אתר היסטורי, מעיין מסתורי וירוק מאופק עד אופק: טיול ביער חניתה - טיולים בישראל - הארץ

אתר היסטורי, מעיין מסתורי וירוק מאופק עד אופק: טיול ביער חניתה

אין הרבה יערות שמציעים שילוב של היסטוריה ובילוי בטבע, אך יער חניתה שבגליל המערבי מציג את השילוב הנפלא הזה, שהופך ביקור במקום למסע מיוחד

פנינה לבנון
יער חניתה
צילום: מיכאל חורי / ארכיון הצילומים של קק"ל

יער חניתה נפרס על מורדות רכס סולם צור במורדות הרי הגליל המערבי, בין קיבוץ חניתה לשלומי ומשתרע בעזרת עצי אורנים רבים על פני 2,300 דונם. אחת האטרקציות הראשונות שנמליץ לכם ללכת אליהם ביער היא מעיין הכובשים, שעד שנת 2013 היה ידוע רק למי שהכיר את המקום ולבעלי החיים בסביבה. אחרי שקק"ל שיקמה את המעיין הוא הפך לנגיש עבור כולם, בעונת החורף אפילו ישנה זרימה מוגברת ממנו, ובקיץ ישנה נביעה שמשתנה בהתאם לגשמי החורף שבאותה השנה, על כן אפשר להסיק לבד מה קורה פה השנה.

דרכי הגעה
מגיעים ברכב לשלומי ומשם עולים צפונה בכביש לחניתה (כביש 8990), כשיער חניתה מלווה אותנו מימין. דרך סלולה מסומנת בצבע ירוק, מובילה מכביש 8990 מזרחה לעבר מעיין הכובשים. אפשר להגיע ברכב פרטי, אם כי בזהירות, עד לבוסתן ג'ולי הראל ששוכן למרגלות המעיין. הדרך הסלולה הופכת לאחר כ-300 מטרים לדרך עפר ומשם יש להמשיך עוד כ-400 מטר עד לבוסתן ג'ולי הראל. לחלופין אפשר לחנות באתר חומה ומגדל ולהגיע למעיין ברגל.

יער חניתה
יער חניתה צילום: מיכאל חורי / ארכיון הצילומים של קק"ל

בוסתן ג'ולי הראל

חונים ליד בוסתן ג'ולי הראל. זהו בוסתן קטן של עצי חרוב שלידם הוצבו שולחנות פיקניק. עצי החרוב ניטעו במחשבה להוסיף את הפירות למזון חיות המשק, ניסיון שנערך בשנות ה-50 של המאה ה-20. הרעיון נזנח עד מהרה, אך הבוסתן המשיך לשמש מקום בילוי לתושבי קיבוץ חניתה. עצי הבוסתן הם תרומה של סר רונלד כהן, ליידי שרון הראל-כהן ודוד הראל, וניטעו לזכרה של ג'ולי הראל (1919­-2010), רעייתו של יוסי הראל, מפקדה של ספינת המעפילים 'אקסודוס'. יוסי הראל נמנה עם פלוגת הכובשים, קבוצה שמנתה כמאה איש והקימה את חניתה כיישוב חומה ומגדל (21 במארס 1938).

יער חניתה
צילום: כאמל עליאן / ארכיון הצילומים של קק"ל

אחרי רענון קצר אפשר לצאת למסלול הליכה חביב אל עין כובשים. שביל שאורכו כ-100 מטר בלבד, עולה מהבוסתן במדרגות עץ אל עין כובשים סמוך למעיין. השביל עובר בלב חורש ולאורכו זורמים בחורף ובאביב מים שנובעים מהמעיין. הפלג וסביבת המעיין תוכננו כך שיספקו מי שתייה לבעלי החיים שביער. כדאי לדעת, סמוך למעיין נמצאת בריכת שכשוך קטנה.

חניתה
שרידיה של בריכה בנויה אבן, כנראה מהתקופה העות'מניתצילום: כאליל אדר / ארכיון הצילומים של קק"ל

עין כובשים הוא מעיין שכבה דל שמתייבש בסוף הקיץ. שמו הערבי, עין אל-ביד'א (המעיין הלבן), מעיד על סלעי הקירטון הבהירים שמתוכם הוא נובע. סמוך למעיין, מצדו הצפוני, נמצאים שרידיה של בריכה בנויה אבן, כנראה מהתקופה העות'מנית, גרם המדרגות שירד לבריכה נותר כמעט שלם. בסביבת המעיין ניטעו עצי חורש ועצי אורן והוצב שולחן פיקניק מאבן. מי עין כובשים שימשו תחילה את המתיישבים באתר חומה ומגדל, אך מכיוון ששפיעת המעיין דלה ובגלל הקשיים בהובלת המים, נחפרה באר סמוך לאתר ההתיישבות.

אתר חומה ומגדל
יער חניתה.אתר חומה ומגדל צילום: כאמל עליאן / ארכיון הצילומים של קק"ל

מדרום למעיין, במקום שבו נמצא כיום מאגר הקולחין, שכנה בעבר ח'ירבת עין אל-ביד'א. יש המזהים את המקום עם חנותה ארעייתה (חניתה תחתית), שנזכרה בפסיפס בית הכנסת ברחובות ובתלמוד כאחת הערים האסורות בתחומה של צור. משמעות הדבר היא שמבחינה הלכתית היישוב היה חייב לקיים שנת שמיטה ומצוות אחרות הקשורות בארץ.

הביקור במעיין הוא הזדמנות נהדרת לעצור לארוחת בוקר בחיק הטבע לצד מים זורמים. רצוי לקחת את הזמן וליהנות מפנינת הטבע היפה. אחרי שממצים את העניין עוברים לנקודה הבאה – לאתר חומה ומגדל. האתר נמצא לא הרחק משם והוא נמצא בדיוק במקום שבו התיישבו ראשוני חניתה, שעלו על אדמת קק"ל ב-21 במארס 1938.

מצבה לזכר הנופלים על הגנת חניתה
מצבה לזכר עשרת הנופלים על הגנת חניתה צילום: מיכאל חורי / ארכיון הצילומים של קק"ל

במקום מתנוסס מגדל עץ, מוקף בחלקו חומת עץ, במתכונת יישובי חומה ומגדל. למרגלות המגדל נמצא סלע גיר גדול שמנציח את עשרת הנופלים בהגנה על חניתה. סמוך למגדל נמצא החניון המרכזי ביער ולידו שביל הליכה סלול, נגיש לכיסאות גלגלים. כדאי לקרוא קצת על המקום וגבורת לוחמיו ומשם לצאת לטיול של כשעתיים אל שביל נחל הבאר. מרחק ההליכה הוא כ-2 קילומטרים בשביל מעגלי.

השביל מתחיל מאחורי סלע ההנצחה לעשרת הנופלים שבחניתה תחתית, לאחר איגוף קצר חוצים את כביש הגישה לחניון חומה ומגדל, יורדים במדרון וחוצים מעבר מנע בקר. כמה מטרים הלאה משם נמצא מבנה ישן מבטון ובו שרידי מנוע משאבה, זוהי הבאר שעל שמה הוענק לגיא הקטן שבו צועדים השם המחתרתי "נחל הבאר". הבאר נחפרה כדי לספק מים לחניתה, אך לאחר כמה שנים היא אכזבה וננטשה. בהמשך יתגלה מורד הוואדי המרהיב שמסביבו ישנם עצי החורש שמספקים נקודת צל ביום חם.

מעט לפני שהשביל יוצא אל מחוץ ליער, הוא עוזב את הנחל ומטפס ימינה. צועדים ביער מעורב של עצי אורן נטועים ועצי חורש, כשמגיעים לדרך עפר רחבה פונים ימינה ומגיעים בחזרה לחניון.

הכניסה חופשית

עונה: כל השנה

המלצה: להגיע באביב כשיש את פריחת הסחלבים

אורך המסלול: בין 3-5 קילומטרים

משך הטיול: כארבע שעות

_____

פנינה לבנון היא רכזת קהילה ויער גליל מערבי-כרמל בקק"ל

תגובות