חמישה ימים ברגל: כך חצינו את ליכטנשטיין, מהקטנות שבמדינות אירופה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טירת ודוז
ליכטנשטיין. טירת ודוז צילום: Boris Stroujko / Shutterstock
ג'ון הנדרסון / ניו יורק טיימס

עמדתי בשולי עיירת הגבול, בצל טירה מהמאה ה-12 הבנויה במעלה גבעה. עמדתי בין צוקים משוננים של הרים שגובהם 2,300 מטר שניצבו לפני, לבין צוקים בגובה 2,150 מטר מאחורי. הצלילים היחידים ששמעתי היו ציוצי ציפורים. בדרך הכפרית שעליה עמדתי לא נראתה אף מכונית.

איזה יום נפלא לצאת למסע רגלי שבו אחצה מדינה מקצה אחד שלה לקצה השני. כשסיפרתי לחבריי לפני כן, לא יכולתי להימנע מלחייך חיוך נבוך. איזה מדינה אתה מתכונן לחצות? הם שאלו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ