בין ישראל לירדן: טיול בדרך השלום

הכי רחוק מתל אביב - מסע של יום אחד בדרך השלום אי שם בערבה, כולל הצצה אל גבולה המזרחי של המדינה וטיול בין מצפורים, עתיקות, מאגרים וכמובן – נופי הערבה. בדיוק בזמן לברוח הקור והגשמים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מצפור השלום
דרך השלום בערבה, אפשרות להציץ אל הגבול המזרחי של ישראלצילום: אלבטרוס / ארכיון הצילומים של קק"ל
אורנית גינת

נחל הערבה נקבע עוד בימי המנדט הבריטי בישראל כקו הגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן. צמוד אליו, כסמל לשלום בין המדינות, הקימה קרן קימת לישראל את "דרך השלום". השביל נותן הצצה אל גבולה המזרחי של המדינה באזור המדבר ומציע טיול בין מצפורים, עתיקות, מאגרים וכמובן – נופי הערבה.

דרך השלום, דרך תיירותית שהוכשרה על גבולה המזרחי של ישראל, נמתחת על פני 24 קילומטרים ומחברת  בין עבר והווה, בין מדבר למים ובין שממה להתיישבות. המטיילים באזור הערבה יכולים להגיע לדרך בכל סוגי הרכב ולחוות עצמאית את הנופים, הסיפורים וההיסטוריה של המקום.

איך מגיעים? מצומת עין חצבה נוסעים כ-200 מטר דרומה ופונים מזרחה למושב עידן. הכניסה לדרך השלום נמצאת ליד שער המושב.

עתיקות עין חצבה

למרות שאין משמעות לכיוון ממנו מתחילים, את הסיור בדרך השלום מומלץ להתחיל מעין חצבה ולהתקדם לכיוון דרום. בעין חצבה שלוש מצודות עתיקות, שנבנו אחת על השנייה. המצודה הגדולה ביותר באזור היא מצודה מימי מלכי יהודה שהשתרעה על שטח של עשרה דונם והוקפה בחומה כפולה. בתקופה הרומית בנו הרומים שגרו במקום בית מרחץ. כיום בין הריסות בית המרחץ למצודה צומח עץ שיזף ענק. בעבר נהנה השיזף ממי המעיין אך כיום מקבל מים בזכות ההשקיה שסידרו במקום.

מצפור השלום
מצפור השלום צילום: אבי הירשפילד / ארכיון הצילומים של קק""ל

מאגר חצבה וסלעי הירח

לאחר העתיקות חוזרים לכביש הערבה ונוסעים לכיוון דרום עד הכניסה למושב עידן, שם פונים לכיוון מזרח. לפני שער הישוב עידן מתחילה דרך השלום. מרגע שעולים על דרך השלום נוסעים לכיוון דרום. הנסיעה עוברת בין צורות מיוחדות של הסלע. הבתרונות, שנוצרו מסלע חוואר הלשון, יוצרים נוף חיזרי המזכיר מעט את הירח. הצורות נוצרות בסלע מכיוון שהסלע עצמו רך ומתעצב בקלות מהמים, הרוח

ואף מגע יד האדם. הסלע נוצר ממשקעים שונים שהיו באגם ענק שכיסה בעבר, עד לפני 15,000 שנה, את כל בקעת הירדן והערבה. לאחר כשני קילומטרים מנקודת הכניסה לדרך השלום יגיעו המבקרים למאגר חצבה. הדרך למאגר משולטת תחת השם "דרך החווארים". את המאגר הקימו במטרה לאגור מי שיטפונות הזורמים בנחל הערבה.

מצפור השלום

מצפור השלום
מצפור השלום צילום: אבי הירשפילד / ארכיון הצילומים של קק"ל

בהמשך דרך השלום, ממש במרכזה, נמצא מצפור השלום, נקודת תצפית שבנתה קק"ל. המצפור משקיף על האזור, סלעי החווארים והרי אדום בירדן. למטיילים המעוניינים, ניתן לרדת בשביל מעגלי קצר הסמוך למצפור לסיור בין אבני החוואר. משך ההליכה כחמש דקות. הדרך מהמצפור ממשיכה דרומה ולוקחת את המבקרים לכניסה לחצבה. סמוך לכניסה הוכשרה חורשה קטנה עם שולחנות פיקניק לזכרו של אורן ליאור ז"ל, שנפל בקרב בקרבת חצבה. משם ממשיך השביל לכיוון עין יהב דרך מצפור נוסף, מצפור חופירה, המשקיף על הרי האזור ועל השטחים החקלאיים של עין יהב.

סיום השביל וחניון הזיל

מצפור השלום
מצפור השלום צילום: אלבטרוס / ארכיון הצילומים של קק"ל

לאחר מצפור חופירה הדרך יורדת לשטחים החקלאיים וממשיכה בין חממות הישוב עין יהב. נקודת הסיום של דרך השלום בכניסה לישוב עין יהב. מצפון לישוב יושב חניון הזיל. כדי להגיע אליו נוסעים כשלושה ק"מ צפונה מהשער הצפוני של הישוב. שם החניון הוא סיבה מספקת להגיע אליו – החניון נקרא על שם מפעל סובייטי לייצור מכוניות בשם "זיל" (ראשי תיבות של – זאבוד אימיני ליחצו'בה). החברה ייצרה מכוניות פאר לבכירים הסובייטים וגם רכבי שטח חזקים ששימשו את הצבא האדום. מברית המועצות הגיע הרכב לצבאות סוריה ומצריים ומשם, כשלל, לצבא ישראל. לאחר שהפכו מטרות אימון למטוסי חיל האוויר, מישהו הצליח להציל אחת ולהגיע איתה לערבה בראשית שנות ה-90. את הרכב הזה תוכלו לפגוש היום בחניון הזיל שבנתה קק"ל, המציע גם שולחנות פיקניק בצל עצי השיטה.

אורך הטיול: בין 3-5 שעות

עונה מומלצת: חורף, אביב , סתיו

רמת קושי: קלה

 אורנית גינת היא רכזת קליטה ויער הר הנגב והערבה בקרן קימת לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ