מחוד עקב לעין עקב: טיול מדברי מהיפים בארץ

אחת הדרכים הטובות ביותר להתוודע להדרו של המדבר הוא דרך שמורת מצוק הצינים המרשימה. בתוך השמורה נמצא אחד המסלולים היפים ביותר בישראל, שמשלב בין תצפית נפלאה ומעיין מרשים

אור הורביץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מחוד עקב לעין עקב
מחוד עקב לעין עקבצילום: אור הורביץ

נולדתי בספר המדבר. למרות שנופיו עיצבו את ילדותי, התקשיתי להבין מה לעזאזל מוצאים בו, בנוף החשוף והשומם הזה. כחובב טיולים מושבע, ניצלתי כל הזדמנות שהייתה ושמתי פעמיי אל הירוק של הגליל והגולן, מתרחק ומתכחש לנוף ילדותי. רק כשהתבגרתי גיליתי שבעצם לא הבנתי דבר, ושהמדבר הקירח הזה לכאורה הוא ההגדרה לטבע במלוא עוצמתו. בקיצור, המדבר היה עבורי טעם נרכש ובסופו של דבר התאהבתי.

ישראל זכתה להרבה מן המדבר הזה, מבאר שבע שבצפון ועד לאילת שבדרום. אפשר לצמצם אותו לנוף יבש עם משקעים מעטים, אבל רק מי שמכיר אותו לעומק יודע עד כמה עמוקים ההבדלים בין חלקים ממנו ועד כמה הגיוון הוא אבן יסוד בו. מכל מקום, המדבר הישראלי הוא יפהפה ומיוחד גם במונחים עולמיים (תשאלו כל תייר שמגיע לבקר) - והוא כאן, ממש לידנו. לא תיקחו?

מחוד עקב לעין עקב
המדבר הוא טעם נרכשצילום: אור הורביץ

אחת הדרכים הטובות ביותר להתוודע להדרו של המדבר הזה הוא דרך שמורת מצוק הצינים המרשימה. בתוך השמורה נמצא אחד המסלולים היפים ביותר בישראל, שמשלב בין תצפית אחת נפלאה (מדבר של מעלה) ומעיין אחד, פעיל כל השנה (מדבר של מטה).

האותיות הקטנות

מסלול מעגלי שאורכו כ-10 קילומטרים. נקודת ההתחלה במנחת המטוסים שליד מדרשת שדה בוקר. זמן הליכה: 4-6 שעות (אם כי אפשר להעביר בעין עקב גם 10 שעות).

מחוד עקב לעין עקב
פתיחת המסלול עשויה להטעות, אבל תכף יתחיל פה טיפוס קשה לחוד עקבצילום: אור הורביץ

איך מגיעים?

נוסעים על כביש 40 וכקילומטר צפונית למדרשת שדה בוקר פונים מזרחה, לעבר שביל עפר מסומן שחור, עביר לכל דרך. השביל נע לאורך כ-4 קילומטרים עד למנחת מטוסים. ג'יפים יכולים לרדת את מעלה צין ולהתחיל את המסלול בבקעת צין, אבל לשאר בעלי הרכבים נמליץ לרדת כאן ולהתחיל את המסלול.

מחוד עקב לעין עקב
בדרך לחוד עקב, הזדמנות טובה לראות קצת יעלים מקרובצילום: אור הורביץ
עין עקב
עין עקב צילום: אליהו הרשקוביץ

מקטע ראשון: בקעת צין

מעלה צין (דרך מסומנת שחור) מוביל את ההולכים בו לבקעת צין, שתחומה בין הרים מצפונה ומדרומה. זו גם ההזדמנות הראשונה להתוודע לקהילת היעלים המרשימה שחיה באזור הזה, שנראה באמת כאילו יד אדם לא נגעה בו מאז ומעולם (וטוב תעשו אם לא תיגעו בהם גם אתם). לאחר ירידה של כ-200 מטר עוברים (ללא פנייה) לדרך מסומנת ירוק, המתחתרת בבקעה. עד כאן אפשר לחשוב שההליכה כולה הולכת להיות כל כך נוחה ונעימה. ובכן, טעות.

מקטע שני: העלייה לחוד עקב

הפנייה דרומה לשביל מסומן אדום (זה גם המקום שבו מצטרפים לשביל ישראל) מביאה איתה, כמעט באבחה, עלייה קשה ביותר, לא פשוטה גם בקרב מטיילים מנוסים. הטיפוס חד ומפחיד לעיתים, ומזכיר את היתרונות והחסרונות של השבילים הישראלים - מצד אחד הם פראיים וטבעיים אבל מצד שני, לעיתים קרובות התחושה היא שתרבות הפלמ"ח עדיין מעצבת אותם. בסך הכל, החלק הקשה ביותר בטיפוס אינו ארוך - רק 260 מטרים, אך מרגישים אותם היטב ברגליים. בסוף הטיפוס יש יותר מתמורה למאמץ - חוד עקב (בגובה 560 מטר), אחת התצפיות היפות ביותר בארץ. האופק ניבט מארבע קצוות הארץ, ואין הגדרה טובה יותר מזה לנוף קדומים. אם הבאתם פק"ל קפה או ארוחת בוקר - זה בדיוק המקום ליהנות ממה שהרווחתם ביזע ובעמל.

הנוף ממרומו של חוד עקב
העלייה הקשה משתלמת: הנוף ממרומו של חוד עקבצילום: אור הורביץ
חוד עקב
חוד עקבצילום: אליהו הרשקוביץ

מקטע שלישי: הירידה לעין עקב

החדשות הטובות - סיימתם עם העליות המשמעותיות במסלול. החדשות הטובות עוד יותר - יש למה לצפות בהמשך הדרך (וליתר דיוק, במורדה). לירידה אומנם יש תכלית, אבל היא יפהפייה בזכות עצמה. בחלק הזה המדבר מתגלה במלוא תפארתו והודו, ואין אלא להודות על הפלא שמתהלכים בו. בכלל, סביר מאוד שתהיו פה לבד, או לכל הפחות להיפגש עם מתי מעט של מטיילים, מה שישאיר לכם את המקום לגמרי לעצמכם. הירידה מתונה ונוחה מאוד לכל אורך הדרך, עד למפגש עם השביל הכחול. פונים שמאלה (דרום מזרח) בערוץ נחל עקב היפהפה, עד הפרס הגדול.

מחוד עקב לעין עקב
בדרך מעין עקב לכיוון סוף המסלול. דרך יפה, עד שמגיעים הג'יפיםצילום: אור הורביץ
מחוד עקב לעין עקב
נווה מדבר אמיתי. עין עקבצילום: אור הורביץ

עין עקב תחתון

"סוד יופיו של המדבר שהוא צופן אי שם בחובו מקור מים חיים"

הנסיך הקטן צדק. בעצם, הנסיך הקטן תמיד צודק. אין דרך אחרת לתאר מעיין של מים קפואים ונקיים שנובעים באמצע המדבר, מלבד כקסם. נכון, המקום עמוס למדי, בעיקר בסופי שבוע, אבל בהחלט אפשר להבין למה - מדובר באחד המעיינות היפים בארץ (ובעיניי היפה שבהם), שכולל בריכת רחצה גדולה ומפלון עם מים זורמים בעטיפה מדברית מרשימה. עבור מי שמגיע אליו בתום טיפוס מפרך והליכה בפיתולי המדבר בפעם הראשונה, מדובר בהרבה יותר מהפתעה עוצרת נשימה. קשה לתאר חוויה עוצמתית יותר מטבילה במעיין קר בלב מדבר.

מעין עקב תחתון חזרה לחניון

השיבה אל נקודת ההתחלה עוברת בדרך ג'יפים מסומנת כחול, נוחה מאוד ומישורית שנעה לכיוון צפון ומתחברת עד מעלה צין (הדרך המסומנת שחור). ראשיתה של הדרך הזו ליד הנחל שמזריק חיים בעשבייה הירוקה שבמרכזו. לאחר עלייה קצרה ומתונה ממשיכה הדרך בערוץ רחב ומרשים, אך יופיה מתעמעם לנוכח הג'יפים העוברים במסלול. מכל מקום, זה הזמן הטוב ביותר להתרפק על אחד הטיולים היפים בארץ, שמשלב באופן כמעט בלתי נתפס בין נוף הקדומים של מצוק הצינים לבין מעיין אחד, יוצא דופן. במפגש עם מעלה צין פונים שמאלה, עולים במעלה צין ומגיעים למכוניות.

מחוד עקב לעין עקב
מחוד עקב לעין עקבצילום: אור הורביץ

המלצות

הטיפוס לחוד עקב אינו קל, ומצריך כושר גופני סביר פלוס (ובחלקים מסוימים השביל צר ואינו מתאים מאוד לילדים קטנים). כדי ליהנות באמת מהתצפית הנפלאה בסופו, כדאי לוודא שלא נפלתם בדיוק ביום הטיול שלכם על אובך כבד, שיפגע בתצפית. דרך טובה לוודא את זה היא באמצעות האתר של המשרד להגנת הסביבה.

אפליקציית "עמוד ענן" היא מצרך חובה בעיניי לכל מטייל (ולא, אני לא מקבל מהם תמלוגים). היכולת להתמצא בשטח ונקודות העניין משדרגות באופן משמעותי את החוויה ומצמצמות את הסיכונים.

מובן מאליו, אבל במדבר - על אחת כמה וכמה במסלול כזה - אל תצאו לטייל במזג אוויר חם או במקרה של התראת שטפונות, לא עלינו. אל דאגה - אתם תזיעו מספיק בטיפוס כדי שתרצו לטבול בעין עקב. מצד שני - בפסגת חוד עקב עשוי להיות קריר, בוודאי בימי החורף - קחו זאת בחשבון.

רעבים? חוות קורנמל היא אחד המקומות המוצלחים ביותר לעצירה על כביש 40 שמדרום לבאר שבע. האוכל המצוין קצת משכיח את העובדה שזו במקור חווה, מה שמאפשר מפגש בלתי אמצעי עם חיות המשק.

ראינו שאנשים תופסים (ומקבלים) טרמפים עם נהגי הג'יפים שחוזרים מעין עקב. זו אפשרות חביבה, בעיקר אם נגמר לכם הכוח, אבל המקטע האחרון מקסים ושווה הליכה.

חוד עקב
מצריך את המטייל שבו לשים לב לפרטים, להבחין, להתבונןצילום: אור הורביץ

אפילוג

חביב עליי המדבר. שקט, לא מתיימר, פיו וליבו שווים. יש בו משהו מקסים ומזמין דווקא כי במבט ראשון הוא נעדר את כל "ההטבות" שמציעים חלקי ארץ אחרים. דווקא בגלל זה הוא מצריך את המטייל שבו לשים לב לפרטים, להבחין, להתבונן, ולחפש את היופי דווקא בדברים הקטנים.

___

אור הורביץ הוא מטייל עצמאי בעל בלוג הטיולים "אור מסביב לעולם"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ