טירות העמק הקסום: טיול נינוח בעמק אאוסטה - איטליה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טירות העמק הקסום: טיול נינוח בעמק אאוסטה באיטליה

לכתבה
Bard fortressleoks / Shutterstock.com

נסיעה בין הכפרים של עמק אאוסטה העשיר והשלו בצפון איטליה, על הארמונות והמבצרים הקטנים הפזורים בו, מספקת עניין אדריכלי וקולינרי והנאה צרופה

13תגובות

אם יש מגבלת מהירות על כביש A5, שנמתח לאורכו של עמק אאוסטה בצפון איטליה, היא סוד כמוס. הנהגים דוהרים על הכביש במהירויות מטורפות, בוחנים את השכלולים החדשים של תעשיית המכוניות האיטלקית.

במהירויות כאלה קצת קשה להביט לצדדים, אל הנוף של העמק. קשה עוד יותר לדמיין אותו כאזור כפרי שלו, נינוח, איטי מאוד, עם ארמונות, טירות, מבצרים קטנים. אם רוצים לטעום את האיכויות האמיתיות של האזור היפה הזה צריך לרדת לכבישים הצדדיים, בעיקר אל 62S, שמתפתל בין הכפרים לאורכו של נהר הדורה באלטיאה, המלווה את העמק ממורדות ההרים באזור המון בלאן ועד לאזור העיר איבריאה.

זה טיול מצוין של יום יומיים ממילאנו או מטורינו, ובעיקר הוא עשוי לספק עניין לנוסעים מאיטליה לצרפת, לאזור האלפים. הרים גבוהים ומרשימים כמאטרהורן, מונטה רוסה, מון בלאן וגראן פרדיסו נמצאים בהישג יד. הכפרים הקטנים שומרים עדיין על המאפיינים המסורתיים: מטבח מצוין, יין משובח, פולקלור ותרבות מקומיים שזוכים לשימור והדגשה.

Castello di Fenis in Valle d'Aosta
Shutterstock.com

איטלקית, צרפתית וגרמנית

עמק אאוסטה, בצפון-מערב המדינה, הוא המחוז הקטן ביותר באיטליה (שטחו 3,200 קמ"ר וגרים בו 120 אלף תושבים). זהו אחד האזורים העשירים במדינה ומסיבות היסטוריות הוא זוכה מאז 1945 לאוטונומיה רבה; עיקרה טמון בכך ש-90% מן המסים שמשלמים תושביו משמשים לפיתוח המחוז עצמו ואינם מועברים לממשלה המרכזית.

תושבי העמק נקראים ואלדסטאנים. הם מדברים ביניהם בניב פרנקופרובנסלי, שגם דוברי איטלקית וצרפתית מתקשים להבין. בחלק המזרחי מדברים עדיין בניב גרמני שנקרא טיך. הצרפתית נחשבת בוואל ד'אאוסטה לשפה רשמית, בדיוק כמו האיטלקית. שייכות לאומית איננה דבר מובן מאליו כאן. קבוצה פוליטית בדלנית, שעיקר תורתה שימוש נרחב יותר בצרפתית והידוק הקשרים עם השכנה ממערב, זוכה כבר שנים רבות להצלחה בבחירות האזוריות ולנציגות בפרלמנט המקומי.

שבע הטירות הפזורות לאורכו של עמק אאוסטה מעניינות מבחינה אדריכלית. מרובן אפשר לצפות בנוף יפה של ההרים המקיפים אותן ובחלק מהן אפשר לבקר ולהבין איך חיו כאן לפני מאות שנים. ההיסטוריה הארוכה של העמק אמנם נמתחת עד לתקופה הרומית, אבל עיקר ההתפתחות חלה במאה ה-11, כאשר בית סאבויה, שהוכתר לאחר מכן כבית המלוכה של איטליה, השתלט על האזור והעניק לו חשיבות מיוחדת, כשולט על המעבר החשוב לממלכות הפרנקים ובורגונדיה.

Castello di Fenis in Valle d'Aosta
\ Shutterstock.com

במשך כל הנסיעה בעמק שמתפתל בין ההרים אפשר להבחין בכך שטירות ומצודות, חלקן קטנות ואחרות גדולות ומרשימות, הוקמו בטווח ראייה זו מזו. אנשי המאחזים האלה יכלו לאותת זה לזה על בעיות, אויבים מתקרבים, או אורחים חשובים.

Ancient roman ruins in the city of Aosta
Shutterstock.com

לילה נעים במיוחד

העיר איבריאה, 120 קילומטרים ממערב למילאנו ו-50 קילומטרים בלבד מצפון לטורינו, היא נקודת התחלה טובה לטיול. מכאן ממשיכים עוד כ-15 קילומטרים לכיוון העיר הקטנה פון סן מרטן, השוכנת בפינה הדרום מזרחית של החבל. שני הכבישים המקבילים (A5, S26) והנהר נמשכים לכיוון צפון-מערב, ומן העמק המרכזי והרחב מתפצלים עמקים קטנים בעיקר לכיוון צפון.

Dora Baltea River and Ivrea cityscape
Getty Images IL

הראשון ואחד היפים שבהם מתפצל כבר בפון סן מרטן. זהו עמק גרסונה, שהכביש המתפתל בו עולה צפונה וחולף בכפרים הרריים מקסימים כאיסימה (Issime), שבו בילינו לילה נעים במיוחד במלון קטן וסימפטי ששמו פוסטה. המבנה עשוי עץ, צמוד לכביש החוצה את הכפר, ומציע חדרים נוחים במחיר נמוך (100 יורו לחדר זוגי; גם ארוחת הערב בו מצוינת). אם ממשיכים במעלה עמק גרסונה, מטפסים בהרים עד שמגיעים לשני כפרים, גרסונה סן ז'אן וגרסונה לה טריניטה. במשך החורף משמש האזור אתר סקי נוח, ובאביב ובקיץ - בסיס לטיולי הליכה בהרים.

בגרסונה סן ז'אן כדאי לבקר בקסטל סאבויה, טירה שנבנתה רק בתחילת המאה ה-20, כמקום נופש למרגריטה מלכת איטליה. חמשת המגדלים המעטרים אותה מקנים לה מראה של טירה מהאגדות המזכירה מעט את הטירות המפורסמות של עמק הלואר.

לאחר ששבים דרומה לפון סן מרטן וממשיכים לצפון מערב, על אחד הכבישים הראשיים של העמק, חולפים על פני מצודת באר (Bard). המקום סגור למבקרים, אבל גם המראה החיצוני מרשים למדי. במאה ה-19 זה היה מוצב צבאי שנכבש בידי נפוליאון במסעו הראשון לאיטליה.

Fort Bard
\ Andrea Pucci / Getty Images IL

בראש הגבעה

אם ממשיכים לכיוון העיר אאוסטה מגיעים אל שתיים מהטירות המעניינות ביותר בעמק: קסטלו די ורה (Verres) וקסטלו ד'איסונה (Issogne). הראשונה מרשימה בעיקר במיקום שלה. קסטלו די ורה שוכנת על צוק מעל העיירה הנושאת שם דומה. נראה שהמקום ממלא עד היום את הייעוד שלמענו הוקם, וצופה על כל האזור ממרומי שן הסלע. כדאי להמשיך בכביש שעוקף אותו ועולה במעלה העמק, כדי לראות את המצודה הזאת (מין קובייה שכל צלע שלה 30 מטרים) על רקע העמק. ספרי ההדרכה מגדירים את מצודת ורה, שנבנתה במאה ה-15 ושופצה בתקופות מאוחרות יותר, כאחת הדוגמאות הטובות ביותר של אדריכלות גותית באירופה.

Lake Gover, Gressoney-Saint-Jean, Aosta
Shutterstock.com

במרחק הליכה ממצודת ורה שוכנת טירת איסונה Castello di Issogne. ההבדל בין השתיים עצום. טירת איסונה ניצבת בלב כפר בעל שם זהה. היא אינה צופה על הסביבה ונבנתה כבית מגורים למשפחת אצולה ולא כעמדת שמירה. הטירה נבנתה בתחילת המאה ה-15 בידי הרוזן לבית שאלאן, ששלט בחלקים מן האזור באותה תקופה. המראה מבחוץ אינו מרשים ואינו מעודד להקדיש לארמון הקטן הזה זמן נוסף. אף על פי כן, סיור מקיף במקום עשוי להיות מעניין.

Aosta Valley
Cesare Re / REDA&CO / UIG via Ge

הבעיה בביקור הפרטי שלנו היתה טמונה בגורם האנושי. המדריכה, צעירה מאוד, שמקצוע ההדרכה לא גרם לה להעלות אפילו חיוך אחד על שפתיה במשך 35 הדקות שבילינו במחיצתה, דיקלמה את תולדות הטירה בשטף משמים, הצביעה בחוסר חשק על החצר, ציורי הקיר, המזרקה היפהפייה בצורת עץ רימון, האח והמטבח, והקפידה לנזוף בנו בטון מאיים בכל פעם שסטינו מתקנות המקום וכאלה היו לא מעט. אסור לצלם, אסור לגעת, אסור לעמוד קרוב לקיר, אסור חלילה לשבת, אסור לדבר עם המדריכה ועוד. הביקור בטירה רק בסיורים מודרכים. המחיר: 5 יורו למבוגר ו-2 יורו לילד.

Aosta
Shutterstock.com

ממזרח לעיר אאוסטה ניצבת קסטלו די פני (Fenis). במאה ה-16 התגוררה כאן משפחת האצולה שאלאן והותירה אחריה שלל עשיר של ציורי קיר וכתובות. גם טירה זו מזכירה מעט את הטירות הצרפתיות הרומנטיות. היא ניצבת בראש גבעה ומוקפת חורשה ושדות ירוקים המקנים לה קסם רב.

אם חולפים על פני אאוסטה וממשיכים מערבה, לכיוון הגבול הצרפתי, מגיעים לקסטלו די סאר (Sarre), שנבנתה במאה ה-18 על שרידי מצודה ימיביניימית. במאה ה-19 קנה אותה מלך איטליה ויטוריו עמנואל כמעון ציד. כיום זהו מוזיאון שמוקדש לבית המלוכה ולנוכחותו בחבל אאוסטה (מחיר הכניסה: 5 יורו). עוד 10 קילומטרים מזרחה שוכנת קסטלו די סן פייר (Saint Pierre) שבה פועל היום מוזיאון לטבע. גם כאן אפשר לבקר רק בקבוצות. הביקור נמשך כחצי שעה ועולה 3 יורו.

הרשמה לניוזלטר

אוהבים לטייל בארץ ובעולם? הירשמו וקבלו המלצות ועדכונים בתחום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות