בין הרים לחופים: טיולים קצרים מחוץ לליסבון

למבקרים מתקדמים בפורטוגל כדאי להכיר את פרבריה של ליסבון, ולצאת אל היערות, החופים, המנזרים והארמונות

משה גלעד
משה גלעד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמונה של ארמון פנה בפורטוגל
ארמון פנה, פורטוגלצילום: Dreamstime

ליסבון. בירת המדינה, שברחבי המטרופולין שלה מתגוררים כמעט 3 מיליון בני אדם מ-10 מיליון תושבי פורטוגל, היא אמנם עיר יפה מאוד, אך האווירה בה כלל לא נינוחה, או פחות בהשוואה לערים אחרות במדינה. לעומת זאת, סביבתה של ליסבון, הפרברים שלה וקצת מעבר להם יפים, מסקרנים ומושכים יותר מהעיר עצמה. גם אם מגיעים רק לכמה ימים לפורטוגל, כדאי מאוד לצאת לפחות ליום אחד, מוטב ליומיים או שלושה, מחוץ לליסבון, אל סביבתה הקרובה.

אם לוח הזמנים מאפשר רק יום אחד מחוץ לליסבון, כדאי לנסוע לסינטרה. אם עומדים לרשותכם יומיים או שלושה מחוץ לעיר, כדאי להרחיב את הטיול סביב ליסבון ולהגיע גם למאפרה, לקאבו דה רוקה ולעיירות החוף קאשקאיש ואשטוריל. לכל המקומות האלה פשוט ונוח מאוד להגיע. הכבישים משולטים באופן ברור, התחבורה הציבורית טובה וזמינה, ובכל המקומות יש עשרות מקומות לינה ומסעדות מצוינות.

סינטרה: כמו טירה על הריין

לורד ביירון האנגלי תיאר את סינטרה כ"גן עדן מפואר", וביטא בכך את החיבה העזה שרחשו למקום לא מעט תיירים רומנטיקנים במאה ה-19. המעורבות הבינלאומית ההיסטורית ניכרת היטב בסינטרה. המרחק הלא גדול מליסבון (כשעה נסיעה במכונית או ברכבת), היערות היפים, נוף הגבעות הפתוח והאקלים הנוח משכו לכאן מלכים ונסיכים מרחבי היבשת, וכן משוררים ואדריכלים בעלי יומרות.

במרכז העיירה ניצב הארמון המלכותי, שעבר עשרות שלבי בנייה מאז שימש לפני יותר מ-1,000 שנה ארמון של הנסיכים המורים ששלטו באזור. מלכי פורטוגל במאה ה-12 וה-13 התאהבו בעיירה והוסיפו אגפים לארמון, ששתי ארובות מוזרות מזדקרות על גגו.

אבל הארמון הזה אינו הסיבה האמיתית להגיע לסינטרה. העיירה עצמה אמנם נעימה, ואפשר לערוך בה הפסקה, לאכול, לשתות ולאגור כוח להמשך המרתק הרבה יותר: עלייה תלולה במעלה הרכס, בכביש שאורכו 4.5 ק"מ, מובילה אל הפלאסיו דה פנה, אחת הטירות הרומנטיות, המוזרות, המפתיעות והיפות ביותר בפורטוגל.

ארמון פנה שמעל סינטרה נראה כלקוח מארץ אחרת, ואף יותר מארץ אחת: יש בו שילוב של טירה גרמנית מגדות הריין, שאטו צרפתי מעמק הלואר, עיטורים ספרדיים, מרפסות שאופייניות לווילות מול הנוף בפורטוגל וצריחים שמזכירים את הבנייה המורית המוסלמית. התערובת הזאת יוצרת מראה לא שגרתי, מוזר, שמועצם בזכות הצבעים העזים והעליזים שבהם צבועים אגפיו של הארמון.

פלאסיו דה פנה ניצב על גבעה גבוהה, קל לראותו מן הסביבה הקרובה והרחוקה והוא מוקף גן בוטני נהדר ובו כל צמחי האזור, מסודרים בערוגות סימטריות, עם שבילי הליכה, פינות מוצלות וספסלי עץ נוחים.

פרננדו השני, המלך הפורטוגלי שאחראי לבניית הטירה האקסטרווגנטית הזאת באמצע המאה ה-19, היה בעלה הגרמני של המלכה הפורטוגלית הצעירה מריה השנייה. כדי שירגיש בנוח הביא להרי סינטרה אדריכל גרמני והתוצאה, לא במקרה, מזכירה את הטירות על גדות הריין. פרננדו אמנם רצה - כך מעידים המסמכים ההיסטוריים - ליצור "סגנון רומנטי חדש ועצמאי", אבל התוצאה נראית כמשהו שמבשר את הקמתה של אימפריית דיסני 110 שנה אחר כך. הארמון פתוח לביקורים בכל יום (למעט ימי שני) בשעות 18:00-10:00, והכניסה עולה 5 יורו. טל' לבירורים: 351-219105340.

האתר החשוב השני בסינטרה הוא טירת המורים, שנבנתה במאה השמינית וצופה מראש הרכס על העיירה. גם מי שאינו חובב עתיקות וטירות חרבות ייהנה כאן מההליכה בפארק ירוק, ובעיקר מהנופים הנהדרים שנשקפים ממגדלי התצפית ומהמרפסות של הטירה המורית. הכנסייה הקטנה במקום וכמה אגפים אחרים נבנו רק במאה ה-19, כשמלכי פורטוגל טיפחו את האזור כבית הקיץ הקריר שלהם.

המצודה המורית נמצאת 3.5 ק"מ ממרכז סינטרה ומגיעים אליה מהכביש המוביל לארמון פנה. המקום פתוח בשעות 19:00-09:00, וכניסה למבוגר עולה 3.5 יורו.

מאפרה: מנזר קודר

בספרו "דברי ימי מנזר" תיאר ז'וזה סאראמאגו בפירוט את בניית המנזר הגדול במאפרה (Mafra), שאמור היה להתחרות בגדולי המונומנטים בעולם הנוצרי, אפילו בבזיליקה ברומא. הארמון והמנזר במאפרה הם אכן הגדולים ביותר בחצי האי האיברי, אבל הגודל העצום, הגוונים האחידים, החדרים הקטנים והריהוט הנזירי משרים על המקום אווירה קודרת וכבדה. המנזר נחנך ב-1730. בבנייתו השתתפו 50 אלף פועלים, שעבדו בפרך כדי להגשים את שיגעון הגדלות של אנשי בית המלוכה. האולם המרשים ביותר במנזר, שכעת נעשים בו שיפוצים נרחבים, הוא אולם הספרייה הענקי. כיום מאוחסנים בו 36 אלף כתבי יד, רובם עתיקים ובעלי ערך רב.

לא רחוק מהמנזר, בקצה העיירה מאפרה, אפשר עדיין ליהנות מהיער המלכותי, שהיה הסיבה האמיתית לבואם של מלכי פורטוגל למעון המקומי הקודר. הציד ביער של מאפרה נחשב אז לאחד הטובים בפורטוגל. גם כיום אפשר לראות במקום, שהוכרז שמורה, עשרות בעלי חיים. המעניין שבהם הוא הזאב האיברי, שכמעט הוכחד, ובשמורה זו נעשה מאמץ גדול להצילו.

מאפרה נמצאת כשעה וחצי נסיעה מליסבון ו-45 דקות נסיעה מסינטרה.

עיירות חוף: פליטים מיוחסים ועתירי ממון

קאבו דה רוקה הוא הנקודה המערבית ביותר ביבשת אירופה. כדאי להרחיק לנסוע עד כאן כדי לראות את הנוף ואת המגדלור האדמדם, שממנו צופים אל האוקיינוס האטלנטי. ליד המגדלור, שניצב בקצה צוק בגובה 140 מטר מעל הים, פועל בית קפה שמעניק הגנה בימים שבהם הרוח אינה מרחמת על המבקרים.

העיירה קאשקאיש, על שפך נהר הטז'ו, נהנתה במשך מאות שנים מההגנה שהעניק שפך הנהר לדייגים. לעיקר הפרסום זכו קאשקאיש והעיירה השכנה אשטוריל בעת מלחמת העולם השנייה, שבה הן היו מקום המפלט שאליו נמלטו מלכים, בני אצולה, שחקנים וסופרים מרחבי אירופה. באורח מוזר נוצרה כאן למשך כמה שנים קהילת גולים מיוחסים ועתירי ממון. הדוכס מווינזור, אומברטו מלך איטליה, המלך קרול השני מרומניה, הנסיך חואן מספרד והנסיכה ג'ואנה התגוררו כאן במשך כחמש שנים.

אשטוריל מוכרת כיום בעיקר בזכות הקזינו הפופולרי שפועל בה. קאשקאיש מושכת בקיץ הרבה מבקרים בזכות החוף היפה שלה ובזכות חוף גווינצ'ו הסמוך, שגליו הגבוהים מושכים גולשים מכל אירופה.

לינה בפוזאדה: מלון עם היסטוריה

המרחקים הקצרים בין כל האתרים האלה מאפשרים לבקר בהם ולחזור בערב לאחד המלונות בליסבון. אפשרות אחרת, מעניינת ונעימה יותר, היא להתאכסן בפוזאדה ההיסטורית דונה מריה שבקוולוז (Dona Maria Pousada, Queluz). ברחבי פורטוגל פועלת רשת ובה 40 בתי מלון בבעלות ממשלתית המכונים פוזאדה (pousada). בתי המלון ברשת, המופעלים על ידי חברה פרטית, נחלקים לשני סוגים - פוזאדות היסטוריות, כמו זו בקוולוז, ששוכנות במבנים היסטוריים, ופוזאדות אזוריות ששוכנות במבנים חדשים.

המבנה שבו פועלת כיום פוזאדה דונה מריה שימש בעבר את המשמר המלכותי בחצר המלך בקוולוז. בעבר היתה קוולוז עיר נפרדת מליסבון, אך עם התרחבות הבירה, היא נחשבת פרוור בקצה העיר הגדולה. היא מרוחקת 12 ק"מ ממרכז ליסבון וצמודה לכביש מספר 19, המחבר את ליסבון עם סינטרה. המרחק מקוולוז לסינטרה 15 ק"מ, לקאשקאיש - 30 ק"מ, ולמאפרה - 45 ק"מ.

המחירים ברשת הפוזאדות אינם נמוכים, ולמעשה מדובר במלונות מפוארים, שלא תמיד מעניקים את התמורה ההולמת. טווח המחירים רחב, ולינה במבנים ההיסטוריים, שרבים מהם שימשו בעבר מנזרים, יקרה יותר. אם בוחרים להתאכסן באחד המבנים ההיסטוריים האלה, כדאי לבדוק היטב שאכן מקבלים תמורה נאותה לכסף. אף פעם לא משעמם בפוזאדות, אך לא תמיד נוח שם. מידע על כל רשת הפוזאדה הפורטוגלית אפשר למצוא באתר https://www.pousadas.pt/en



קאשקאיש, פורטוגל. במלחמת העולם השנייה נמלטו אל עיירת החוף מלכים, בני אצולה, שחקנים וסופרים מרחבי אירופה. היום היא מושכת תיירים בזכות החוף היפה שלה

משה גלעד

משה גלעד

כתב טיולים ותיירות

giladmo@netvision.net.il

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ