אחרי שמיצינו את ברצלונה ומדריד: עכשיו תורה של ולנסיה

למי שמיצה כבר את בירת הטאפאס ברצלונה, סימן וי על בירת האופנה מדריד, זה הזמן לשנות כיוון לבירת הפאייה - ולנסיה. קבלו רשימת המלצות

רחובות ולנסיה  .אנשים בבתי הקפה
ולנסיה צילום: \ Radu Bercan / Shutterstock.com
נאור אזובל
נאור אזובל

אמנם בקרב על תיירות החוץ, הסופר קלאסיקו נותר בין ברצלונה למדריד, אבל לאט ובשקט, לצד שתי הגדולות, ולנסיה הפכה להיות יעד אטרקטיבי שנושף בעורפיהן. ישראלים אולי עוד לא מספיק יודעים את זה, אבל בוולנסיה החלה להתפתח סצנה תיירותית מפתיעה במיוחד שכבר מזמן מאיימת לנגוס בנתח של הגדולות – עם ארכיטקטורה מהמרהיבות בספרד, שווקים מובילים, רחובות אלגנטיים, עיר עתיקה, סצנה קולינרית פורחת, אומנות רחוב, תרבות ענפה, קתדרלות, פסטיבלים, מוזיאונים ופאייה שאם עוד לא טעמתם, בוולנסיה זה רק עניין של זמן. אז מה אסור לפספס בטיול באזור?

פאייה ולנסיאנה (Paella):

אמנם מדובר במנת הכי ספרדית שיש, אבל לא הרבה יודעים שהיא נולדה בכלל בוולנסיה. הפאייה ידועה כתבשיל המורכב מאורז מתובל בזעפרן ושום, בתוספת ירקות ובשר וכאן בוולנסיה היא מוגשת לבחירה בין ארנבות, עוף או פירות ים אבל אפשר גם לבקש במתכונת הצמחונית. לבסוף מתקבל תבשיל ארומטי וטעים במיוחד כשבתחתית נוצרת שכבה חרוכה שספחה את כל נוזלי הבישול, החלק הכי טעים במנה. את המנה אפשר למצוא בכל בספרד, אבל המקומיים מוכנים להישבע שאת הפאייה המושלמת תמצאו רק בוולנסיה. מומלץ גם לעבור סדנת פאייה של בין 4-5 שעות בה תרכשו את הכלים להכין את הפאייה הולנסיאנית המסורתית.

מרקדו סנטרל (Mercado Central)

המרקדו סנטרל שנכנס כבר לרשימת השווקים המקורים הטובים בעולם מכונה על ידי המקומיים הקתדרלה הקולינרית של אירופה. קתדרלה בגלל העיצוב, וקולינריה דווקא די ברור למה: המקום אוצר כ– 500 דוכנים מרביתם של דברי אוכל ותוצרת עונתית טרייה. צאו לשוטט בשוק הנפלא והרימו את הראש מדי פעם כדי להתרשם מהמבנה המרשים שמשלב בין פלדה לזכוכית, ובעיקר מהתקרה השקופה והמרהיבה ומהאור שנכנס דרכה.

כתובת: Placa de la Ciutat de Burgas, s/n, 46001

השוק ברחוב קולון (Mercado De Colon)

אם עדיין לא מאסתם בשווקים, השוק ברחוב קולון הוא פנינה אדריכלית, שוק פופולרי ועצירה חובה לכל מבקר. השוק, כמו שאפשר להבין בוולנסיה מציע הרבה מעבר למגוון דוכני אוכל, בתי קפה וחנויות, וגם הוא חלל אדריכלי מרהיב שתוכנן על ידי האדריכל פרנסיסקו מורה שמשלב עיצוב מודרני מתחילת המאה הקודמת עם תעשייתי עכשווי, כשמבחוץ המבנה מזכיר תחנת רכבת ישנה. את חזית המבנה עיצב מורה בהשראתו של גאודי עם נגיעות צבעוניות ומונומנטים שמתכתבים עם סמל ואייקון האדריכלות מקטלוניה.

כתובת: Carrer de Jorge, 19, 46004

רחוב אל כרמן (El Carmen street art)

Mercado Colon

לעתים נראה שכל עיר תיירות שמכבדת את עצמה, מחויבת לשכונה מצולקת, אזור מוכה אסון, או סיפור על חצר אחורית מוזנחת שהפכה לאזור טרנדי-אך סודי או ייחודי של סצנת אומנות וגרפיטי. אז גם בוולנסיה תמצאו את זה ובעיקר ברחוב אל כרמן האומנותי. למקום מגיעים מדי שנה אמנים מקומיים ובינלאומיים להביע את עמדותיהם על הקירות שמכסים מגוון נושאים – מהפוליטי לחברתי, מהכלכלי ועד המגדרי, תרבות פופולרית או סיפור אישי ועוד תחומים שמרוב ציורים קשה לפענח. בקיצור, אם אתם לא מסוגלים להעביר טיול בלי תמונה אומנותית בעלת משמעות, רחוב אל כרמן הוא תחנת חובה בתחום.

פסטיבל לס פאלאס (Las Fallas)

אין דרך לתאר זאת מלבד: אחד הפסטיבלים הגדולים והמטורפים ביותר באירופה. פסטיבל האש "לס פאלאס", שמתקיים מדי חודש מרץ, מסמל את סוף החורף ותחילת האביב, קרי חוגג את האביב והתחלות חדשות. בימים בהם מתקיים הפסטיבל, רוב הרחובות הראשיים נסגרים עבור תהלוכות של בובות ענק מורכבות שנשענות על אגדות אורבניות ודמויות פוליטיות, מדורות ענק נדלקות באמצע הרחובות, לצד עשרות דוכני פאייה ואוכל רחוב מקומי. מרצ'נדייז נמכרים מכל עבר ומופעי זיקוקין מתקיימים מדי ערב. אם כל זה לא הספיק, כמו בכל פסטיבל שמכבד את עצמו, גם כאן שורפים את כל הבובות ביומו האחרון . בקיצור, כדאי לכוון שעונים למרץ ולהגיע לעיר ולצאת לחגוג עם עוד שני מיליון איש ברחובות.

מלחמת עגבניות (La Tomatina)

פסטיבל אחר, נודע לא פחות, הוא "לה טומטינה" - פסטיבל העגבניות של ולנסיה שמתקיים מדי שנה בחודש אוגוסט, ונחשב לאחד מהאירועים הנחשקים בספרד, שלא לומר אחד מקרבות המזון הגדולים בעולם. האות לתחילת הקרב הוא ירי תותחים, אז הקרנבל מתחיל והעיר נצבעת באדום. ההערכות הן שמעל 100 טון עגבניות נזרקים ברחובות במהלך החגיגות (עניין שכבר הקים נגד הפסטיבל לא מעט מתנגדים). בגלל האנדרלמוסיה שהפסטיבל יצר בשנים קודמות, בשנת 2013 עיריית ולנסיה החלה להגביל את הכניסה רק ל–20 אלף איש ברי מזל. אז אל תפספסו ושריינו את מקומכם בפסטיבל האבסורד האדמדם הזה.

חוף לה מאלווה רוזה (La Malva-Rosa)

חוף לה מאלווה רוזה הוא אחד מהחופים הפופולריים בוולנסיה, ויש אף המשווים אותו לחופים השכנים של איביזה שממול. חוף גדול ואטרקטיבי במיוחד עם מגרשי כדורעף, טירות חול עצומות, ברים ומסעדות. באופן כללי, אם יש משהו שלא חסר בוולנסיה זה חופים: אמנם יש לא מעט אופציות, אבל למי שאוהב את הריטואל הקבוע – טבילה-בטן גב-ספר, חוף אל סאלאר המשתרע על פני חמישה קילומטרים, עשוי מאד להתאים. לעומת זאת, למי שמחפש להתמנגל עם השכנים מהחדרים הסמוכים במלון, תוכלו אולי לפגוש אותם בחוף ארנל (Arenal) רצועה רועשת ופופולרית בקרב תיירים ועדיין שווה טבילה.

עיר האומנויות והמדע (City of the Art and Sciences)

לעיר האומנויות של ולנסיה כדאי שתקדישו לפחות יום. לא מדובר בעוד מוזיאון רב קומות וחדרים שקשה לסיים, אלא בקומפלקס ענק חדשני ומפעים שעוצב על ידי האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה (מי שתכנן גם את גשר המיתרים בירושלים) ומורכב מחמישה מבנים: היכל האומנויות שבו מתקיימות כל ההופעות הגדולות וההצגות המדוברות בוולנסיה, מוזיאון המדע שמציג תגליות ותובנות מדעיות באמצעות תערוכות מתוחכמות ומידע שמוגש למבקרים בצורה אינטראקטיבית מתקדמת. פארק אוקיינוגרפיה עם אקווריומים ענקיים ויצורים תת מימיים מגוונים; אולם איימקס (IMAX) להצגות קולנוע בפור די (D4) והגדול ביותר בספרד וגנים בוטניים מטופחים.

הגן הזואולוגי (Biopark)

הגן החיות של ולנסיה, שחגג השנה עשור הוא הפארק הצעיר (במונחים של גני חיות) והפעיל ביותר בספרד. הגן משתרע על 100 דונמים ומארח למעלה משני מיליון מבקרים בשנה, כאשר מטרתו העליונה היא ללמד את האורחים על אחריות סביבתית ותרומה למערכת בת קיימא. הפארק שמכיל מגוון של מינים אקזוטיים וחיות שנמצאות בסכנת הכחדה, שחזר עבורם את סביבת המחיה האולטימטיבית: הסוואנות של אפריקה, היערות המשוונים והג'ונגלים של מדגסקר הם רק חלק מבתי הגידול, מה שגם מאפשר למבקרים ללמוד על הרגלי ההתנהגות המקוריים של החיות ולראות כיצד החיות היו מתנהגות בטבע.

אוכל בוולנסיה

אמנם דיברנו על פאייה, אבל בוולנסיה יש הרבה יותר מזה: החל מאוכל רחוב, דרך טאפאס בר ועד למסעדות מכוכבות מישלן. המנעד רחב וכל שנותר הוא להבין מה הקרייב. אגב, כנראה שאת הפאייה תפגשו ברוב המסעדות שתבחרו. MercatBar טאפאס בר קלאסי שמציע טוויסט מודרני ומוגש בסטנדרנט גבוה. La Pepica מסעדת פועלים פשוטה שמציעה אוכל מסורתי, פירות ים וכמובן פאייה. האגדה מספרת שזו הייתה המסעדה הקבועה של המינגווי. ויש גם את La Pappardella מסעדה שמתמחה בפסטה ומציעה כ-30 סוגי פסטות שונות.

איך מגיעים לוולנסיה?

מישראל קיימת בעונת הקיץ בלבד טיסה שבועית לוולנסיה (מדי יום שלישי ומחירה כ-650 דולר). למי שמעדיף לשלב את הביקור בוולנסיה עם נסיעה למדריד, ניתן לנוע בין שתי הערים ברכב, אוטובוס, רכבות או טיסות.

מדי יום פועלות שש טיסות ממדריד לוולנסיה (והפוך) ומשך הטיסה הוא שעה וחמש דקות. המחיר נע בין 100-200 דולר לכיוון, בהתאם לחברת התעופה ולשעת הטיסה.

נסיעה ברכבת היוצאת ממדריד לוולנסיה תימשך שש שעות וארבעים דקות (מחירה: החל מ-33 דולר לצד), אך נסיעה ברכבת אקספרס תקצר תהליכים ותביא אתכם ליעד תוך פחות משעתיים ותעלה 149 דולר ומעלה.

נסיעה באוטובוס היא ככל הנראה המשתלמת ביותר. המחיר מתחיל ב-21 דולר לכיוון ומשך הנסיעה הוא בין שלוש שעות וארבעים דקות לקצת יותר מארבע שעות.

כתבות מומלצות

נאסים שומאן בביתו, השבוע. הוא וחברו לא נטלו חלק פעיל בהפגנה, רק הלכו על הכביש

שני סטודנטים הלכו להם, ולפתע חיילים המטירו עליהם אש כבדה

לימודים הומניסטיים לנוער באוניברסיטת בן-גוריון. תוכנית הלימודים לכיתות ו'־ט' מתמקדת ב"הסברה"

מי האנשים שחיו כאן לפני הצלבנים? לתלמידי ישראל אסור לדעת

בן גביר באולפן של אופירה וברקו. התעלה בעיני עצמו לדרגת קדוש

אופירה וברקו הצליחו להצית פאניקה אצל הפירומן בן גביר

איריס רחמימוב

"בעצם, מחנה ההשמדה הראשון הוקם עוד ב-1904"

קארים בנזמה חוגג על חשבון מנצ'סטר סיטי בחצי הגמר. "מה שעשינו השנה והרגשות בעקבות כך יישארו לנצח"

הוא סחב את ריאל מדריד לגמר והוכיח שהוא הטוב בעולם, אבל נותר לא מוערך

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?