טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיול לאורכו של נחל אלכסנדר

את ניצחון הירוקים בקרב נגד סלילת כביש שהיה פוגע קשות בנחל אלכסנדר ובצבים השוכנים שם, אפשר לציין בטיול לאורך האפיק. חבל רק שמפתחיו לא הקפידו לשמור על החזות הטבעית שלו

תגובות
טיול בנחל אלכסנדר
àåøéàì ñéðé

הצב הרך, הדייר הכי מפורסם בנחל אלכסנדר, הוא יצור מוזר. השריון השטוח שלו, שאמור להגן עליו מפגיעה, אינו קשיח כמו זה של צבי היבשה. קשה להבין איזו הגנה יש לו. איך אפשר לשרוד כך בשכונה עוינת? עם שריון רך שכזה, חשדנות היא מידה טובה. ואכן, החדק שלו, המשמש כקנה נשימה, מבצבץ קצת מעל המים, כבוחן כל העת את הסביבה. כמעט כל גופו של הצב הרך טובל במים. זוג עיניים גבוהות, תוהות, מביטות סביב בחשש. הוא מתקרב לחוף, בוחן לרגע את הגדה, ואז מחליט לחזור למים עמוקים ובטוחים יותר.

הצב הרך מצליח לשרוד בתנאים לא קלים, במים שאינם תמיד נקיים, בלב המהומה והתנועה הכי סואנת בישראל. ההערכה היא שכ-100 צבים רכים חיים עכשיו במימי נחל אלכסנדר. זה הישג, כי רוב הצבים הרכים שחיו בעבר בנחלי החוף בישראל נכחדו בגלל זיהום המים בנחלים. אלה של נחל אלכסנדר חסונים יותר, עמידים בפני פיתוח היתר של השרון.

גם נחל אלכסנדר, בדיוק כמו דייריו המשונים, הוא יצור מוזר, שמצליח לשרוד. ההליכה על גדתו שלווה ומטעה. הוא חוצה את השרון, באחד האזורים הכי עמוסים במדינה. קטע הכביש שבין גבעת אולגה לחבצלת השרון מככב בקביעות בדיווחי התנועה. אחד הפקקים הכי עקביים בישראל משתרך בו, חוצה את נחל אלכסנדר וממשיך דרומה או צפונה. איזה סיכוי לשרוד יש לנחל קטן, לכמה צבים מוזרים ששוחים בו, מול אלפי נהגים עצבניים?

טיול לאורכו של הנחל מעורר השתאות והערכה למאמצי השימור, אבל גם כמה מחשבות נוגות על אופיים וטיבם של הנצחונות בתחום הסביבה והטבע. האם, למרות הניצחון של אוהבי הטבע והסביבה, אנחנו אוהבים את מראהו הנוכחי של הנחל? האם הוא נראה עדיין כנחל, או שמא זאת כבר גינה מטופחת, כמעט פארק עירוני?

רפסודות אבטיחים

מקורותיו של נחל אלכסנדר בהרי שומרון, ליד שכם. אורך הנתיב כולו 32 קילומטרים, והוא נחשב מהגדולים בנחלי השרון. בחורף אמנם זורמות בו כמויות גדולות של מים, אבל בימי הקיץ, יש מים רק בקטע המערבי של האפיק. גם זה הישג לא קטן במדינה יבשה. משום מה יש סברה שהנחל נושא את שמו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, אך המקור לשמו של הנחל הרבה פחות מקורי. חלקו המערבי נקרא בערבית ואדי איסכנדר, על שמו של אחד, איסכנדר אבן זבורה, שלפני יותר מ-100 שנה הפעיל כאן קו של רפסודות והשיט בנחל אבטיחים לנמל שליד מכמורת. ממפעל התובלה הזה לא נותר זכר, אבל שמו של אבן זבורה נותר עימנו.

מהריאות הירקות החשובות של אזור המרכז
ללא קרדיט

50 שנים רעות מאוד עברו של נחל אלכסנדר מאמצע שנות ה-40 ועד 1995. בשנים אלה זוהם הנחל באופן קשה בביוב עירוני ותעשייתי שזרם משכם וטול כרם וגם מאזורי עמק חפר ונתניה. הסירחון עלה, המבקרים על הגדה ברחו, הדגה בנחל מתה וגם הצבים הרכים כמעט שנעלמו לחלוטין.

לפני יותר מ-20 שנה הוקמה המנהלה לשיקום נחל אלכסנדר, שמאגדת יותר מ-15 גופים ובראשם הקרן הקיימת, המועצה האזורית עמק חפר, המשרד להגנת הסביבה וגופים נוספים. ממשלת גרמניה השקיעה כסף כדי שהפרויקט יתנהל כשיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני והמיזמים כללו בריכות טיהור לשפכי טול כרם ושכם, לצד טיפול בשפכי נתניה וכפר יונה. למרות שפרויקט שיקום נחל אלכסנדר זכה בעבר בכמה פרסים בינלאומיים, שמעידים על הצלחתו. כבר ידוע כאן הסיפור על קבלן שמועסק על ידי משרד הביטחון שפתח את הסבכה הלא נכונה, וכמויות גדולות של ביוב ופסולת זרמו לנחל שכם ומשם לנחל אלכסנדר.

הליכה לאורכו של הנחל שלושה שבועות מגלה שהמים אמנם לא נראים זכים במיוחד, ובשום אופן, גם אם היו מציעים לי פרסים גבוהים, לא הייתי קופץ להשתכשך בהם, אבל הריח שנודף מן הנחל סביר, כלומר לא עולה ממנו צחנה וזה כבר מעודד.

נחל אלכסנדר חוצה תחת כביש 6, קצת מדרום למחלף ניצני עוז. קטע זה, בין כביש 6 לכביש 4, מכונה הקטע התיכון. בחלק המזרחי, ליד מושב בורגתה, הנחל יבש לחלוטין. בקטע המערבי, ליד קיבוץ מעברות, זורמים מים. המאמץ העיקרי בשנים האחרונות הושקע בקטע הדרומי מזרחי של הנחל. הקטע זכה לשם "פארק קדם", מצפון לכביש 57 וליד המושבים בורגתה וחניאל. הוא משולט היטב - על השלטים הנאים כתוב "פארק קדם" ו"נחל אלכסנדר", אלא שהרצון הטוב של הרשויות שמטפלות בנחל עדיין אינו ערובה לשפע - אין עכשיו מים בכל אזור פארק קדם. היובש לא מעודד טיול בקטע זה.

כתשעה קילומטרים מפרידים בין פארק קדם לחציית הנחל מתחת לכביש 4, בין צומת חפר לצומת העוגן. מעט ממערבה לכביש 4 מתחולל הנס - בפארק הקטן שהוקם מצפון לקיבוץ מעברות, וזכה לשם "פארק איטליה", יש כבר מים. במקום זה מתחיל קטע שנקרא "קטע נחל לדוגמה", שאורכו כקילומטר אחד.

שלושה קילומטרים מפרידים בין פארק איטליה לפארק צבי הנחל. קטע זה יפה, מטופח וניכר שהושקעו בו ממון ומאמץ. יש בו מדשאות, חניונים, שולחנות פיקניק, פינות ישיבה וכל מה שמפתחי הנוף בישראל רואים לעצמם חובה להקים באתרים כאלה. באפיק הנחל הוקמו שלושה סכרים קטנים, שגורמים לערבול המים ולהעשרתם בחמצן. התוצאה נראית כגן נאה ומטופח, ולא כנחל שזורם בחיק הטבע. תוצאה כזאת עדיפה כמובן על ההזנחה ששלטה במקום לפני הפיתוח, אבל היא מונעת מהמטיילים את ההרגשה של יציאה לטבע. אין הבדל גדול בין הגן שנבנה על גדת נחל אלכסנדר, ובין הגן הציבורי העירוני לחלוטין שליד ביתנו. המקום ירוק נקי, נוח להליכה ובלי שום חדווה של ביקור בחיק הטבע.

השם "נחל לדוגמה" מתאים לו מאוד. הוא התלמידה הכי טובה בכיתה של הנחלים, זאת שהמורה תמיד מביאה כדוגמה ואף אחד לא רוצה להתיידד אתה. קצת איפוק, קצת שמירה על הנוף הטבעי, נוף השרון הישן והנהדר, עשוי היה לשמח אותנו פי כמה.

שני גשרים חוצים את נחל אלכסנדר בקטע "הנחל לדוגמה". האחד, גשר מתכת שנקרא "גשר הפרות". כ-100 מטרים ממערבה לו הוקם גשר מתכת תלוי, שעליו מוצגת בימים אלה תערוכת צילומים שעוסקים במים. גם זאת יוזמה יפה, מעניינת, שקשה לומר מלה בגנותה, אבל היא מחזקת את מגמת הגן העירוני וסותרת את תשוקתנו למעט טבע שלא גזמו אותו כפודל מאולף.

בלי מתקנים צבעוניים

מערבה משם נמתח הקטע המערבי בנחל אלכסנדר, שנקרא "שבילנחל" (כך, משום מה, בלי רווח בין המלים). השביל סלול בגדה הצפונית של הנחל, ואורכו 2.7 קילומטרים. הוא מוליך מקטע נחל לדוגמה ועד פארק צבי הנחל. כאן הגדילו המפתחים לעשות, והציבו גם פינות משחק צבעוניות לילדים, אם מישהו טעה לרגע לחשוב שהוא מחוץ לעיר.

פארק צבי הנחל הוקם ב-2004 ליד גשר הצבים. הגשר ההיסטורי, שהוקם בשנות ה-30 בידי ראשוני כפר ויתקין, הוא נהרס בשיטפון לפני יותר מ-20 שנה ומתכננים לשחזר את צורתו המקורית. שביל סלול, שאורכו ארבעה קילומטרים נמתח מפארק צבי הנחל ועד לשפך אל הים, בין מכמורת לבית ינאי. בקטע זה אפשר לראות בימי החורף נרקיסים רבים.

המבנה הבולט ביותר בקטע זה של הנחל הוא חרבת סמארה, בית אבן גדול שניצב על גבעה שצופה אל הנחל. הוא הוקם בסוף המאה ה-19 בידי עבדאללה סמארה, בן למשפחה שומרונית מטול כרם, שבבעלותו היו אדמות רבות באזור זה. אחר כך שימש הבית כתחנת מכס של השלטונות העותמאניים. כיום הוא עומד ריק, אפשר להיכנס אליו ולצפות ממנו על השרון. באביב מלאה הגבעה בפריחת כלניות.

הקטע האחרון, המערבי ביותר של הנחל, חוצה מתחת לשני הגשרים של כביש 2, אלה שיורחבו עכשיו כדי למנוע את סלילתו של כביש נוסף חדש. הים נמצא רק כמה מאות מטרים מערבה מכאן. הנחל בקטע זה נראה איתן להפליא. הוא רחב, יש בו הרבה מים ודיונות החול על הגדה הדרומית שלו מעניקות למקום מראה חגיגי ויפה במיוחד. כמה טוב שהחליטו לא לפגוע בו. הלוואי שמפתחי הנחל לא יראו בכך עידוד לבניית עוד כמה מתקנים צבעוניים ושביל אספלט.

איך להגיע?

לפארק קדם: נוסעים בכביש 57, שמחבר בין צומת בית ליד על כביש 4 לטול כרם. פונים שמאלה (צפונה) לכיוון חניאל, ומשם ממשיכים לבורגתה. הגישה לפארק - מן היציאה הצפונית מבורגתה. הנוסעים בכביש 6 יורדים במחלף ניצני עוז, ונוסעים לכיוון נתניה עד הכניסה לחניאל. אפשר להגיע גם מצומת רופין (על כביש 4) בנסיעה מזרחה על כביש 5711. יש שילוט לכיוון הפארק.

קטע נחל לדוגמה: נוסעים צפונה בכביש 4, ופונים שמאלה בצומת העוגן לכיוון מעברות. ממשיכים צפונה ממעברות עד פארק איטליה וקטע הנחל לדוגמה.

שביל הנחל ולפארק הצבים: הנוסעים בכביש 4 צפונה פונים מערבה (שמאלה) בצומת חפר. כ-100 מטר לאחר שחולפים מעל נחל אלכסנדר, יש פנייה ימינה (צפונה) שמובילה לפארק צבי הנחל. אפשר להגיע גם ממערב, מכפר ויתקין. הפנייה צפונה מיד לאחר שחוצים את פסי הרכבת.

חרבת סמארה: יורדים מכביש 2 במחלף בית ינאי לכיוון מכמורת. לפני שמגיעים למכמורת יש פנייה מערבה לכיוון נחל אלכסנדר. כשמגיעים לגדת הנחל, ממשיכים מזרחה בדרך עפר טובה ועוברים מתחת לכביש 2. המשך דרך זאת, על גדת הנחל הצפונית, מוביל לחרבת סמארה.

*#