טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסודות השמורים של חבל טוסקנה

הכרמים הירוקים, המאכלים האיטלקיים, היינות המתוקים והנופים המדהימים: חבל הארץ האיטלקי לא מפסיק להדהים. סיור משכר בטוסקנה

תגובות
טוסקנה
Salvatore Gerace

כשעמדנו על חומות וולטרה, אחת הערים העתיקות בטוסקנה, בגובה של 531 מטר מעל פני הים, נפרש לפנינו עמק ירוק ובאופק נשקף החוף המערבי של איטליה. שם הרגשנו בראשונה את הקסם שניסו לעביר לנו חברים, גזרי עיתונים, לינקים ואפליקציות. כשעמדנו שם, כבר לא היה בכך צורך: האוויר, הריחות, המרחבים וההיסטוריה התחברו לכדי הקסם של טוסקנה.

והיינו צריכים את המרחבים. רק בבוקר שלפני נסחבנו עם המזוודות בכל העיר העתיקה של רומא כדי להגיע לתחנת הרכבת טרמיני, שנמצאת במרחק של 40 דקות הליכה ‏(בלי מזוודות‏) מהמרכז, שם חיכתה לנו המכונית השכורה. האשם בגרירת המזוודות על מרצפות אבן בנות 2,000 שנה היה מרתון רומא, שנערך באותו יום ומנע מאתנו להגיע לסוכנות ‏("ב–13:00 אני הולך הביתה. תגיעו לפני", אמר הסוכן בלקוניות מעבר לקו‏).

האיטלקים, מהנחמדים בעמי אירופה, ממש רצו לעזור, במיוחד כשהבחינו בקרע שפיאר את תחתית המזוודות במקום שבו היו פעם גלגלים, אך ללא הואיל - ברומא הסדר לא ממש שולט, ואיש מהשוטרים לא ידע להגיד לנו מתי מסתיים המרתון ומה הדרך הקצרה והיעילה ביותר אל התחנה.

וכך, על כבישי אבן ריקים ממכוניות, ניווטנו במשך שעות בין רצים, תיירים, קהל ומארגנים לתחנת המטרו שמתחת לפיאצה ספאנה, ליד המדרגות הספרדיות. כשהנחנו את המזוודות בקרון התחתית והיא עזבה את התחנה לכיוון טרמיני, רק אז הרגשנו שטוסקנה מתקרבת.

San Gimignano
Thomas Fabian

בבית של אומברטו ופדריקה

"האיטלקים של טוסקנה הם זן שאנחנו אוהבים לצחוק עליו כאן ברומא", אמר לי תומאסו, רומאי בדם שלקח עלינו חסות בעיר המדהימה. "יש שם אווירה חזקה של כפריות ונוף מרהיב. לצד האיטלקים של הדור הישן, יש גם הרבה איטלקים מצחיקים עם כסף, שרוכשים איזו חווה, מתחילים לגדל ענבים ואוהבים את הרעיון של לארח אצלם אורחים ולגלגל אתם שיחה על אמנות וכוס יין. נראה אם תצליחו להבחין בטוקסנינים האמיתיים, ובאלה שמשחקים אותה איכרים סופיסטיקייטד", הוא אמר. אז יצאנו לבדוק.

טוסקנה - אחד מחבלי הארץ הרומנטיים באירופה, המקום שממנו צמחה תקופת הרנסנס ועמה כמה מהאמנים הגדולים שידע העולם - נחשבת לאחד היעדים המבוקשים בעולם. אך עם קצת הכנה ומחקר ברשת, בחירת התקופה הנכונה ‏(סוף מרץ הוא אידיאלי - מזג האוויר כבר מתחמם והמחירים הם עדיין של העונה החלשה‏) והחלטה שלא נדבקים לשעון ולמוקדים התיירותיים ביותר, יש בטוסקנה ים של הפתעות. המסקנה שלנו: פשוט לכו לאיבוד.

טוסקנה גובלת באומבריה במזרח, בלאציו בדרום, באמיליה רומאנה בצפון ובים הטיראני במערב. היא מחביאה בתוכה עדויות לעמים שעברו בה בימי הביניים, בתקופת הברונזה, בימי האטרוסקים שהגיעו לאטרוריה ‏(שמה אז של טוסקנה‏) ובתקופת הרנסנס, והותירו אחריהם שרידים שכלאו בתוכם את הזמן, מעוטרים בבזלת, בשיש, באבן, בזהב ובצבע.

התמקמנו כ–5 קילומטרים מהעיירה סן ג'מיניאנו, דרום־מערבית לפירנצה, בירת טוסקנה, ומערבית לסיינה. סן ג'מיניאנו נבנתה ב–998, וקו המגדלים שלה הוא מהמראות המיוחדים באזור. למרות יופיה המסתורי וסמטאותיה התלולות, העיירה לא מציעה יותר מדי מעבר לשיטוט של חצי שעה, ולנו היה נראה כי יש עיירות אותנטיות ממנה.

כדי לטעום את טוסקנה האמיתית, בחרנו לישון ב"אגריטוריסמו", השם האיטלקי לחווה מקומית המגדלת בעצמה ירקות ופירות אורגניים, מייצרת נקניקים, גבינות, לחם וכמובן יין, ומאפשרת לתיירים ללון בה ולעתים גם לעזור ולהתנסות בעבודה החקלאית. אנחנו בחרנו מראש את "פאטוריה סן דונטו" ‏(Fattoria San Donato, www.sandonato.it‏), חווה בת 400 השוכנת על אחת הגבעות שמעל סן ג'מיניאנו, בין חורשות, שדות ירוקים וכרמים - באמצע שום מקום. את החוה מנהל אומברטו, שהחווה שייכת למשפחתו מראשית המאה הקודמת. אומברטו ואשתו פדריקה הם זוג חוואים איטלקים עגלגלים, אדומי לחיים ומדושנים. השניים גרמו לנו להרגיש בבית בין בתי האבן העתיקים, ריהוט העץ הכבד, הנוף השלו, ג'יאניני החתול וכלבת הבוקסר השמנה מרוב פרשוטו, שתסלח לי כי שכחתי את שמה. ובכל ערב, כשחזרנו מרוצים, חיכתה לנו ערימת עצים להסקה ויין ב–4 יורו מתוצרת החווה, שעזר לנו לנחות אל הלילה ברכות.

בבקרים, לאחר שאכלנו במרתף עתיק וקינחנו בטיול בטבע, המליצו לנו אומברטו ופדריקה על כבישים יפים לנסוע בהם. אחד מהם הוא הכביש החותך את חבל ואל ד'אורצ'ה ‏(Val Dorcia‏) מכיוון סיינה למונטלצ'ינו - מכביש 438 דרך כביש 451. חבל ארץ זה נבחר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, בנימוק שאמני הרנסנס של סיינה שאבו השראה מהנוף הנשקף ממנו וכי הוא מתאר באופן מושלם את ההרמוניה בין האדם לטבע.

מקום מפתיע ובעיקר מרהיב. טוסקנה, איטליה
Krisztian Miklosy | Dreamstime.c

ואכן, זה האזור היפה ביותר בטוסקנה, דרך שאסור לוותר עליה. בכל יום נסענו בסטיישן אל המרחבים המרהיבים והעיירות הקסומות, ונפרדנו מהשקט המופתי של החווה, שהופר רק בוקר אחד על ידי אוטובוס של תיירים יפנים שנחתו כדי לראות כיצד חיו פעם בטוסקנה ואיך מייצרים בה יין. אף שהיינו תיירים כמותם, הם היו משוכנעים שאנחנו בני המקום, וכך נפלנו קורבן למצלמות כיס יפניות מתקתקות, שדרשו אותנו לצילומים מתקתקים. בבוקר תמים לכאורה מצאתי את עצמיבתמונת הפרופיל החדשה של נערה מאוסקה. איך אומרים "נוט אינטרסטד" ביפנית?

כוס יין בשבילכם, מפלט למקומיים

מסן ג'מיניאנו נסענו כ–30 דקות לוולטרה ‏(Volterra‏), עיירה קסומה על הר. הדרך לוולטרה ציורית, והשמש המפנקת - בניגוד לתחזיות הקודרות באפליקציית מזג האוויר - צבעה את הנוף בגוונים רבים של ירוק. בדרך חלפנו על פני קרוואן שעמד בצד הדרך ומכר קפה ומאפים לחבורת מטיילים ורוכבי אופניים ‏(ספורט פנאי פופולרי מאוד באיטליה, היזהרו מהם בכבישים‏).

מלבד הנוף הנשגב הנשקף מהעיר שנבנתה במאה השביעית לפני הספירה, וולטרה יכולה לשמש כטעימה לעיירה עתיקה וקטנה בטוסקנה, מכיוון שבלתי אפשרי להקיף את כולן. היתרון שלה הוא גדולה המצומצם והעובדה כי עדיין אפשר להבחין בה בשגרת החיים הפשוטה של המקומיים: מכוניות בודדות חונות בירידות בלתי אפשריות, כמה זקנים יושבים בבית קפה עתיק מול השמש וחנויות קטנות שמציעות נקניקים, גבינות ומוצרים מקומיים אחרים.Via Don Minzoni‏ הוא בר יין קטן ונסתר במעלה אחד משני הרחובות המרכזיים של העיירה. את תקרת הבר מעטרות עשרות חזיות צבעוניות, מקור לגאווה עבור הבעלים, ובמרתף הטעימות ניצב שולחן עץ ארוך וכבד ולצדו כיסא חשמלי עתיק, שכנראה הושאל מרופא הנשים של העיירה. הכיסא, דרך אגב, מחובר לחשמל - ושם בדיוק הפסקנו לשאול שאלות.

למבקרים מספק הבר כוס יין טוב, אך עבור המקומיים הוא מקלט. "פה אין מה לעשות. כולם מכירים את כולם, ומי שגדל פה נשאר או עוזב - ובמקום מי שעוזב, אין מי שיבוא", אמר לנו אחד הבעלים בשיחה על כוס יין בצהריים. "אתה רואה משוגע שיעזוב את רומא או סיינה בשביל לגור בוולטרה? אז אנחנו באים לפה בערב, שותים כמה כוסות, מדברים ואז שמים מוסיקה, בעיקר כזו של פעם - הסטונס, הראמונז, ג'וני קאש, בי.בי. קינג. ואם יש בנות, אז יש גם מסיבה, ואני מתכוון ל–15 אנשים ביום ממש טוב".

ביקור אצל הסבתא

סיינה היא העיר הטוסקנית שהכי קל להתאהב בה. העיר, שב–2009 השתלבה במפתיע ברשימת עשר הערים הפופולריות באירופה של מגזין "קונדה נסט טרוולר", נמצאת מדרום לפירנצה, על גבול אזור קיאנטי המרהיב, והיא שוכנת על שלוש גבעות. החנינו את המכונית באחד החניונים הציבוריים שמחוץ לחומות ‏(נוהל מומלץ בכל עיר שאליה תגיעו‏), וטיפסנו אל העיר ברגל או במדרגות נעות.

כשנכנסנו מבעד לחומות, הרגשנו מיד באנרגיה חיובית. היה בה משהו שכבש אותנו אפילו יותר מפירנצה, על בנייניה, הגלריות שלה והעושר שלה. נקודות החובה הן בזיליקת סן דומניקו וכמובן פיאצה די קאמפו - הכיכר היפה ביותר שראינו בטיול, שפעמיים בשנה, ביולי ובאוגוסט, מארחת את מרוץ הסוסים המפורסם, שבו מתחרים רוכבי סוסים המייצגים את 17 השכונות של העיר. יתרון נוסף של העיר הוא המחירים השפויים שמבקשים בה: תוכלו לפנות לעצמכם שעתיים ולערוך קניות זאת ברחובות המקיפים את הכיכר ושמובילים אליה, כמו ויה בנקי די סוטו וויה בנקי די סופרה.

סיינה היתה יריית הפתיחה ליום יפה, כזה שזוכרים: הגענו אליה בשעות הבוקר המוקדמות ובילינו בה עד הצהריים, ומשם המשכנו בחזרה אל הטבע אל חבל קיאנטי המפורסם ביין הקרוי על שמו. יצאנו מסיינה לכיוון מזרח ונסעו בעקבות השילוט לכביש 408 המוביל לראדה אין קיאנטי ‏(Radda in Chianti‏) הנמצאת במרחק של 15 ק"מ מסיינה. חלפנו על פני כרמים, יערות וחוות קטנות. בדרך הוצאנו פנקס, ורשמנו שמות של חוות - שיהיה לפעם הבאה.

אחרי עצירה לקפה וטירמיסו מספר 19 שלנו בטיול, המשכנו לכביש 222 ונסענו כ–30 ק"מ לכיוון גרווה אין קיאנטי (in Chianti ‏Greve‏). גרווה מציעה את הפיאצה מטאוטי ‏(Piazza Matteotti‏) ורחובות ציוריים, אך המטרה שלנו היתה מסעדת "התרנגול השחור" שסיפקה לנו חוויה בלתי נשכחת וחותמת מענגת ליום מופלא וטיול מקסים.

טוסקנה מציעה לחובבי האוכל חוויה קולינרית של בישול איטלקי עם טאץ' כפרי, המשלב הרבה בשר, איברים פנימיים ותבשילים. הסוד של האוכל באזור טמון בפשטות המנות ובהסתמכות על חומרי הגלם המשובחים ביותר. ב"התרנגול השחור" תוכלו לאכול פסטה בחמאה ופרוסות פטריות כמהין טריות שתכין לכם בעלת המסעדה, סבתא איטלקייה כמיטב הקלישאות, ומביסטקה פיורנטינה ‏(Fiorentina Bistecca) המנה המאפיינת את טוסקנה. מדובר בנתח של סטייק גדול במשקל של קילוגרם ויותר, מזן פרות הקיאנינה, פרות בעלות פרווה לבנה לגמרי, הגדלות בטוסקנה ונחשבות לאחד מזני הבקר האיכותיים בעולם. הסטייק הוא למעשה הגרסה האיטלקית לפורטר האוס, והוא יוגש לכם ‏(אלא אם תתעקשו אחרת‏) במידת עשייה רר עד מדיום רר לאחר צלייה על גחלים. והטעם? חלומי, עסיסי ואף אשתגע ואומר גאוני.

סיימנו את היין, חייכנו בהנאה וקמנו לצאת. השעה היתה כבר 22:30. בדרך ראינו את הסבתא מכינה רביולי בתשוקה ובחיוך גדול, כאילו היה זה הכיסון של חייה. חייכנו אליה בפה מלא באיטלקית מג'עג'עת, בתקווה שנחזור - לתרנגול השחור ולטוסקנה.

האתרים שבהם נעזרנו

טריפ אדוויזור מציג דירוג לפי ביקורות גולשים של מקומות לינה, מסעדות ואטרקציות, כולל עזרה בניווט מהיעד שלכם לכל מקום שיעלה בחיפוש.

סלו טראוול מציע המלצות לווילות או לבתים פרטיים להשכרה לשבוע ויותר, ובלוגים מצוינים לפי אזורים, שלרוב נכתבים על ידי מקומיים.

‏AirBnb‏ מציע פתרונות לינה, ובעיקר דירות, בכל מקום בעולם. דרכו הזמנו ארבעה לילות בדירה ברומא. האתר הוא אלטרנטיבה מומלצת למלונות ובדרך כלל מציע מחירים נוחים יותר בלוקיישנים מרכזיים.

חקלאים לכמה ימים

האגריטוריסמו ‏(שילוב המלים Agriculture ו–Tourism‏) נולד באופן רשמי ב–1985, אז קבעה ממשלת איטליה בחוק כי בעלי חוות קטנות רשאים לשלב בחוות שלהם בתי אירוח במקביל לעבודה החקלאית. הרפורמה בוצעה לאחר שאלפי החוות ההיסטוריות הפזורות באיטליה ‏(חלקן חוות משפחתיות בנות מאות שנים‏) נהפכו לפחות רווחיות החל בשנות ה-50, ובעליהן יצאו לחפש עבודה בערים השכנות. האיטלקים, שהיסטוריה ותרבות עבורם הן דת, חששו כי החוות בעלות הערך התרבותי יעלמו, וחוקקו את החוק. מאז נהפך האגריסטוריסמו לעסק מכניס עבור האיטלקים וגם לחוויה המושלמת למטייל שרוצה לטעום מהצד הכפרי של איטליה ולהתערבב בחיי המקומיים. אפשר למצוא את רשימת האגריטוריסמו באתרים www.agriturismo.net, www.agriturismo.it/en/.

אם אתם כבר שם

חמש עיירות טוסקניות קטנות שכדאי להכיר

Castello Banfi: יקב בנפי, שכרמיו העצומים חולשים על חבל ברונלו, שוכן במרחק של כמה ק"מ מהכפר מונטלצ'ינו. הוא שווה ביקור לא רק בשביל הנופים היפים שבדרך, אלא גם כדי לעצור בחנות האחוזה ולטעום יינות מעולים, בראשם הברונלו די מונטלצ'ינו ‏(castellobanfi.com‏).

Terme di Saturnia: בדרך חזרה לרומא כדאי לשנות טיפה את המסלול ולעצור בבריכות החמות הטבעיות של סטורניה בחבל מנצ'יאנו. בטבע, במפל מדורג, תמצאו בריכות טבעיות בטמפרטורה של 37 מעלות. הביאו בקבוק יין, מים ובגדי ים, ותפסו לכם ג'קוזי טבעי.

Mercato Central: שוק האוכל המקורה של פירנצה, הקיים מאז המאה ה–19 ונחשב לגדול מסוגו באירופה, מציע ירקות, פירות, פירות ים, דגים, יין, חנויות פסטה, מעדניות וכמה מסעדות קטנות ‏(Piazza San Lorenzo‏).

*#