תשכחו מריוחה: טיול בסומונטאנו - אזור היין הספרדי למרגלות הפירנאים - ספרד - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תשכחו מריוחה: טיול בסומונטאנו - אזור היין הספרדי למרגלות הפירנאים

לכתבה
להתמכר לנוף. יקב לאוס LAUS בסומונטאנו בספרדרותם מימון

טיול בדרך היין של חבל סומונטאנו הקטן שנמצא למרגלות הפירנאים, מגלה לא רק יינות מפתיעים, אלא גם מה קורה כשיקבים קטנים מתאגדים

תגובות

הדרך מהעיר סרגוסה לסומונטאנו לא הבטיחה הרבה. מרחבים עצומים של שממה, שמופרים מדי פעם בפעם רק בעבור איזו תחנת דלק מבודדת או איזה אזור תעשייה אפרורי. פה ושם צצה גבעה עם שרידי כפר קדום, זכר היסטורי לעבר המפואר של האזור. במקום אחר היו הופכים את זה לאתר עם דמי כניסה וקיוסק, בספרד לוקחים את הזמן, משמרים ומאפשרים להציץ פנימה ולהמשיך הלאה. למעשה, הכביש המהיר של היום נשען על דרך רומית שעברה כאן בעבר וחיברה את הפירנאים עם מרכז ספרד.

לפתע, במעבר חד, עדין מאין כמוהו, מיד אחרי העיר הואסקה, הנוף השתנה. הערבות הצחיחות פינו את מקומן לגבעות מוריקות, עטורות שרידי מנזרים, טירות ומבצרים מרשימים שמעידים יותר על עבר המקום מאשר על ההווה.

ככל שהפירנאים הלכו והתקרבו, כך הלך האזור והתרוקן מערים והחליף אותן בכפרים קטנים. אנחנו מתקרבים אל קצה הגבול הצפוני של חבל אראגון העצום, שמדגדג את רגלי ההרים הגבוהים ומשתרע כמעט עד ולנסיה בדרום. "כמעט", כך למדנו, במונחים ספרדיים זה משהו כמו שלוש שעות נסיעה, כן? לפי אותם נתונים שטחו של אראגון הוא רק תשע פעמים מדינת ישראל.

סומונטאנו
רותם מימון

סומונטאנו, היעד הנוכחי שלנו, הוא אזור כפרי  – אחד מארבעת אזורי היין שאפשר למצוא בחבל אראגון, לצד קרניניאנה, קאלאטאיוד וגראנשה. במדינה שופעת אזורי יין נחשבים שנמצאים מזמן על מפת העולם, כמו ריוחה או אקסרא-מדורה, לטועם היין הישראלי הממוצע סומונטאנו הוא אזור אלמוני ועלום, שכמעט ולא מוצאים בארץ מבקבוקיו. קטן כל כך במונחים ספרדיים, אך עצום במונחים ישראלים. פרט מעניין נוסף על האזור: 43 כפרים קטנים במרחב, מרביתם עם כמה עשרות עד מאות תושבים בלבד ו-32 יקבים שפזורים בו. תעשו אתם את החישוב כמה יין שותים פה.

אזור סומונטאנו מדגים את הקיצוניות והניגודיות שמאפיינת בכלל את אראגון. במילים אחרות, קור עז בלילות וחורף קשה עם שלג לעתים ומעלות שיורדות תדיר אל מתחת לאפס, ובקיץ חם מאוד עם טמפרטורות שמטפסות בקלילות ל-40 מעלות, בשילוב עם תנאי הגובה (בין 300-1,000 מטרים כי אנחנו למרגלות הפירנאים) והקרקע הפורייה בזכות נהר ה-Vero שמתחתר כאן, גרמו לכך שבסומונטאנו, מייצרים יינות מאז ימי הרומאים, שכאמור הותירו בסביבה לא מעט מזכרות. אגב, יין ייצרו כאן לאורך כל תקופת ימי הביניים.

סומונטאנו
רותם מימון

בשל העובדה שברחבי ספרד יותר מ-60 תתי אזורי יין שונים שנמצאים תחת שישה אזורים גדולים, נהוג להכליל את תת תת-אזור סומונטאנו תחת אזור היין של עמק נהר ה-Duero. אזור זה ידוע בזכות היינות הלבנים המינרליים שלו והקלילים שלו וביינות האדומים מלאי הגוף. הענב הבולט באזור הוא הטמפריניו, שנמצא בספרד מאז ימי הפניקים. הטמפריניו הניטרלי יחסית בטעמו מתאים לגראנש וקריניאן, מהענבים הבולטים אף הם במחוז אראגון. עם זאת, ביקבי האזור לא שומרים חסד רק לטמפריניו, לקרניאן או לגראנש, אלא החלו להתמחות בשרדונה, בקברנה סוביניון ובמרלו.

נדמה, שיש לא מעט נקודות דמיון בין חבל הארץ הקטן דווקא לישראל, או ליתר דיוק – מה היה יכול להיות כאן ואולי גם כדאי ללמוד ממנו על קיימות ומקומיות. עד לפני כמה עשורים יינות החבל לא נחשבו לטובים די הצורך כדי לשווקם מחוץ למחוז, שלא לדבר על יצוא לחו"ל. הכי רחוק שהם הגיעו זה היה לטאפאס בר, כיין הבית הזול ביותר. אך מתחילת שנות ה-90 חל פה מהפך. היה זה כשייננים מקומיים החלו לשתול גפנים שמיצו את מלוא פוטנציאל האזור ולבסוף יצרו יינות באיכות גבוהה יותר. בנוסף, בעלי היקבים החליטו להביא ייננים בעלי הכשרה וניסיון מצרפת ומאיטליה, ולשלב שיטות ייצור מתקדמות. התוצאה: קפיצת מדרגה שנעשתה בעשור האחרון ממש, ומאז הם עולים תדיר כמנצחים בקטגוריות שונות בתחרויות יין נחשבות בעולם.

סומונטאנו
רותם מימון

דרך היין של סומונטאנו

אחת המחשבות שעלתה כאן בעבר לראש, אומרים אנשי המקום, היא כיצד מדברים אל הספרדי בגובה העיניים וגורמים לו פחות לדבר על ריוחה, אזור יין מכובד ומשובח שכבודו במקומו מונח, ולבחור יותר את יין הבית – סומונטאנו. לקח זמן, אך לבסוף זה הצליח. הדרך לכך לא היתה קלה, אבל רק כשיותר מ-80 מוסדות שמשתרעים בתא השטח הקטן יחסית, בהם לא רק 32 היקבים שבו, התאגדו ויצרו יחד את "דרך היין של סומונטאנו", כי אם אין אני לי מי לי. כלומר רק בשילוב כוחות שאפשר ביחד לייצר גורם כלכלי משמעותי, שדואג לחזק את המקום, להפיץ ולשווק, להפוך אותו מאזור תעשייה לדרך ממשית ויפה שתמשוך אל האזור תיירים ואנשי יין, הפכו יקבי סומונטאנו לבון טון בספרד וליתר דיוק להבטחה שהולכת ומתקיימת. חשוב לציין, אולי לא כל היקבים באזור נמנים עם עילית ייצור היין בספרד, אך לביקור בהם דווקא בסביבה הכפרית הזאת, יש יותר מערך מוסף של היכרות מעמיקה עם המקום.

הכרמים של חבל סומונטאנו
רותם מימון

יזמי האזור הבינו את הפוטנציאל שטמון לא רק בכרמים ולבסוף בתוצרת היין, אלא בשילוב של הנוף המרהיב, חומרי הגלם הייחודיים לאזור (כמו גבינות, שמני זית, פטריות כמהין בחורף, שקדים וירקות) ואת חשיבות שיתוף הפעולה עם היצרנים הקטנים וכמובן - הריחוק היחסי מהערים הגדולות מדריד וברצלונה, שהפכו את החבל ליעד תיירותי להגיע אליו במיוחד. דרך היין של סומונטאנו יצאה למעשה לדרך כבר בשנת 1984 במטרה לשקף את כל אלה לא רק לתיירים מחוץ, אלא גם מבית. מאז ובעיקר בעשור האחרון, יומן היקבים מלא בשלל אירועים ופסטיבלים אזוריים, שרק איגוד כוחות כזה יכול לייצר. כך שלמעט בחודשים הקשים ביותר כאן מבחינה אקלימית – דצמבר וינואר, לאורך כל השנה מתקיימים פה לא מעט פסטיבלים ואירועים, בהם מרתוני ריצה ותחרויות אופניים, ירידי אמנות ומוזיקה שבכולם שזורים היין והאוכל הייחודי של האזור.

החל משנת 2000 בחודש אוגוסט, כשהטמפרטורות הופכות שפויות יותר (יולי הוא החודש הקשה) נערך פסטיבל היין שנמשך ארבעה ימים במעין קרנבל אחד גדול שכולל לא מעט אוכל ושתייה. בסתיו, חודש נובמבר הוא חודש היין, כשכל יקבי סומונטאנו וכל מסעדות במרחב דרך היין לוקחים בו חלק בהרצאות, סדנאות, מסלולי טעימה. חודש היין הושרש כה עמוק, עד שאוטובוסים מיוחדים יוצאים מהעיירות סרגוסה והואסקה על מנת לגרום לאנשים להתמסר למסלול ולטעום משלל האופציות.

כיוון שאין באמת דרך מסודרת אחת לעבור את כל הנתיב או בין כל 32 היקבים הפזורים באחוזות גדולות יותר, או ענקיות פחות, כדאי לדבוק ביום הטיול בשניים-שלושה יקבים וללכת עמם על מסלול טעימות שיכול לכלול גם אוכל (ביקבים בולטים תמצאו גם מסעדות שף קטנות מול נוף מרהיב שישלימו את החוויה). כך או אחרת, יופי האזור, כמו גם השלווה והשקט בו מזמינים לקחת את המסלול בנינוחות יחסית. אולי אפילו להישאר פה ללילה או שניים (ולשלב ביקור באלקזר ובפארק הלאומי סיירה גוארה) ובחלק מהיקבים אף יציעו לכם גם מקומות נעימים ללון בהם. יין, נוף יפה, חמון או מנצ'גו. מה כבר יכול להיות רע בחופשה כזאת? בקיצור, אפשר להתמכר לזה.

אלקזר הכפר מימי הביניים בספרד
רותם מימון

אחת מנקודות המוצא יכולה להיות בעיירה ברבסטרו Barbastro, בירת סומונטאנו (יש לא מעט בירות לכל אזור, מחוז וחבל), שם נמצא מרכז המבקרים הראשי של אזור היין – וכדאי להתחיל שם על מנת להבין איפה אנחנו נמצאים ומה קורה כאן. כאן תוכלו לתפור את המסלול שמתאים לכם בדיוק – הליכה בין הכרמים, כלומר לעבור ברגל מיקב ליקב, או דווקא ברכבי שטח, רכיבה על סוסים או סגוואי. אנחנו העדפנו טיול ברכב הפרטי ולהיות אדונים לזמן שלנו. לתחושתנו, הדרך הטובה לעבור את זה היא נטולת הגימיקים דווקא, כשכדאי לבחור ביקב גדול אחד ובקטן יותר, על מנת להבין את התמונה המלאה.

אנחנו בחרנו ביקב הגדול Enate, אולי השם המוכר ביותר כאן, וביקב הקטן והצעיר יחסית Laus, אולם נדמה באמת כי לא משנה אם תבחרו ב-SOMMOS, פירינאוס או בכל יקב אחר בשביל לערוך היכרות מעמיקה עם המקום. את הוייז יש לכוון לכיוון הכפר Salas Bajas. נוף הנסיעה המרהיב בעמק נהר הוורו (Vero) יעבור בהדרגה מגידולים חקלאיים בהם שקדים, זיתים ועגבניות ורודות לכרמים ובעונת הסתיו הצבעים אף הם נעים אט אט מירוק לצהבהב-חום-אדמדם. אזור יפהפה. אין פלא שתיירים המגיעים למקום קוראים לו "טוסקנה הקטנה", אולם כאן דווקא פחות אוהבים את ההשוואה. "סומונטאנו זה סומונטאנו, למה את הכל צריך להשוות לטוסקנה?" אגב, בעינינו, אם כבר השוואה, אולי דווקא "הגרסה הספרדית לנאפה וואלי שבקליפורניה", תתאים יותר כשרואים את שטחי הענק של כל יקב ויקב ואת הבנייה המפוארת והעדכנית סביבו.

בכניסה ליקב אנטה מקבלת את פנינו אנה. התלהבותה ושמחתה מדבקת ואנחנו נסחפים אחריה ברחבי היקב, במרתפיו ובטעימות היין. היקב האקולוגי משתרע על פני 450 דונמים של כרמים שנפרשים לאורך עמק אנטה, שהעניק לו את שמו. אנטה מנפק כארבעה מיליון בקבוקים בשנה, מה שממקם אותו כעת כאחד היקבים הגדולים באזור ואת היינות שלו אפשר למצוא תדיר בתחרויות יין עולמיות, חוזר מעוטר עם לא מעט מדליות.

מבנה היקב עומד כמעט בניגוד לכפר הוותיק שבחזיתו הוא ניצב. מבנה עצום בגודלו, מודרני ואקולוגי כמובן, עם חלון פנורמי ענק שמשקיף על הכרמים, העמק והגבעות התוחמות אותו. רק מולו אפשר להעביר חצי יום, משתאים.

היקב המשפחתי נוסד בשנת 1991 והבציר הראשון שלו היה כבר בשנה שאחר כך. בסבב הטעימות אנחנו מתחילים עם "234 שרדונה" משנת 2017 – יין צעיר, פרחוני שמותיר בפה טעמים של פירות לבנים. יין קליל ומפתיע ששובר את הדימוי הקליל של היין הלבן.

מרתף היין של יקב אנטה בחבל סומונטאנו
רותם מימון

הבא בתור הוא השרדונה מ-2016 שתסס בחבית עץ אלון ומותיר אחריו ריח נעים של קממבר וטעם שהלך והשתנה לאורך כל הטעימה. כאן גילינו שוב יין מתוחכם.

הטעימה הבאה עוברת אל הרוזה. היקב שם לו למטרה כבר לפני עשרים שנה לשנות את התדמית הירודה בספרד ליינות רוזה והתוצאה במקרה הנוכחי היא יין ארמני יפהפה עם ריח פרחוני – נשמה של לבן בגוף של אדום. את הטעימות אנחנו מסיימים עם סירה ומרלו משנת 2014. שניהם מתגלים כיינות בעלי גוף חזק, כשהסירה מותיר טעם קפה ופירות אדומים בפה. יופי של טעימה. מרבית מחירי היינות נעים בין 7-20 יורו בחנויות ברחבי ספרד או ביקב עצמו והם נותנים תמורה מלאה לכסף. סיורים וטעימות ביקב מתחילים בשבעה יורו, כשמומלץ ללכת דווקא על המסלול ב-10 יורו שכוללל גם חמון ומנצג'ו.

יקב לאוס LAUS בסומונטאנו בספרד
רותם מימון

בניגוד גמור לתחכום של אנטה עומד יקב לאוס שמרוחק ממנו כעשר דקות נסיעה. המוטו של יקב לאוס הצעיר והקטן מאוד הוא יינות זולים במחיר – עד שבעה יורו לבקבוק היקר ביותר. כל זה נעשה מתוך מטרה ליצור תרבות יין ולפנות דווקא לקהל הצעיר שמעדיף לא פעם קאווה או קוקטיילים, על חשבון היין הספרדי המקומי. בינתיים זה מצליח מאוד.

יקב לאוס בסומונטאנו
רותם מימון

מתחם היקב אף הוא עומד בניגוד גמור לסביבתו – מבנה כמעט גרנדיוזי, עצום בגודלו, הצבוע בשחור ומוקף בריכות מים. היקב שנמצא על גבעה משקיף אל הפירנאים וכבר מזמין ביקור איטי במקום. המחשבה העתידית כאן היא איך לא לגרום למבקר להמשיך הלאה, כי אין באמת סיבה ועל כן נגיש לאורח את הכל כאן – מיקב עם טעימות, דרך ארוחה מעולה וזולה במסעדת השף של המקום ועד מלון ובריכה שנמצאים כרגע בתהליך בנייה ועם השלמתם יהוו כנראה סנסציה ברמה המקומית.

בינתיים, אחרי סיבוב ברחבי היקב הסופר טכנולוגי והמושקע, מצאנו עצמנו יושבים במסעדת המקום מול חלון שמשקיף לסיירה גווארה משתכרים מהנוף קודם כל. אחר כך מגיע התפריט שמציע ארוחת טעימות שלמה שכוללת חמש מנות והתאמת יין ב-30 יורו בלבד. ברור שלקחנו. מרבית הארוחה היתה נפלאה ושילבה אך ורק חומרי גלם מהאזור – מפטריות מאזור הפירנאים ועד דלעת מקומית, מביצים מחוות סמוכות ליקב ועד שקדים שהופיעו בקינוח בכמה מופעים. היינות שליוו את הטעימה היו קלילים ואיזנו את הארוחה "הכבדה" יחסית, אבל סיכמו יום נפלא.

הרשמה לניוזלטר

אוהבים לטייל בארץ ובעולם? הירשמו וקבלו המלצות ועדכונים בתחום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות