במרומי יער אשכול ממתינה מסקנה פוליטית ראויה (ונוף מטריף לעמק הירדן)

יער מנחמיה שינה את שמו כאות כבוד לראש הממשלה השלישי של ישראל, שפשרנותו הייתה אמנותו. מהמצפור על שמו ניתן לראות את צדה הדרומי והמפואר של הכנרת, תוואי הזרימה של הירמוך ואפילו להציץ ליקום המקביל באמצעות קרוואן נטוש אחד

יער אשכול
מצפור אשכול, יער אשכולצילום: איתן לשם
איתן לשם
איתן לשם

הכאוס הפוליטי בו שרויה מדינת ישראל נראה לעיתים חסר תקדים או מרפא, עד שלא נותרת עוד ברירה פרט להתנתקות מהחדשות והתחברות לטבע. כמו שאור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר, כך מעט אוויר צח ומרחבים ירוקים הם תרופת פלא המביאה מזור מענייני השעה. אלא שבישראל לא רק האישי הוא פוליטי, אלא פעמים רבות גם דברים רבים אחרים – למשל יער. ואכן, במסענו אל יער המשקיף על עמק הירדן ובניסיון למצוא מעט שקט מכל הפרשנויות חסרות הפשר, גילינו מסקנה פוליטית ברורה לצד נוף משגע, פרות נפלאות וכמובן מחשבות על בריחה.

יער אשכול הוא למעשה יער מנחמיה, שהחל את נטיעתו עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת. יחד עם זאת, רק בשנות ה-60 החלה קק"ל לנטוע עצים ברוחב יד ברחבי היער הזה, ולאחר שנים מספר שינה "יער מנחמיה" את שמו ליער אשכול (גם אם שני השמות מופיעים באתרים ומפות). הוא נקרא על שם ראש הממשלה השלישי של ישראל, לוי אשכול, שירש את תפקידו מדוד בן גוריון אחרי שזה השלים כהונה בת 13 שנים ו-127 ימים (עם הפסקה של כשנה וחצי באצמע). אשכול נחשב עוד במהלך כהונתו לאפרורי וחסר כריזמה, ובוודאי ככזה שלא יוכל למלא את נעליו העצומות של "הזקן".

יער אשכולצילום: איתן לשם
יער אשכולצילום: איתן לשם

ממרומי מצפור אשכול ניתן לקבל תצפית לא שגרתית אל אחד המקומות הבראשיתיים של מדינת ישראל בגלגולה הנוכחי – עמק הירדן. ממעוף הציפור רואים את היישובים שהוקמו אי אז, כמו מועדים מראש לכישלון, אך הפכו לנקודות אור מוצלחות בהקמת המדינה. שוליה הדרומיים של הכנרת מתכנסים לקראת הפיכתם, שוב, לנהר הירדן כשבקצה המזרחי של העמק ממתינים הרי הגלעד והגולן שמסמנים היכן הירמוך נשפך בדרכו לנהריים – שם יצטרף אל הירדן במסע הארוך דרומה. כשהמבט נודד דרומה אל קצה צפון בקעת הירדן, מכירים סוף סוף בכוח המפואר של המצפור הזה.

במצפור הזדמן לנו לפגוש סלב מקומי בעל עבר מפואר – יוסי ורדי, ראש המועצה הקודם של עמק הירדן (ואביו של מואב ורדי, כתב החוץ של כאן 11). ורדי מפרט להנאתנו, ולא מתרגש כשאנחנו מתגנבים בשקט לקבוצתו, את שמות הישובים שמתחתינו; מסביר כיצד כל אזור שפך הירדן צפוי להפוך בקרוב לגן לאומי, בפעולה שתסדיר את הגישה לנהר ותקל על שמירתו; ומתעקש לשמור מולנו על כבודו של בית החולים פוריה - שגם אותו ניתן לראות ממצפור אשכול.

צילום: איתן לשם
יער אשכולצילום: איתן לשם

למרות התצפית המרשימה והירוקה והכחולה, האירוע המרכזי מתרחש דווקא למרגלות האבן הגדולה שבמרכז המצפור. שם קבוע לוח שחור המפרט את פועלו של לוי אשכול, ובראשו המשפט "אני מתפשר ומתפשר עד שאני משיג את מה שאני רוצה".

במשפט הזה, שמספר המון על הדרך של אשכול לצמרת וגם לא מעט על דרכו של עמק הירדן להפוך למשגשג ופורח, מסתתר גם פתרון אפשרי לפלונטר הפוליטי העכשווי. אשכול גם כן התמודד מול ראש ממשלה עוצמתי, נערץ וכמעט לא אנושי, אך הצליח בפשרנותו לא רק להתמנות תחתיו אלא גם לבטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל, לייצב את מדינת ישראל כחילונית וליברלית ואף לעמוד בראש המדינה בשעת אחד מניצחונותיה הצבאיים הגדולים ביותר שלה. אולי בדרך לבחירות החמישיות יואילו הפוליטיקאים לעבור ביער אשכול, להחכים וללמוד להתפשר ולהתפשר ולהתפשר.

צילום: איתן לשם
צילום: איתן לשם
מצפה יבניאלצילום: איתן לשם

משם, מרחק נסיעה קצרצרה, מגיעים אל חניון אלות שישמש בסיס לטיול רגלי מעגלי, קצר ומתאים גם למתקשי ההליכה הגדולים ביותר. הדרך המתפתלת אל בין עצי היער, מאפשרת גם היא תצפית חטופה אל נוף העמק יחד עם כל הבונוסים הנהדרים של שיטוט ביער – אוויר נקי, ירוק בעיניים ופעילות גופנית שממלאת גם את הנשמה. לאורך המסלול הקליל הזה הולכות ושבות, רובצות וגועות, כל העת הפרות החומות. אמנם, הן מרצפות את הדרך במוקשי צואה מצחינים, אך הן מתפקדות על תקן תוספת חיה ויפה למסלול. אין צורך להתקרב אליהן, להפחיד אותן או לשלח בהן את הילדים. היער הזה שלהן הרבה יותר משלנו, הרי, אז אפשר פשוט להתפעל מהן.

מצפור אשכול, יער אשכולצילום: איתן לשם

אם נותר בכם כוח אחרי הטיול הרגלי (ואפשר תמיד לוותר עליו כמובן) היעד הבא הוא כמובן מצפה יבניאל. בחצי הגובה אמנם רואים פחות פנורמית את הכנרת, אך כשעושים זאת ממשטח מוצל יש בכך קסם אחר, צונן יותר. במקום מונח קרוואן, שלא יכול שלא להעלות בזיכרון רפרנס לסרט "עד קצה העולם" – גם מפני שהקרוואן הפסטורלי דורש את ההשוואה, וגם מפני שהוא כמעט מזמין אותן לחוויית חיים אחרת.

יער אשכולצילום: איתן לשם

ככל שמתקרבים אל הקרוואן הנטוש ופינת הישיבה/מדורה המפנקת שלצדו, מתגבר הלחש שקורא "למה לא לחיות ככה, בעצם"? גם העובדה שממעל תלוי בית עץ, שמזמין את הזאטוטים להתפרע על חייהם, הופכת את השהות במקום לביתית ונעימה. מעט צפונית לקרוואן הנטוש, מתרחשת ישראל אחרת.

יער אשכולצילום: איתן לשם

כמה רוכשי קרקעות אמיצים רכשו מספר דונמים מיבניאל הסמוכה, ומתגוררים עליהם במבנים ארעיים, ללא מים זורמים או חשמל. הם חיים מול הכנרת ובתוך הטבע, במציאות שונה מזו בה חיים אנחנו - "האחרים". הם לא התפשרו על מה שרובנו כן, וקמים כל בוקר לחלום שהגשימו. זו דרך קשה וחסרת פשרות, אך היא לא מתאימה לכולם. השאר ייאלצו להפנים את מורשתו של אשכול, ולהתפשר כל הדרך למעלה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות