אובססיית האירוסים שלי: מסע בעקבות פריחת אירוסי ההיכל - טיולים בישראל - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אובססיית האירוסים שלי: מסע בעקבות פריחת אירוסי ההיכל

לכתבה
שדה של אירוסים אליהו הרשקוביץ

בגבעות הכורכר של נס ציונה או ברמת הנגב, בגלבוע ובגולן: יצאנו למסע ברחבי הארץ בעקבות תשעה מיני קבוצת אירוסי ההיכל, עם תחילת עונת הפריחה

10תגובות

לא ברור לי מה בדיוק הצית אצלי את האהבה הגדולה לאירוסים. הטיולים הרבים בתנועת הצופים לאורך כל שנות ילדותי, או אולי דווקא משחק הרביעיות של פרחי ארצנו, שאחותי ואני אהבנו כל כך. בכל אופן, אירוסי ההיכל תמיד היפנטו אותי ביופיים. לאורך השנים בהן היינו סטודנטים בירושלים, אשתי ואני חיפשנו ומצאנו רבים מהם, ואז החיים לקחו אותנו לארץ אחרת לתקופה ארוכה. בשנה שעברה, בשנת שבתון בישראל עם שלושת ילדינו, ניסינו להגשים חלום ישן - לראות שמונה אירוסי היכל שונים בעונת פריחה אחת.

בישראל פורחים 16 מינים של אירוסים, מהם תשעה ששייכים לקבוצת אירוסי ההיכל. משפחה זו שונה מאירוסים אחרים הפורחים בישראל, בהם אירוס הסרגל, אירוס ארצישראלי, אירוס הביצות, ואירוס ארם נהריים. לאירוסי ההיכל איבר אגירה בדמות קנה שורש (בניגוד לפקעת או בצל) המתפצל ויוצר גושי צמחים. בחלק מהעלים, להם צורת מניפה, או לעיתים חרב, מתפתח גבעול הנושא פרח אחד. הפרחים מרשימים וגדולים במיוחד ויכולים להגיע לקוטר של 12 ס"מ. שלושת עלי הכותרת הפנימיים של הפרח יוצרים חלל גדול, מעין היכל - ומכאן נגזר שמו של האירוס. החברה להגנת הטבע שאימצה את האירוס הנ"ל כסמלה הרשמי לפני שנים רבות, הפכה אותו גם למוכר מבין האירוסים. 

איריס הדור
אמיר ברנע

למרות האגדה הרווחת לפיה אירוסי ההיכל פורחים רק בישראל, למעשה, ישנם 33 מינים מתועדים שלהם במזרח התיכון. התשעה שפורחים בישראל, לפי סדר פריחתם, הם: אירוס הארגמן, אירוס הנגב, אירוס ירוחם, אירוס שחום, אירוס נצרתי, אירוס הגלבוע, אירוס הגולן, אירוס הדור, ואירוס ווסט. האחרון, שהתגלה לפני זמן לא רב, פורח במורדות הר דובדבן בחרמון בגובה 2,020 מטרים. ד"ר אורי פרגמן-ספיר מפרט בספרו "המדריך המלא לאירוסי ההיכל", שתהליך הזיהוי שלו הושלם באופן רשמי בשנת 2006, על ידו ועל ידי מיכה (מייק) לבנה, איש ידיעת הארץ, חוקר ומדריך טיולים.

חוקר הצמחים ד"ר עוזי פז טוען כי השם הנכון לאירוסי ההיכל הוא דווקא איריסי השושן. לפי פז, השושן שנזכר 17 פעמים במקרא הוא בעצם אירוס, והוא מביא לכך שלל תימוכין מניתוח מקורות שונים וממצאים ארכיאולוגיים. אך למרות הטיעונים המנומקים של פז (האמת, השתכנעתי) וככל הנראה כדי למנוע בלבול עם השושן הצחור, השם המועדף והנפוץ לקבוצה הוא "אירוסי ההיכל", או לפחות כך יספר לכם גוגל.

מצויד במדריך טיולים ובמפות מעודכנות, התכנית שתכננתי לנו לצפייה באירוסים הייתה יומרנית, אך אפשרית: ארגמן בפברואר קרוב לבית (התגוררנו ברחובות), נגב וירוחם בטיול לדרום בתחילת מרץ, שחום באזור ערד באמצע מרץ, מרתון אירוסים - נצרתי, גלבוע, וגולן בסופשבוע ארוך בסוף מרץ. ולסיום, בתחילת אפריל, אירוס הדור בצפון. האם זה אפשרי?

אירוס הארגמן
אמיר ברנע

ביום האחרון של חודש ינואר, לא יכולתי להתאפק. ביקרתי עם בתי בשמורת האירוסים בבית חנן (ליד צומת בית עובד) בה ראינו כמה פרחים ראשונים. כדי להשתכנע שאירוס הארגמן הוא באמת בצבע ארגמן (ולא חום), מומלץ להסתכל עליו כשמאחוריו קרני השמש, אז הוא לא רק מוכיח את טענה זו אלא הוא גם יפה במיוחד. השמחה הייתה גדולה. במהלך השבועות הבאים ביקרנו גם בגבעות הכורכר בנס ציונה בהן ראינו פריחה מרשימה. בגבעת חומרה (המוזנחת, למרבה האכזבה) בדרך לחוף פלמחים, ברגע קסום אחד, התמזל מזלי ומאחורי אחד הפרחים המנוקדים בטיפות של גשם, הופיעה לה קשת גדולה ומקסימה. אני לא מומחה במיתולוגיה היוונית, אבל איריס היא אלת הקשת בענן - האין זה מושלם?

אוכלוסיית אירוס הארגמן הלכה והתמעטה עם השנים עקב הגידול בצפיפות האוכלוסין והפיתוח האורבני והחקלאי. חוקר האירוסים, ד"ר יובל ספיר מאוניברסיטת תל-אביב, מציין כי הוא היחיד מבין אירוסי ההיכל הפורחים בישראל המוכרז כמין בסכנת הכחדה מיידית על ידי ה-IUCN. למרבה הצער, הצפי של הארגון הוא שתפוצת אירוס הארגמן תפחת בעוד כ-80% בארבעים השנים הקרובות.

אירוס הנגב
אמיר ברנע

שני לפרוח הוא אירוס הנגב, החל מסוף פברואר ועד אמצע מרץ, ומיד אחריו, אירוס ירוחם. תכננתי שנראה את שניהם בטיול אחד לדרום. עצרנו בדרך בחוות הארטישוק של נועם במושב ניר בנים לארוחה טעימה וסיור מעניין, והמשכנו דרומה לאזור אשלים, עוקבים בקפידה אחרי ההוראות במדריך המצוין "280 מסלולי פריחה צבעוניים" מסדרת מסלולים. חנינו במקום המיועד, וחיפשנו את שביל הגישה. זה רק היום השני של פברואר, אבל חם, והשמש קופחת. צועדים בחולות, ואין זכר לאירוס הנגב. אולי טעינו בפנייה? פתאום מישהו מבחין בקבוצת פריחה של צבעוני המדבר הקטן והמיוחד עם עליו המשוננים. כולנו מעריצים את הצבעוני האדום, אבל אני חושב בלב, "נחמד, אבל איפה האירוס?".

אנחנו ממשיכים לצעוד בחולות, ולפתע מישהו מזהה פרח סגול מרחוק. האם זה הוא? אנחנו רצים אליו, ומזהים מיד אירוס רענן שפרח ככל הנראה רק אתמול והוא בהיר במיוחד. הקלה גדולה, כמה תמונות, אבל אני לא מאמין שזה הכל. לכולם כבר חם, ומחליטים להסתובב חזרה לכיוון האוטו, בעיקר כשצריך להספיק להגיע לירוחם לפני שיחשיך. בלב כבד, אני מסכים. אירוס אחד זה הרבה יותר מאפס. אנחנו מחליטים לחזור בדרך קצת אחרת, חותכים בקו ישר מעל כמה גבעות. מלבד כמה צבעונים נוספים אנחנו לא מזהים משהו מיוחד. ואז, לאחר כמה דקות, כתם סגול תופס את העין. קבוצה של שלושה-ארבעה אירוסים פורחים במלוא הדרם על רקע החולות. ואז עוד קבוצה ועוד אחת, ופתאום אנחנו מוקפים בעשרות פרחים סגולים וגדולים בלב המדבר.

אירוס ירוחם
אמיר ברנע

ירוחם נמצאת בגובה 400-500 מעל פני הים, ולאור זה שכרגע ראינו את שיא הפריחה של אירוס הנגב, ייתכן שאירוס ירוחם רק החל לפרוח, ואולי אנחנו מגיעים מוקדם מדי. אנחנו מוצאים בקלות את השמורה, ופוגשים פקח מנומנם של רשות הטבע והגנים שאומר, שכן, מוקדם, אבל הפריחה כבר החלה. "יש!", אומרים כולם. השמורה מסודרת מאוד, ואסור לרדת מהשבילים המסומנים, אך למרות שלא ניתן להתקרב למרחק נגיעה מהפרחים, אנחנו נהנים מהפריחה המגוונת בצבעיה של אירוס ירוחם.

אירוס שחום
אמיר ברנע

ערב מאוחר, אנחנו חוזרים לרחובות עייפים אך מרוצים, ואני מריץ בראש את התכנית לסוף השבוע הבא: אירוס שחום. התאריך מושלם ודיווחים מהשטח מאשרים שכבר נצפו כמה פריחות ראשונות. למרות שניתן לראות את האירוס השחום גם בגבעות גורל ובאנדרטת חטיבת הנגב, תל-ערד הוא היעד הנבחר. אנחנו מדרימים שוב, ומגיעים לאזור. שם, על גבעה קטנה, אנחנו רואים מרבד אדיר של אירוסים, מושלמים בפריחתם. זה היה קל! הפרחים מזכירים במקצת את אירוס הארגמן, אבל כהים יותר. כפי שקורה לפעמים, אנחנו מבחינים באירוס אחד ורוד, מוטציה של האירוס השחום. אנחנו ממשיכים לערד ומשתתפים עם חברים ערדניקים באירוע ביו-בליץ השנתי. לומדים על עקרבים צהובים, ובלילה מצטרפים לספארי מדבר ורואים דורבן, שועל וארנב. חגיגת טבע אמיתית.

ארבעה אירוסים כבר מאחורינו, ואני יודע שסוף השבוע הקרוב קריטי. אחותי ומשפחתה, וגם ההורים מצטרפים הפעם. האם לכולם יהיה כוח לשיגעון (אובססיה, מתקנים אותי פה) האירוסים שלי? התכנון: מתמקמים לשני לילות ביבניאל מעל הכנרת. את האירוס הנצרתי נתפוס בדרך באזור בית העלמין בנצרת עילית. את אירוס הגלבוע למחרת, במלכישוע, ואת אירוס הגולן בשבת - בגולן.

אירוס הגלבוע
אמיר ברנע

יוצאים לצפון וההתרגשות גדולה. מטפסים לנצרת עילית ומחפשים את השמורה. הרבה שנים חלפו מאז הייתי כאן בפעם האחרונה, וכלום לא נראה מוכר. הכניסה לשמורה מסודרת, ואנחנו יורדים במדרגות לכיוון אתר הפריחה. האירוס הנצרתי פורח לפרק זמן קצר, שבועיים לכל היותר, וכבר זכור לי שבעבר החמצנו אותו. בשנה שעברה זיהינו עלים של אירוסים בשמש, אבל אפילו לא פרח אחד. מבט יותר קרוב על כמה גושי צמחים מאשר: הפריחה כבר הסתיימה, העלים הצהיבו, והפרחים כל כך נבולים, שקשה לזהות אותם. איך יכול להיות שאיחרנו כל כך? נראה שאנחנו לפחות שבועיים לאחר שיא הפריחה. אנחנו ממשיכים לחקור עוד כמה אתרי פריחה, אבל המצב דומה בכולם. בניסיון אחרון, אנחנו נכנסים לתוך חורש, וממשיכים לחפש. לאחר רבע שעה, נראה משהו לבן, מנוקד, וגדול רחוק מאיתנו. אנחנו מתקרבים בריצה ורואים אירוס נצרתי אחד ויחיד, גדול ומושלם, עדיין בשיא פריחתו, מתחת לעץ אורן שהגן עליו מהשמש החזקה.

אירוס נצרתי
אמיר ברנע

למחרת, העניינים פשוטים הרבה יותר ואנחנו מוצאים בקלות יחסית מקבצים גדולים של אירוס הגלבוע מאחורי כפר השיקום מלכישוע. לאירוס הגלבוע פריחה סגולה-כחולה יפה במיוחד, ושונה באופן מובהק מהאירוסים האחרים. כמה מהפרחים פשוט ענקיים, ואנחנו קופצים מפרח לפרח כמו ילדים בחנות ממתקים. חוזרים ליבניאל, ומתחילים לתכנן את המפגש למחרת עם האירוס השביעי - אירוס הגולן, המכונה לעיתים (בטעות) אירוס החרמון. על פי תיעודו של יובל ספיר באתר IUCN, אוכלוסיית אירוס החרמון קטנה בצורה דרמטית לאחרונה. כיום ניתן למצוא אותו רק ב-15-20 אתרים בגולן, ומספר הצמחים הבוגרים מוערך בכ-350 בלבד, לעומת 2,000 לפני פחות מעשרים שנה. בצורת ופיתוח חקלאי (בעיקר כרמים) מהווים איום מידי שעלול להקטין עוד את תפוצתו, מה שהוביל להכללתו ברשימה האדומה של מינים בסכנת הכחדה.

אנחנו עולים לרמת הגולן מאזור חמת גדר, מרחק נגיעה מהגבול עם ירדן והנוף תלול ודרמטי. הכל ירוק, והרוח נושבת ויוצרת בעשבים גלים. אני מזהה קבוצת פרחים גדולים בצד הדרך ומשוכנע כי זו קבוצת פרטים של אירוס הגלבוע. האם הוא פורח גם בדרום הגולן, או שפשוט התחלתי להזות? אין זמן לעצור. בינתיים, בני משפחה שולחים לנו תמונות של אירוס הגולן מאזור צומת המפלים, ממש קרוב לכביש. תחושת הקלה מסוימת - הפריחה בעיצומה. אבל אנחנו בוחרים בדרך מאתגרת יותר, נלך בנחל אל על ונראה אותו בחיק הטבע. המסלול מקסים. הכל ירוק ויש מים בערוץ. כולם בענננים ואני מרוצה. צועדים במסלול ומתחילים לחפש. החיפושים ארוכים ומתישים, ואנחנו לא מוצאים. אנחנו שואלים מטיילים שחולפים על פנינו וכולם מאשרים: "בטח, ראינו המון אירוסים". זו ההזדמנות האחרונה והיחידה שלנו לראות אותו. לא נגיע לגולן שוב בשבוע הבא. הלחץ גובר, נהיה מאוחר, ואין סימן לאירוס. ההורים, שנשארו בבית קפה בצומת צמח מסמסים: "מתי אתם חוזרים?" ברור שאם לא נמצא אותו כאן - אין לנו כבר זמן לנסוע עד צומת המפלים. ואז, נשמעה צעקה. "הנה, שם למעלה". ואכן, הוא היה שם. לא במיטבו, בלשון המעטה, אבל היה גם היה.

שדה של אירוסים
איציק בן מלכי

אחרי מרתון האירוסים הנ"ל, יש לנו שבועיים להתכונן לטיול הבא, ולמפגש עם האירוס השמיני והאחרון, האירוס ההדור. בשנה שעברה ביום שבת, ואני מקבל הודעת טקסט מאחותי: צילום מסך של ידיעה מאתר החברה להגנת הטבע כי התגלה בגליל זן חדש של אירוס מקבוצת אירוסי ההיכל, וצבעו כתום. הידיעה מנוסחת היטב, ואפילו יובל ספיר מצוטט בה. אני קופץ משמחה ולא מאמין. איזה טיימינג מושלם - אנחנו עולים שוב לצפון ונוכל לראות גם אותו. המוח שלי קודח מאירוסים, ואני לא שם לב שאשתי והילדים בוכים מרוב צחוק. אחרי שעה הבנות מזכירות לי שהיה זה האחד באפריל.

עולים לצפון. כדי לפזר סיכון החלטנו לנסות לראות את האירוס ההדור בשני אתרים. הראשון, באזור הגן הלאומי תל-חצור וקיבוץ איילת השחר. אנחנו מזהים שני פרחים ענקיים מרחוק מעל תוואי הערוץ של נחל חצור, אבל לא ניתן להתקרב אליהם. כמה מאות מטרים משם, ליד מגרש הכדורגל בכניסה לקיבוץ איילת השחר, אנחנו מוצאים מקבץ מרשים במיוחד של אירוסים הדורים, לבנים-ורודים, בשיא פריחתם. אל האתר השני אנחנו מגיעים יומיים מאוחר יותר. אנחנו מחפשים ומוצאים גבעה בה ביקרנו לפני עשרים שנה באזור קיבוץ מלכיה. עשרות אירוסים מנוקדים קלות משקיפים על עמק החולה והר החרמון. איזה סיום.

חודשיים מטלטלים הגיעו לסיומם, אבל תחושת הסיפוק גדולה. את אירוס ווסט, התשיעי במספר, נשמור כנראה לימים שאחרי חתימת הסכם השלום עם סוריה. עונה חדשה בפתח, והאירוסים הראשונים כבר החלו את פריחתם. למי שלא ממש מבין על מה המהומה, אני ממליץ לקנות את משחק הרביעיות של פרחי הבר שחודש לאחרונה בהצלחה ולהידבק בחיידק האירוסים.

_____

ד״ר אמיר ברנע הוא מרצה בכיר למימון באוניברסיטת HEC Montréal, בקוויבק, קנדה.

הרשמה לניוזלטר

אוהבים לטייל בארץ ובעולם? הירשמו וקבלו המלצות ועדכונים בתחום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות