שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ציפי אלבז
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חפירות אריכואלוגיות
חפירות בתל ההיסטורי בעין יזרעאל צילום: פרופ' אראלה חוברס
ציפי אלבז

יש מקומות בארץ עם ייחודיות משלהם, הם לא דומים לשום מקום אחר. בעיקר בגלל שהם שילוב של טיול ובילוי, היסטוריה ומורשת, עבר והווה. תל יזרעאל הוא בדיוק מסוג המקומות האלה. מסוג המקומות שכדאי לבקר בהם כיוון שבתום הביקור תהיה לכם תחושה שביקרתם במקום בעל משמעות, שלא רק נהניתם ממנו, אלא גם למדתם עוד פרק על ההיסטוריה של הארץ.

תל יזרעאל נמצא בראש מדרון בזלת תלול, שמשקיף על הרי נצרת, גבעת המורה והגלבוע ובין ההרים והגבעות פרושים שדות העמק, שנושקים לנחל חרוד שנשפך אל הירדן. בתל יזרעאל שכנה בתקופת המקרא אחת הערים החשובות של ממלכת ישראל. המעיין היפה שלרגלי התל היה עֵד, כך מספר המקרא, להכנות של המלך שאול לקרב האחרון שלו בגלבוע. בתקופת מלחמת השחרור, נערכו קרבות קשים לכיבוש התל, שכן הוא היה המפתח לשליטה בכל אזור הגלבוע, עמק יזרעאל ובעיקר על הכביש המחבר בין בית שאן לעפולה.

ברבות השנים, פותחה סביבת התל והוקמו חניון ומצפור. בחניון ישנו שולחן פיקניק ושביל נגישים, השביל מוביל אל המצפור. ליד המעיין הציבה רשות ניקוז ירדן דרומי בשיתוף עם המועצה האזורית גלבוע, חניון נוסף המשרת את המבלים בחורשת האיקליפטוס המצלה על המעיין.

כשמטיילים במקום, בעיקר עם היסטוריה דרמטית, רצוי להגיע עם קצת היכרות מוקדמת. יזרעאל אינה נזכרת בשום מקור קדום למקרא. לכן הערכה היא שהיישוב באתר נוסד על ידי בני ישראל. חשיבות היישוב נבעה מסמיכותו לצומת הדרכים שהוליכו ממגידו ומהשומרון אל בית שאן וארץ הגליל. בימי המלך שאול הייתה יזרעאל העיר הראשית של מחוז שנשא את שמה. לפני מלחמתו האחרונה חנה שאול "בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל" (שמואל א כט, א), הלוא הוא המעיין שלמרגלות תל יזרעאל. הפלישתים נערכו מול הכוח הישראלי בשוּנֵם, למרגלות גבעת המורה (כיום הכפר סולם, הנראה היטב מתל יזרעאל). בקרב שהתפתח הכו הפלשתים את צבא ישראל, וזה נסוג לגלבוע, שם מצאו שאול ובניו את מותם.

יזרעאל עלתה לגדולה בימי בית עמרי. המלך אחאב בן עמרי הפך אותה לבירת החורף שלו, כנראה בגלל האקלים הנוח ששורר כאן בעונה זו. בכלל, נראה כי יזרעאל הייתה חביבה על מלכי בית עמרי. המלך יהורם, בנו של אחאב, נרפא ביזרעאל מפצעים אשר נפצע במלחמתו בארמים (מלכים ב ט, כג). מאז 2012 משלחת חפירות יזרעאל בראשותה של ד"ר נורמה פרנקלין, חופרת במדרגת הקרקע שמעל למעיין. בסקר מקדים גילתה המשלחת בשטח המשתרע על פני 3.5 קמ"ר מסביב לתל 25 מערות קבורה, 35 קברים חצובים בסלע, 57 מתקנים חקלאיים וממצאים רבים נוספים. בחפירות נחשף יקב מתקופת המקרא, המשתלב היטב בסיפור המקראי על יקב נבות.

בראשית המאה ה-19 הושיב השליט המצרי איברהים פשה כמה משפחות מצריות במקום, שנודע אז בשם זרעין. השם הזה שומר על צליל השם של היישוב הקדום יזרעאל. במלחמת העצמאות הייתה לכפר זרעין משמעות עצומה. ממרומי הגבעה חלש הכפר על הדרך הראשית מעפולה ליישובי העמק, והיה אפשר לעבור בקטע זה של הדרך רק במשוריינים. ההטרדות הרבות, שבמהלכן אף ניסו הכוחות הערביים שהתבססו בזרעין לחסום את הכביש לחלוטין, הביאו את הכוח העברי למסקנה שיש לכבוש את זרעין. ב-21 באפריל 1948 נכשל הניסיון הראשון לכבוש את הכפר, אך ב-29 במאי נכבשה זרעין, ובעקבות כך התפנו הכפרים של הגלבוע.

אחרי שחונים בחניה המוצלת בעצי אורן מתחילים בטיול: מסלול הליכה בשביל נוח היורד מראש תל יזרעאל אל עין יזרעאל.

משך ההליכה: כ-30 דקות לכל כיוון. הנקודה הראשונה בסיור שנמצאת בלב החניון, היא האנדרטה המנציחה את זכרם של חברי ההכשרה והפלמ"ח שנפלו במלחמת העצמאות בשלוחת זרעין, ובמקומות אחרים ברחבי הארץ. שביל סלול באורך של 150 מטר מוליך אל מרפסת תצפית המשקיפה על עמק יזרעאל וההרים שמסביב – גבעת המורה, הרי נצרת, רמות יששכר והגלבוע. השלטים שבצד השביל מזכירים למטייל אירועים מעברו של המקום.

אחרי שלומדים מעט על חשיבות המקום לאורך ההיסטוריה, הולכים אל הדבר העיקרי או כמו שנהוג לומר הדובדבן שבקצפת, מה שהופך את הטיול הזה גם לבילוי שמשאיר טעם של עוד – עין יזרעאל.

עין יזרעאל, הנמצא למרגלותינו בחורשת האיקליפטוס הבולטת בשדות המעובדים. השביל יורד בין מערות ובורות מים ומגיע לעץ חרוב גדול. מכאן ממשיכים במורד המדרון עד לשטח המעובד. חורשת האיקליפטוסים נמצאת כחצי קילומטר מאתנו, ומגיעים אליה בדרך המפרידה בין שתי חלקות שדה מעובדות.

עין יזרעאל הוא מקום יפה שזכה לשיפוץ והוכשר בו חניון נאה הנהנה מצל העצים. מי המעיין מתנקזים בתעלה אל מרכז החורשה ויוצרים בריכה של מים צלולים. המעיין עצמו נובע מתוך נקבה שנמצאת מעט מדרום לחורשה ונחצבה בתקופת המנדט הבריטי כדי להגביר את שפיעת המים. בעבר אפשר היה לזחול בנקבה, אך כעת פתחי הנקבות מכוסים בסבכות, ולא נותר אלא להתרפק על זיכרונות עבר.

בעבר זרמו מי המעיין אל הערוץ הקטן של נחל נבות, שנשפך אל נחל חרוד, כ-800 מטר מהמעיין. לאורך הערוץ ניטעו עצי בוסתן, ושיטוט קל בשטח יגלה עצי רימון, תות, תמר, זית, שיזף, תאנה ושקמה. אליהם מצטרפים עצי צפצפה, חרוב, אשל, איקליפטוס וערבה. בחורף ראוי לשמו השטח עשוי להיות מוצף בחלקו.

אחרי שמגיעים לעין יזרעאל שווה לקחת את הזמן וליהנות מפיסת הטבע הקסומה. בעין יזרעאל לא צריך למהר. בנוסף, לחובבי צילום מדובר באתר ששווה לצלם בו מכל כיוון ובכל שעה ביום. כמה זוגות ביום חתונתם קיימו בו בוק בלתי נשכח.

דרך הגעה לתל יזרעאל: מצומת יזרעאל נוסעים מזרחה כחצי קילומטר בכביש 675 ופונים צפונה לקיבוץ יזרעאל. אחרי 30 מ'טר בלבד פונים ימינה ונוסעים בדרך סלולה משנית כ-700 מטר לרחבת החניה של תל יזרעאל.

דרך הגעה לעין יזרעאל: מצומת יזרעאל נוסעים מזרחה בכביש 675 וקילומטר אחד אחרי הפנייה לדרך נוף גלבוע (בין סימני ק"מ 11­-12) פונים שמאלה בזהירות לדרך עפר המגיעה לאחר קילומטר אחד לעין יזרעאל.

אורך המסלול: קילומטר אחד (כיוון אחד). אנו ממליצים לשוב ברגל באותה דרך חזרה. מתאים למשפחות. למשוך את הזמן ולא למהר.

המלצה: להגיע למקום בכל הזדמנות ובכל עונות השנה

הכניסה חופשית

___

ציפי אלבז היא רכזת קהילה ויער - גליל תחתון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ