"רק לא להפר את דומיית ההרים": טיול רגלי ברמות סקוטלנד

טבע פראי ללא גבולות ונופים הרריים בלתי נגמרים: הדרך הכי טובה לחצות את ההיילנדס (הרמות) של סקוטלנד היא ברגל. יזהר דמטר על חוויה סקוטית בלתי נשכחת

יזהר דמטר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נוף גבעות סקוטי טיפוסי
יזהר דמטר

טיול רגלי בטבע מפעיל את כל החושים. הליכה בחורש תעלה ריחות של תימין בר שנרמס, מבט מראש הגבעה נדמה לעיתים כקריאה בספר פתוח, וצלילי מפולת סלעים שגרם יעל בערוץ המדברי תמיד יגרמו לתחושת דריכות. כל אלו מעצבים את התחושה הנפלאה של חוויית הטיול.

אבל האם הטיול הרגלי ישאיר חוויה חזקה גם ללא גירוי חושי אינטנסיבי? סקוטלנד היא המקום לגלות זאת. נופים הרריים בלתי נגמרים הנמשכים לאורך קילומטרים רבים, טבע פראי ללא כבישים, נטול שבילים, קווי מתח או אנשים, וימי הליכה ארוכים בהם הצליל היחיד שנשמע הוא מגע הנעל בעשב הצהוב.

הרמה הסקוטית -The Highlands 

ההיילנדס הם האזור הררי שמכסה את השליש הצפוני של סקוטלנד. זהו אזור של טבע פראי, לא מופרע ולא מסומן. בתולי אפילו. לטעמי, הדרך הטובה ביותר לחוות את אותה ראשוניות, היא פשוט ללכת ברגל ברמה הסקוטית. ברשימה זו ארחיב על האזור בעזרת מושגים מתרבות הטיול הסקוטית שנולדו והתפתחו כאן.

קוטג' קטן על שפת אגם
West Highland wayצילום: Canfield / Shutterstock

הליכה בגבעות (hillwalking)

מבחינת האנגלים והסקוטים, כשמדברים על הרים בעולם מדברים על האלפים. הנוף הטופוגרפי ברמה הסקוטית הוא "גבעות". לכן, מה שאנו מכנים "טרק" או טיול רגלי, הסקוטים יקראו Hillwalking. עם זאת, זהו מושג שמגלם בתוכו גישה לטיול הרגלי יותר מאשר מושג שמנסה לתאר את הפעילות עצמה. בסקוטלנד Hillwalking הוא הרצון לגלות עוד הר, עמק או עמוד סלע שלא הכרת לפני כן, או לחלופין ללכת באותו מסלול שוב ושוב, ולמצוא בו בכל פעם פרטים חדשים שהושפעו ממזג האוויר המשתנה, עונות השנה, או רק ממצב הרוח שלנו – ההולכים בשביל.

נוף גבעות סקוטי טיפוסי
בסקוטלנד אין הרים – רק "גבעות"צילום: יזהר דמטר

ה-"Munros"

אלו הן כל הגבעות הסקוטיות שגובהן מעל 3,000 רגל (השיטה האנגלית). ב-1891 צייר סר יו מונרו מפה מפורטת של כל אותן גבעות, טיפס עליהן במשך כעשר שנים, וקרא לקבוצת הגבעות האלו על שמו. לכל "מונרו" יש סיפורים והיסטוריה משלה, וכל אחת מעניקה תחושה שונה למטייל בה. יש מונרוז שמשרות שמחה על המטייל בהן, ישנן כאלה שיזכירו נשכחות, וישנן כאלו שבכל פעם שרוצים לטפס עליהן מארגנות קבלת פנים גשומה, שבגינה שוב מוותרים על העלייה.

"זה מזג אוויר סקוטי מושלם, גברתי. הגשם יורד ישירות למטה, טוב, אולי באלכסונים קלים"

כך אמר סר ויליאם ואלס, האביר הסקוטי, בסרט "לב אמיץ". מזג האוויר בסקוטלנד הוא בעיקר גשום, וכשאינו גשום - הוא מושלג. זרם הגולף גורם לכך שהבדלי הטמפרטורות אינם קיצוניים לאורך היום ובין העונות, אבל מזג האוויר הפכפך ויכול להשתנות מדקה לדקה, וגם מעמק לעמק, במיוחד בהרים. החודש הנכון ביותר לטייל בו ברגל הוא מאי. הפסגות תהיינה מושלגות, הימים ארוכים יותר, לא יורד הרבה גשם, והכי משמעותי – עוד לא עולים ה"מידג'ס" – קבוצות גדולות של יתושונים קטנטנים עם חיבה רבה לפנים, לאף ולאוזניים. סיוט ששמור למדורי הגיהינום העמוקים ביותר. במקרה בו יצא לכם לטייל כבר ביוני והלאה, הפתרון היחיד הוא רשת שתכסה את הפנים ותכשיר לשאר הגוף.

נוף הררי של גבעות ומונורוס
munros צילום: Johnathon Allison / Shutterstock

אין סימון שבילים, אבל גם אין שבילים

כעיקרון, בסקוטלנד אפשר ללכת בכל מקום ולכל מקום. הסקוטים גאים ביכולת לגלות דרכים חדשות כל הזמן, ובעובדה שלכל מונרו אפשר לעלות מכיוונים רבים. חלקים גדולים מהרמה אכן מאפשרים זאת, שכן בשל אופי הקרקע והאקלים, רוב הרמה מכוסה בעשב נמוך יחסית והטופוגרפיה בולטת וברורה. כמובן שלכל האתרים המוכרים יותר כבר יש שבילים ברורים ודרוכים, ובשבילי ההליכה הארוכים (של יותר מיום אחד, יש 16 כאלה והסקוטים מאוד אוהבים אותם) יש שילוט מעוצב בהתאם לשביל. כשמתרחקים מאותם אתרים ושבילים, נוסף ממד הפראיות לנוף הדרמטי וחוויית הטיול מתעצמת. יש להיזהר בהליכה בתוך העמקים, שנוטים להיות ביצתיים ולא נעימים להליכה. קל לזהות את האזורים הביצתיים בזכות צמח שגדל בהם, שמו העממי הוא Cotton Grass (Eriophorum Angustifolium).

הניווט בסקוטלנד קל יחסית אך יש לעשותו בצניעות. גודל וגובה ההרים מתעתע, ומרחק שלעיתים נראה בעין קצר מתמשך לכדי יום הליכה ארוך.

אוהל, Bothy, או B&B אצל משפחה סקוטית

ישנן אפשרויות לינה רבות לאורך המסלולים. באזורים שמחוץ למפת המטיילים והתיירים כמעט ואין תשתיות, לכן בעת טיול שם יש להגיע עם אוהל ואספקת מזון ושתייה, או לחפש "Bothy" ולכוון אליו. ה- Bothy הם מחסות שבעבר שימשו בעיקר לציד או חקלאות, והוסבו עם השנים לשימושם של מטיילים. בחלקם יש מתקני בישול וברזי מים, מיטות ומזרונים, וחלקם ריקים. הם ממוקמים בנקודות נפלאות לטיול ומהווים אטרקציה בזכות עצמם. באזורים המעט יותר מתויירים, קל מאוד למצוא B&B, שמזכירים את הצימרים בארץ או את הג'יטים הצרפתיים, וכמובן שבאזורים אלה קל גם למצוא מלונות של ממש. האופציה המומלצת לטעמי היא אכסניות נוער. רשת האכסניות הסקוטית מתופעלת ברמה גבוהה במיוחד, וניתן למצוא אותן בערים או באזורי טיול נידחים. האכסניות מלאות באופי וכמו ה-Bothy הן ממוקמות באזורי טיול נפלאים.

אזורים מומלצים: איפה לטייל ברמה הסקוטית?

west highland way
טיול לאורך ה-west highland wayצילום: יזהר דמטר
west highland way
west highland way צילום: יזהר דמטר
west highland way
ביצות "רנוך" – אזור ידוע לשמצה ליד ה-west highland wayצילום: יזהר דמטר

West Highland Way - שביל ההליכה הארוך המפורסם ביותר בסקוטלנד. מתחיל ב- Milngavie (ליד גלזגו) ומסתיים ב-Fort William. השביל מסומן היטב ויש בו אפשרויות לינה רבות. לטעמי, המסלול המומלץ בו הוא שלושה-ארבעה ימי ההליכה מאזור Kinghouse hotel עד פורט ויליאם. השביל די עמוס בעונה, ולא תמצאו בו את הבדידות או הפראיות המיוחלת (חלקים לא קטנים בו כמעט צמודים לכבישים).

אזור Ben Nevis - ההר הגבוה ביותר בסקוטלנד, קרוב מאוד לפורט ויליאם (נקודת הסיום הנזכרת בסעיף הקודם), שם אני ממליץ לישון באכסניית הנוער המשופצת והמושקעת.

Glen Affric - עמק פראי שעל אף היותו מבודד, הוא קל לטיול ונוח יחסית להגיע אליו. בליבו אכסניית נוער צנועה מצוידת במתקני בישול, וסביבו מפלים ומונרו נפלאות.

נחל זורם
Glen Affric’sצילום: mountaintreks

ה-Kintail - "חמשת האחיות" – שביל קשה, הררי ומבודד. על סכין תלולה בקרבת מפרצים מרשימים. מתחת הסכין ישנה אכסניית נוער הממוקמת בחוף דייגים שקט.

טירה עציקה
Kintail National Scenic Areaצילום: LouieLea / Shutterstock

The Quiraing - רצף של גבעות באי Skye. אזור שונה מבחינה גיאולוגית שצבוע בגווני אדום, על רקע האוקיינוס הכחול. מזג האוויר באי הוא מהגשומים בסקוטלנד, ולתפוס בו יום יפה ייחשב מזל גדול.

נערה מטיילת
the Quiraingצילום: Mattia Querci / Shutterstock

כל המקומות שהוזכרו הם באזורים נוחים יחסית לטיול ברמה. כשעוברים אותם ועולים צפונה מהם, אפשר לגלות נופים די דומים לאלו שהזכרתי, אלא שהם אזורים פראיים בהרבה, נטולי תשתיות טיול, בהם אפשר לטייל ולא לראות נפש חיה במשך ימים רבים. ההליכה באזורים אלו מומלצת אך ורק למטיילים בעלי ניסיון רב בשהייה בשטח ובניווט.

"הגבעה הזאת שירדת ממנה היא של המשפחה שלי, הם קנו אותה ב-1671..."

הסקוטים הם אנשים ידידותיים במיוחד. בכל מסעדת פיש אנד צ'יפס הכי פשוטה שתראו בדרך תמצאו אנשים גאים שישמחו לספר לכם על מסלולים בסביבה, על ההיסטוריה של השבט שלהם או להציע לכם טרמפ למזקקת הוויסקי הקרובה שהם גאים בה במיוחד. אין סיום מהנה יותר לחוויית שטח עמוקה מאשר לפגוש בפאב המקומי חבורה עליזה ואיתם לשוחח על כדורגל או על הצבע של הגבעות בשבוע האחרון, זאת רק שאלה של כמה בירה הם שתו עד כה.

____

יזהר דמטר הוא מדריך טיולים ומטייל עצמאי ברחבי העולם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ