חתרנים בלתי נלאים

חוויות סוערות במסע קיאקים בפולין

החיבור לטבע מיידי וקרוב, המאמץ הפיזי לא גדול, הנוף נהדר והשקט חלומי. חוויות משיט קיאקים באחד מיובלי נהר הוויסלה בפולין, והצעות למסלולי חתירה נוספים באירופה ובישראל

משה גלעד
משה גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
משה גלעד
משה גלעד

ברגע שירדנו לנהר, העולם נעלם. קשה קצת להבין את זה. רגע אחד עוד עמדנו על הגדה, בוחנים אם תחבנו את כל הציוד לקרקעית הקיאק ואם החפצים קשורים היטב על החרטום, וברגע הבא כבר שטנו, נסחפים באטיות במורד הזרם, מוקפים במים ירוקים, בעצים גבוהים, מתבוננים על העולם מנקודת מבט נמוכה — כמעט מגובה קו המים ורואים רק את העיקול הבא. העולם נעלם בהרבה מובנים. במשך יומיים לא ראינו אנשים אחרים מלבד חברי קבוצתנו הקטנה, שמנתה שמונה שייטים בארבעה קיאקים. על הגדה, במהלך השיט ראינו מעט בתים. חתרנו לאט בתוך בועה ירוקה ושקטה. לרגע דימינו עצמנו להקלברי פין וידידו ג'ים, שרועים על הרפסודה שלהם במורד המיסיסיפי. אחר כך, כאשר הסתבכנו כמה פעמים בסבך הקנים הסמוך לגדה, נזכרנו שאנחנו על נהר ירוק וצר בצפון פולין. ההשוואה הספרותית ההולמת יותר היא כנראה לגיבוריו השלומיאליים של ג'רום ק' ג'רום ב"שלושה בסירה אחת".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ