בצפון מולדביה או בדרום בוקובינה: טיול בין המנזרים המצוירים היפים ברומניה - רומניה ובוקרשט - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בצפון מולדביה או בדרום בוקובינה: טיול בין המנזרים המצוירים היפים ברומניה

לכתבה
מנזר סוצ'ביצהShutterstock.com

ציורי הקיר המקשטים ארבעה מנזרים בצפון חבל מולדביה שברומניה מגוללים סיפורים מיתולוגיים ותנ"כיים. הצבעים והחדות שלהם השתמרו באורח מופלא במשך 500 שנה

10תגובות

בזמן נסיעה בחלקה הצפון-מזרחי של רומניה מתעוררת מחשבה מוזרה - גם לאנאלפביתיות יש יתרונות. זאת לא מחשבה מרושעת חלילה. בזכות העובדה שרוב התושבים היו פעם אנאלפביתים הוקמו כאן, באזור לא גדול בצפון חבל מולדביה, קרוב לגבול עם אוקראינה, כמה מהפנינים הארכיטקטוניות והאמנותיות המרשימות והמרתקות בתרבות אירופה.

במרחק כמה עשרות קילומטרים זה מזה, בפיזור שמאפשר טיול מעניין ולא מייגע מדי, שוכנים ארבעה מנזרים. הייחוד שלהם טמון בעובדה שקירותיהם החיצוניים מכוסים אלפי ציורים צבעוניים, מפורטים, מדויקים, חלקם מפחידים מאוד. כיום, כ-500 שנה לאחר שנוצרו, נחשבים המנזרים המצוירים ליצירות מופת של אמנות ואדריכלות והוכרזו על ידי ארגון אונסק"ו כנכס תרבות עולמי. ההנאה והעניין שמצפים למבקרים בהם אינם שמורים רק למבינים, חובבי מנזרים או מומחים לאמנות. בדיוק כפי שנוצרו - כדי למשוך ולקרב לנושא את התושבים הלא משכילים - גם היום הם מספקים ביקור מעניין למטיילים שאינם מבינים מאומה בכנסייה, בהיסטוריה של האזור או בציפיות מהעולם הבא. כך, הציורים הופכים את המנזרים למעין לוחות מודעות ענקיים מתקופה אחרת.

מנזר הומור
\ Santiago Urquijo / Getty Images

זהותם של רוב הציירים אינה ידועה, והם גם הקפידו לשמור בסוד את הטכניקות המקצועיות שלהם. ציורי הקיר, שנוצרו במאה ה-15 וה-16, עדיין שומרים באורח מופלא על הצבעים והחדות, אף שהם חשופים במשך כל השנים לשמש, רוח וגשם. הציורים עוסקים ברובם בנושאים דתיים, חלקם בסיפורים תנ"כיים, רבים במיתוסים נוצריים, אבל משולבים בהם גם סיפורים מיתולוגיים מקומיים, דמויות מהפולקלור של אותה תקופה ואמונות בשדים, ברוחות ובתושבי העולם הבא. לתהיות הטכניות על כושר ההישרדות של הציורים מתלווה העובדה שמחקרים שנעשו במנזרים המצוירים גילו ששכבת הצבע שלהם דקיקה במיוחד - כרבע מילימטר. עובדה מפתיעה בעיקר לנוכח ההשוואה עם ציורי קיר איטלקיים מאותה תקופה, שבהם הוחדר הצבע עמוק הרבה יותר לתוך הטיח שמכסה את הקירות.

מנזר הומור
DEA / G. DAGLI ORTI / DeAgostini

צפון מולדביה או דרום בוקובינה

עד היום יש חילוקי דעות מסוימים בנוגע לשמו של האזור. שליטי בית האבסבורג סיפחו את צפון מולדביה לשטח שלטונם ב-1774. הם העניקו לאזור את השם בוקובינה (על שם עצי האשור שגדלים בו). לאחר מלחמת העולם השנייה נחצה האזור בין ברית מועצות (החלק הצפוני נמצא כיום בשטח אוקראינה) לבין רומניה. רבים מהתושבים מכנים אותו "צפון מולדביה", כשם המחוז הרומני, בעוד שאחרים קוראים לו "דרום בוקובינה", כרמז לכך שיבוא יום והחבל יאוחד מחדש עם חלקיו הצפוניים, האוקראיניים, שהופרדו ממנו. הנוף הירוק של ההרים באזור, היערות, הכפרים הקטנים ובעיקר הטיפוח והגינון הקפדניים בכל ארבעת המנזרים, הופכים את הביקור לנעים מאוד.

שתי דרכים טובות לבקר במנזרים: האחת במכונית שכורה והשנייה בסיור יום מאורגן באוטובוס שיוצא מן העיר סוצ'אווה (Suceava). הנהיגה בין המנזרים פשוטה מאוד, הדרכים משולטות היטב והתושבים נכונים לעזור ולהדריך. קל לתכנן מסלול מעגלי של יום אחד, לא קצר, כדי לפקוד את כל ארבעת המנזרים. קל גם למצוא אוכל ולינה - מכיוון שהאזור מתויר למדי, יש בו הרבה מאוד מסעדות, בתי מלון, לינה כפרית ופנסיונים.

בוקובינה
alexionutcoman / Getty Images IL

הדרך הנוחה ביותר היא לצאת לסיור המנזרים מסוצ'אווה, כ-450 ק"מ מצפון לבוקרשט, ולשוב אליה בסוף היום. לינה במלון קונטיננטל בעל שלושה כוכבים במרכז סוצ'אווה עולה כ-200 שקל ללילה בחדר זוגי (טל' 0230-210944). מלון מהודר יותר כמו בלדה במרכז סוצ'אווה יעלה כ-300 שקל ללילה.

נסיעה של כ-50 ק"מ מערבה מסוצ'אווה מובילה למנזר הראשון - הומור (Humor). שוק שטיחים ומפות רקומות נפרש לכל אורך שביל הכניסה למנזר. מתחם המנזר סגור והכניסה עולה 1.5 דולר. נזירים בגלימות שחורות ובחגורת חבל גובים את דמי הכניסה במיומנות של אנשי עסקים. הם מבהירים שתשלום נוסף (2.5 דולר) נדרש תמורת הזכות לצלם בשטח המנזר.

אחרי כל המכשולים מתגלה המבנה עצמו - לא גדול, בלב גן פורח, ומכוסה כולו בציורים. רוב הציורים נצבעו בצבעי חום אדמדם, חלקם, באזורים החשופים ביותר לשמש, דהו מעט, אבל עדיין קל להבחין בכל הפרטים והגוונים. הציור הבולט ביותר בהומור הוא תיאור מפורט וקצת מבהיל של אירועי יום הדין. השטן מופיע כאן כאשה סגולה ומאיימת. האגדה המקומית אומרת שדמות האשה המצוירת הוחלפה כל כמה שנים, אבל מעולם לא היתה בעיה למצוא מועמדת חדשה, שתמלא בציור את תפקיד השטן.

מנזר הומור
De Agostini / G. Dagli Orti / Getty Images IL

הקאפלה הסיסטינית של המזרח

נסיעה קצרה, כ-10 ק"מ דרומה, מובילה אל מנזר וורונץ (Voronet). גם כאן חוזר אותו עניין עם התשלום - 1.5 דולר בכניסה ועוד 2.5 דולר מס צילום. אבל הפעם חובה לשלוף את המצלמות. זהו המנזר המרשים ביותר מבין הארבעה, והוא זכה לכינוי "הקאפלה הסיסטינית של המזרח". המנזר הוקם ב-1488, אבל הציורים נוספו לקירותיו ב-1547. הגוון השולט כאן הוא כחול טורקיז יפהפה, בזכותו נהפך המושג "כחול וורונץ" לערך מוכר בלקסיקון האמנות לצד "אדום של טיציאן" ו"ירוק של ורונה".

מטרת השיפוצים הנערכים בימים אלה בוורונץ היא איטומו של גג המנזר. פיגום העץ שהוקם מרוחק מן המבנה, כדי לא לסכן את ציורי הקיר התכלכלים. הציורים עצמם אינם זקוקים לשיפוץ או שימור - צבעיהם בוהקים וקל מאוד להבחין גם כאן בציור של יום הדין. באורח מעט אופטימי משתרך בציור תור ארוך של מאמינים מול שערי גן העדן. הקיר הדרומי מכוסה כולו במעין רצועות קומיקס מצוירות, המתארות את חייהם של כמה קדושים ושל פילוסופים גדולים כאפלטון, שנראה נושא ארון מלא עצמות. חדריו הפנימיים של המנזר פחות מרשימים. הציורים כהים, האווירה קודרת וחשק עז תוקף את המבקר לשוב לאור, אל הגן המלבלב בחוץ, ולהתבונן בציורים הכחולים.

מנזר וורונץ
Dziewul / Shutterstock.com
מנזר וורונץ
ralucahphotography.ro / Getty Im

גינון קפדני במספריים זעירים

המנזר השלישי, מולדוביצה (Moldovita), כ-60 ק"מ מערבה מוורונץ, מוקף חומת אבן לבנה וגבוהה. ציורי הקיר, בגוונים של ירוק וצהוב על רקע כחול, מתארים בעיקר מלחמות אכזריות בין הכופרים למאמינים הנוצרים. בכולם, כנראה כדי להעלות את המורל, נראים הנוצרים מביסים את יריביהם הכופרים וטובחים בהם ללא רחמים בחניתות ארוכות. החצר עצמה קטנה יותר מזאת שבשני המנזרים הקודמים, אבל מטופחת מאוד. המקום נראה שוקק חיים - חלקו מנוהל על ידי קבוצת נזירות שעוסקות בין השאר בגינון קפדני במספריים זעירים, וחלק אחר על ידי נזירים שמוכרים קטורת ומסבירים את משמעות הציורים לקהל המבקרים. התשלום זהה למנזרים האחרים.

 מנזר מולדוביצה
Shutterstock.com
מנזר מולדוביצה
Shutterstock.com

המלאכים והמפלצת הדו ראשית

מעבר הרים מפותל, קואימרנה, חוצץ בין מולדוביצה למנזר הרביעי - סוצ'ביצה. המרחק לא גדול, כ-20 ק"מ, אבל הדרך יפה מאוד ומפותלת ונמשכת כשעה. סוצ'ביצה הוא המנזר הגדול מבין הארבעה והאחרון שנבנה באזור. הציורים תוארכו ל-1596. באחד הציורים הבולטים נראית מפלצת דו ראשית שמאיימת לפגוע בשני מלאכים. אלה שופכים עליה נהרות של אש, גופרית ודם. לצדם מופיעים הצדיקים, שמובלים אל גן העדן על ידי מלאכים דקיקים בעוד שהחוטאים מושלכים ללהבות הגיהנום מול צחוקו של השטן ובכיים של האויבים הטורקים והיהודים.

מנזר סוצ'ביצה
Shutterstock.com
מנזר סוצ'ביצה
Shutterstock.com

חתן וכלה לבושים במיטב בגדיהם הגיעו למנזר בשעת אחר צהריים מאוחרת כדי להצטלם על רקע האתר המפורסם זמן קצר לפני החתונה. בני משפחתה של הכלה התרוצצו סביבה, נשאו את שובל השמלה ויישרו כל קפל. הזוג המהודר התייצב על שביל החצץ, מול ציורי המלאכים והכופרים. הצלם חיכה כמה דקות, עד שאור השמש השוקעת יאיר באור רך ומחמיא את ציור יום הדין הדרמטי שברקע ואת פניה הנאים של הכלה. חברו של החתן, שניסה לשעשע אותו, אמר: "חייך, חייך, היום יום הדין, אבל הגיהנום עוד יגיע".

הרשמה לניוזלטר

אוהבים לטייל בארץ ובעולם? הירשמו וקבלו המלצות ועדכונים בתחום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות