בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שביל ההימלאיה הגדול: הדרך הארוכה הקשה בעולם

מעטים הצליחו לעבור את כל הדרך החוצה את נפאל, על שביל ההימלאיה הגדול. יובל ילין, טיילן בודד, מספר מדוע החליט לעשות זאת. פרק ראשון ביומן המסע שלו

43תגובות
מטפס על ההימלאיה
Getty Images IL

אנחנו עולים על האוטובוס בקטמנדו לנסיעה קצרה של 13 שעות. יורדים ומחליפים לאוטובוס אחר. עם ההגעה ליעד, כל מה שיישאר לנו זה שבוע הליכה ברגל לנקודת הגבול הצפון מזרחית של נפאל.

שם בעצם יתחיל הטיול.

התכנית (של ענבר ושלי) היא ללכת ברגל את כל הדרך ממזרח נפאל למערבה, על רכס ההימלאיה. החלטנו לצאת בלי סבלים ובלי מדריך, מלבד המקומות בהם חייבים לפי החוק הנפאלי, אנחנו מתכוונים לעשות את השביל כולו בצורה עצמאית, ללא תמיכה או עזרה.

אתמול היינו במשרד של סוכנות הטיולים "Tailored Treks" ברחוב ת'אמל, דיברנו עם ג'יגמי ומוני וקיבלנו את האישורים שנצטרך להציג במהלך השביל. נפגשנו כבר עם קומר, מדריך שטייל בעצמו את השביל שלוש פעמים (ככל הנראה יותר מכל אדם אחר בעולם), שעזר לנו לתכנן את המסלול שלנו.

יש הרבה מסלולים ארוכים בעולם. טרקים רגליים באורך של מאות או אלפי קילומטרים וכמה מהם אפילו טיילתי בעצמי: חציתי את ארצות הברית ממקסיקו לקנדה, פעמיים, את ה-PCT או "Pacific Crest Trail" טיילתי בגיל 18 עוד לפני הצבא, שביל מדהים, באורך 4,300 ק"מ דרך מדינות המערב של ארה"ב. טיילתי גם את ה-CDT הוא ה-"Continental Divide Trail" אחרי השחרור מהצבא. 5,000 ק"מ קשוחים בהרבה לאורך הרי הרוקי.

גם את שביל ישראל הנהדר כבר עשיתי בחופשת השחרור. אבל ה- Great Himalayan Trail או בקיצור GHT הוא חיה אחרת לגמרי: טמפרטורות קפואות מתחת לאפס (ליתר דיוק 15- מעלות בדרך כלל) ובעיקר חלקי טיפוס של קילומטרים שלמים והליכה בגבהים העולים על 5,700 מטרים. שביל שאולי קיים ואולי קבור מתחת לשלג, או נשטף בגלל המפולת האחרונה ואולי לא היה שם מלכתחילה. שביל שנחשב בעיני מטיילים רבים אולי לשביל הארוך הקשה בעולם. מעטים האנשים שהלכו את הדרך הזאת, ומעטים עוד יותר אלה שהחליטו ללכת עצמאית.

מטפס על רכס ההימלאיה
Getty Images IL

לפני יותר משנה הייתי בנפאל, התנדבתי וטיילתי. באחד ההוסטלים בקטמנדו ראיתי שלט ועליו האותיות GHT. ברגע הראשון עברה לי המחשבה שאולי, אולי יכול להיות שביל ארוך בנפאל? וכשהבנתי שזה אמיתי התחלתי לחקור. המידע על השביל באינטרנט מינימלי ואני בכל מקרה מעדיף לדבר פנים אל פנים עם אלה שהלכו לפני.

המזל היה לטובתי והצלחתי להגיע לכמה מהם.

מנפאל המשכתי לתאילנד ומיאמנר ואז לארצות הברית. חודש הסתובבתי בקליפורניה לפני הנסיעה לניו מקסיקו כדי להתחיל את ההליכה על ה-CDT לכיוון קנדה. ניצלתי את הימים בקליפורניה כדי ללכת לבקר את טרי אנדרסון, מלאכית שביל ואגדה חיה, שפגשתי כשטיילתי את ה-PCT כמה שנים קודם לכן. כשסיפרתי לה על כוונותיי לטייל בשביל החוצה את ההימלאיה, היא ענתה שאם כך אני חייב לדבר עם רמי. מיהו אותו רמי? ובכן, מסתבר שזה ישראלי לשעבר, מטייל מנוסה בהווה שגר בסן דייגו שעבר את אותו השביל לפני כמה שנים. אז נסעתי לסן דייגו. פגשתי את רמי לשיחה מרתקת שנמשכה עד אור הבוקר.

בהמשך הגעתי לעוד ארבעה מטיילים נוספים. מכל אחד מהם למדתי על העלוקות ועל הגבהים, על הטיפוסים שלא נגמרים ועל הכפרים המקומיים. בדרך אגב, רובם ציינו שברבים מהכפרים הללו כלל לא יודעים אנגלית וחלקם אפילו אינם דוברי נפאלית. עוד דיברנו על הציוד הנכון ומזג האוויר, על הניווט וקשייו ולבסוף, אמרו כולם, שלפעמים צריך להיות מוכן להסתובב ולחזור אחורה.

כעת אני מוכן. בערך. ציוד יש, תיק, שק שינה, אוהל מצלמה ויוקללי, מילון נפאלי, מסלול עקרוני ואישורים. עכשיו נשאר לצאת לדרך. לעלות אל היופי והפשטות. המשמעות העמוקה הנמצאת במטרה ובדרך והרצון לחיות ולחוות את העולם, לתפוס אותו בידיים וללכת אותו ברגליים בכל יום ובכל רגע.

מקומיים נושאי חפצי המטיילים בהימלאיה
Getty Images IL

אנחנו מוכנים לעלות לטאפלג'ונג ולטפס לקנצ'נג'נגה, משם לכיוון לומבה סומבה והאוורסט, מערבה מעבר לאנפורנה ולדולפו עוד להומלה בגבול הצפון מערבי של המדינה. להתכונן לכך שעל רכס ההרים הגבוה בעולם, מתארחים בכפרים המתויירים והמבודדים, חוצים נהרות ועמקים, יערות וערבות טיבטיות גבוהות.

באמת שאני כבר קצר רוח. הקשיים קיימים, אין ספק. הפיזי והמנטלי. טיול כזה ששם אותך על פסגות העולם, מחבר אותך אליו בצורה שקשה להגיע בכל מסע אחר, אבל גם מבודד אותך. זה אתה לבד עם עצמך, עם החששות, הרצונות, השאיפות והמחשבות העמוקות ביותר שלך. הוא תופס אותך בנקודות הקיצון של ההתמודדות האנושית ומחזיק אותך שם, עם העולם החיצון ועם העולם הפנימי. טיול כזה לפעמים מעלים את ההבדל ביניהם ולפעמים מרחיק אותם אחד מהשני.

אותה התמודדות היא חלק מהמשיכה שלי אל אותו עולם. כמו שאמר ג'ון ציור (חוקר טבע ומייסד רשת הפארקים הלאומיים בארה"ב) על מעברי ההרים הגבוהים, הנראים מסוכנים ומפחידים: "הם מלאים בדוגמאות המובהקות ביותר לאהבת הטבע ולמרות שהם קשים, אין בטוח מהם. נכון שישנם אינספור מקומות בהם הצעד הלא נכון יהיה הצעד האחרון ואבן יכולה ליפול מהשמיים כברק ללא אזהרה, אבל מה אז? תאונות בבית נפוצות יותר מבהרים, וארמונות ההרים האלו הם מקומות הגונים, מדהימים אפילו שמימיים למות בהם, לעומת מסדרונות הציביליזציה העגומים. מעברים אלה ירפאו דאגה, יצילו מאדישות ויקראו לכל חלק בך לפעולה נמרצת". אז נצא אל ההרים ונמצא את שנמצא.

מי אני? היכרות ראשונית

שמי יובל ילין בן 23, גדלתי בשדרות ואני מטייל כל חיי. מהטיולים לנגב בילדות, עברתי בגיל 18 לטייל את 'שביל הרכס הפסיפי' (PCT) 4,300 ק"מ החוצים את ארה"ב ממקסיקו לקנדה דרך מדינות החוף המערבי. לפני סוף השירות שלי בתור חובש בצה"ל, בזמן חופשת השחרור, החלטתי לטייל את שביל ישראל ולסיים אותו תוך 32 ימים כדי להגיע בזמן לשחרור הרשמי בנובמבר 2016. משם לסרי לנקה, נפאל, מיאנמר ותאילנד. משם חזרה לארצות הברית ללכת שוב ברגל ממקסיקו לקנדה, הפעם על שביל קו פרשת המים Continental Divide Trail ואין תוכנית לעצור בזמן הקרוב. עכשיו אני בנפאל, כותב שורות אלה כמה ימים לפני היציאה להרפתקה האינטנסיבית ביותר שלי עד היום "שביל ההימלאיה הגדול- Great Himalayan Trail". ברוכים הבאים לבלוג שלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו