו מוערך בשמונה מיליארד יורו ובמרכזו קזינו ענק, הוקפא בתקופת הממשלה הקודמת והוחזר עכשיו לשולחן. אנחנו מוכנים להתחיל. המכרז להקמת והפעלת הקזינו והמלונות המרכזיים נסגר. העבודה תחל בחודשים הקרובים והפתיחה מתוכננת ב-2023.

"הלניקון ישנה את התמונה באתונה לחלוטין. תהיה ארינה מקורה של 15 אלף צופים. אין היום באתונה ארינה כזו. הקזינו יופעל בידי מפעילים אמריקאים וזו תהיה אטרקציה גדולה – עם הקזינו הבולט באירופה והבניין הגבוה ביותר באתונה. כאשר יקום - זה יהיה המקום הנכון להיות בו".

Grande Bretagne hotel

איך תסביר את הרומן בין הישראלים ליוון?

"יש עלייה גדולה ועקבית במספר המבקרים הישראלים ביוון. בשנה האחרונה הייתה עליה של 13 אחוז והמספר כיום נושק ל-700 אלף תיירים ישראלים ביוון. זו בלי ספק התקופה היפה ביותר בהיסטוריה ביחסי ישראל-יוון. יש לכך ביטוי בתחומים רבים. יש שיתוף אסטרטגי בין הממשלות וזה מקבל ביטוי גם בתחום התיירות.

"לישראלים יש דימוי חיובי מאוד ביוון. תיירות תלויה בהמון גורמים כמו תחושת ביטחון ועבור הישראלים זה חשוב מאוד. יוון מציעה תחושת ביטחון והכנסת אורחים. גם המנטליות הים תיכונית של העמים דומה – האופן בו אנחנו מתנהגים, אוכלים, יוצאים, מדברים ומנפנפים בידיים".

תיירים באתונה

מה לדעתך תהיה השפעתו של נגיף הקורונה על התיירות?

"תיירות היא תחום רגיש במיוחד. כל דבר משפיע על התיירות וזו בעיקר השפעה פסיכולוגית. כדי שתיירות תעבוד טוב – הכל צריך להתנהל היטב, בשקט ובשלווה. פחד מפני נסיעות לא יועיל לאף אחד, אבל יחד עם זאת – לא בהכרח התוצאה של התפשטות הנגיף במזרח אסיה, כפי שהיא נראית כרגע תביא לתוצאה שלילית על התיירות באירופה. ייתכן שמבחינת תיירות באירופה תצמח מווירוס הקורונה דווקא תועלת. אפשר כבר עכשיו לראות לכך סימנים ראשונים. השבוע למשל התבשרנו שכמה חברות קרוזים משנות את הנתיבים שלהן לכיווננו. במקום לנסוע למזרח הרחוק ייסעו לאירופה".

תגובות