בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסלולים מרתקים וגבינות משובחות באינטרלקן בשוויץ

קרחונים גדולים, פסגות מושלגות ועמקים לבנים: ההרים באזור אינטרלקן בשווייץ מציעים לחובבי ההליכה כמה מסלולים מרתקים, וגם גבינות מקומיות משובחות, נקניקים ושוקולד

4תגובות

קשה קצת להבין את הלך מחשבתו של אדולף זלר. בשנה הקרובה ימלאו מאה שנים לחנוכת מפעל חייו הגדול, וההיגיון שעומד מאחוריו עדיין מעורפל. הנוף שאנחנו חייבים לו, לעומת זאת, פנטסטי. באוגוסט 1912 נחנכה תחנת הרכבת הגבוהה ביותר באירופה, בגובה 3,454 מטר. אין לה שום שימוש מעשי מלבד העונג שבהבאת אנשים לצפות בנוף האלפים.

סלילת קו הרכבת שהוביל ליונגפראו-יוך (Jungfraujoch), אתר מורשת של אונסק"ו ואחת הפסגות הגבוהות ביבשת, שזוכה לכינוי "פסגת אירופה", נמשכה 16 שנה ונחשבת גם היום למבצע הנדסי מורכב במיוחד. אורך המסילה יותר מתשעה קילומטרים. היא חוצה שלוש מנהרות שעוברות בלב ההרים אייגר ומונך. זלר, שתיכנן והחל בהקמתו של קו הרכבת הייחודי, מת ארבע שנים לאחר תחילת העבודות, כאשר הסיכויים להשלמת הפרויקט המורכב נראו קלושים.

מה ההיגיון ולמה כדאי לסלול רכבת כזאת, שכל מטרתה להעמיד, בתקופה שאין בה עדיין שום תיירות מסודרת ורווחית, כמה מבקרים סקרנים על פסגת ההר? קשה להסביר או להבין, עד שיוצאים למרפסת התצפית בגובה שלושה וחצי קילומטרים והנשימה נעתקת. קרחונים גדולים, פסגות מושלגות ועמקים לבנים. העננים מרחפים אי שם מתחתנו והלב מתרחב. תודה זלר.

משה גלעד

ביום שבו ביקרנו על הפסגה נוסף לכל אלה גם מחזה מוזר, כאשר לוליין בשם פרדי נוק ניסה בדיוק באותו בוקר לשבור שיא עולמי בהליכה על חבל משופע בגובה רב. בתום חצי שעה של מתח אפשר היה לנשום לרווחה, נוק צעד כמאה מטרים במרומים והצליח לדלג אל הצוקים שאליהם נקשר קצה החבל. זלר בטח חייך בשמיים, שנראים מכאן קרובים, וסינן בגרמנית "אמרתי לכם".

העלייה ליונגפראו נחשבת אחת האטרקציות המפורסמות והמושכות ביותר באזור אינטרלקן בשווייץ, אבל היא גם אחת היקרות ביותר (כרטיס הלוך ושוב לרכבת המיוחדת שמטפסת לפסגה עולה כ-400 שקל). ההרים סביב אינטרלקן, השוכנת בין אגם בריאנץ לאגם תון, מציעים כמה מסלולי טיול, אתרי ביקור, מסעדות ואתרים מרתקים לא פחות מן היונגפראו, שהופכים ביקור בן כמה ימים באזור לחוויה מהנה מאוד, בייחוד לחובבי ההליכה. עונת הסתיו, אגב, נחשבת באזור זה ליפה ביותר להליכה בהרים. העלים מאדימים, מזג האוויר טוב בדרך כלל ורוב התיירים כבר נסעו הביתה.

השבילים שבהם צעדתי

משה גלעד

76 מסלולי הליכה מסומנים על מפת השבילים של האזור. דרוש זמן רב אם רוצים להשלים היכרות מעמיקה עם כולם. סטפן רייזר, צעיר שמרבה לטייל בהרים ומשמש גם כאחד ממנהליה של לשכת התיירות של אינטרלקן, בחר בעבורי כמה מן היפים והמעניינים ביותר לטעמו. לדבריו, כל המסלולים האלה מיועדים למטיילים חסרי כישורים או כושר פיסי יוצא דופן. רובם מסלולים קלים ומהנים, שההליכה בהם נמשכת כשעתיים. בחלקם צעדתי במהלך הביקור הנוכחי.

משרקפלד (Screckfeld) לבורט (Bort) ומשם לגרינדלוולד (Grindelwald). מסלול זה שנמשך כשעתיים, מתנהל כולו בירידה וממוספר כמסלול 12 ו-15. החוויה המאתגרת מתחילה מעט גבוה יותר, על פסגה בשם פירסט (First), שאליה מגיע רכבל שעולה מגרינדלוולד. בפירסט נחנך לאחרונה מתקן חדשני ומעט מפחיד שנקרא "פלייר". המטיילים האמיצים נחגרים במין רתמת בד וגולשים מפירסט לשרקפלד לאורך כבל מתכת שאורכו 800 מטרים. בשיא המהירות, כאשר הרוח שורקת באוזניים, טסנו במהירות 80 קמ"ש. לאחר החוויה המצמררת הזאת הברכיים מעט רועדות, אבל השביל שמוליך משרקפלד ועד גרינדלוולד נוח, בטוח ויפה להפליא.

ממאנילכן (Mannlichen) לקליינע שיידג (Kleine Scheidegg): "קליינע שיידג", שפירושה "פרשת המים הקטנה", היא תחנת רכבת קטנה בלב ההרים למרגלות היונגפראו, שמלון דרכים מבודד ניצב לצידה. בשנים האחרונות נהפכה קליינע שיידג לצומת שבילים, שכמה ממסלולי ההליכה היפים באזור חולפים בה. כדי להגיע למאנליכן עולים ברכבל מוונגן. המסלול (מספרו במפה 33) יורד בשיפוע קל ומתעקל בין ההרים. ההליכה נמשכת כשעה וחצי.

מאייגרגלטשר לקליינע שיידג: מסלול יפה ונוח זה (37), שנקרא גם שביל היונגפראו-אייגר, מאפשר ליורדים מן היונגפראו ליהנות מהליכה קצרה, שנמשכת כשעה. יורדים מן הרכבת מיד לאחר שהיא חוצה את המנהרות. מכאן רואים היטב את הר האייגר ואפשר להבין את הקשיים שעמם מתמודדים המטפסים על ההר. בנתיב השביל ניצבת בקתה של מטפסי הרים. לקראת סוף המסלול יש בריכה קטנה של מים קרים, שההולכים מוזמנים לטבול בה את רגליהם וליהנות מזרמי המים שנוצרים בה באופן מלאכותי.

מוונגן ללאוטרברונן: וונגן (Wengen) הוא כפר שקט, שתנועת המכוניות אסורה בו. המגיעים מלאוטרברונן (Lauterbrunnen) חייבים לעשות זאת ברכבת. היתרון טמון בכך שבקטע זה אין צורך עדיין בכרטיס המיוחד ליונגפראו וכל כרטיס רכבות שבועי או יומי מתאים. המסלול (48) בירידה די תלולה ובגובה נמוך יחסית, מ-1,200 מטר ל-800. רוב הזמן צועדים בלב היער המוצל, ובין מפלי מים קטנים.

מגרוטשאלפ לווינטרג: מסלול זה מוצע כטיפוס בעלייה. הנימוק המנצח למאמץ הוא שכאשר צועדים בו בכיוון זה רואים היטב את הפסגות המושלגות של האייגר והיונגפראו. זה מחזה מרהיב שכדאי להתנשף למענו במעלה השביל. כדי להגיע לתחילתו נוסעים ברכבת שעולה מלאוטרברונן לכיוון הכפר מורן. גרוטשאלפ (Grutschalp) היא תחנה זעירה במעלה המסילה. ממנה צועדים כשעה ורבע עד ווינטרג (Winteregg) במסלול 52. הלכים נמרצים במיוחד יכולים להמשיך עד מורן, כחצי שעה נוספת במעלה השביל.

משייניגה פלטה לפירסט: זה מסלול ארוך (שש שעות הליכה), שאפשר לעשותו גם כמסלול מעגלי קצר יותר, שנמשך כמחצית הזמן. שייניגה פלטה (Schynige Platte) היא רמה מישורית בגובה כ-2,000 מטר שהתפרסמה בזכות הצמחייה והפריחה המרשימות שלה. שביל מספר 60 נמתח לאורך הרמה, סמוך לשפת המצוק, ורואים ממנו נופים נפלאים של אגם בריאנץ. בפאולהורן (Faulhorn), קצת אחרי מחצית הדרך לפירסט, ניצב מלון ההרים הוותיק ביותר באירופה.

מהארדר קולם לאינטרלקן: הארדר קולם Hrder Kulm)) היא הפסגה הקרובה ביותר לאינטרלקן. אל תתנו לזה להטעות אתכם. היא מתנשאת לגובה 1,322 מטר ואינטלקן שוכנת רק בגובה 567 מטר. אפשר לעלות (ולרדת) ברכבת שעושה את המרחק בעשר דקות. הנוף ממרומי הארדר קולם יפה במיוחד, כיוון שרואים משם את שני האגמים ואת העיר ששוכנת ביניהם. במקום פועלת מסעדה טובה ומעט יקרה. הרוצים לצעוד יכולים ללכת בשביל המתפתל (72) ויורד הישר לאינטרלקן. שביל יפה ומעגלי (76) מסומן סביב הפסגה של הארדר קולם. בחודשים הקרובים ייפתח במקום גשר שנבנה מעל התהום. הצועדים עליו יזכו לתצפית טובה יותר על שני האגמים, כמו גם על האייגר, המונך והיונגפראו.

סביב אגם בראיינץ

כמה ספינות טיולים מפליגות לאורכו של אגם בראיינץ. כולן יוצאות ממעגן קטן באינטרלקן ועוצרות בכ-20 תחנות זעירות בהפלגה שנמשכת כשש שעות. שתיים מן התחנות האלה מושכות תשומת לב מיוחדת.

גיסבאך (Giessbach), מעגן קטנטן במרחק כשעתיים הפלגה מאינטרלקן, יכול לזכות די בקלות בתואר "שווייץ בזעיר אנפין". יש בו על פני שטח קטן מרכיבים רבים שמושכים מבקרים לארץ האלפים. מיד לאחר שיורדים מן הספינה ששטה באגם מטפסים לרכבת הרים קטנה, שעולה למלון ותיק, בעל ארבעה כוכבים, שצופה על נוף פנטסטי - הר, אגם, מים רבים ואוויר צח. מכאן מטפסים שבילי הליכה במעלה ההר וחולפים על פני 14 מפלי מים קטנים, שעושים דרכם במדרון ויוצרים מדרגות יפות של מים זורמים.

את הדרך בחזרה אל המעגן כדאי לעשות דווקא ברגל, שביל יפה בלב היער מוביל עד שפת המים. חציה של האגם מובילה אל העיירה בראיינץ. נסיעת אוטובוס קצרה מהמעגן מובילה למוזיאון הפתוח באלנברג (Ballenberg). זה אתר עצום בגודלו שאפשר לבלות בו גם יומיים או שלושה. מבקרים סבירים יותר, שלרשותם עומדות רק כמה שעות, יאלצו לבחור באיזה ממאה הבתים העתיקים, שהועברו לכאן מכל רחבי שווייץ, הם רוצים לבקר. הבית העתיק ביותר נבנה כבר ב-1,331 והועבר לכאן בשנות ה-80.

קשה מאוד לדחוס ביקור בבאלנברג, ואפשר ליהנות ממנו רק אם מקדישים לכך זמן מספיק וצועדים ברגל. חלקים רבים מן הפארק הגדול הזה מיוערים. ברחבי הפארק עובדים בעלי מלאכה שמשמרים אומנויות עתיקות, כמו כן חיים בפארק פרות ברווזים וסוסים. באופן לא מפתיע מתברר שכמעט כל המבקרים במוזיאון הפתוח הם שווייצרים. "התיירים טרם גילו את הנכס הזה, למרות שהוא קיים כבר יותר מ-30 שנה", מסביר נורברט שמיד, מנהל האתר. סמוך ליציאה פועלת חנות מעניינת שבה מוכרים את המוצרים שהאומנים מייצרים במוזיאון הפתוח. בית היתר אפשר לקנות בה גבינות משובחות, נקניקים, שוקולד ועוגות מאפה בית. *

מראה מקום

איך להגיע?

הנסיעה ברכבת מציריך לאינטרלקן נמשכת כשלוש שעות. הטוב ביותר הוא לרכוש "סוויס פס", כרטיס רכבות שמאפשר תנועה חופשית במשך כמה ימים ברחבי שווייץ, וכולל גם שיט באגם ואת רוב הרכבלים. www.swisstravelsystem.ch

 

איפה ללון?

יקר: Lindner בלב אינטרלקן הוא מלון ותיק, לא גדול, עם 101 חדרים, המעניק לאורחים בו אווירה נעימה ושלווה גדולה. המחירים: מ-220 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר. הכתובת: 211 www.lindner.de/en/LGHBR?H .Hoheweg

בינוני: Chalet Oberland במרכז אינטרלקן מציע רמת שלושה כוכבים במלון עם אווירה משפחתית. יש בו 190 חדרים. המחיר: כ-130 יורו ללילה. הכתובת: 7 www.city-oberland.ch .Hoheweg

זול: Backpackers Villa Sonnenhof. האכסנייה המצוינת הזאת בלב אינטרלקן היא בין מלון לאכסנייה. יש בה חדרים עם שתיים עד שבע מיטות. המחיר: כ-40 יורו לאדם. הכתובת: 16 www.villa.ch .Alpenstrasse

 

איפה לאכול?

Alpenblick: ריצ'רד שטוקלי הוא השף והבעלים החביב להפליא של המסעדה הזאת בכפר וילדרסוויל הצמוד לאינטרלקן. בחמש השנים האחרונות הוא מחזיק בכוכב מישלן ובדירוג גבוה בגומיו. המקום לא נראה מפואר במיוחד, אבל האוכל מצוין. לפעמים, מחייך שטוקלי, עם קצת מזל, אפשר אפילו למצוא מקום בלי להזמין שולחן שבועיים מראש. www.hotel-alpenblick.ch



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו