מפוארת, טעימה ובלתי מוכרת: זה הזמן להתאהב בסנט פטרסבורג - מוסקבה ורוסיה - הארץ

מפוארת, טעימה ובלתי מוכרת: זה הזמן להתאהב בסנט פטרסבורג

במונחים של עיר אירופאית, סנט פטרסבורג היא עיר צעירה, נטולת גינונים של אירופה הקלאסית. זה נשמע בלתי רומנטי, אך זה בדיוק מה שהופך אותה לנגישה, קלה לפיצוח ולהתאהבות. אז איפה לאכול כדאי בה ומאילו מקומות כדאי להתרחק?

שתי נשים בבית קפה ברחוב נבסקי פרוספקט בסנט פטרבורג
בית קפה ברחוב נבסקי פרוספקט בסנט פטרבורג. ברקע ציור של דוסטויבסקי צילום: Getty Images IL
גלי דקל ועמרי לוי

"כבר חושך. הוא בתוך מגררת.

"פנו! פנו!" – הקול הרעים.

מכפור של כסף מתעפררת

חלקת צווארון הביברים.

הוא אל Talon נחפז, נדמה לו

כי שם קוורין מחכה לו;

נכנס – ולתקרה הפקק,

סילון של יין-שביט נזרק,

אומצה של רוסטביף דם שותתת,

כמהין, מותרות העלומים,

מטוב מטבח הצרפתים,

עוגה של שטרסבורג לא-נשחתת,

בין גבינת-לימבורג ומיטב

האננסים של זהב"

(מתוך ייבגני אונייגין, א. פושקין בתרגום א. שלונסקי)

הנחיתה בסנט פטרסבורג לא היתה רכה; רצוצים ורעבים מיהרנו למסעדת ״אידיוט״ שהומלצה לנו על ידי מספר מביני עניין. בספק מאורה ספק מרתף, על שפת תעלה מרצדת באישון ליל ועם אווירת נכאים רסקולניקובית אכלנו מרק בורשט דלוח, תבשיל בשר סתמי שהוצג כ״ראשן סטוּ״, ופסטה בלתי אכילה בשמנת וביצי סלמון. כד מלא בלימונדת פירות יער חמצמצה עשירה ואדומה מאוד היווה נחמה פורתא.

התנחמנו גם בברכה בה קידמו את פנינו רחובות העיר המפוארת והבלתי מוכרת בהליכתנו בה, באוויר החגיגי ובמבנים המוארים מבעד לחשכה הנעימה, אך בפינו החמצה שסירבה לדעוך ובלב חשש לבאות.

במונחים של עיר אירופאית, סנט פטרסבורג היא עיר צעירה, ילדה ממש. זה לא הכי מסתדר בראש למבקר הממוצע, במיוחד זה שבא מתל-אביב ומצפה לפגוש (ואף פוגש) בה באירופה הקלאסית. אבל זו עיר שנהגתה בפרוטרוט ונבנתה אד הוק תוך כדי מלחמה עם שוודיה, על ידי פיוטר הגדול, בעל החזון האירופי-מודרני לפני 300 שנה בלבד. זה נשמע בלתי רומנטי בעליל אך זה בדיוק מה שהופך אותה לכל-כך זמינה, נגישה, קלה לפיצוח ולהתאהבות.

סנט פטרסבורג על התעלה
סנט פטרסבורגצילום: poludziber / Shutterstock.com

בבוקר שלמחרת קמנו חדורי מוטיבציה; לא עוד נפילות מביכות נוסח ״אדיוט״ - שראויות לתיירים פותים, חסרי אונים ומושג. זה היה אי שם במעבה הלילה וכעת שחר הפציע על פטרוגראד. התאפסנו על עצמינו וכעת אנחנו מוכנים לשלוק, למולל ולבלוע את העיר. חמושים ברוח חדשה זו שמנו פעמינו כמאתיים מטר אל שדרות נייבסקי הפתוחות כדי למצוא בן את שביקשנו - ושוב נפלנו. הפעם על ארוחת בוקר איומה שכללה משולשי גבינה מטוגנים בפירורי לחם שחוממו אחר כבוד במיקרוגל ונמשחו ברוטב פירות יער מעובד וזרחני, ולצידו מעין מאפה זעיר שתוכו חמאה טהורה והוא מעוטר - איך לא - בביצי סלמון. מוכי גורל סיכמנו שקולינריה זה לא מה שלשמו מגיעים לכאן וגמרנו אומר - בדכדוך מה - להנמיך ציפיות. וכך את שארית היום העברנו בתירס ונקנקיות מדוכנים וחופני פירות יער ושקדים שניקרנו לנו בין השיטוטים המלבבים בעיר.

הו רוּס, טרויקה דוהרת. מי כמוך ידועה בסתירותיך הפנימיות. מי כמוך למודת טעמן המשכר של מהפכות. המהפכה שלנו, בכל מקרה, התרגשה לבוא כבר באותו ערב.

עוגות בדליקטסן ברחוב נבסקי פרוספקט שבסנט פטרסבורג
עוגות בדליקטסן ברחוב נבסקי פרוספקט שבסנט פטרסבורגצילום: Holger Leue / Lonely Planet Imag

סימנה אותה מסעדת קוקוקו (cococo) בבעלותה של אשת כוכב רוק רוסי (שתמונותיו מתנוססות על אינסוף פרטי מרצ'נדייז ברחבי העיר, לצד תמונותיו של פוטין. לא הופתענו לגלות שזמר מחאה הוא לא), אליה שמנו פעמנו בין רחובות צרים ומפוקפקים של מועדוני לילה עם שלטי ניאון מטרידים, ברנשים גברתניים ונשים על עקבי סטילטו. המסעדה שנמצאת כמרחק פסיעה מכנסיית איסק הקדוש מאופיינת בעיצוב יוקרתי אך חסר כל חן וקו ברור, משהו שנע בין מרפאת שיניים חדישה לבין חנות נברשות משנות ה-80. מלצרית דוברת אנגלית הגישה לנו תפריט שכבר ממבט ראשון אומר: כאן מעודכנים, הצאר כבר לא שולט, ולניניגראד היה רק שם זמני.

קיוסק רחוב
קיוסק רחוב. סנט פטרסבורג צילום: Vereshchagin Dmitry / Shuttersto

למנה הראשונה הוזמנו עצמות מוח הפרוסות לאורך שהגיעו עם מוס הרינג, שילוב בלתי נתפס בין בקר לדג שעובד באופן מושלם וטעים באופן מפתיע. בנוסף הוזמנו מעין ופלים במילוי מוס שפרוטים שהוגשו על גבי חלוקי נחל שחורים. מנה יפהפייה שמפגישה במקוריות וופלים פריכים עם מוס מדג המזוהה כל כך עם המטבח הרוסי המסורתי. בין המנות העיקריות בלט פאי ארנבת קומפקטי למראה אך מעולה. לאורך הארוחה נושנשו ללא הכרה חביתיות קטנות נימוחות ונפלאות, עם כפיות גדושות של קוויאר. הקינוחים, לעומת זאת, אף שהיו אקסטרווגנטיים בנראותם, היו חביבים ותו לא בטעמם. אחד מהם הוא קינוח שוקולד בעיצוב פראי של עציץ בוץ שפוך הנושא את שם הפרח האהוב על אימו של השף. השני הוא קינוח בתחפושת של קרטון פופקורן עם גלידה שהומלחה הרבה מעבר לרצוי אבל בשקלול הסופי מדובר במסעדה מצוינת ומהנה שמומלץ בהחלט לפקוד בביקור בעיר. קוקוקו כאמור סימנה את עלייתנו על אוטוסטרדה קולינרית שנמשכה עד החזרה הביתה.

בבוקר שאחרי, נשמתנו הגסטרונומית עדיין פעמה וחשנו שעלינו להנשימה כדי שלא תדעך, ומסתבר שלא היה צריך הרבה. במרחק של 50 מטר מהמלון מצאנו את סטרוגל, קפה עם ויטרינה קטנה ומאוד לא מפתה ומעליה מדף שלם של פאים. המאפים האלו שמאפיינים כל כך את צפון אירופה עד אנגליה במערב נראה באותו רגע כמשל הקולינרי האולטימטיבי להטמעת היבשת ברוסיה הצארית על ידי פטר הגדול. נדמה שהנ"ל הצליח להביא את אירופה אל בירתו דרך הבצק הפריך ולפחות פה התוצאה מושלמת. היו שם פאים ממולאים בכל פרי חובב קור שאפשר לעלות על הדעת; אוכמניות, פטל תותי יער וכמובן נשירים כתפוח ואגס. בצד השני של הוויטרינה נחו המלוחים עם בצל ירוק, בייקון ומני בקר. המקום המושלם לקפה של הבוקר.

סנט פטרסבורג
צילום: עומרי לוי וגלי דקל
בנוסף הוזמנו מעין ופלים במילוי מוס שפרוטים שהוגשו על גבי חלוקי נחל שחורים. מנה יפהפייה שמפגישה במקוריות וופלים פריכים עם מוס מדג המזוהה כל כך עם המטבח הרוסי המסורתי
בנוסף הוזמנו מעין ופלים במילוי מוס שפרוטים שהוגשו על גבי חלוקי נחל שחורים. מנה יפהפייה שמפגישה במקוריות וופלים פריכים עם מוס מדג המזוהה כל כך עם המטבח הרוסי המסורתיצילום: עומרי לוי וגלי דקל
סנט פטרסבורג
עצמות מוח הפרוסות לאורך שהגיעו עם מוס הרינג, שילוב בלתי נתפס בין בקר לדג שעובד באופן מושלם וטעים באופן מפתיעצילום: עומרי לוי וגלי דקל

הטיול במהלך היום ולמחרת התמקד, איך לא, בהיסטוריה הכרוכה כאן בעבותות לאומנות ולאריכטקטורה. מוזיאון ההרמיטאז', למשל, שיקטרינה הגדולה מימשה בו את בולמוסי הרכישות שלה ומאווייה האומנותיים, ארמון פטרהוף (פטרגוף בהגייה רוסית) וגניו מחוץ לעיר, השוכנים על שפת הים הבלטי ואליהם מגיעים ברחפת, ארמון השיש וגני הקיץ המרהיבים. אך טבעי הוא שלאחר יום שבו התחככנו עם שושלת הצארים לבית רומנוב, האחרונה והמפוארת מכולן, נסעד במקום שגוגול ודוסטוייבסקי, יקיריה ומתעביה, נהגו  לפקוד.

חביתיות קטנות נימוחות ונפלאות, עם כפיות גדושות של קוויאר
חביתיות קטנות נימוחות ונפלאות, עם כפיות גדושות של קוויארצילום: עומרי לוי וגלי דקל
סנט פטרסבורג
צילום: עומרי לוי וגלי דקל

כך הגענו לפאלקין. מסעדת יוקרה מלאת הוד והדר שמתקיימת מאמצע המאה ה-19, וכאילו קפאה שם, עם מלצרים מעונבים, סומליה מקצוען ושירות מוקפד ואדיב באופן חריג. את המנות מקבלים פה כל יושבי השולחן באותו הרגע ועל כל אחת מהן פעמון שמוסר עם ההגשה, והן כוללות בין היתר קוויאר בלוגה, סרטני קמצ'טקה ענקיים שמגיעים אלפי קילומטרים מכאן, ממזרחה של רוסיה, ועוד ורסיות צרפתיות למנות רוסיות קלאסיות. בקינוחים נעשה לא מעט שימוש בחנקן נוזלי אל מול הסועד מה שיוצר מסך לבנבן תמידי במסעדה ותורם, בשילוב צלילי הפסנתר שיושב בליבה ולאורות הסגלגלים של שדרות נייבסקי הנשקפים מהחלון - לחוויה פנטסטית של ממש. פלקין היא מסעדה יוקרתית ויקרה אך שייכת לאלו שנגזרו מפנטזיות על עולמות ומחוזות שלא קיימים כבר. האוכל והחוויה הם בגדר התעלות, הן באיכות והן בנהנתנות ובהתענגות שמוענקות לסועד המצוי - משל היה אחרון הצארים.

סנט פטרסבורג
צילום: עומרי לוי וגלי דקל

כחקלאים שיקיצה עם עלות השחר טבועה ב-D.N.A שלהם (טוב, רק אחד מאיתנו), החלטנו לשים פעמינו לעבר שוק האוכל העירוני קוזנצ'ני. הגענו מוקדם מדי ובעלי הדוכנים רק סדרו את מרכולתם. השוק הוא האנגר סובייטי מט לנפול שבו נחות להן בסטות במצב רעוע. זהו שוק למקומיים שאינו מתחנף לאף תייר. אפשר למצוא בו ירקות ופירות מהדרום, דגי נהרות ודגים מהים הבאלטי, דבש מסוגי פריחה שונים עם טעמים עזים, גבינות קש שונות וקאימק, דוכני בשר שלעומתם דוכני שוק הכרמל נראים כבתי מרקחת ודוכני חמוצים יפהפיים בניגוד מוחלט לשאר השוק. על רקע החוויות הערבים הקודמים, מעניין לראות שוק שמשקף את המטבח הרוסי שהוא דל באופן יחסי בחומרי גלם.

 סנט פטרסבורג
צילום: עומרי לוי וגלי דקל

קוריוז חביב הם רכבי האספרסו. ברחבי העיר פזורים רכבים מסחריים לא גדולים, שדלתם האחורית פתוחה לרווחה וחושפת בר קפה מצויד עם מכונת אספרסו גדולה ותפריט משקאות חמים רחב, הכולל קפה לסוגיו, תה ושוקו חם. האיכות בהחלט סבירה ומשקה חם בעיר קרה הוא בהחלט דבר מלבב/מנחם שמתאים בכל שעות היום. שוקו לוהט מאחד הרכבים הללו החייה את נפשותינו ב-1:30 בלילה במהלך ציפייה מתישה לחזיון פתיחת הגשרים (חוויה נחמדה אך לא חיונית) מעל הנייבה.  

את ארוחת הבוקר האחרונה סעדנו בMickey and Monkey- המושחת. בית קפה שגם אם הוא ילדותי למדי, יש לו תעוזה וטירוף בלתי מתפשרים שנראה כי הם נחלתו של העם הרוסי בלבד. לקינוח, חבר יודע סוד המליץ לנו להזמין סירניקי - גביניות אפויות, מתוקות וחמימות ברוטב שוקולד ופירות יער. אכלנו, שבענו, שילמנו, יצאנו - וחזרנו אחרי 20 דקות בשביל פנקייק פטל-קרם נוטלה שהציץ מהתפריט ולא יצא לנו מהראש. ועל פנקייק פטל-קרם נוטלה זה פושקין היה כותב שירה.

שוק האוכל העירוני קוזנצ'ני
שוק האוכל העירוני קוזנצ'ניצילום: עומרי לוי וגלי דקל
 סנט פטרסבורג רוכלת בשוק
שוק האוכל העירוני קוזנצ'ניצילום: עומרי לוי וגלי דקל
Kuznechny Market
Kuznechny Marketצילום: Peter Ptschelinzew / Lonely Plan

כתובות:

קוריוז חביב הם רכבי האספרסו. ברחבי העיר פזורים רכבים מסחריים לא גדולים, שדלתם האחורית פתוחה לרווחה וחושפת בר קפה מצויד עם מכונת אספרסו גדולה
קוריוז חביב הם רכבי האספרסו. ברחבי העיר פזורים רכבים מסחריים לא גדולים, שדלתם האחורית פתוחה לרווחה וחושפת בר קפה מצויד עם מכונת אספרסו גדולהצילום: עומרי לוי וגלי דקל

COCOCO – Voznesensky Ave 6

Strogel – Sadovaya st. 24

Palkin – Nevsky Ave 47

Kuznechny Pereulok 3

Mickey and Monkey – Gorokhovaya st. 27

עוד שני מקומות מומלצים:

Teplo – קפה מסעדה מצוין עם מנות רוסיות קלאסיות בעיבוד מודרני. Bolshaya Morskaya st 45

Caviar Russia – בר אופנתי שמוכר עשרות מנות קוויאר מהפשוט ועד היקר ביותר. Vladimirskiy Ave 47