טיול ל"שביל הגולן": קפיצה קטנה לחו"ל

גולן אחר לגמרי מזה המוכר נפרש לעיני המטיילים ב"שביל הגולן" - שהוקם בהתרסה על כך שהרמה לא הוכללה ב"שביל ישראל". לידיעת הקורא בשאר אסד

משה גלעד, גלריה
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
צילום: ישראל אשד
משה גלעד, גלריה

התאנים בגולן ענקיות. אנחנו קוטפים כמה מהן, סגולות ועסיסיות במיוחד, מעץ רחב ליד הכפר העתיק פרג' במזרח הרמה. הן מגירות עסיס והטעם אלוהי. ישראל אשד, תושב המושב אליעד בדרום הרמה ויוזם סימונו של שביל הגולן, קוטף תאנה, חוצה אותה לשניים ורגע לפני שהוא מכניס אותה לפה הוא אומר: "פעם, לפני שסימנו את השביל, היו כאן יותר תאנים על העצים". אחר כך הוא מחייך חיוך רחב וממשיך לחפש אחר עוד תאנה מושלמת.

הכפר פרג' הוא מקום מפתיע ולא רק בזכות התאנים. בכפר ניצבים בתים עתיקים, נטושים אך שלמים לחלוטין ובראשם גג, רובם בני יותר מאלף שנים. המבנים מקובצים סביב שלוש בריכות ושלוש בארות. בין הבתים מטילים צל רחב עצים ענקיים, חלקם אקליפטוסים והאחרים עצי אגוזים, תאנים, רימונים ואלונים.

נתיב שביל הגולן חוצה את פרג'. זה בערך אמצע השביל, שאורכו 120 קילומטרים והוא נמתח מהחרמון בצפון ועד עין תאופיק בדרום הרמה. השביל מחולק ל-15 קטעים ואלה יוצרים תוואי רצוף, שמיועד בעיקר להולכי רגל, אבל ברוב הקטעים מתאים גם לרוכבים על אופניים או סוסים. אורך כל אחד מהקטעים בין שישה ל-12 קילומטרים וההצלחה הגדולה ביותר של מסמני השביל טמונה בנגישות לנתיב. זה לא דבר מובן מאליו ברמת הגולן, שחלקים גדולים ממנה עדיין מסומנים כשדות מוקשים, כשטחי אש או כשטחים שסגורים על ידי הצבא וגופים אחרים.

שביל הגולן מסומן בסימון ייחודי - לבן-כחול-ירוק - ופתוח לכל אורכו, אין צורך לבקש או לקבל אישורים כדי לצעוד בו. אפשר להגיע בקלות במכונית לתחילתו או לסופו של כל אחד מהקטעים ואפשר כמובן לבחור אם לצעוד בשביל ברצף או לפקוד כמה קטעים מתוכו, ולצעוד לאורכם או לרכוב בהם על אופניים.

אפשר לצעוד לאורך שביל הגולן מצפון דרומה או בכיוון ההפוך. האפשרות הראשונה קלה יותר וכרוכה בפחות טיפוס. הפרש הגבהים בין קצות השביל גדול - בצפון מתחיל השביל בגובה 1,480 מטר ובעין תאופיק הוא מסתיים בגובה 200 מטר, אבל ההפרשים האלה ניכרים בעיקר בקטע הצפוני ביותר, שבמהלכו יש הפרש גבהים של יותר מ-400 מטרים.

אנחנו עדיין זוללים תאנים בפרג' (קטע 8), ואשד שואל אם הייתי כאן, בנקודה המדויקת הזאת, בעבר. התשובה "מעולם לא הגעתי לכאן, אף על פי שביקרתי עשרות פעמים ברמה" משמחת אותו במיוחד. היא מוכיחה שתכנון השביל עלה יפה. הוא הביא אותנו למקום לא מוכר.

הנתיב של שביל הגולן חושף לפני הצועדים לאורכו נופים חדשים לחלוטין. זה קצת מבלבל, כי לרובנו נדמה שאנחנו מכירים את הגולן. עשרות שנים של טיולים, הליכה בנחלים, קפיצה במפלים ובבריכות, ביקור באתרים שונים ובכל זאת, שביל הגולן מציע חידוש. "כל מי שצועד על השביל", מסביר אשד, "אומר 'לפני כן לא הכרתי את הגולן'".

מימין: המעיין באום אל-קנאטיר וכותרת אבן מבית הכנסת באום אל-קנאטיר

האתרים המוכרים והפופולריים ביותר ברמת הגולן הם הנחלים. כמה מהם, כמו הגילבון, דליות או נחל אל על, מציעים אתרי טבע יפים, אבל הם גם מספקים רק זווית אחת צרה ולא מייצגת של הרמה. מתכנני שביל הגולן, ואשד בראשם, רצו להשיג משהו אחר. חלק מן התפישה הזאת נבע מאילוצים וחלק מן הרצון לחשוף פנים חדשות של האזור.

בגולן, כמו תמיד, אי אפשר לנתק לחלוטין את השביל מן המעמד של האזור, מן הקירבה לסוריה, מן הפוליטיקה של המזרח התיכון. "את המוטיבציה הראשונית לסימון השביל", נזכר אשד, "קיבלתי כאשר הבנתי ששביל ישראל, שסומן מקיבוץ דן ועד אילת ולא חרג בשום קטע מתחומי הקו הירוק, לא יעבור בגולן. כתושב הרמה במשך יותר מ-30 שנה זה הרתיח אותי. ראיתי בזה התעלמות מהתושבים כאן, מהצרכים שלנו. במשך עשר שנים שימשתי מנכ"ל עמותת תיירות גולן והחלטתי שאם הם לא רוצים אותנו כחלק משביל ישראל, אנחנו נסמן שביל משלנו".

על השאלה הסורית אשד לא שש לדבר. הוא אומר שכמו תמיד, גם עכשיו יש המון שמועות שמסתובבות בגולן על שיחות סודיות עם הסורים ומוסיף, "אבל אנחנו כבר למדנו להתעלם מכל הרעש הזה. אנחנו רוצים לפתח את הגולן, להביא לכאן מבקרים ותיירים, לחיות את החיים שלנו, בחבל ארץ שאנחנו אוהבים. אם יקרה משהו אחר - זה לא בידיים שלנו".

מיד לאחר מכן הוא מחליף נושא ומספר על ההיסטוריה של סימון השביל: "בהתחלה תיכננו, בעזרת כעשרה חברים שמכירים היטב את הגולן, תוואי ראשוני. האילוצים היו רבים אבל די ברורים - לא רצינו להשתמש בשבילים הקיימים ואמנם רק כ-30 קילומטר משביל הגולן מבוססים על שבילים קודמים; לא רצינו גם לפקוד שמורות טבע שהכניסה אליהן כרוכה בתשלום; היה כמובן האילוץ של חיבור קטעים שהצבא יאפשר לנו לעבור בהם, והאילוץ של שדות מוקשים שתמיד קיים בגולן. לא רצינו גם קטעי הליכה ארוכים על כביש ולכן השביל אינו מגיע לעיר קצרין. חיפשנו דרכים לפקוד אתרים מרתקים ולא מוכרים כרוג'ום אל הירי ולשמחתי זה התאפשר גם בזכות גמישות שגילה הצבא. חיפשנו נקודות תצפית יפות, שמאפשרות להתבונן על אזורים נרחבים".

התוצאה היא שביל שנתיבו עובר בעיקר בחלקה המזרחי והלא מוכר של הרמה. הוא מתפתל מן החרמון לברכת רם ומשם דרומה דרך יער אודם להר בנטל ולעין זיוון, לטורבינות הרוח על הר בני רסן, לאלוני הבשן ולפרג', לרוג'ום אל הירי והלאה דרומה לתצפיות יפות על הכנרת, למבוא חמה ועד לעין תאופיק מעל האון מצד אחד וחמת גדר מן הצד השני (ראו מסגרת). הוועדה לשבילי ישראל, שבה חברים כמה גופים כחברה להגנת הטבע, קק"ל ורשות הטבע והגנים, סימנה את השביל לכל אורכו במשך כמה חודשים ב-2007 ובאותה שנה הוא נפתח למטיילים.

"זה השביל הכי יפה בארץ", קובע יעקב שקולניק, כותב ותיק ומוערך בתחום הטיולים והאתרים בישראל, שחיבר יחד עם אשד את ספר המדריך לשביל הגולן. "יש בשביל הזה המון חידושים ומבט שונה ורענן על חבל ארץ שלמעשה עדיין לא מוכר לנו". שקולניק מאמין שחובבי הטבע בישראל עוד לא גילו את הגולן. זה יקרה לדעתו בעתיד הקרוב, מכיוון שהשביל, בייחוד בסתיו ובאביב, מציע נופים ואתרים שאי אפשר להתעלם מהם. ההתלהבות שלו ושל אשד אמיתית ונוגעת ללב. הם מאמינים גדולים בייחוד של הגולן, ביופיו של האזור, בפוטנציאל שלו למשוך מבקרים ובחידושים שיש לו להציע.

הר בני רסן והר חוזק

היום חם במיוחד. אנחנו מנסים לדחוס ביקור בכמה אתרים מסקרנים לאורך השביל, מקצרים בקטעי ההליכה ומדלגים בין האתרים. קטעים 6-7 מובילים לחלקו המזרחי ביותר של שביל הגולן, מרחק קטן מאוד מן הגבול הסורי. בני רסן, בדווים שקיבלו עליהם את הנצרות לפני 1,500 שנים, הקימו כאן כבר אז ישות מדינית עצמאית. כאשר פלשו הצבאות הערביים ב-636 לספירה עזרו להם בני רסן לכבוש את האזור מידי הביזנטים. אלא שכיום זאת נראית בעיקר כמלחמה בטחנות רוח: עיקר פרסומו של ההר הזה, שצופה על מרחבים גדולים במרכז הרמה, בא לו בזכות עשר טורבינות רוח ענקיות שניצבות בראשו מאז 1992. הטורבינות שייכות לחברת "רוחות הגולן" ומייצרות כ-12 מיליון קוט"ש בשנה. החשמל נמכר לחברת חשמל ובימים אלה מתכננים להגדיל את הטורבינות ולהציב במקומן ענקי רוח גדולים פי כמה.

מראה הטורבינות הגדולות שסובבות במהירות קצת סוריאליסטי. שביל הגולן עובר בין ענקי הרוח האלה ומאפשר לצועדים לעמוד תחתן, לחוש את משב הרוח ולהרגיש זערוריים. המשכו של השביל מוליך לשמורת רכס בשנית ולהר חוזק. בשמורה צומחים יחד אלון מצוי, אלון התולע ואלון התבור. שני האחרונים נשירים בחורף. הרווחים בין העצים גדולים והרכס כולו נראה, גם בעיצומו של הקיץ, כיער אירופי.

רוג'ום אל הירי

ברוג'ום אל הירי (קטע 9), שמכונה בעברית "גלגל רפאים", אחד האתרים המסתוריים והמסקרנים בגולן, עיניו של אשד זורחות. במדריך לשביל הגולן מכונה המקום "החידה הארכיאולוגית המרשימה אך גם המתסכלת ביותר בישראל".

המתחם הענק מבלבל מכיוון שקשה לקבוע מתי הוקם, מי טרח לבנות אותו או למה בדיוק שימש. הוא מורכב משלושה מעגלי אבן גדולים, שקוטרם החיצוני יותר מ-150 מטר ובמרכז תל אבנים גדול ששימש אתר קבורה. כאשר עומדים במרכזו של התל ההשוואות עם סטונהג' האנגלי נשמעות מעט מוגזמות, אבל תאריך הבנייה המשוער של שני האתרים דומה, לפני כ-4,000 שנה. גם לרוג'ום היתה קרוב לוודאי משמעות קלנדרית - כלומר אפשר היה לקבוע בו את עונות השנה ואת שיא הקיץ בעזרת מיקום זריחת השמש יחסית למעגלי האבנים.

אשד מצביע לכיוון צפון ומסביר בהתלהבות שכאן כדאי להקים סכר קטן על הנחל, כדי לאגור מים שייצרו אגם. צמוד לאתר הוא רוצה להקים מגדל תצפית, שיאפשר למבקרים להתבונן במעגלי האבנים קצת יותר מגבוה ויעזור להם להבין את קסמו של המקום. בעבר לא היה אפשר להגיע לרוג'ום ללא תיאום מוקדם עם צה"ל. היום, כאשר האתר הוא חלק מן השביל והגישה נוחה יותר, אפשר לחלום על ערימות האבנים האלה כמגנט תיירותי. אדי החום הרי מטשטשים קצת את ההבדלים בין מציאות לדמיון.

בעודנו מדלגים בין אינספור גללי הפרות, משתדלים להימנע מלדרוך עליהם ולדמיין את עתידו של רוג'ום אל הירי המרוחק והמנותק כאתר תיירות משגשג, מופיעים ארבעה מטיילים צעירים, בני 20 וקצת, שצועדים לאורך שביל הגולן. הם שמחים לעצור ולפטפט קצת, מתלוננים שהפרות שרועות באזור תפסו את כל המקומות הטובים ליד המעיינות ובצל העצים ושואלים איפה כדאי להם לחנות למנוחה. זה כבר היום השלישי שלהם ברציפות בשביל. הם מדרום הארץ, מסגולה, קרית גת וקיבוץ גלאון וההליכה בשביל הגולן נשמעת להם, למרות החום, כפתרון טוב לטיול קייצי. הם מסרבים לקחת מאתנו מים כי לדבריהם יש להם מספיק ואחרי כמה דקות הם מתרחקים במורד, נעלמים מאחורי העיקול ומשאירים אותנו עם מחשבות על כמה זה יפה לטייל כך, שתי בנות ושני בנים עם שקי שינה, בלי לוח זמנים דחוס. פשוט לחפש מקום טוב בצל לנוח בו. העיקר שהפרות הנודניקיות לא יפריעו.

אום אל קנאטיר

אתר אום אל קנאטיר (קטע 11), מעל נחל סמך, מנותק ומרוחק מרוב יישובי הגולן. החיסרון הזה פעל, מסתבר, לטובתו. גל האבנים הענקי שנח באתר במשך מאות שנים לא נבזז. איש לא לקח מן האתר אבנים מסותתות כדי לבנות במקומות אחרים. בימים אלה משחזר צוות בניהולו של יהושע דריי (שמוכר בכינויו "ישו") את מבנה בית הכנסת הקדום שעמד כאן עד המאה השמינית. במרחק קצר מבית הכנסת דרומה נובע מעיין יפה, במבנה בעל שלוש קשתות אבן. השלטים במקום מכנים את האתר "קשתות רחבעם" על שמו של רחבעם זאבי, ששימש עד הירצחו ב-2001 כשר התיירות וזמן קצר לפני מותו ביקר באתר והבטיח לשקמו. בניגוד לאתרים האחרים לאורך נתיבו של שביל הגולן, האתר באום אל קנאטיר כבר נראה מסודר ולא בהכרח לטובתו. שבילי אבן נסללו בו, מגרש החניה מוקף אבנים לבנות, מעקות מתכת ניטעו בכמה מקומות והתחושה היא שבעוד רגע כבר תוצב כאן הקופה שבה ימכרו כרטיסים.

באופניים לעין תאופיק

את הקטע הדרומי ביותר במסלול שביל הגולן (15) אנחנו עושים ברכיבה על אופניים. המסלול יורד בשיפוע קל, הרכיבה לאורך כשבעה קילומטרים נוחה והסיכון היחיד הוא שהרצון לצפות על הנוף הרחב משכיח מן הרוכב את חתחתי השביל.

קטע זה מתחיל מדרום לקיבוץ מבוא חמה ונמתח על קו הרכס הצופה מערבה אל הכנרת ובקעת הירדן. התצפית על קיבוץ האון נהדרת. אובך קל לא מאפשר לראות למרחקים גדולים ורוב שטחה של הימה מכוסה בערפל, אד המסתורין הזה, עם האור הרך, מוסיפים להרגשה שארץ חדשה נפרשה כאן לרגלינו וכדאי רק לברר מתי מבשילים בה התפוחים ומתי אפשר לטעום מן הדובדבנים. אחרי הכל, העולם זה לא רק תאנים.

בילויים ברמה

טובלים: טבילה במעיינות מים קרים היא הלהיט של הקיץ בגולן. יש עשרות אפשרויות אבל כדאי להמליץ על בריכת אורחה, ממזרח לצומת כביש 98 עם ציר הנפט. הבריכה במרחק 200 מטר מהכביש. היא הוקמה עלידי חבריו של רז נגר מרמת מגשימים שנהרג בטיול.

קוטפים: יש עונג מיוחד בקטיף עצמי של פירות. פתאום מרגישים שותפים, חקלאים, אנשי טבע. בספטמבר אפשר לקטוף תפוחים בקיבוץ אלרום או נקטרינות, אפרסקים, שזיפים ורימונים בבוסתן בראשית בגולן, או בקטיף העצמי של שעל. מידע באתר www.gogalil.org.

אוכלים:קדרת המכשפה והחלבן בנמרוד - השם מקורי, המקום יפה מאוד, האוכל טעים והאווירה של בקתת הרים שווייצית. מושב נמרוד נמצא על שביל הגולן, בין מג'דל שמס למסעדה. 04-6870049.

קופי ענן - אין תצפית יפה יותר. המיקום במרומי הר בנטל הופך אותנו סלחנים מאוד לגבי הקולינריה. כדאי לעלות לכאן גם אם רוצים רק קפה. 04-6820664.

מור וקינמון, בני יהודה - בקומה העליונה פועלת מור, מסעדה בשרית כשרה שמגישה מנות בסגנון כפרי. בקומה התחתונה פועל בית הקפה קינמון ומסעדה חלבית. משניהם יש נוף פנטסטי של הכנרת והגליל. ההגעה בכביש 789, שעולה מזרחה מן הכנרת בצומת כורסי. 04-6822166.

שותים: עשרה יקבים פועלים עכשיו ברחבי הגולן. כמעט בכולם אפשר לבקר, להריח ולטעום. יקבי רמת הגולן הוא הגדול והמפורסם ביותר. בו אין צורך בתיאום מראש. האחרים קטנים ומעניינים יותר וכדאי לתאם לפני ההגעה. לדוגמה - יקב הבוטיק "מאור" במושב רמות שהוקם ב-2003 ומייצר 6,000 בקבוקים בשנה. תיאום ביקור בטל' 054-6713011.

עם הילדים: אולפני אלרום, בצפון הרמה, ליד בוקעתא, מציעים "חוויה מהסרטים" - סרט בתלת ממד שמתאר את תהליך הפקת התרגום והכתוביות לסרטים. 04-6838016.

יער האיילים בהר אודם מציע מפגש ללא מחיצות עם צבאים, יעלים, עופרים צעירים ובעיקר איילים. 050-5229450.

עם הסוסים: חוות הבוקרים במרום גולן מציעה טיולי רכיבה מודרכים ברמות שונות, למתחילים ומתקדמים. המסלולים מקיפים את הר בנטל ואת שטחי המטעים של הקיבוץ. 04-6960267.

נתיב שביל הגולן

קטע 1 > מהחרמון עד נמרוד (7 ק"מ). בדרך חולפים על פני שמורת החרמון, העיירה מג'דל שמס, מעלה גולני ויער נמרוד. קטע 2 > מנמרוד עד תל קצעה (7 ק"מ). בדרך חולפים בבריכת רם וליד יער אודם. קטע 3 > קצעה עד אנדרטת פלס"ר חטיבה 7. הקטע כולל את יער אודם, מטעי דובדבנים ותפוחים ותצפית מהר אודם. קטע 4 > מאנדרטת פלס"ר חטיבה 7 עד באב אל הווא (9 ק"מ). חולפים על פני אנדרטת עוז 77 להנצחת קרב עמק הבכא ובאתר הארכיאולוגי של באב אל הווא. קטע 5 > מבאב אל הווא עד חניון עין זיוון (9 ק"מ). הקטע כולל את התצפית מהר בנטל ושטחי מרעה גדולים. קטע 6 > מחניון עין זיוון עד הר חוזק (9 ק"מ). החלק המזרחי של השביל. הקטע כולל את חוות הרוחות בבני רסן. קטע 7 > מהר חוזק עד חושנייה (10 ק"מ). כולל תצפית על שטחים נרחבים בסוריה, שמורת רכס בשנית, חורש טבעי ושמורת אירוס הגולן. קטע 8 > מחושנייה עד אום א-דנאניר (9 ק"מ). מישרי הבזלת, שמורת עינות פחם והכפרים חושנייה ופרג'. קטע 9 > מאום א-דנאניר עד חניון דליות (9 ק"מ). מעגלי האבן של רוג'ום אל הירי. קטע 10 > מחניון דליות עד אום אל קנאטיר (11 ק"מ). שרידי דרך רומית מאגרי מים ושרידי בית הכנסת הקדום. קטע 11 > מאום אל קנאטיר עד נחל תאנה (9 ק"מ). נחלי סמך ואל על. קטע 12 > מנחל תאנה עד חורשת גבעת יואב (6 ק"מ). תצפיות על הכינרת ובני יהודה הישנה. קטע 13 > מגבעת יואב עד אמפי גולן (7 ק"מ). ירידה לעמק נחל עין גב ועלייה לאמפי גולן. מחצבה שנהפכה לאתר מופעים. קטע 14 > מאמפי גולן עד מבוא חמה (9 ק"מ). נחל מיצר, תצפית מיצר ושרידי ישוב קדום. קטע 15 > ממבוא חמה עד עין תאופיק (7 ק"מ). תצפית על האון ועל הכנרת ומעיין עין תאופיק.

איך להגיע: שביל הגולן מסומן מהחרמון עד עין תאופיק. כביש 98 במזרח הרמה מלווה את השביל ברוב חלקיו. קטעי השביל מסומנים ממזרח וממערב לכביש זה. הוא חוצה את השביל כמה פעמים ומאפשר הגעה נוחה לרבים מן הקטעים. כדי להגיע לכביש 98 בקטע הצפוני אפשר לנסוע מקרית שמונה מזרחה בכביש 99. למרכז הרמה אפשר לנסוע מצומת מחניים מזרחה בכביש 91. מצפון לכנרת אפשר לעלות לרמה בכביש 87 שחוצה את גשר אריק. בקצה הדרומי פוגש כביש 98 את כביש 90 בצומת צמח.

מידע: במרכז מידע גולן, טל' 6962885-04, שבו אפשר לרכוש גם את מדריך שביל הגולן שמכיל מידע מפורט ומלא, עם מפות של השביל, מבואות על האנשים, בעלי החיים והצמחייה ורקע היסטורי של האתרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ