מדריך לתייר בוונציה: איך לא לאכול בוונציה כמו תייר - מסעדות מומלצות בוונציה - איטליה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך לא לאכול בוונציה כמו תייר

לכתבה
\ Roman Sigaev / Shutterstock.com

ונציה מזמינה הליכה לאיבוד, שיטוט בסמטאות וכן טיול בין גדות התעלות המפותלות ולקנח באיזה אפרטיבו לעת ערב. איפה אוכלים ואיך נמנעים ממלכודות התיירים?

16תגובות

כבר רבות נאמר ונכתב על כך שלמעשה אין בעצם דבר כזה "מטבח איטלקי". יש אמנם הרבה מאוד חוטים מקשרים בין האזורים השונים, אבל האמת היא שאפשר למצוא לא רק אזורי אוכל שונים במחוזותיה השונים של איטליה, אלא גם תרבויות אכילה שונות. ביקור בוונציה מדגים זאת.

פסטה עם מולים
Shutterstock.com

אם לא מגיעים בזמן פסטיבל המסיכות, ביקור בוונציה יכול להימשך כשלושה או ארבעה ימים. ונציה אינה גדולה במיוחד ומיטיבי לכת מנוסים יכולים לכסות אותה תוך כשעתיים של הליכה ממוקדת. אבל אין סיבה להליכה ממוקדת. ונציה מזמינה הליכה לאיבוד, שיטוט בסמטאות וכן טיול בין גדות התעלות המפותלות ובין לבין גם כמה מוזיאונים. אחרי ארבעה ימים אפשר להגיד שכיסינו את רובה.

בין מוזיאון לתעלה לסמטה צרה, התמכרנו אל תרבות האוכל של ונציה וליתר דיוק אל ה- Aperitivo – או כמו שזוגתי שתחיה קוראת לזה – ״אכילה שלפני האוכל״. כמו במרבית המקומות בצפון איטליה, כך גם בוונציה, בין השעות 17:00 עד 19:00, עוד לפני שהוונציאנים מתחילים לאכול, הם מתחילים עם מנות קטנטנות של מתאבנים קטנים על חצי פרוסת לחם קטנה בכדי לפתוח את התיאבון. למתאבנים שנקראים צ'יקטי (Cicchetti) יצטרף לרוב הקוקטייל המקומי "ספריץ" (שפריץ) – תערובת של יין לבן, לפעמים ורמוט (אם אתם שותים "נגרוני" במילאנו) וליקר מריר. בוונציה יהיו אלה "אפרול" או "סלקט" (שני הליקרים בצבע אדום-כתמתם, מתקתקים ומרירים) ובמילאנו יהיה זה "קמפרי" (שם כאמור הקוקטייל הנפוץ הוא "נגרוני").

הערב הוונציאני שמתחיל עם צ'יקטי ושפריץ בבר ממשיך למסעדה, שכן התיאבון נפתח ועכשיו אפשר באמת לאכול. אם חשבתם שזה אומר שכשהמקומיים יישבו לאכול, הם יוותרו על מנות ראשונות – טעיתם. העובדה שהם אכלו כבר מתאבנים לא פוגעת בזכותם ההיסטורית לאכול מנות ראשונות במסעדה שבה אוכלים ארוחת ערב.

אוכל בונציה
יובל שחורי

אחר הצהריים אחד, מיד אחרי walking tour נפלא ומומלץ (עם חברת La Bossola), אבדנו בסמטאות בדרך חזרה למלון, כשכל מה שרצינו זה מנוחה קצרה. במסגרת אובדן הדרך מצאנו לנו בר חבוי ונחמד, עם שולחנות מהוהים וכיסאות מתנדנדים, אבל עם כל הפרמטרים שמצביעים על מקום אותנטי וטעים.

הנוהל כבר הפך קבוע: ניגשים לבר, מצביעים על מספר צ׳יקטי, הפעם פרוסת לחם עם טפנד זיתים ושקדים, לחמנייה עם פיסות קטנות של בשר חזיר וכרוב סגול, וסלט מצוין שחזר על עצמו במספר רב של מקומות שעשוי מפרוסות תמנון עם ירקות (תמיד יהיה שם ביניהם סלרי שהטעם שלו מתחבר מעולה לתמנון), מבקשים "ספריץ קון סלקט" (אני לא בטוח שתחבירית זו איטלקית נכונה אבל זה עבד בכל פעם מחדש) ויושבים באחד משני השולחנות בחוץ שנשענים על קיר הלבנים ומסתכלים על העוברים והשבים.

מסעדה בונציה
Krzysztof Dydynski / Lonely Plan

אחרי שהרגענו את הרעב ונחנו מעט, כעת אפשר לחשוב על ארוחת ערב. המקום הראשון שניסינו היה Osteria alle Testiere ליד כיכר מריה פורמוזה (Piazza Santa Maria Formosa), הוא מומלץ מישלן ועמוס לעייפה – לא רק באותו ערב אלא במהלך כל השבוע. כתובת: Calle del Mondo Novo, 5801. על פי העומס והפרצופים המרוצים, נראה שהוא סיכון קטן מאוד. אנחנו העדפנו להמשיך הלאה.

האופציה השנייה לאותו הערב, הייתה Ristorante ai Barbacani שנמצאת ב- Calle del Paradiso, 5746 והתגלתה כמצוינת. כבר עם ההושבה הוגשו לנו (על חשבון הבית) שתי כוסות פרוסקו מקומי שנקרא "יין הבית" – יין מבעבע מצוין וקליל שמתאים במיוחד לאוכל לא מתובל מדי. בכל אחת מהמסעדות בחרנו ביין הבית (בין אם לבן או אדום) ולא נפלנו אפילו פעם אחת.

אוכל בונציה
יובל שחורי

בעלי המסעדות בוונציה (לא התיירותיות) מאוד מכבדים את עצמם, וההמלצה שלי היא לכבד את הבחירות שלהם. לכן, איפה שראיתי את המילה "מיסטו" או "מיסטי", המקבילה למילה "מבחר" או mix באנגלית, הלכתי עם הבחירה הזו ואמליץ גם לכם. במרבית המסעדות "מיקס אנטי-פסטי" הוא בעצם הבחירה של בעל המקום או השף, עניין שהתגלה כמבחר האנטי פסטי הטובים ביותר.

מאוד לא הפתיע למצוא את התמנון עם הירקות בכל אחת מהמסעדות, והערב הצטרפו אליו גם רצועות דקיקות של קלמרי עם חמוציות, שרימפס בתחמיץ מתוק-חמצמץ תפוזי שהזכיר משהו ממטבחי אסיה, ועוד מנה טיפוסית לוונציה – מנה שנקראת Sarde in saor - מעין סרדינים כבושים עם בצל וצימוקים, מזכיר את ההרינג הכבוש אבל מעט יותר מתקתק. עוד אנטי-פסטי נפוץ וטיפוסי – פיסות דג קוד מתובלות – מוגש לעיתים בצלחת ולעיתים כצ'יקטי על לחם.

אוכל בונציה
יובל שחורי

אחרי שהשקטנו את הרעב והצמא, נתפנה לפרימי פיאטי? ה- Primi Piatti, המנה הראשונה, תהיה כמו ברוב איטליה מנת פסטה או מרק. בחרנו במרק דגים ופירות ים שהיה עשיר מאוד ומעט שונה ממרקי הדגים הצרפתיים שאולי טעמתם, למרות שהבסיס דומה – ציר דגים עם נגיעה של אניס ופירות ים. נראה שפירות הים בושלו זמן רב יחסית, ובניגוד לציפיות לקבלת מסטיק, התוצאה היתה נפלאה. המנה הראשונה הנוספת הייתה ניוקי. הניוקי היו במרקם מדויק ועם רוטב מסחרר של גורגונזולה (גבינה כחולה בעלת טעם פחות חריף מהרוקפור, מתקתקה יותר וקרמית) והארוגולה, גם היא גרמה לנו לחייך תוך כדי לעיסה. פתיחה נהדרת עם שתי מנות מצוינות.

ונציה עשירה בדגים ופירות ים מעצם היותה אי בתוך מפרץ הפונה לים. במבחן העבודה עם חומרי הגלם, מקבלת המסעדה ציון מצוין. מנת הקלמרי בגריל שקיבלנו לעיקרית הייתה לא פחות ממושלמת. טעם הצלייה חזק ונוכח, הורגש בכל פעם, אך עם זאת בלי להאפיל על טעמו העדין של הקלמרי. המרקם המושלם רק הוכיח שוב שהיד במטבח היא של מאסטר. כאמור, מנה נפלאה.

לאורך כל הטיול (בוונציה, אבל גם בטוסקנה), לא היה ערב שלא חלקנו טירמיסו ו/או פנה קוטה. קלאסיקות שלרוב לא מאכזבות, וגם כאן, קובייה קטנה של שלמות.

אוכל בונציה
יובל שחורי

גם במסעדה Osteria da Alberto ברחוב Calle Giacinto Gallina, 5401 הלכנו על מיקס האנטי-פסטי שהיה דומה למסעדות האחרות, אבל טעים מאוד ובכל זאת שונה. כמובן שהיה שם את סלט התמנון החם, הסרדינים הכבושים, סלט קלמרי מצוין ואת אותו סלט קוד ומיונז (הפעם על פולנטה מטוגנת).

המשכנו עם ריזוטו פירות ים מצוין (אגב, לרוב ריזוטו יוגש כמנה לשניים במסעדות באיטליה), במרקם וטעם נפלאים. למי מכם שרגיל להוסיף פרמזן לריזוטו שלו – אל תנסו. באיטליה, הוספה של פרמזן לריזוטו פירות ים או דגים משולה למשאלת התאבדות.

מנה עיקרית נוספת היתה פשוטה אך נהדרת ומיועדת בעיקר לחובבי הז'אנר – כבד עגל בנוסח ונציה. קצת התפלאנו למצוא מנת בשר "בנוסח וונציה" (בכל זאת, רוב האוכל בוונציה מבוסס על דגים ופירות ים) ולפי הסבר המלצרית, נראה שזו לא הייתה בחירה הרפתקנית. התוצאה: מנה שרובנו אכלנו בילדותינו – כבד בקר ובצל מטוגן עם ריבועי פולנטה כתוספת. פשוט וטעים.

אוכל בונציה
יובל שחורי

זוכרים את הטיפ שלי לגבי "מיקסים"? מנה מצוינת שאפשר למצוא בכל איטליה (בעיקר באזורים הסמוכים לים אבל לא רק), היא ה-Frito Misto – מיקס פירות ים ודגים מטוגנים בקמח תירס (בדרך כלל, אך לנמנעים מגלוטן רצוי לשאול, כי כיום בחלק מהמקומות מדובר בקמח חיטה). כל הסיפור במנה הזאת הוא פשוט: פירות ים ודגים מטוגנים עד הרגע הנכון, דיוק מבחינת הטעם והמרקם. גם כאן הטירמיסו לא אכזב. הפעם ליקר שקדים החליף את הקפה הקלאסי ולקח את הקינוח למחוזות אחרים.

אחד הרחובות המגניבים בוונציה הוא Miserecordia, שיושב על תעלה רחבה ולאורכו ברים ומסעדות לרוב. אם אתם לא מתים מרעב והרגליים שלכם לא גמורות מההליכה היומית, היכנסו לבר, הזמינו כמה צ׳יקטי, ספריץ או בירטה (בירה קטנה), אכלו בעמידה יחד עם הסטודנטים המקומיים והמשיכו הלאה. אפשר כמובן גם להישאר לארוחה מלאה. כדאי מאוד להזמין מקום אם אתם מוגבלים בזמן מאחר והמתנה בחוץ (שמעורבת כמובן בסבל אין קץ בדוגמת צ׳יקטי נוספים ואולי עוד איזה דרינק) יכולה גם להגיע לשעה ויותר.

אחד המקומות שאהבנו במיוחד הוא Al Timon שנמצא על המיסרקורדיה בכתובת Fondamenta Misericordia, 2591 – מעבר לזה שמדובר במקום שמתגאה בסטייקים שלו, ההמתנה מתבצעת בזמן שאתם יושבים (רובצים, יותר נכון) על סירה, והמלצר בא לקרוא לכם כשהשולחן שלכם מתפנה. המוזיקה כיפית, הישיבה בסירה נעימה ומצחיקה (תחשבו על משחק הכיסאות בכל פעם שהמלצר קורא לזוג שקם ומשנה לגמרי את האיזון של הסירה במים), והנוף הוונציאני מסביב כולל גונדולות וכל התפאורה שצריך. כיף גדול.

אוכלים על הגונדולה
יובל שחורי
אוכל בונציה
יובל שחורי

לפני שמתיישבים, ניחשתם נכון, נכנסים פנימה ומזמינים צ׳יקטי וספריץ, יין הבית או בירה קטנה. אל תגידו לברמן שאתם יושבים על הסירה (נהוג גם לעמוד בחוץ סתם כך ולאכול), אחרת תקבלו את המשקאות בכוסות פלסטיק וגם את הצ׳יקטי בצלחות חד פעמיות. מורטדלה, קרוסטיני (עם מעין כבד קצוץ מאוד טעים), גבינה בסגנון ברי ואותו סלט דג קוד היו פשוט מצוינים.

אחרי כשעה ורבע, כשהשולחן שלנו התפנה והיה מוכן. התיישבנו והתחלנו להזמין. כשהגענו לעיקריות התברר לנו שהביסטקה פיורנטינה – סטייק טי-בון ענקי בסגנון פירנצה (אומנם לא מאכל מקומי אבל הביקורות היללו), מגיע רק במשקלים של קילו שלוש מאות ומעלה, והמלצר היה מספיק הוגן להגיד – "עזבו, אל תזמינו ראשונות, לכו רק על העיקרית". מי אנחנו שנתווכח?

הסטייק מגיע על פלטה ענקית בצורת ונציה, עם ירקות מסביב ותפוחי אדמה מטוגנים – ארוחה שלמה במנה אחת. אם נודה על האמת – אכלתי סטייקים (ובוודאי ביסטקה פיורנטינה) טובים מזה. הטעות הייתה שלא ביקשתי להחזיר את פיסות הסינטה (החלק הגדול של הטי-בון) לצריבה נוספת כשהתקררו במהלך האכילה שלנו. אבל השילוב של הישיבה בסירה, הצ׳יקטי המצוינים והסטייק הטוב (גם אם לא הכי טוב שאכלנו) – שווים לגמרי. לקינוח, ניחשתם נכון, טירמיסו ופנה קוטה, גם הם מונחים על פלטות (קטנות יותר, כמובן) בצורה של האי ונציה. אני חייב לציין שבהתחלה הפלטות האלה נתנו לי קצת הרגשה של מקום תיירותי, אבל בדיקה מהירה בחוות דעת (חלקן באיטלקית) הסירה את החששות. שני הקינוחים – אדירים. לא פחות.

אוכל בונציה
יובל שחורי

בערב אחר בחרנו להסתובב ליד הדירה ששכרנו. חיפשנו ארוחת ערב על בסיס כמה עקרונות שמתאימים לוונציה אבל בעצם גם לכל האזורים התיירותיים בעולם. אז איך בוחרים מקום שהמקומיים אוכלים בו והוא הכי רחוק ממלכודת תיירים? את העקרונות הללו נידבו לנו שוב ושוב מקומיים אותם פגשנו.

אז איך בוחרים מקום שהמקומיים אוכלים בו והוא הכי רחוק ממלכודת תיירים?

1. אם יש מלצר שעומד בחוץ ומנסה למשוך את צומת לבכם על ידי "ערב טוב", "בבקשה" וכדומה – אתם לא רוצים להיכנס. מסעדה אמורה לעשות רושם טוב מעצם היותה ולא על בסיס איש מכירות שעומד בחוץ. לא תמצאו מקומיים במקום הזה, ואתם לא רוצים להיות שם.

2. תפריטים עם תמונות – המקומיים יודעים בדיוק מה זו כל מנה. אם יש תמונות – התרחקו. אם יש רק תפריט באיטלקית ואין באנגלית – הסתדרתם. היו הרפתקניים והתייעצו עם המלצר.

3. תפריטים עם למינציה או קבועים – באיטליה יש המון כבוד לעונות השנה ולמרכיבים השונים הרלוונטיים באותו הזמן. תפריטים בתוך למינציה או קבועים בחוץ מראים שהמסעדה לא מחליפה את המנות שלה יותר מדי. מצאתם מקום עם תפריט מרופט באיטלקית בלבד, או אפילו בלי תפריט בכלל בחוץ – כנראה שזכיתם בלוטו.

4. הרשו לעצמכם לללכת לאיבוד בסמטאות ולהתרחק מהכיכר המרכזית – המקומיים לא ילכו לאכול במקום שמלא בתיירים, כשהם יכולים לקבל אוכל הרבה יותר טוב ובמחירים הרבה יותר שפויים רחוק מההמולה.

5. השתמשו בתבונה בחכמת ההמונים – גוגל, פייסבוק – כולם מציעים ציונים למסעדות על בסיס חוות דעת של סועדים (שתי חוות דעת למסעדה זה לא מדגם מייצג). אחרי שהתמקדתם על אופציה מועדפת, רק אז היכנסו וקראו חוות דעת – וחפשו גם את הגרועות.

6. אם הצוות אינו מבין אנגלית או מדבר מעט מאוד אנגלית – עוד פרמטר שמראה לכם שאין שם הרבה מאוד תיירים. שוב, היו הרפתקנים, מקסימום לא תאהבו משהו. זכור לי מקרה ברומא, במסעדה קטנטנה בשם ״דינו וטוני״, שבה דינו המלצר לא ידע מילה באנגלית – בתנועות ידיים העברנו אליו את השרביט שהוא יחליט מה נאכל, ואכלנו את אחת מהארוחות הכי טובות בחיינו.

7. המקומיים הם הברומטר הכי טוב – שוכרים דירה ב-AirBnB? שאלו את בעל הבית איפה הוא אוכל. הייתם ב- walking tour? שאלו את המדריכ/ה לאן ללכת. שימו לב – לפעמים השאלה "איפה יש מסעדה טובה?" היא לאו דווקא מה שרציתם לשאול, אלא "איפה אתם הולכים לאכול?"

כמה מילים על פאסט פוד בוונציה:

טרימיסו
יובל שחורי

יש בוונציה מספר מסעדות מזון מהיר שמכינות פסטה טרייה במקום, לכם נותר לבחור רק את הרוטב. בחירה טובה אם צריכים משהו זריז, אולי אפילו תוך כדי הליכה. לכו על הרטבים המיוחדים. פסטה ברוטב עגבניות, טובה ככל שתהיה, תוכלו לאכול בהרבה מקומות, פסטה עם ראגו ברווז כמזון מהיר כנראה שפחות.

בגלידריות, לצערי אין איזו בשורה בוונציה. יש גלידריות ממוצעות לגמרי. אחרי גלידרייה גרועה ותיירותית המצב השתפר מעט עם גלידרייה שהייתה אולי קצת יותר טובה מהאחרות, אבל באמת לא משהו ״לכתוב עליו הביתה״. לרשת Grom יש מספר חנויות שמהוות פתרון טוב ולא הרפתקני ובתחנת הרכבת של ונציה ישנה חנות גלידה שגם מוכרת גרניטה לימון סיציליאני. כשמגיעים עם מלא מזוודות באמצע יום חם ומטפטפים מכל פיסת עור שיש בגוף, הגרניטה הזו מצילה נפשות.

מראה מקום:

Osteria alle Testiere - Calle del Mondo Novo, 5801, 30122 Venezia VE, Italy   

Ristorante ai Barbacani - Calle del Paradiso, 5746, 30122 Venezia VE, Italy

Osteria da Alberto - Calle Giacinto Gallina, 5401, 30121 Cannaregio, Venezia VE, Italy

Al Timon - Fondamenta dei Ormesini, 2754, 30121 Venezia VE, Italy

___________________________

יובל שחורי מתגורר בעמק הסיליקון ובעל הבלוג "פשוט מבשל פשוט"

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו וקבלו את סיכום כותרות הבוקר ישירות למייל מדי יום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות