אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלושה מקומות מושלמים לפיקניק בסוכות

אם גם אתם מחפשים לאן לנסוע בחג הקרוב - קבלו שלושה רעיונות למקומות מושלמים לפיקניקים

תגובות
אל עין קובי
חיים טרגן

שלושה רעיונות לפיקניקים נפלאים לסוכות, שיכולים להתאים גם לימי חול או לשבתות רגילות. 

עין קובי

מיקום: הרי ירושלים
איך מגיעים: מגיעים אל צומת צור הדסה (מכיוון ירושלים – בכביש 386; מכיוון דרום - בכביש 375) וממשיכים בכביש 375 לכיוון בר גיורא ומבוא ביתר. כחצי קילומטר לאחר מבוא ביתר, במקום שניצבת ציפור גדולה של קק"ל, פונים בפנייה מעוקלת שמאלה (צפונה) לכיוון המעיין. הכביש מסומן בסימון שביל ישראל. הדרך משולטת בצורה ברורה, ומן הפנייה עד למעיין אורכה כקילומטר וחצי
עונה מועדפת: כל השנה
צל: יש
מיתקנים: שולחנות במשורה
חנייה: יש, ללא תשלום
שעות פתיחה: ללא הגבלה
נקודת הצטיידות בסביבה: כדאי להצטייד מראש
גישה לנכים: אין

בהרי ירושלים, מתחת למעטה המטשטש של עצי האורן מבית מדרשם של יערני הקרן הקיימת לישראל, נחבא עולם קסום ואבוד של מאות שנות היסטוריה. חקלאים קדומים הגיעו אל ההרים הטרשיים הללו, ובעמל כפיהם, לאורך דורות של התיישבות, בנו וטיפחו טרסות לתפארת, שחלקן מתנשאות לגובה של עשרה מטרים ויותר. נטעו, עדרו, עישבו - וקטפו מפרי גידוליהם הדלים. יישובים רבים נפרסו באזור הזה סביב מעיינות קטנים, שמימיהם נאגרו בבריכות רבועות קטנות. נשים חרוצות היו יורדות למעיין עם כדים על ראשיהן מן הבתים שעל המדרון, מפטפטות קצת סביב המעיין ואצות חזרה למלאכת יומן.הכפרים נעלמו בסערות ההיסטוריה. הטרסות נבלעו בסבך החורש שהשתלט עליהן. הבתים נהרסו ואבניהן מתגוללות במדרון. אולם המעיין עוד נובע, כמו אז, ומימיו הצלולים, הזולגים ללא שימוש על המדרונות, מגלים את ליבו הפועם של הכפר שגופו נעלם זה כבר.

עין קובי הוא מעיין ניקבה אופייני להרי ירושלים, שנביעתו נסתרת מתחת לפני הקרקע. בעבודת בילוש קלה אפשר לזהות את הפיר האנכי היורד אל הנביעה התת-קרקעית שלו. הנועזים שביניכם, בעזרת פנסים, יכולים לרדת אל הנביעה וממנה להמשיך לאורך ניקבה באורך כ-10 מ' עד לבריכת אגירה תת-קרקעית, בנויה אבני גזית עתיקות. מנקודה זו ממשיכים המים לזרום הלאה, בניקבה צרה שאורכה כ-15 מ', אל בריכת אגירה חיצונית. מכאן נמשכו בעבר אל טרסות במורד נחל קובי. מערכת הנקָבות והאגירה מתוארכת לתקופה הרומית-ביזנטית. ליד הבריכה ניצב מיבנה תפילה מוסלמי, על יסודותיו של מיבנה קדום. סביב המעיין פזורים פריטים ארכיטקטוניים ושרידים עתיקים של מבנים, ועל הגבעה שמעליו וממזרח לו נראים שרידי הכפר הערבי קאבו, מקומה של העיירה הקטנה קובי מתקופת המשנה, שנזכרת בתלמוד. המדרש מספר שבמקום הזה ציווה דוד את אבישי לנקום באחי גוליית במילים: קוֹם בֵּיה ("נקום בו" ארמית). השם השתבש במרוצת הזמן והפך לקאבו, שהיה גם לשם הכפר ששכן באזור.

במקום יש חניון מטופח, שתזכו בו לאתנחתא של ממש. יש כאן תאנים ואלונים ועצי דולב, זיתים עתיקים ותחתיהם פזורים מעט שולחנות לפיקניק. אם המקום עמוס קצת, אל דאגה. ניתן לרדת במורד ערוץ נחל קובי ולבחור פינה מוצלת במורד, או לחלופין להמשיך לנסוע באחת מדרכי הנוף המתפצלות מהמעיין לכל עבר ולבחור חניון קטן אחר או פינה נהדרת עם נוף הרים צלול כיין.

מצפה רמון, לטייל בין הפסלים
אילן אסייג

מצפה רמון – פארק הסלעים

מיקום: הר הנגב
איך מגיעים: נוסעים בכביש 40 אל מצפה רמון. בכיכר הכניסה המרכזית לעיירה, ליד תחנת הדלק, פונים צפון מזרחה אל דרך עפר סלולה היטב המסומנת אדום. חניון הפיקניקים נמצא מיד מימין. ולפארק הפסלים יש להמשיך בדרך עוד 100 מ' בדרך העפר.
עונה מועדפת: כל השנה.
צל: יש.
מתקנים: שולחנות, מים.
חנייה: יש
שעות פתיחה: ללא הגבלה, ללא תשלום.
נקודת הצטיידות בסביבה: מרכולים במצפה רמון.
גישה לנכים: לחניון בלבד.

מלוא העין שמים צלולים ומכתש אדיר ממדים שחרוט בצבעים עזים - זהו בד הציור המושלם של פארק הפסלים במצפה רמון. כבר בשנת 1986 נבנה כאן פארק פסלים מדבריים של אמנים ישראליים ונסללה טיילת באורך קילומטר שמשקיפה אל מעמקי המכתש, אבל בשנים האחרונות החליטו להפר את הדממה המדברית אפופת היראה בכוחה של הרוח. אל הפסלים הענקיים והוותיקים נוספו שמונה פסלים חדשים, המפיקים מוזיקה באמצעות הרוח שנושבת כאן בעוצמות שונות וכיוונים רבים, או באמצעות כלים מוזיקליים שהם חלק בלתי נפרד מהיצירה המפוסלת.

רומנטיקנים חמי לב, שאינם חוששים להרחיק עד מצפה רמון, ימצאו כאן מסלול רומנטי אולטימטיבי. אבל גם סתם בני תמותה, שיבואו לסייר בין הפסלים בשעות היום, בזריחה או בשקיעה ירוו כאן נחת. כי בין הפסלים מקשר שביל יפהפה המשופע בתצפיות והולך על שפת המכתש.

ההליכה על שפת המכתש פותחת צוהר נוסף אל המכתש הגדול בעולם שבו גבעות שחורות וירוקות וצהובות פרושות ונמוגות על משטח ענק, המוקף כולו בקירות תלולים. נשרים רחבי כנפיים דואים להם בקלילות צמוד למצוק, שמנקודה גבוהה זו נראה תלול ומאיים. השביל עובר ממש מעל התהום והמכתש כולו פרוש לפניך  כך שהביקור כאן אינו מומלץ לסובלים מפחד גבהים.

הפַּסָלים בחרו בשמות לפסליהם שמשקפים את המקום והחוויה וביניהם: "מתחם המדיטציה", חצי קשת הבנויה ממש על קצה שפת המכתש ומשקיפה על מרחבים מעוצבים בני 100 מיליון שנה, משלבת בין שיש, בטון וסלעים, שביניהם מסורגים חלילי רוח עדינים וחלומיים; "ספינת המדבר" היא עיגול של שמונה עמודים שבמרכזם מפרש מתכת, ובראש כל אחד מהם דג פעור פה שהרוח החולפת בו שולחת את הדמיון למחוזות רטובים; ב"נדנדת התופים" מולאו כיסאות המושבים באבנים מרשרשות; ו"שדרת פעמוני הרוח" המרשימה, שנראית מרחוק כמו מיזם טכנולוגי-מדעי, מתבררת מקרוב כיצירה פשוטה שמפיקה צלילים רגועים-רגועים. לצידם תמצאו פסלים עם שמות כמו "ענן הגשם", "חלון ציפורים" ו"גונגים קטנים".  הפסלים, שמשתלבים בנוף עד שנדמה שהיו פה מאז היווצרות המכתש, מתפרשים על פני שטח גדול, וכך מקבל כל פסל את מרחב הצליל והנוף האישי שלו.

במצפה רמון משוכנעים כי הניגוד בין פסלי האבן הדוממים הנטמעים בנופי המכתש עוצרי הנשימה הן בגוונים והן בחומרים שנלקחו מהטבע, לבין הפסלים הצבעוניים והמתכתיים ייגרמו גם לחוששים מהמדבר או מהפסלים להתחבר גם לצידם האחר.

עתה נותרת רק השאלה: היכן להתמקם לפיקניק? אם השמש הקופחת והגובה אינם מפחידים אתכם אזי שפת המצוק התלול תשמח לארח אתכם לארוחה מדברית. אך אם רצונכם בשולחנות וצל עצים. תוכלו למצוא אותם בחורשה המסודרת כחניון פיקניקים הצמודה לכביש הראשי ליד כיכר הכניסה.

והערה קטנה לסיום. למרות המדבר, קר כאן גם בקיץ בשעות אחר הצהריים והערב, לכן הצטיידו בלבוש מתאים.

דרך נוף גבעת המורה רמת צבי
חיים טרגן

גבעת המורה

מיקום: צפון עמק יזרעאל
איך מגיעים: נוסעים בכביש 65 מעפולה לעפולה עילית. אחרי בית-החולים העמק מגיעים לצומת מרומזר ופונים בו ימינה לרחוב ז'בוטינסקי. מעט אחר-כך פונים שוב ימינה (המשך רחוב ז'בוטינסקי), נוסעים בשדרות קונטיקט ואז משאירים את עפולה עילית מאחור וממשיכים לכיוון הכפר דחי. כאשר רואים שלט עץ, המפנה אל גבעת המורה, פונים ימינה (דרומה) אל דרך עפר טובה המובילה אל פיסגת גבעת המורה ואל קבר נבי דחי
חניה: יש
עונה מועדפת: כל השנה
צל: יש
מיתקנים: שולחנות, ברזיות, מתקני משחק וגם מצפה
שעות פתיחה: ללא הגבלה, ללא תשלום
נקודות הצטיידות בסביבה: עפולה
גישה לנכים: בחניון הנופש הפעיל

למעניקי התארים הגיאוגרפיים בישראל יש נטייה לחוסר דיוק. חורשות נקראות יערות, נחלים זוכים לתואר המרשים נהרות ובריכות קטנות מכונות אגמים. במקרה של גבעת המורה, המתנשאת מעל עפולה, מדובר בתופעה הפוכה. הגבעה הזאת, המוקפת עמקים, היא הר יותר מגבעה.

דרך עפר טובה תביא אתכם אל פיסגת ההר. כאן תמצאו מגדל תצפית. אבל הנוף. אוי, איזה נוף. כל עמק יזרעאל, וסביבו רכסי הכרמל ורמת מנשה והרי השומרון, וגם התבור העגול ונצרת הגולשת בהר. למטה, בעמק, תראו מושבים וקיבוצים, שדות חלקים כקטיפה, מטעים מקורזלים, וביניהם גבעות טרשיות ומאגרי מים הנראים כמו אבני חן כחולות.

לרגלי המצפה נמצא מבנה קבר מגודר וכמה קברים. מבנה הקבר הזה מיוחס לנַבּי דַחי איבּן חליפה אל-כַּלבּי, שהיה לפי המסורת הערבית אחד מלוחמיו וממקורביו של הנביא מוחמד ונפל בקרב לא הרחק מגבעת המורה. כלבו הנאמן גרר את גופתו אל פיסגת ההר ושם קברו אותו המאמינים. בגלל קדושתו של נבי דחי קוראים הערבים לגבעת המורה כולה ג'בל דחי, וגם הכפר הקטן דחי נקרא על שמו. ולפיקניק עצמו: במדרון שלרגלי המצפה תמצאו כמה שולחנות וספסלי בזלת. בגלל צמרות העצים לא תראו כאן נוף, ובגלל המדרון התלול המקום לא אידיאלי לפיקניק עם ילדים שרוצים לרוץ ולהשתולל בחופשיות. אם אתם מחפשים נוף, כדאי לכם לעלות על שביל מסומן אדום שעובר ליד המצפה, לנסוע מזרחה ולחפש פינה נוחה ושקטה שמשקיפה אל נוף יפה.

אם באתם לכאן עם ילדים, ייתכן שתעדיפו לחזור אל המכונית ולנסוע בדרך העפר שבאתם בה אל הכביש המחבר בין עפולה עילית והכפר דחי. בכביש פונים ימינה, לכיוון דחי, וכאשר הכביש מתעקל בחדות ימינה, אתם פונים שמאלה בעקבות שלט עץ קטן ("נופש פעיל" כתוב עליו) אל דרך עפר טובה. עוד 700-800 מ' תגיעו אל חניון נופש פעיל, שבו שולחנות רבים והמון מתקני משחק, שיספקו פעילות לילדים ושקט לכם.

אם מתחשק לכם דווקא לעשות טיול קצר ברגל, מן המצפה שבפיסגת גבעת המורה יש שביל מסומן אדום היורד אל כפר נאעורה. בדרכו עובר השביל ליד מכלול של מערות קבורה מהתקופה הביזנטית (מערות סהר), עובר ליד שרידים של יישוב קדום (חורבת אלף), ומגיע אחרי שעה וחצי של ירידה נינוחה בנוף יפה אל הכפר נאעורה. באביב אפשר לראות פריחה של אירוס נצרתי ליד השביל.

המסלולים וההמלצות לקוחות מתוך "פיקניקים", בהוצאת "מדריך מפה".

כתבות שאולי פספסתם

*#