בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איש איש תחת תאנתו

סיור בין עצי תאנה ברחבי הארץ

מליפתא עד יער ביריה, בקרבת מעיינות ומקורות מים. סיור בין עצי תאנה ברחבי הארץ מעורר תהיות למה הפרי הזה עדיין נחשב כאן פוליטי

14תגובות
עצי תאנה
משה גלעד

תאנים הן גם פרי פוליטי. תמיד היה כך. הנביא מיכה השתמש בצירוף המוכר "איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד" (מיכה ד', ד') כדי לתאר את אחרית הימים, תוך כדי ניגוח ההנהגה בימיו. זו המערכת השלטונית אשר "ראשיה בשוחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו". לא ברור עד כמה השתנה המצב השלטוני מאז, אבל התאנים, עכשיו כמו אז, מבשילות באוגוסט - והשנה באיחור מסוים, כמדומה.

הפרי המתוק והנפלא הזה, אחד משבעת המינים, גדל במקומות רבים בארץ. נכס לא נדיר במיוחד ואולי לכן הוא זוכה למעט מדי הערכה. אחרת, איך אפשר להסביר את העובדה שלא מתפרסמים בכל יום עדכונים מדויקים על מצב הבשלת התאנים? אומרים שביפאן, מדינה מסודרת הרבה יותר, מפרסמים בכל יום באפריל את מצב פריחת הדובדבן. גם בישראל היה ראוי לפרסם בכל יום באוגוסט ובספטמבר את מצב הבשלת התאנים. זה גם היה חוסך לאוהבי הפרי לא מעט כיתות רגליים.

סיור די מקיף ומעט מתסכל שהתקיים השבוע באזור ירושלים ובית שמש גילה שהתאנים עדיין לא בשלות. כדאי להמתין עוד כשבוע, אולי שבועיים - אבל אז לא כדאי לחכות אפילו רגע. כל מי שמעט תבונה בראשו ייצא בתחילת ספטמבר לארות תאנים. הטעם שלהן, כאשר טועמים אותן היישר מהעץ בצד הדרך או על גדת מעיין, שונה לחלוטין מטעמן של אלה שאוכלים מקופסת פלסטיק.

הן גדלות בעיקר בקרבת מעיינות ומקורות מים. העצים, בדרך כלל, לא מרשימים במיוחד. אפשר אמנם לשבת תחתם, אבל הצל אינו התכונה הכי בולטת. במקומות רבים הגזע נמוך, הענפים סבוכים וכמעט לא נותר צל נעים תחת התאנה. גם בישראל בקיץ 2011 תאנים הן עדיין פרי פוליטי. רוב המקומות בהם מוצאים היום עצי תאנה היו פעם חלק מבוסתנים, גני פרי וחצרות של כפרים ערביים שחרבו. אם אני מנסה לשים עצמי במקום תושביהם ותוהה למה בדיוק הייתי מתגעגע אחרי עשרות שנים, אין לי ספק - הייתי מתגעגע לעץ התאנים שלי, אם היה לי אחד כזה.

ליפתא

יש הרבה מאוד טיולי תאנים, אבל ליפתא בפאתי ירושלים הוא, קרוב לוודאי, המקום השופע ביותר בתחום זה באזור המרכז. הכפר הערבי הנטוש נמצא מצפון לכניסה לעיר מכיוון תל אביב. רשת של כבישים חדשים, המשכו של כביש מס' 1 מזרחה לכיוון ים המלח, גשר הולכי רגל עילי ומתעקל עשוי בטון, רמזורים ובניינים - כל אלה סוגרים על הוואדי הקטן של ליפתא, המכונה בחלק מהפרסומים הרשמיים גם מי נפתוח.

ליפתא
משה גלעד

ירושלים התרחבה, בלעה את ליפתא, אבל עדיין לא לעסה אותה. הכפר, קצת במפתיע, עומד על תלו, רובו הרוס. כמה עשרות בתי אבן נטושים נותרו במקום, מחכים לגל הפיתוח הבא, שרק במקרה או בטעות, כך נדמה, בושש להגיע. יש אמנם פרסומים על כך שמתכננים להקים במקום מתחם מגורים גדול, בית מלון ושטחי מסחר - משהו שנשמע בדיוק כמו הולילנד 2 - אלא שבשטח לא רואים עדיין את הסימנים לכך.

לא מעט גלגולים עברו על המקום הזה. תושבי הכפר הערבי נטשו אותו בינואר 1948, לאחר רצף של התנגשויות עם לוחמי ההגנה, אצ"ל ולח"י. מאז עומדים רוב הבתים עזובים. פעם פעל כאן בית יתומים, אחר כך מרכז גמילה מסמים. חבורות נוער מכל הסוגים השתכנו בו והמקום שימש אפילו כאתר הצילומים של כמה סצינות בסרט "מישהו לרוץ אתו". באחד הבתים פועלת כיום ישיבה תיכונית. אבל הסיבה האמיתית והטובה ביותר לבקר בליפתא הן התאנים.

עשרות עצי תאנה רחבי נוף גדלים בצפיפות ליד המעיין. זיכרונות משפחתיים מן העבר הרחוק עדיין מכתירים את התאנים של ליפתא כגדולות, העסיסיות והמופלאות ביותר שטעמנו אי פעם. העובדה הראשונה שמזדקרת לעין כאשר יורדים אל המעיין היא העבודות שנעשות בימים אלה במקום לשיקום השביל המרוצף ולתיקון גדרות האבן. האתר של ליפתא אמנם הוכרז בזמנו כשמורת טבע - אבל קצת קשה להבחין בכך בין שקיות האשפה. אם רוצים לאמץ גישה חיובית - ייתכן שעבודות השיקום מעידות כי לעת עתה נגנזה התוכנית לבנות כאן מלון. העבודות מתנהלות באזור הסמוך למעיין ולבריכת האגירה. עשרות ילדים ערבים ופעוטות חרדים הקיפו את המעיין והבריכה הירקרקה ביום חם באמצע השבוע. כמה אימהות עם עגלות תינוקות ישבו בצל עצי התאנה הסמוכים למעיין. הן היו עסוקות מדי בהשגחה על הרוחצים הנמרצים ולא הרימו את מבטן אל התאנים הירוקות.

העצים עמוסי פרי, בעיקר תאנים בהירות (להבדיל מהסגולות הכהות, שהן קצת פחות מתוקות ואהובות) - אבל מאומה לא הבשיל עדיין. התאריך הנכון לשוב לכאן הוא בערך בשבוע הראשון או השני של ספטמבר.

בית ג'ימאל

משני צדי כביש הכניסה למנזר בית ג'ימאל צומחים לא מעט עצי פרי, בעיקר שקדים וזיתים. כמה עשרות מטרים מן הכביש הראשי (38), מצד ימין, צומח עץ תאנה ענק ומפואר. ספה ישנה הוטלה לצידו והיא אמנם מרופטת מכדי לרבוץ עליה, אבל מעידה על הרצון העז לשבת סוף סוף תחת התאנה. העץ עמוס בפירות, שיבשילו בתחילת ספטמבר.

קבר דן

שלושה עצי תאנה ענקיים צומחים ליד האתר המכונה קבר דן. עד שנות ה-80 הכירו את המקום רק כקבר שייח עריב. המוסלמים מצביעים על אתר זה כקברו של שמשון. בשנים האחרונות זכתה להצלחה גדולה הסברה שבחורבה הזאת קבור דווקא דן, בנם של יעקב אבינו ופילגשו בלהה, שפחת רחל. ביקור חטוף מעיד שההשערה הזאת, שאין לה כל בסיס היסטורי מלבד העובדה שהקבר נמצא בנחלת שבט דן, לא היטיבה עם האתר. המקום מוזנח ולא נקי, עמוס בגרוטאות, חפצים, ריהוט ישן ופריטים של ברור איך עשו לכאן את דרכם. כמה אברכים מסולסלי פיאות אמנם קיבלו אותנו במאור פנים ואיחלו לנו בריאות ואושר, אבל על העצים אין הרבה תאנים.

בית נטיף

בית נטיף או חירבת ליטפה מעל עמק האלה ומדרום לבית שמש הוא דוגמה נוספת לכך שאת התאנים הטובות ביותר מוצאים בשרידי כפרים שחרבו. בתי הכפר שניטש ב-1948 שימשו לאחר מכן למגוריהם הראשונים של תושבי קיבוץ נתיב הל"ה. כיום נותר רק מעט מן המבנים, וסכנה גדולה מרחפת על הגבעה הזאת, שעלולה להפוך לשכונה נוספת של בית שמש המתפשטת. התאנים בבית נטיף נהדרות. הן בשלות כבר עתה, רובן אמנם סגולות אבל הן מתוקות ועסיסיות. הגישה אליהן נוחה, במרחק הליכה קצר מדרך העפר שעולה אל הכפר, והנוף ממרומי הגבעה יפה. במקום פזורים כעשרה עצי תאנה, שהמראה המרוט והמאובק שלהם לא מעיד על האיכות. העצים ניצבים על נתיב שביל ישראל.

פארק איילון-קנדה

בפארק איילון קנדה, בין שער הגיא למחלף לטרון, יש כמה בוסתנים גדולים ובהם עשרות עצי תאנה. רובם מרוכזים באזור שמכונה "עיינות איילון", מצפון מזרח לכניסה לפארק. עצי התאנה היו פעם בשטחם של כמה כפרים ערביים: דיר איוב, עמואס, יאלו ובית נובא. ב-1967, מייד לאחר מלחמת ששת הימים, גורשו תושביהם. הקרן הקיימת יסדה את פארק קנדה ב-1973. כביש אורכי חוצה את הפארק ובעבר אפשר היה לצאת לכיוון שער הגיא מן השער המזרחי. כיום, בגלל עבודות לסלילת נתיב הרכבת החדש לירושלים, שער זה סגור והיציאה היא רק ממחלף לטרון.

תאנים צפוניות

בכפר העתיק פרג' במזרח רמת הגולן יש בוסתן של תאנים ענקיות וטעימות להפליא. במקום נשמרו מבני אבן עתיקים, שלמים לחלוטין ומקורים בגגות, לצידם יש שלוש בריכות ושלוש בארות. כל אלה מספקים לתאנים מים, בריאות ואריכות ימים. פרג', אתר כמעט לא מוכר, נמצא בלב הקטע השמיני, שמחבר בין חושנייה לאום א-דנאניר, בשביל הגולן.

בכיכר המעיין הרדום בצפת יש עץ תאנה ענק ומפורסם. המקום אמנם יפה, ואפילו שופץ לאחרונה, אבל הסיכוי לטעום כאן תאנים בשלות נמוך ביותר. התחרות עזה והמקומיים בוחנים את הסחורה מקרוב בכל בוקר.

בעין מרגנית שביער ביריה בגליל העליון צומחים שבעה עצי תאנה גדולים. בזכותם זכה המקום לשם הערבי עין אל-בוסתן. אחד מהעצים האלה הוא הנציג היחיד של עצי התאנה בספרו של יעקב שקולניק "101 עצים מופלאים בישראל" (כותב שורות אלה שימש כעורך הספר הזה). שקולניק מסביר, שהסיבה לכך שאין הרבה עצי תאנה גדולים ומרשימים בארץ נעוצה כנראה בפעילותה של חיפושית ענקית הנקראת יקרונית התאנה, שבמשך שנות ה-40 השמידה רבים מעצי התאנה בישראל. בשנות ה-70 הצליחו להגביל את פעילותה ומאז חלה התאוששות מבורכת, שבזכותה אנחנו נהנים היום מן התאנים - אבל העצים לא חזרו עדיין לממדים מרשימים כבעבר. *

איך מגיעים?

ליפתא: בכניסה של כביש 1 לירושלים פונים שמאלה לכיוון התחנה המרכזית, עושים פניית פרסה ופונים מיד ימינה לרחוב ללא מוצא שנקרא סמטת מי נפתוח. כאן משאירים את המכונית ויורדים כרבע שעה בשביל מסודר ברגל.

בית ג'ימאל: נוסעים בכביש 38 דרומה, חולפים על פני בית שמש ופונים שמאלה לכיוון המנזר. העץ נמצא מיד בצד ימין.

קבר דן: על כביש 44, במרחק 300 מטר מערבה מצומת שמשון לכיוון צומת נחשון.

בית נטיף: בכביש 38 דרומה לכיוון בית גוברין. בצומת האלה פונים מזרחה לכביש 375 עד צומת עציונה. פונים לכיוון צפון (שמאלה בדרך עפר מסומנת אדום) ונוסעים קילומטר עד לעצי התאנה.

פארק איילון קנדה: מצפון לכביש 1, ליד מחלף לטרון.

פרג': נוסעים בכביש 98 במזרח רמת הגולן צפונה מרמת מגשימים לכיוון אלוני הבשן. הכפר נמצא משמאל לדרך וכשלושה קילומטר מדרום לצומת הבשן.

עין מרגנית ביער בירייה: נוסעים בכביש העולה מערבה מצומת מחניים על כביש 90. הכביש מוביל לעמוקה. לפני שער היישוב פונים דרומה בדרך עפר שסימונה כחול. נוסעים עוד כקילומטר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו