להתגנב לשחייה בצד הכי הנכון של הכנרת זה ניצחון. רוצים גם?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כנרת
גן לאומי כפר נחום שצמוד לבית הארחה "פילגרהאוס"צילום: איתן לשם
איתן לשם
איתן לשם
איתן לשם
איתן לשם

כשהבנו שסירת המשטרה שועטת לעברנו ולא כדי לטפל בחבורת פוחזים אחרת, בעיקר שמחנו. גם כי זה נהדר לגלות שבגיל מופלג עדיין נותרה בך מידת פחזנות כזו שמצריכה שליחת משטרה, וגם כי יש משהו כיפי בלראות את כספי המיסים שלך מתבזבזים – סוף סוף – עליך. בסף הכל רצינו לטבול בכנרת. כשהשמועות על מלאותה הגיעו לכל קצוות תבל, מפומפמים בידי קבוצת משוגעי מפלס הכנרת, לא היתה ברירה אחרת. אפילו לא חשבנו על לחזור הביתה בשלום, אלא רק על הימה שבחורף אחד או שניים הפכה מבושה לאומית לפלא שמעלה דמעות בעיניים ומחנק בגרון. 

ימת הכנרת, פנים רבות לה. הכרתי את אלה המזרחיים בטיולי הצופים, את אלה הדרומיים – של עמק הירדן – בעקבות האהבה, וכעת הגעתי אל היפה ביותר בצדדיה, הצפוני. "החלק הנוצרי" של הכנרת, בצפון מערבה, הוא ללא ספק המרהיב ביותר. הנוף שנגלה מכל מקום, על הכביש או על קו החוף, הוא של שני הרים - זה של רמת הגולן ממזרח והר ארבל ושלוחותיו ממערב – החובקים את הימה כל הדרך אל עמק ובקעת הירדן. התחושה היא שהכנרת נמצאת ממש בכף ידך במיקום הזה, ולא קשה לדמיין כיצד ישו ניצל את מאמיניו המהופנטים לנוף הזה כדי לקיים בו את טקסיו וניסיו. אלה מצוינים במספר כנסיות ומנזרים, כשהידועה והיפהפיה בהם היא כנסיית הלחם והדגים, על מדשאותיה ונופה ה-באמת תנ"כי.

צילום: איתן לשם

אלא שמתחם הכנסייה סגור ומסוגר מפני המגפה המובסת, כשעל הגדר המשקיפה על הכנרת עומדים עשרות מטיילים מרוגשים, להם מכנה משותף אחד – מבוגרים. מסוגרי הסגר פשוט עומדים על החומה, מביטים בכנרת המלאה ונראה כאילו ההתרגשות שלהם אמיתית וגדולה. מעולם לא נראו מטיילים רבים כל כך המאוכזבים מול כנסייה שסגורה בפניהם. עבורם, המבט על הכנרת הוא הניצחון, אבל אנחנו רוצים לטבול. המרוץ החל.

התחנה הראשונה שלנו הייתה אחד ממקומות המסתור הקסומים באזור – גן לאומי כפר נחום שצמוד לבית הארחה "פילגרהאוס". הבית שאירח צליינים מכל העולם, הפך לתמונת רקע של הספוט המושלם בכנרת. אמנם, במקום שבו היה חוף יש כעת רק מים, אך הם יוצרים תמונה מדהימה – בריכה מוצלת בה המים מגיעים לירכי האקליפטוסים וצמרות הקנים מבצבצים מן הים. ראשם בקרני השמש ורגלייהם בקרקע הבוצית. המעבר מחושך לאור, מתחת לעץ אל תוך הכנרת, הוא ניצחון אמיתי. כמה מתוקה היא הימה שלנו, כמה מיוחדת, למה המשטרה הזו שטה אלינו?

גן לאומי כפר נחום שצמוד לבית הארחה "פילגרהאוס"צילום: איתן לשם
גן לאומי כפר נחום שצמוד לבית הארחה "פילגרהאוס"צילום: איתן לשם

אחרי ויכוח שכלל הגדרות אישיות של השוטר לספורט ימי, הבטחה שלו שהחופים ייפתחו בתחילת יוני (יש לו מדליף ממשלתי) והפניית האצבע המאשימה למאבטח חסר מעש עם אצבע קלה על ה-100, יצאנו מהמים מובסים. אך עוד לא אמרנו די, בוודאי כשהרוח והשמש על פנינו. חזרנו אל מתחם הכנסייה, ושם – דרך מעבר בגדר שלא מגדרת כלום, ירדנו אל החוף. שם כבר היו עוד אנשים במים, חלקם אף הגיעו לשם בסירות. לכאן המשטרה כבר לא תגיע, איך אני משיג את הטלפון של המאבטח ההוא?

המפל הנסתר של כפר נחום היה פעם חוף אמיתי, בעקבות מיעוט הגשמים, עם מקום נהדר לעמוד מתחת למפל ולקבל מסז' טבעי. אלא שהמים מגיעים עד המצוקים, וכבר לא ניתן לעמוד מתחת למפל אלא רק לשחות אליו ולקבל בהכנעה מעט עוצמה טבעית. ליד המפל הגדול, ישנו מפל נעלם אמיתי – שמסתתר בין השיחים. שם מטפסים וקופצים הצעירים, לצד סרטנים קטנים שלא יודעים את נפשם. השחייה מושלמת בימים אלה. הזרמים הקרים שעדיין כאן, מעניקים משחק חם-קר נהדר, הקנים השקועים במים הם נקודת אחיזה ואפילו ישיבה, ואם יוצאים מהסבך הקטן מגלים את הימה בתפארתה. 

קצת מעל "המפל הנסתר"צילום: איתן לשם

רובם המוחלט של הרוחצים הלא רבים כאן הוא על הספקטרום שבין דתיים לאומיים לחרדים, ומשום מה זה נוסך בנו ביטחון מפני כוחות הביטחון. יהודי, הרי, לא מפנה יהודי. כך שאפשר לשכב על הגב במים, לתת לשארית הרוח הגלילית ללטף את הבטן ולראות את הכנרת מהצד הכי נכון שלה. אם אתם בקטע של אדם אחד מול הטבע, קרי מעוניינים ב"נס הבדידות" של הכנרת, תוכלו להמשיך מעט צפונה ולמצוא אחת מאינספור הירידות הנסתרות אל המים. העובדה היא שהמים כל כך גבוהים, עד שההליכה אליהם היא גם קצרה, וגם מאוד מתגמלת בסופה.

הדרך הביתה הייתה רצף מוזיקלי של ג'ורג' האריסון. בשנים האחרונות הפך הביטל השתקן לאהוב מאוד, אולי ה-אהוב מבין ארבעת האהובים הנצחיים. כשניסיתי להבין מדוע דווקא הוא, מול חופי הכנרת המתרחקת מאיתנו, הרי סוד קסמו של הריסון, מלבד כשרונו וקוליותו השגרתית, היא עובדת היותו מהמאחרים לפרוח. הוא מקפל בתוכו את האפשרות עבור לכל אחד להפוך ל"לייט בלומר", לפרוח מאוחר גם כשהכל נראה אבוד ולגרוף את הניצחון, וממש כמו ג'ורג' - לרגש באמת. ממש כמו הכנרת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ