ירוק עד, צל ומים: טיול קליל בנחל השופט - טיולים בישראל - הארץ

ירוק עד, צל ומים: טיול קליל בנחל השופט

חוויתי, מרגיע ומרענן: טיול בנחל השופט למי שמחפש להתרענן בימים החמים

פנינה לבנון
נחל שופט
נחל שופט צילום: אניל זאהר / ארכיון הצילומים של קק"ל

החלה התקופה בה רוב האנשים מחפשים מסלולים שיצננו אותם מהחום הכבד. לכן, גם אם לא תכננתם - זה בדיוק הזמן להזדרז ולהגיע לנחל השופט שברמות מנשה. הטיול בנחל הוא טיול קלאסי עבור משפחות, הוא חוויתי, קליל, מרגיע ומרענן. מצד שני, הטיול גם מתאים למי שמבקש טיול בשניים, עם פינות רבות לערוך פיקניק או סתם לשבת על מרפסת עץ ולצפות במי הנחל הזורמים.

נחל שופט
נחל שופט צילום: אניל זאהר / ארכיון הצילומים של קק"ל

היתרון הגדול של המסלול הוא שעל גדות הנחל הוכשר שביל נגיש לעגלות גלגלים בחלק האטרקטיבי שלו. הדרך סלולה כולה, אך בדרך חזרה יש צורך בדחיפת העגלה. המים בנחל זורמים בדרך כלל עד ראשית הקיץ. כדאי לדעת שהנחל מתחיל את זרימתו ליד קיבוץ עין השופט ונשפך לנחל הקישון, צפון-מזרחית לקיבוץ הזורע.

יער ברמת מנשה
אזור רמת מנשה צילום: אניל זאהר / ארכיון הצילומים של קק"ל

כמה אתם מכירים את אזור רמת מנשה? רצוי להכיר את האזור שנמצא מדרום לכרמל לפני שקופצים לבקר בו. למי שחשובים גבולות הגזרה, הם בין כביש 70 (נחל תות, הוא ואדי מילח הידוע יותר בוואדי מילק) לבין כביש 65 (נחל עירון, הוא ואדי ערה). אזור רמת מנשה ידוע כמקום כיפי לטייל בו והוא מושך אלפי מטיילים בשנה בגלל מספר מאפייניו: יערות נטע אדם ויערות טבעיים של אלון תבור, מרחבים פתוחים, שדות ומטעים, מעיינות ופלגים זורמים. עוד דבר שחשוב לדעת כשמגיעים למקום - חלק ניכר מרמת מנשה הוכרזה כעל מרחב ביוספרי, כשהמטרה לשתף את התושבים והרשות המקומית בשימור ערכי הטבע, הנוף והמורשת.

יער ברמת מנשה
אזור רמת מנשה צילום: אניל זאהר / ארכיון הצילומים של קק"ל

כביש הגישה לנחל השופט מסתעף מכביש יוקנעם–מגידו (כביש 66), בין קילומטר 29-28. כאשר תראו שלטים ובהם הכיתוב "פארק רמת מנשה" ו"נחל השופט", דעו שהגעתם למקום הנכון. בכניסה נפנה דרומה בדרך סלולה ולאחר כ-100 מטר כבר רואים את שלטי הכניסה לפארק. בכניסה נמצאים כמה אלוני תבור ושרידים אחרונים ליערות גדולים של אלון התבור אשר כיסו בעבר את האזור. קק"ל פועלת לאחרונה להשבת היערות ולהגדלת שטחם באמצעות זריעה של בלוטי אלוני תבור. כ-500 מטר מהכניסה חולפים על פני מבנה השאיבה של המוביל הארצי (משמאל). הדרך הסלולה מתעקלת ימינה ומגיעה לבקתת עץ המשמשת לעיתים מוקד מידע. הבקתה שוכנת בגדת נחל גחר. מרחבת החניה הקטנה שבצד הבקתה ישנו שביל אופניים לרוכבים, השביל קרוי על שמו של מאירי זינגר אשר, מסלול האופניים מטפס במעלה נחל גחר במקביל לכביש. לאחר כ-1.6 קילומטר במסלול שמותאם כמובן גם להולכי הרגל, מגיעים לצומת דרכים, הדרך שפונה שמאלה מלווה את נחל גחר עד כביש משמר העמק (כביש 6953). מצד ימין של הדרך, בתוך שטח מגודר, נכנס המוביל הארצי למנהרת משנה ארוכה.

רמת מנשה
רמת מנשה צילום: אניל זאהר / ארכיון הצילומים של קק"ל

ממשיכים במעלה הכביש, חולפים על פני "דרך הפארק" הפונה שמאלה לכיוון ג'וערה וחוצה את רמת מנשה. הכביש מתעקל בעיקול חד ימינה ומגיע לאחר כ-600 מטר לצומת דרכים: היישר לפנים – חניוני הזורע; שמאלה – הדרך היורדת צפונה לנחל השופט (זו דרכנו). נקודה זו היא לב יער הזורע שמכסה שטח של כ-30 אלף דונם. קק"ל החלה בנטיעתו בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי נוטעים מראשוני קיבוץ משמר העמק. היער המפותח, שנטועים בו עצי מחט ועצים רחבי עלים, הוא מוותיקי היערות הנטועים בישראל.

נחל שופט
נחל שופט צילום: אניל זאהר / ארכיון הצילומים של קק"ל
נחל שופט
נחל שופט צילום: אניל זאהר / ארכיון הצילומים של קק"ל

לאחר מכן יורדים בדרך המגיעה לעמק של נחל השופט, פונים שמאלה בדרך היער כדי לחצות מיד את הנחל וחונים בחניון חרובים, המקום שבו מתחיל ומסתיים השביל הרגלי. בחניון החרובים אפשר ורצוי לערוך פיקניק קטן, לנשנש משהו, לשתות קפה או שתייה קרה, אך בעיקר ליהנות מהנוף ומהאוויר הצח.

מחניון חרובים יוצא שביל מעגלי נגיש עבור כסאות גלגלים ועגלות. מקצתו סלול אספלט ומקצתו עשוי לוחות עץ. רחבות החניה המיועדות לנכים נמצאות ממש בקצה השביל הנגיש.

תחילה צועדים לאורך נחל סנין, יובל קצר של נחל השופט, המזרים מים בעיקר בחורף, בצד הנחל צומחת צמחיית גדות עשירה. משם דרך גשר חוצים את הנחל לגדה הימנית בה צומח גם ער אציל, עץ שצומח אצלנו בדרך כלל בערוצים העמוקים של הגליל העליון. לאורך הדרך הוצבו ספסלים ופינות ישיבה קבוצתיות, שבהם אפשר לעשות הפוגה קטנה וליהנות מהטבע ומהאוויר הנעים.

לאחר שחוצים שוב את נחל סנין לגדתו השמאלית, מגיעים לנחל השופט ומתיישבים במרפסת העץ שצופה על מפל הנחל שיוצר כאן בריכה נאה. ניתן גם לרדת ממנה לשכשך את הרגלים במים. הספסלים בפינה זו מוצבים בצל עצי בוקיצה שעירה – עץ נדיר בישראל הצומח רק בקרבת מים. השביל חולף על פני סכר קטן המשמש את התחנה למדידת זרימת המים בנחל ועל פני שתי מערות קטנות ומגיע לחורשה יפה ובה שרידי טחנת קמח, אפשר לחצות את הנחל למערה גדולה. כל המערות כאן נחצבו בידי אדם ומשמשות בעיקר מכסה עבור בעלי החיים בימים הגשומים.

טחנת הקמח מציינת את קצה המסלול (עד כה צעדנו כ-750 מטר). הדרך חזרה תהיה דרך שביל עולה לדרך רחבה וחוצה אותה למשטח סלע גדול. כאן, מתוך נקבה שבחזיתה קשת חצובה בסלע, נובע עין חשרת. עתה כל שנותר לעשותו הוא להמשיך בשביל העשוי מעץ בחזרה לרחבת החניה.

עונה: כל השנה

המלצה: באביב כשזרימת המים חזקה

אורך המסלול: כ-1.5 קילומטר

משך הסיור: שעתיים

המסלול נגיש, והכניסה חופשית

פנינה לבנון היא רכזת קהילה ויער גליל מערבי-כרמל בקרן קימת לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ