בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

8 מקומות שלא כדאי לפספס בסרדיניה

מערת נטיפים מרהיבה, יער האלונים שמופיע בספר "מחלת האבנים", וגם אחד החופים היפים באירופה. מה מקור המסתורין של אי האיטלקי?

2תגובות

אבן גדולה בולטת בין ענפי עץ אלון ישיש. מסימיליאנו, נהג הג'יפ, מסביר את תפקידה - כאשר יורד ערפל על הדרך ההררית, עוזרות האבנים הלבנות שתקועות על העצים למצוא את הנתיב הנכון. "ככה זה בסרדיניה" הוא אומר וצוחק, "אבנים בכל מקום, אפילו על העצים".

יש לסרדיניה פנים רבות שלא קל לחבר ביניהן. בשלב מסוים צריך פשוט לבחור איזו סרדיניה רוצים לראות. המלונות המפוארים לאורך הקוסטה סמרלדה שונים מאוד מן הכפרים והיערות בחבל בארבאג'ה. מגדלי האבן על החוף שונים מאתרי הנוראגי הייחודיים והעתיקים בלב ההרים. גם בסיומו של ביקור שני בסרדיניה (בהזמנת לשכת המסחר ישראל-איטליה), התחושה הבולטת ביותר היא שיש תעלומה שאופפת את האי, ששטחו כ-25 אלף קילומטרים רבועים, קצת יותר גדול מישראל, ומתגוררים בו רק כמיליון וחצי בני אדם.

כמה ימים לפני הנסיעה קראתי פעם נוספת את "מחלת האבנים", ספרה הנפלא של הסופרת ילידת קליארי, מילנה אגוס (תרגום מרים שוסטרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד וכתר). אולי בהשפעת הספר, שמתאר בין היתר את יער האלונים העתיק באזור סופרמונטה מעל אורגוסולו, בו תקועות האבנים בעצים - בכל מקום שאליו הגענו ראיתי אבנים. הרשימה הזאת מציגה שמונה אבני דרך. הן פזורות על פני האי כולו, מדרום לצפון, וחיבורן יוצר מסלול טיול יפה, מסתורי לא מעט.

מערת הנטיפים סנטה ברברה

סן ג'ובאני (San Giovanni) הוא מכרה כסף ואבץ ישן ליד העיר איגלסיאס בדרום מערב סרדיניה. המכרה אמנם פעל כבר מאמצע המאה ה-19 אבל רק ב-1952, במהלך חפירה שגרתית, התגלתה בו מערת נטיפים ענקית ונהדרת, שנושאת היום את שמה של ברברה, הקדושה המקומית המגינה על הכורים.

כדי להגיע אל המערה נוסעים ברכבת קטנה וצהובה, עולים במעלית וצועדים במעבה האדמה. שלושת הגברים שמלווים את הסיור אינם מדריכי תיירות, אלא כורים ותיקים שעברו הסבה מקצועית. התפעלות מיפי הטבע אינה התכונה הבולטת שלהם ובכל זאת, כאשר אנחנו נכנסים לאולם הגדול, הם מחייכים חיוך רחב לשמע קריאות ההפתעה. חלק המערה שפתוח למבקרים מואר באיפוק. הזקיפים והנטיפים בו יפים, בוהקים ופעילים וגם במהלך ביקור קצר אפשר לראות את טיפות המים הנושרות בראש הזקיף כדי לתרום לו חלקיק מילימטר נוסף.

משה גלעד

הנקרופוליס בסנט אנטיוק

סנט אנטיוקו (Sant Antioco) הוא אי קטן המחובר לסרדיניה בסוללת עפר, בקצהו הדרומי מערבי של האי. לצד העיר הנושאת שם זהה, כדאי לבקר בנקרופוליס מן התקופה הפיניקית (המאה השישית לפני הספירה), שנקרא בשם "תופת" (Tophet). בכדי חרס קטנים נטמנו כאן לפני 2500 שנים ילדים שמתו בגיל צעיר. האתר המוזר הזה יפה עכשיו במיוחד בגלל שילוב צבעים עליז שלא הולם את שמו ואת ייעודו. לצד הסלעים הגדולים המכוסים אזוב צהוב בוהק פורחים פרחי פרג אדומים-כתומים ולצדם כמה עצים גדולים וירוקים.

כמה מאות מטרים משם חפורות בסלע הלבן עשרות מערות, שבהן התגוררו עד לפני 20 שנה תושבי הכפר. כיום זה אתר מסודר, שמאפשר להכיר את אורח החיים של אלה שחיו בתוך האבנים.

משה גלעד

הסלע היהודי

חוף קיה (Chia) בקצה הדרומי של סרדיניה נחשב אחת מרצועות החוף היפות באי. כמה פעמים נתקלתי בשמו ברשימות מגזיניות שמקבצות את עשרת החופים היפים באירופה. זה חוף עם חול לבן, נקי, שמקיף מפרץ עגול. במרכז המפרץ ניצב צוק סלע גדול, משונן, שנושא את השם המוזר "אי היהודי" (Isola Su Giudeu). למרות מאמצים לא הצלחתי לברר מה מקור השם. חלק מן הקסם של החוף טמון בעובדה שלגונה עם מים מלוחים נמצאת במרחק כמה עשרות מטרים מקו המים, כך שרצועת החוף חוצה ומפרידה בין שני מקווי מים. במלחה משוטטים פלמינגו וורודים. רציף עץ צר חוצה את הלגונה ומוביל מן החניון אל החוף. מול החוף פועל אחד המלונות הנעימים ביותר באי - אקווה דולצ'י (Aquadulci).

משה גלעד

המגדל בבארי סארדו

בארי סארדו (bari Sardo) היא עיירה קטנה על חופה המזרחי של סרדיניה, כשעה וחצי נסיעה מקליארי. על החוף של בארי סארדו ניצב אחד המגדלים הספרדיים היפים באי. למעשה הוא משמש כאן רק כדוגמא. יש לאורך חופי סרדיניה יותר ממאה מגדלי אבן חסונים כאלה (המספר המדויק אינו ברור, אם כי נתון מקובל הוא 130 מגדלים). הספרדים בנו אותם במהלך ימי הביניים כדי שיזהירו את תושבי הסביבה מפני התקפות ימיות של פולשים ערבים. רוב המבנים העגולים והיפים האלה ניצבים עדיין במצב מצוין על צוקים מעל החוף. הם בולטים וקל לראותם ובאחדים מהם אפשר לבקר.

משה גלעד

קבר הענקים ליד אוליינה

שלוש אבני ענק ניצבות במאונך בלב שדה פרטי, בין שיחים. מאחוריהן יש מחילת קבר בנויה מאבנים קטנות. לצד אבני הענק ניצבות עוד כמה אבנים, שיוצרות מעין חצי גורן. אף אחד אינו יודע להסביר את גילו או מהותו של האתר המסתורי הזה. הכינוי שהוצמד לו "קבר הענקים" (Tomba di Gigante) רק מוכיח מה שכבר ידענו - הסרדים מצטיינים בהענקת שמות. מחקר ממשי טרם נערך כאן וגם זה חלק מקסמו של המקום.

יש סיפורים רבים על האנרגיות החזקות שממוקדות באתר ועל כאלה שמאמינים בכוחן ומגיעים לבלות כאן לילה, אבל איש מהם לא היה במקום בשני הביקורים שערכתי בו. האבנים ניצבות אמנם בשדה פרטי, אבל השער אינו נעול ומבקרים מוזמנים לפתוח את הבריח ולצעוד בשביל אל האתר. המיקום - על כביש 129 שמוביל מנואורו לאורוסי במזרח סרדיניה. האתר משולט.

נוראגי מראו

משה גלעד

השם נוראגי (Nuraghe) מקורו במילה הסרדית "נורה", שפירושה תל. אם צריך סיבה אחת כדי לנסוע לסרדיניה - הנוראגי מספקים אותה וברוחב יד. אין מספר מדויק כמה נוראגי פזורים ברחבי סרדיניה. ההערכות הצנועות מצביעות על יותר מאלף אתרים כאלה, ייחודיים ואופייניים לאי. הערכות נדיבות יותר מדברות על שבעת אלפי אתרים. לרובם צורת חרוט מעגלי, עשוי אבנים גדולות שהונחו זו על גבי זו ללא מלט או חומר בנייה אחר. ארכיאולוגים סבורים שהמבנים הוקמו בסביבות 1200 לפני הספירה. הנוראגים, שלא השאירו אחריהם כתבים כלשהם, היו בנאים גדולים. רוב המבנים בנויים מאבני בזלת גדולות שהובאו מהרי געש כבויים באי, אבל השימוש של המגדלים אינו ברור. מסתורין הוא כזכור חלק חשוב מן הקסם הסרדי.

כאשר עולים מאורגוסולו במרכז האי לכיוון דרום, אל אזור סופרמונטה די ארגוסולו (Supramonte di Orgosolo), חוצים יערות אלונים עתיקים שגילם 600 שנה. שום פעילות אנושית לא מפריעה לצמיחת האלונים וכאשר אחד מהם קורס ונופל איש אינו מוציא אותו מן החורש. המראה נהדר. דרך עפר טובה חוצה את היער הזה ומובילה לרחבת חנייה ממנה צועדים כחצי שעה לנוראגי יפה במיוחד שנקרא מראו (Mereu). זה מגדל עגול, בנוי מעשרות אלפי אבנים אפורות, שמסודרות זו על גבי זו ויוצרות מבנה יציב ומרשים. הנוף שרואים מגג הנוראגי נהדר. כדי להגיע לכאן מוטב להיעזר בשירותי הדרכה מקומיים, למשל, www.discoversardinia.it שפועלת בנואורו.

נוראגי רבים פזורים לצד הדרכים המרכזיות באי ומשולטים היטב. המפורסמים ביותר הם סו נוראקסי (Su Nuraxi) ממערב לכפר בארומיני, סרה אוריוס ממזרח לנואורו, טיסקאלי ליד אוליינה במרכז האי וסנטה כריסטינה ליד אוריסטאנו.

משה גלעד

שומר אורגוסולו

בכניסה לכפר אורגוסולו, בלב האזור ההררי במרכז סרדיניה, יש סלע עגול וגדול עליו מצוירת דמות. זהו השומר של אורגוסולו, אחד המקומות המסקרנים ביותר באי. הכפר אורגוסולו התפרסם בזכות הציורים הרבים על קירותיו. זאת לא אמנות גדולה, אלא אקט חברתי מחוספס שנועד לבטא את מאבקם הממושך של תושבי המקום במשטרה, בצבא שרצה להקים בסיס סמוך, במוניטין הרע שיצא להם באיטליה ובאי הצדק ששורר בעולם כולו.

המארחים הסרדים, שמתגוררים בקליארי, מעט חוששים להביא אורחים מישראל לאורגוסולו, כיוון שעל קירות הכפר מצוירות כמה סיסמאות פרו-פלשתינאיות בוטות מלוות בציורים שקל, גם למי שאינו דובר איטלקית, להבין. הגברים שנשענו על קירות הבתים נראו בעיקר משועממים מעוד כמה תיירים שרוצים לצלם את ציורי הקיר. לוחם החופש הנמרץ היחיד בכפר היה ילד, שדהר באגרסיביות על אופנוע נטול מפלט, והקים רעש נורא.

משה גלעד

סנטה תרזה גאלורה

זהו הקצה הצפוני של סרדיניה. סנטה תרזה גאלורה (Santa Teresa Gallura) זוכה למוניטין עולמי בזכות האבנים. מן המחצבה המקומית יצא הגרניט המשובח ממנו הוקמו הקתדרלות הגדולות בפירנצה ובפיזה. כיום זהו בעיקר אתר נופש תיירותי, עם חנויות, בתי קפה וחוף ים יפה. על ראש הצוק ניצב עוד מגדל ספרדי מרשים - לונגונסארדו (Longonsardo) שהוקם במאה ה-13 ומטרתו העיקרית היתה לספק הגנה מפני הפיראטים שהגיעו מקורסיקה הסמוכה. *

משה גלעד

מידע שימושי

הגעה: אין טיסות ישירות לסרדיניה. טסים לרומא וממנה בחיבור נוח (כשעה המתנה) טסים עוד שעה לקליארי.

לינה בדרום: מלון אקווהדולצ'י (Aquadulci) על חוף קיה, כ-40 קילומטר מדרום מערב לקליארי. דרגת ארבעה כוכבים עם מיקום פנטסטי ו-41 חדרים נעימים. www.aquadulci.com

במרכז: מלון סו גולוגונה (Su Gologone) ליד אוליינה - המוניטין העיקרי של המקום נובע מן המסעדה האיכותית שלו, אבל יש לו הרבה להציע בזכות המיקום, הנוף, הבריכה ואוסף האמנות הסרדית הגדול שמטפחים בעלי המקום. דרגת ארבעה כוכבים. 62 חדרים. www.sugologone.it

בצפון: מלון וילה דל גולפו (Villa del Golfo) בקוסטה סמרלדה. אתר נופש בדרגת ארבעה כוכבים על חוף הים בקצה הצפוני של האי. החדרים בבתים נפרדים, עם מרפסות וגישה לגינה. בריכה נהדרת ונוף יפה לים. www.hotelvilladelgolfo.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו