טיול בזמן אל טחנת הקמח המשוחזרת בפארק הירקון בתל אביב

לאורך הירקון נמצאים שרידי חמישה אתרים קדומים שהפעילו עשרות זוגות של אבני ריחיים. "שבע טחנות" הוא הזדמנות לחזור אליהם

"שבע טחנות" פארק הירקון
"שבע טחנות" פארק הירקון צילום: יוסי זליגר / ארכיון הצילומים של קק"ל
יחיאל כהן
יחיאל כהן

עד שלהי שנות ה-50 של המאה הקודמת היה נחל הירקון, נחל שמימיו זרמו בשצף קצף. אמנם בשנות ה-20 הגו תכנית לניצול כוח מי הירקון ליצירת חשמל שלא יצאה אל הפועל. עם זאת, קודם לכן ידעו תושבי המקום להשתמש במי הירקון כמקור להפקת אנרגיה, ובמשך כאלפיים שנה, למעשה עד לימי המנדט הבריטי, התושבים ניצלו את מי הנחל להפעלת טחנות קמח במקום. לאורך הירקון נמצאים שרידי חמישה אתרים קדומים שהפעילו עשרות זוגות של אבני ריחיים.

"שבע טחנות" פארק הירקון צילום: יוסי זליגר / ארכיון הצילומים של קק"ל
פארק הירקון צילום: יוסי זליגר / ארכיון הצילומים של קק"ל

פארק הצפרות ראש ציפור

פארק הצפרות ראש ציפור משתרע על שטח של כ-60 דונם. הפארק כולל: בריכת נביעה, מערך של תעלות מים, מתקן ביופילטר לטיהור מים, כ-500 מיני צמחים, מסתורי תצפיות מחופים עץ, כיתות חוץ מקורות, מערך שבילים לקליטת הקהל ומערך דרכי שירות. בפארק עוברים מספר מסלולי הליכה, ריצה ורכיבת אופניים. השבילים הנוחים מתאימים לכל המשפחה ונגישים לאנשים עם מוגבלויות. הילדים יכולים ליהנות מגן הרפתקאות עם מתקני שעשועים והרפתקאות עשויים מעץ, אומגות, גשרי חבלים, נדנדות וקרוסלות.

"שבע טחנות" פרק הירקון צילום: יוסי זליגר / ארכיון הצילומים של קק"ל

מומלץ לחנות ברחבת החניה של יער ראש ציפור. הכניסה מרחוב רוקח ברמת גן, מול בית מספר 74. מכאן צועדים לעבר הירקון ופונים מעט מזרחה. אנחנו נמצאים ביער ראש ציפור, שנחשב היום לחלק בלתי נפרד מפארק גני יהושע. נטיעת היער החלה בשנות ה-50, רוב העצים הם עצי איקליפטוס המקור וסיסם הודי. היער משתרע כיום על פני כ-500 דונם. שם היער נגזר מצורתו במפה, בין הנחלים איילון וירקון, צורה מזכירה ראש של ציפור.

הדרך הסלולה מתעקלת שמאלה לעבר שבע טחנות ועוברת דרך מרכז הוקרה לידידי קק"ל מאוסטרליה שאימצו את הירקון לאחר אסון המכביה. בשבע טחנות נמצא הסכר הגדול, המשמש כיום למעבר אל החלק הצפוני של הפארק וכמו גם המבנה של הטחנות הדרומיות, ששוחזר לאחרונה. 

מרכז הצפרות צילום: אלכס קולומויסקי / ארכיון הצילומים של קק"ל

הטחנות בשבע טחנות

שבע טחנות הוא אתר המערבי ביותר בירקון. במקום התקיים עד מלחמת העצמאות הכפר הערבי ג'רישה, וייתכן ששמו נקשר בפעולת הגריסה של הטחנות שפעלו כאן. בשנת 2001 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות, שחשפו מכלול גדול של אבני ריחיים, המקום זכה לשחזור חלקי של מערכת המים.  

מהמחקר התברר שלצורך הקמת הטחנות נבנה כבר בימי קדם סכר לרוחב הירקון כולו. המעבר בין שתי הגדות מנצל את הסכר הקדום. הגשרון המקשר בין הגדה הדרומית לסכר נמצא מעל למקום המקורי שבו היטו גם בעבר את מי הירקון לתעלה שהעבירה מים לטחנות הקמח.

גשרון הבטון הנוכחי מחליף את גשר האבן הקדום שהיה בעל קשת אחרת. במשך השנים נהרסו המבנים של הכפר ג'רישה, מטחנות הקמח נותרו רק היסודות, אך מערך הובלת המים לטחנות נשמר היטב וכך גם הסכר, המשמש לחציית הירקון בימינו. טחנת ג'רישה כללה בריכה מרכזית גדולה שנשענה על קיר הסכר. הבריכה שוחזרה וקיימת גם בימינו. מסביב לבריכה ניצבו שלושה מבנים.

שחזור מבנה הטחינה הדרומי צילום: יוסי זליגר / ארכיו

במבנה הדרומי פעלו שתי יחידות טחינה וכך גם במבנה הצפוני, שהיה הצמוד לגדת הנחל. במבנה הגדול, המערבי, פעלו שבע יחידות טחינה, לאחר שאחת יצאה מכלל פעולה. מכאן נגזר כינויו של המקום – "שבע טחנות". מי הבריכה זרמו בתעלות אל מבני הטחנה, כל תעלה התפצלה לשתי מנהרות וכל מנהרה הפעילה יחידת טחינה אחת. לאחר שהמים סובבו את אבני הריחיים הם שבו לאפיק הירקון.

מכלול הטחנה נבנה על שרידי טחנות קמח קדומות, צמוד לגשר קשתות עתיק שחצה את הירקון. שריד לגשר הקדום נראה בקיר אבנים קטן, הצמוד לדופן המזרחית של הבריכה. בדופן הפנימי של הקיר המערבי של הבריכה נראים שני מבני אבן משולשים. הם נועדו להפחית את לחץ המים על דופן הבריכה. מבני הטחנה היו בעלי שתי קומות: בקומת הקרקע פעלו אבני הריחיים ובקומה התחתונה, שחלק ממנה שקוע במים, היו קמרונות שהמים שזרמו בהם סובבו גלגל כנפיים. גלגל הכנפיים היה מחובר בציר שקצהו העליון סובב את אבן הריחיים העליונה, וזו טחנה את גרעיני החיטה. 

"שבע טחנות" פארק הירקון צילום: אלכס קולומויסקי / ארכיון הצילומים של קק"ל

גגות הרעפים הראשונים בישראל

מבני טחנות הקמח היו בנויים מאבן מקומית ומלט שהוכנו במקום מחומרים זולים. בתיק התיעוד של פרויקט השיקום, רואים במבני הטחנה שילוב של שני אלמנטים אדריכליים: מבנה אבן שנבנה בהתאם לסגנון הבנייה המקומי בארץ ישראל של המאה ה-19 וגג רעפים מדגם מרסיי שהובא מאירופה. היתרון הגדול של גג רעפים הוא משקלו הנמוך, יחסית לגג אבן, ושימוש בו אִפשר לבנות קירות עבים פחות ולחסוך בחומרי בנייה.

טחנה על הירקון, 1927צילום: זכריה קוטלר / ארכיון הצילומים של קק"ל

עד שנות ה-70 של המאה ה-19 נראו בארץ רק בתי אבן בעלי גגות שטוחים או בעלי כיפות. הגגות השטוחים התאימו לתנאי האקלים ולחומרי הבנייה המקומיים, ושימשו בימי הקיץ לשינה, לבילוי בלילות חמים ולאחסון. בשנות ה-70 החלו להופיע במזרח התיכון גגות רעפים, אחד הסממנים של חדירת מעצמות אירופה לאזור. השימוש בגגות רעפים גבר מאוד בעקבות החורף הקשה של שנת 1874, שנחשב לאסון טבע של ממש. במשך חמישה חודשים רצופים פגעו גשמים כבדים, ברד, כפור, רוחות עזות וסופות שלגים באזור ההר. הדרך מירושלים ליפו חרבה ברובה, חיות משק מתו ויבולים נפגעו.

בשל עומס השלג התמוטטו בירושלים עשרות בתים, ורבים מהם נסדקו וניזוקו בצורה קשה. בתוך שנה הפכו מושבות הטמפלרים לבתים בעלי גגות אדומים, ומשם התפשטה טכנולוגיית הבנייה הזאת ברחבי הארץ. 

פארק הירקון צילום: מוטי מילרוד
פארק הירקון צילום: מוטי מילרוד

על הטחינה

בשלהי התקופה העות'מנית נחשבו הסכר וכוח המים רכושה של הממשלה. המבנים ואבני הריחיים, לעומת זאת, היו בבעלותם של אנשים פרטיים. הממשלה החכירה את כוח המים ואת הטחנות והחזירה חלק מדמי החכירה לבעלי הטחנות. תושבי הכפר ג'רישה התפרנסו כשכירים מהפעלת הטחנות. לשבע טחנות באו כפריים מרחבי השומרון במסע שנמשך יום ואף יותר מכך. ההמתנה לטחינה נמשכה שעות אחדות, ובמפגש בין הלקוחות נוצר הווי מיוחד ובמרכזו בית הקפה שנבנה במתחם. אבני הריחיים של שבע טחנות טחנו גרעיני חיטה עד שנת 1936. בשנה זו גבר כוח הקיטור על כוח המים, והפעלת הטחנות בירקון כבר לא השתלמה מבחינה כלכלית. בית הטוחן, שבסיסו נראה בקצה הבריכה המרכזית, המשיך לפעול כבית קפה ששירת את המשייטים והמבלים בירקון. 

הטחנה הדרומית המשוקמת

מבנה הטחנה הדרומית משתרע על פני כ-75 מ"ר והוא בעל שני קמרונות. בחזיתו המערבית נמצא פתח חלון גדול. בחזית הדרומית יש בקיר שני פתחים מלבניים צרים, שבעדם אפשר היה לצפות בזרימת המים החוצה מקומת הקמרונות. בעבודות השיקום התייחסו המתכננים לשיטפונות הפוקדים לעיתים את הנחל. על פי נתוני רשות נחל הירקון מתחולל בממוצע פעם בעשור שיטפון שיכול להגיע לגובה גג טחנת הקמח ועשוי למוטט את המבנה.

נראה כי לשטפונות העבר היה חלק גדול בהרס טחנות הקמח ההיסטוריות. המבנה מתוכנן כך שמים יכולים להתפנות ממנו במהירות בעת הצפה. הקיר הצפוני והקיר הדרומי שוחזרו במלואם, אך הקירות האחרים אינם משוחזרים, והרעפים הוחלפו בגג פח המוחזק בשלד חדש. מבנה זה ממחיש שרק נפח המבנה שוחזר. מתקן הטחינה שוחזר רק בקומת הקרקע, ואפשר להתרשם מאבני הריחיים וממכל הגרעינים. בתוך המבנה נמצאת בריכת מים מלבנית (שוחזרה כבר בשנת 2001) שממנה היה אפשר לשלוט בזרימת המים לשני הקמרונות שבהם נעו גלגלי הכפות. בתוך מבנה הטחנה מוצג דגם הממחיש את אופן הפעולה של הטחנה.

איך מגיעים?

אתר שבע טחנות הוא חלק מגני יהושע, הדרך הנוחה להגיע למקום ברכב היא מרחוב רוקח ברמת גן. מול בית מספר 74, ליד החווה החקלאית, מסתעפת מערבה דרך שמגיעה לאחר כ-100 מטר לרחבת חניה גדולה.  

עונה מומלצת: כל השנה

משך מסלול: 1-2 שעות

רמת קושי: קל

יחיאל כהן הוא סגן מנהל מרחב מרכז בקק"ל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ