בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שני כפרים וג'עג'וע: השבוע השלישי על רכס ההימלאיה

בין מזג אוויר חם ולח לקור עז ושלג כבד, בין טיפוס שלא נגמר לירידה תלולה לנהר: השבוע השלישי על רכס ההימלאיה מסביר מה זה אומר באמת לטייל בנפאל

2תגובות
רכס ההימלאיה
יובל ילין

יורדים כדי לעלות ועולים כדי לרדת. זה בקצרה תמצית מסענו. התחלנו במזרח, ממש על גבול הסיקים שבהודו. טיפסנו למעלה ועלינו ועלינו ואז ירדנו קצת. טיפסנו בחזרה ותמיד בכיוון מערב. מנסים לברוח מהשמש שכל יום עוקפת אותנו מחדש. לקראת המאקאלו התחלנו לרדת, במקום להמשיך על ההרים הגבוהים ולעבור כמה מעברים קשים ומסוכנים שדורשים ידע וציוד טיפוס החלטנו לרדת למטה לעמק ארון (Arun valley). ירדנו מגובה 5,200 מטר דרך כפרי "רי" ו"שרפה", עוברים באינספור כפרים, דרך שבטים שונים בסביבות טבע שונות.

בדרך להונגון רוקי נעלם. הוא כנראה לקח פנייה לא נכונה והלך לאיבוד, לא הצליח למצוא את הדרך חזרה אל השביל הנכון, ניסה לתקן והתברבר. בכפר היו חבורה נהדרת של אנשים. עד סוף היום כולם כבר ידעו על היעלמותו של רוקי ושאם יופיע איזה זר לבן לאן צריך לכוון אותו. אני שהגעתי לכפר הונגון בשעה 13.00 חיכיתי עד 20.00 בערב, אז הוא סוף סוף הופיע בצד השני של הכפר. כשהגיע לבסוף, תושב מהכפר לקח אותי ורצנו יחד דרך הרחובות כדי למצוא אותו מותש ושרוט אחרי שעות רבות שחיפש את דרכו בג'ונגלים.

לחצות את הנהר בשביל ההימלאיה
יובל ילין

נחים קצת וממשיכים הלאה. ושוב אותה רוטינה: ירדנו מהכפר דרך ג'ונגלים ויערות טרופיים, רחוק מהשלג והקור שבהרים. מזג האוויר החם והלח (בצורה שלא ממש מתאימה לנפאל, אולי לווייטנאם או לתאילנד), מלמד כמה המסע הזה הוא רב תהפוכות. רק לפני כמה ימים נקלענו לסופת שלגים וחששתי לאבד איזו אצבע מרוב קור.

עם הירידה חולפים על פני עוד כפרים. נשים כובסות בגדים בנהר או באיזה ברז, ילדים סוחבים עצים להסקה או לוקחים את הבאפלו למרעה, גברים חוטבים עצים או נעים בדרכים בין הכפרים. אם הם לא שותים כמובן.

שביל רכס ההימלאיה
יובל ילין

אין כמו להיות בהרים, אבל האמת שגם בחלקים הנמוכים יותר של נפאל, פשוט נהדר לטייל. כפרים בכל פינה, ובכל אחד מהם תרבויות וצורות החיים שמשתנות בין מקום למקום, לפי השבטים השונים. החיים זולים בהרבה מאשר בהרים והאפשרות לקפוץ לנחל או לעשות מקלחת במפל, הופכים את הכל לקצת יותר רגוע. ויפה, כל כך יפה. גם הפירות, אוי הפירות, כמה נהדר לאכול תפוח או בננה שהרגע נקטפו והם מעולים שבמעולים.

החיים נראים מכאן קלים ופשוטים, מה שאי אפר להגיד על ההליכה שלנו. נכון שלטייל בגבהים של 4,500 מטרים זה עניין מורכב, אבל בנפאל כנראה לא שמעו מעולם על המושג מישור. כשמסתכלים על המפה ורואים שההליכה היא לצד הנחל, מיד חושבים כמה נוח ונחמד. המציאות מגלה תמונה אחרת לגמרי: ההליכה ליד הנחל היא למעשה ג'עג'וע בלתי נגמר בג'ונגל. עולה ויורד ועולה ויורד. בלי רחמים. אם נוסיף על כך את הלחות והחום המטורפים של אותם הג'ונגלים, מדובר בתענוג מפוקפק. אבל באמת שאין מה להתלונן, החיים האלה נפלאים. באופן יחסי.

כפר על רכס ההימלאיה
יובל ילין

כשמטיילים יש הרבה מאוד זמן לחשוב. בזמן שחולפים על פני אותם כפרים וכשמטיילים דרך ובתוך תרבויות ואורחות חיים שונות לחלוטין משלך, בראש עוברת המחשבה: מהם חיים נורמליים? האם מסלול של גן-בית ספר-צבא עם יכולת לבחור, זה חייים נורמליים? או חיים בהם לא צריך לדעת מאיפה מגיע האוכל ואיך בונים בית, אלו חיים נורמליים? או שאולי בחיים מעוטי אפשרויות כשהכל ברור ומובנה: זה האוכל שלך ומכאן הוא מגיע ואתה תאכל רק מה שגידלת ובית הספר הוא בגדר פריווילגיה, כי כבר מגיל צעיר צריך לעבוד ולעזור למשפחה – אלו חיים נורמליים? אין לי תשובה טובה לזה. רק מחשבה.

אתמול ישנו בכפר קטן שלא מופיע בכלל על המפה. מדובר בבית קטן, עד כדי כך שאני ישן ראש לראש עם הסבתא ועוד ארבעה נפאלים באותו החדר איתנו. כל העסק עלה לנו קצת יותר מדי כסף, אבל לא היתה לנו ברירה אחרת. אנחנו אחרי יום ארוך, שכלל עלייה משמעותית מהנחל הגדול במעמקי העמק לעיירה וטיפוס לא פשוט בכלל של 1,700 מטר. המפה לא הראתה כפרים קרובים מספיק, אז התכנית המקורית הייתה לישון בשטח, אבל כמה דקות לפני שהחושך ירד פגשנו מקומי שאמר לנו שאנחנו עוד רגע מגיעים לכפר הבא, עוד אחד שלא היה על המפה. אז יאללה - איך אפשר לסרב לתבשיל דאל באט?

רכס ההימלאיה
יובל ילין

בבוקר הגענו לפיצול שבילים. מה נעשה מכאן? אפשרות אחת היא להמשיך לרדת למטה וללכת לאורך העמקים הרחבים לכיוון לוקלה, האפשרותה השנייה היא לטפס. כלומר, לעבור שני פאסים גבוהים ולרדת ללוקלה מלמעלה. אז מה לא נטפס? בטח נטפס. פאס ראשון בכיוון "פאצ' פוקרי" (חמשת האגמים בנפאלית).

ארוחת בוקר ומתחילים לטפס אל ההרים והשלג במזג אוויר מושלם. כמובן כשמגיעים אל השלג העננים מגיעים איתנו. מכסים את כל הסביבה בשמיכה לבנה ונפתחים לרגעים בוודים רק על מנת להראות את הנופים והפסגות המדהימות שמקיפות אותנו. העלייה קשה בשלג אל הפאס. עוד יותר קשה לגלות שטעינו בפאס והעלייה שחשבנו שמגיעה לסיומה עוד ממשיכה. אז מה עושים כשקשה או קר, או רטוב? ממשיכים ללכת.

ההימלאיה
יובל ילין

הגענו לחמשת האגמים. דרך אגב, אלו לא החמישה המוכרים. כך גילינו שיש בנפאל לא מעט מקומות המתכנים חמשת האגמים. כאן נפתח הנוף מולנו, למרות שראינו רק אגם אחד, ואחרי ארוחת צהריים מצוינת התחלנו לרדת ולרדת. על המפה מופיע סימון של פנייה בה אנחנו אמורים לחצות את הנחל ולהתחיל לעלות. בפועל, המשכנו לרדת כי מה שעל המפה לא תמיד נמצא בשטח.

הגענו לקוטה (Kote), שם עגנו ללינת לילה. בבוקר קיבלנו בונוס על התנהגות טובה: עלייה של 1,400 מטרים אל הפאס וכמעט 2,000 מטרים של ירידה ללוקלה. העלייה היתה אמנם ארוכה  אבל נוחה. ערפל כבד ליווה אותנו, אבל לפחות בלי גשם. נחמות קטנות. הירידה, לעומת זאת, הייתה כיף חיים. הרבה מאוד קרח על האדמה אבל המיני קרמפונים שלנו עשו את העבודה. האוורסט מולנו, רק מחכה שנגיע.

רכס ההימלאיה
יובל ילין

איזו התרגשות. סוף סוף יום אפס (יום בוא הולכים 0 קילומטרים), מאז שהתחלנו את המסע בשביל ההימלאיה הגדול, לא עצרנו למנוחה אמיתית, להוציא את היום בו הייתי חולה בגונסה. השמועות גם מספרות שלוקלה היא כמעט עיר, מה שאומר שמחכה לנו הרבה אוכל טוב, מקלחת עם מים חמים ומקום נוח לעצירה ומנוחה. מושלם.

רגע לפני העיר, אנחנו מבינים פתאום שבשבועות האחרונים (מאז הקנצ'נג'נגה) פגשנו חמישה אנשים שאינם נפאלים. האם אנחנו מוכנים לגשם של תיירים מכל העולם?

עקבו אחרי המסע שלי גם באינסטגרם:

האיסנטגרם של יובל ילין - דלג

Step after step, from one mountain top to the next

A post shared by Yuval Yellin (@yuvalyellin_himal) on



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו