האמפייר סטייט בילדינג רוצה לזכות מחדש באהדת הקהל

בתקווה לזכות באהבתכם המגדל המחודש מציע את קינג קונג, קורות פלדה מעופפות וטיסה מסחררת לקומה ה-102. גורד השחקים הראשון של ניו יורק מפתה את הקהל גם בשתי תצפיות נפלאות על העיר

ג'יימס ס' ראסל / ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אמפייר סטייט בילדינג
ג'יימס ס' ראסל / ניו יורק טיימס

השינוי הפיזי שעברה ניו יורק בשנים האחרונות משמעותי יותר מאשר בכל תקופה אחרת מאז שנות ה-20 של המאה שעברה. מבני הזכוכית שפשטו במרכז לונג איילנד ובג'רזי סיטי בעשור וחצי האחרונים. פירי הקריסטל של הדסון יארד שמשתרעים הרחק למערב. מגדלי המגורים לאורך גדותיו של איסט ריוור בברוקלין ובקווינס. גורדי השחקים שחותכים את הנוף בגבולות סנטרל פארק.

מעולם לא היה עיתוי טוב יותר להביט בגותהאם במבט רענן, ולכן שמתי פעמי אל גורד השחקים הראשון של ניו יורק: האמפייר סטייט בילדינג שלאחרונה, לאחר השקעה של ארבע שנים ו-165 מיליון דולר, הסתיים שיפוץ יסודי של שתי נקודות התצפית המרהיבות שבו – בקומה ה-86 ובקומה ה-102.

הנוף הנשקף מהאמפייר סטייט בילדינג
הנוף הנשקף מהאמפייר סטייט בילדינג צילום: MARK WICKENS / NYT

המתכננים עשו מאמץ להכחיד את הנקודות הבעייתיות בביקור במרפסות התצפית: התורים, הצפיפות, הדוחק. בימים אלה מסתיים השלב השלישי בעבודות לשיפור חוויית התצפית באמפייר סטייט בילדינג והחודש נחשפו השינויים לציבור. הבעלים של הבניין, Empire State Realty Trust, יצרו כניסה חדשה שכוללת שטח תצוגה של כ-930 מטר רבוע. התצוגה מרתקת (תוכלו להיות פיי ריי ולפגוש את דמותו של קינג קונג בגודל טבעי) והתורים התקצרו לממדים של תור בנקודת מעבר. המעלית מגיעה בתוך 55 שניות בלבד לתצפית בקומה ה-86, שעברה רענון ושדרוג. ואז מגיעה גולת הכותרת של השיפוץ: מעלית הזכוכית לקומה ה-102. זהו קן נעים, מרגש ואינטימי בגובה 373 מטר.

בשבועות האחרונים הצצתי בשלבי הסיום של העבודות לחידוש התצפית, והרושם הראשוני הוא שרבים הסיכויים שזה יהיה ביקור חובה אפילו לניו יורקרים מושבעים. אני מפציר בכם: השאירו את מקל הסלפי בבית ופשוט תתבוננו.

הנוף הנשקף מהאמפייר סטייט בילדינג
הנוף הנשקף מהאמפייר סטייט בילדינג צילום: MARK WICKENS / NYT

למה להתעסק עם סמל אהוב לשפע ולשאפתנות של ניו יורק? קרן הנדל"ן שמנהלת את האמפייר סטייט בילדינג – שמכניסה לקופתה 132 מיליון דולר מ-4 מיליון המבקרים המגיעים לשתי מרפסות התצפית בכל שנה – גייסה את Thinc Design (שתיכננה את התערוכות במוזיאון ובאתר הזיכרון לאירועי 9/11) וקבוצה של יועצים, מכיוון שהיא רצתה שתאהבו אותו אפילו יותר.

האסטרטגיה היתה "להעצים את הציפיות שאנשים ייחסו לבניין בלבם ובראשם", אמר אנתוני א' מלכין (Anthony E. Malkin), היו"ר והמנכ"ל של הקרן.

השינויים מתחילים כבר ברחוב וסט 34, ממערב לשדרה החמישית. כניסה מרשימה דרך רחבה שבעבר היו בה חנויות מוקדשת לתצפית ומחליפה את פקק התנועה האנושי שאימלל את אולם המבואה של משרדי הבניין. פריטי מבנה בסגנון אר-דקו תוקנו וחודשו ותמונות ענק היסטוריות מפיחות חיים בשביל המוביל לנקודת בידוק ביטחוני. "הכל נוצר כדי להגביר את הקשר הרגשי שיש לאנשים עם הבניין עוד לפני שהגיעו אליו", אמר טום הנס (Tom Hennes), מייסד Thinc Design, בסיור בתצפית המחודשת.

Empire State Building

המבקרים יכולים להצטלם ליד דגם מוקטן של האמפייר סטייט בילדינג בגובה 7.30 מטר, לפני שהם עולים במדרגות נוצצות מפלדת אל-חלד לאזור התצוגה, שבו אפשר ללמוד על ההיסטוריה של הבניין ועל מקומו בתרבות הפופולרית. הרחבה שלפני הדגם הופכת לאתר התקבצות חביב. זרים גמורים עוזרים למשפחות להצטלם ואנשים מחליפים ביניהם טלפונים ומצלמות. אתרי צילום כאלה (שנפוצים בכל הבניין) גורמים למבקרים להאט ולכן הצפיפות בשש המעליות הפועלות בשירות התצפית עמוסות פחות.

דגם של האמפייר סטייט בילדינג
דגם של האמפייר סטייט בילדינג צילום: MARK WICKENS / NYT

המוצגים מלמדים באיזה אופן תערוכה בעלת אוריינטציה דיגיטלית יכולה לשפר רעיון משעמם לכאורה – הסבר איך נבנה בניין מסוים – ולהפוך אותו לחוויה מהנה. בחלל גדול אחד, המשלב סרט ואנימציה ממוחשבת (הפקה: הסטודיו הדיגיטלי הלונדוני Squint/Opera), כל ארבעת הקירות מתעוררים לחיים בהמולה שיוצרים קורות פלדה שמוסעות בחלל באמצעות מנופים סמויים ופועלים המרתקים עמודים בעוד העיר שוקקת ברקע. המבקר מרגיש כאילו הוא פועל בניין שהולך על קורות הבניין, כמו בצילומים המפורסמים של לואיס ו' היין (Lewis W. Hine) מ-1931.

באזור התצוגה מוצבים גם פסלים של פועלים והמבקרים יכולים לעצור ולהצטלם לידם. הבחנתי שיצירת הזיכרון מהונדסת ללא בושה, אבל נכנעתי ללא תנאי.

יש תערוכות מעניינות אחרות, ובהן אחת על מעליות, גלריה של ידוענים שהזכירה לי שאני צריך להרגיש טוב בזכות החברה הזוהרת שבתוכה מתנהלים חיי ותיאור בלתי נמנע של קינג קונג לוכד מטוסים מזמזמים (כפי שעשה בהופעה הקולנועית הראשונה של האמפייר סטייט בילדינג, ב-1933).

שעה שצפיתי בסוללה של 72 צגים, המקרינה אזכורים של הבניין בסרטים, רצועות קומיקס ומשחקי וידיאו – מטח של 188 תמונות וסרטונים בשלוש דקות ו-21 שניות – חשבתי לעצמי מה הפך בניין שנפתח בעיצומו של השפל הכלכלי בשנות השלושים של המאה הקודמת הפך לסמל כה רב עוצמה של ניו יורק. בעקבות התערוכות והמצגות החלטתי לחפור עמוק יותר.

התערוכה באמפייר סטייט בילדינג
התערוכה באמפייר סטייט בילדינג צילום: MARK WICKENS / NYT

אלפרד א' סמית (Alfred E. Smith), שהיה קודם לכן מושל מדינת ניו יורק, חנך את האמפייר סטייט בילדינג ב-1929. זה היה בשיאה של תנופת בנייה שלא היתה שונה מהגאות בענף הבנייה בשנים שקדמו למפולת של 2008 או מהשגשוג של... היום. באותה שנה מפתחים ויזמים הציעו למכירה מגדלים של מאה קומות על ימין ועל שמאל.

המתכננים הפוריים בחברת האדריכלות Shreve, Lamb & Harmon בנו גורדי שחקים למכביר, מתוך הסתמכות על היתרון שהקנתה להם ההתעקשות של צוות המפתחים על פשטות של פריטי הבנייה. הודות לפשטות הוקמו הבניינים במהירות. ב-16 מבנים שתוכננו במהירות ניסחו האדריכלים את מודל "עוגת החתונה" שהפך לסטנדרד. הדגם הזה איפשר להם להתרחק מסדרה של עיכובים שנגרמו בשל תקנה שנועדה לשמר את אור היום ברחוב. הארכיטקטים הזיזו את חלק הארי של המבנה לפיר בשטח של 2,322 מטר רבוע (25 אלף רגל רבוע), שמתרומם באבן גיר צהובה מבסיס בגובה חמש קומות עד הקומה ה-80.

הבניין מעוצב באמצעים מינימליים, הן אסתטית הן חומרית, עם רצועות אנכיות של חלונות, מצופים בלוחות אלומיניום בצבע בדיל. הפיר הקדים את הדימויים המופשטים הנקיים של המודרניזם הבינלאומי, שכבשו את הזירה כעבור שנים ספורות. בניגוד לפיכחון של הפיר, תורן העגינה שמתנשא מטר מעל התצפית שבקומה ה-86 הוא צינור זכוכית זוהר עם משענות כנפי ציפור עשירות בסגנון אר-דקו (הוא מכונה תורן, מפני שלכאורה יש לו יכולת ללכוד ספינות אוויר חולפות – רעיון שאפשר היה להעלות רק בשיא השיגעון של עידן הג'ז). מעלית שמטפסת בתוך התורן מביאה את המבקרים אל המצפה הקטן והסגור שבקומה ה-102. מבקרים שאהבו את ההדר המונומנטלי של הפיר כינו את תורן העגינה "מחווה מטופשת" ו"תחנת נוחות ציבורית לציפורי נוד".

התערוכה באמפייר סטייט בילדינג
התערוכה באמפייר סטייט בילדינג צילום: MARK WICKENS / NYT

הפיר והתורן יוצרים את הצללית המפורסמת, ש"מתנשאת מעל ניו יורק כמו מגדלור ביבשה", כפי שנכתב ב-1939 במדריך לעיר ניו יורק מטעם הממשל (אנטנת רדיו דמוית מחט הותקנה על התורן ב-1950).

תהליך הבנייה של האמפייר סטייט בילדינג החל ב-17 במארס 1930, חודשים מעטים לאחר הקריסה של שוק המניות. הבניין, שבהקמתו הושקעו 41 מיליון דולר, נבנה במהירות עוצרת נשימה – ארבע קומות וחצי בשבוע – ונפתח פחות מ-14 חודשים לאחר שהבנייה החלה, ב-1 במאי 1931. באוסף המסות "My Lost City" כתב סקוט פ' פיצג'רלד: "מההריסות [של הבורסה], בודד וחידתי כמו הספינקס, עולה האמפייר סטייט בילדינג".

משקיפים מהאמפייר סטייט בילדינג
משקיפים מהאמפייר סטייט בילדינג צילום: MARK WICKENS / NYT

הצצתי לתוך התורן בשעה שמעלית זכוכית חדשה הותקנה בו ומעין פקעת – יצירת פאר הנדסית שנועדה להגן על העובדים בגבהים – הורדה מן התורן. תהליך השיפוץ המייסר, שהשלמתו היתה תלויה גם בפגעי מזג האוויר, הסתיים מאוחר מהצפוי והתצפית בקומה ה-102 נפתחה לקהל ב-7 באוקטובר במקום בסוף ספטמבר. לראשונה יוכלו משתמשי המעלית להציץ במסגרת הפלדה המורכבת שתומכת בתורן, בגב של מבצרי האלומיניום ובלוחות השקופים שמעבירים את הזוהר הלילי של התורן.

מעלית הזכוכית מספקת תצפית פנורמית של 360 מעלות. סביב התורן הותקנה זכוכית בגובה מלא, שמחליפה את החלונות הגבוהים שהיו במקום בעבר. החלל, שקוטרו כתשעה מטרים, משרה תחושה אינטימית של בית מסקרן הצופה על העיר מגובה של 366 מטרים. המרפסת הפתוחה בקומה ה-86, שאליה מגיעים רוב המבקרים, השתנתה מעט והיום יש בה מעקה מאבן גיר ליד רשת הנירוסטה המוכרת. כשהבטתי בעיר שלמטה ראיתי הדים מוזרים של הימים שבהם עלה הרעיון לבנות את האמפייר סטייט בילדינג.

משקיפים מהאמפייר סטייט בילדינג
משקיפים מהאמפייר סטייט בילדינג צילום: MARK WICKENS / NYT

בצילום מיום הפתיחה של המבנה ב-1931, שמוצג בתערוכה בקומה השנייה, רשת הרחובות משתרעת דרומה במישור שטוח כמעט עד הקצה הדרומי של מנהטן, שם נראה רובע העסקים, מוקף במגדלים הדוקרניים של שנות ה-20. מדהים להיווכח עד כמה גולמיים נראים מגדלי ה-40 עד 60 קומות של עידן הג'ז, שהזדקרו מתוך ים דירות הלופט שממזרח וממערב לתחנת גרנד סנטרל. ביניהם היו בניין צ'נין (Chanin), עם הצמחים שנשפכו בחזיתו, ובניין קרייזלר (Chrysler) עם מפלצות הנירוסטה הענקיות שלו. כבר באותם ימים הבינו רבים שבניינים כל כך גבוהים וצנומים אינם כלכליים או יעילים במיוחד. אבל בשנות העשרים האופטימיות אדריכלות עליזה ובנייה לגובה נתפשו כאקטים שיווקיים שנועדו למשוך דיירים בעלי שם, "מתוך הנחה שהעולם ילטוש עיניים במבנים וידבר עליהם. רק במקום השני היתה המחשבה על הבניינים כמבני מגורים", כתב אלמר דייוויס ב"The New Republic" ב-1932.

נדמה שההרגשה אז לא היתה שונה בהרבה מהמחזה שראיתי לאחרונה, כשראיתי מצפון את גורדי השחקים שנבנו בשנים האחרונות ב"שדירת המיליארדרים", שחותכים את מה שנותר מהנוף של סנטרל פארק. כשיצאתי מהאמפייר סטייט בילדינג דרך המבואה שבשדירה החמישית, שהתקרה שלה היא מבחר של כוכבים מוזהבים מעל קירות שיש, נזכרתי בתקופה שבה אדריכלים (ולקוחותיהם) חשבו על התרומה של בניינים לקו הרקיע כמעין הסכם נאמנות מקודש – סמל לאנרגיה, לחן ולביטחון של העיר, תרומה לזהותה. האם אנחנו נותנים את דעתנו במידה מספקת לאופן שבו יראו בעוד מאה שנים את קו השמים של היום?

התצפית באמפייר סטייט בילדינג

שעות פתיחה: כל ימות השבוע, 8 בבוקר עד 2 לפנות בוקר. דמי כניסה לאדם בוגר: 38 דולר (132 שקל) לביקור בתערוכה שבקומה השנייה ובתצפית בקומה ה-86. 58 דולר (202 שקל), אם עולים גם לתצפית בקומה ה-102 (תאריך פתיחה: 7 באוקטובר). תוספות ושדרוגים שונים יכולים להעלות את תעריף הביקור בבניין אף ל-460 דולר (1,601 שקל). למידע נוסף: esbnyc.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ